• הקורס של מלכה הירש נפחן העוסק בקליין וממשיכיה וניתן במספר מפגשים מרוכזים במהלך השנה

• קבוצת קריאה עצמאית בפסיכואנליזה צרפתית שתתקיים שנה שנייה  ללא מנחה (וללא עלות) בימי הפורום בין השעות 1600-1800. קבוצה זו היא וולונטרית ואינה נחשבת כקורס לצרכי קרדיט. המעונינים להשתתף בה ירשמו אליה יחד עם ההרשמה לקורסים. יכולים להירשם אליה רק אנשים שאינם ממלאים תפקידים הדורשים את השתתפותם בפעילויות אחרות הנערכות באותו הזמן.

• עבודה על נושאים בקבוצות קטנות – המשך העבודה לאילו שהתחילו הסבר וסיוע בהתארגנות לנושאים לקראת סוף שנה ב על ידי הטיוטורים.

• המפגשים של כל מחזור עם הטיוטורים יתקיימו גם השנה בימי הפורום בין 1700-1800.

• שני סמינרים של סוף שבוע עם פסיכואנליטיקאים אורחים מחו"ל:

1. בשישי-שבת ה 9-10 בדצמבר יתקיים סמינר עם פרנק סמרס.  הסמינר יעסוק ביחסי אובייקט.

           שעות הסמינר: יום ו   09:00-14:30

                                 שבת   09:00-15:30 (סה"כ 12 שעות לימוד)

2. בשבת ראשון ה-17 וה-18 למרס יתקיים סמינר עם ליכטנברג אורח הכנס.

           נושא הסמינר יקבע בהמשך בהתאמה לנושא הכנס.

שעות הסמינר: שבת 0900-1600

ראשון 0830-1330

רשימת קורסי הבחירה:

על פסיכואנליזה של הילד:

1. התפתחות ילדים אצל פרויד: ציפי מיידלר

            סמסטר א', 16:15

הקורס יעסוק בקריאה של המקורות העיקריים בהם זיגמונד פרויד מתייחס להתפתחות ילדים.

תכנית הקריאה כוללת את הטקסטים הבאים של פרויד:

ההסברים המיניים שנותנים לילדים (1907).

הרומן המשפחתי של הנוירוטי (1901)

התאוריות המיניות של הילדות (1908)

שקרים של ילדים (1913).

העברות של הדחפים במיוחד בארוטיזם האנאלי (1917)

מכים ילד (1919)

האירגון הגניטאלי של הילדות (1923)

טקסטים אלה מהווים נדבך יסוד לטיפול הפסיכואנליטי בילדים ומתייחסים לשני מישורים:

• המימד התיאורטי דרך התייחסות לסוגיות המרכזיות של התפתחות החיים המוקדמים.
• המימד הטיפולי והפרשני בטיפול האנליטי בילדים דרך הבנת משמעות הסימפטומים וכן התרגום של הבנה זו לתהליך טיפולי .  

מוזמנים לבוא לקורס חברי המכון מכל השנים.

2. הדרכה קלינית בפסיכואנליזה בילדים:  נעמי הולר

            סמסטר ב', 16:15

הקורס יתקיים במתכונת של הדרכה קלינית. ההדרכה תתבסס על מקרים שיוצגו על ידי המשתתפים.

המימד התיאורטי יעסוק בהיבטים הייחודים של העבודה האנליטית עם ילדים.  הוא יתבסס בין היתר על התשתית הספרותית שהונחה על ידי  פרויד, קליין,  אנה פרויד, ויניקוט, טוסטין, אן אלוורז, מנוני ודולטו.

 ינותחו המושגים הייחודיים לעבודה עם ילדים:

·             העברה והעברה נגדית הייחודיים לעבודה עם ילד.

·              השתתפות ההורים בתהליך האנליטי.

·             התהליך ההתפתחותי המתהווה בעיצומה של האנליזה. 

·             סימפטומים ומשמעותם.

מוזמנים להצטרף לקורס חברי המכון המטפלים בילדים מכל השנתונים.

קורסים העוסקים בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית ובזרמים מרכזיים בפסיכואנליזה:

3. עקרונות הגישה ההתייחסותית בראיה השוואתית: חנה אולמן

            סמסטר ב', 19:45

סמינר זה יעסוק במושגים מרכזיים בגישה ההתייחסותית ויבחן את מקומה הפרדיגמתי בפסיכואנליזה בת זמננו.

נעסוק במעבר מ"פסיכולוגיה של אחד" ל"פסיכולוגיה של שנים" באמצעות בחינתן של סוגיות מרכזיות בתאוריה ובטכניקה, ומתוך עמדה השוואתית בין הגישה ההתיחסותית לגישות אנליטיות אחרות (במיוחד מול הגישה הקליניאנית ופסיכו העצמי) .

הנושאים שנדון בהם כוללים: על התהליך ההתפתחותי- התקשרות, טראומה ודיסוציאציה,

על עמדת המטפל- בין ניטרליות לסובייקטיביות והדדיות ,

על התהליך הטיפולי- בין התנגדות, הזדהות השלכתית ל enactment

על טכניקה התייחסותית – בין חשיפה עצמית להתנזרות, בין התמזגות לאחרות,

וכן על הלא מודע בראיה התיחסותית.

נקרא בכתביהם של מיטשל, ארון, דיוויס ,ברומברג, בנגמין, סלאוין, גרסון ואחרים ונדון בכתבים אלו תוך התייחסות לדוגמאות קליניות.

רשימת קריאה (יתכנו שנויים):

מיטשל ס. בלאק,מ. (2006/1995) פרויד ומעבר לו. תולעת ספרים עמ 286-340

 Aron L. (1996) the patient's experience of the analyst's subjectivity. In: meetings of minds: mutuality in Psychoanalysis. Analytic press. Ch.3

Bass, A. (2007) when the frame does not fit the picture. Psychanal. Dial. 17(1) 1-27

Benjamin J. (2004) Beyond doer and done to: an intersubjective view of thirdness. Psychanal. Quarterly 73:5-46    

   Bromberg, P.M. (1998) Resistance, object usage and object relatedness. In Standing in the spaces, Analytic press. Ch 14.pp 205-222.

Bromberg, P.M. (1998) Interpersonal psychoanalysis and Self psychology: A clinical comparison. In: Standing in the spaces, Ch. 11 pp 147-164

Chefetz, R.A.& Bromberg P.M. (2004) talking with "me" and "not me": A dialogue. Contemp. Psychoanal. 40:409-464.

Davies, j. M. (1994) Love in the afternoon: A relational consideration of desire and dread in the countertransference. Psychoanal. Dial. 4: 153-170  

Davies J.M. & Frawley, M.G. (1992) Dissociative processes and transference coutertransference paradigms in the treatment of adult survivors of sexual child abuse. Psychoanal. Dialog. 2:5-36.

Gerson, S. (1996) Neutrality, resistance and self disclosure in an intersubjective psychoanalysis. Psychoanal. Dial. 6:623-645

Mitchel, S. A. (1999) Attachment theory and the psychoanalytic tradition: Reflections on human relationality. Psychoan. Dialog. 9:85-107

Shengold, L. (1992) Commentary on Dissociative processes etc. Psychoanal. Dialog. 2:49-5

Slavin, M. & Kriegman, D. (1998) Why the analyst needs to change: Towards a theory of conflict negotiation and mutual influence in the therapeutic process. Psychoanal. Dialogues. 8:247-284.

Symposium on Kleinian and relational Psychoanalysis (several authors) (2006) psychoanal. Dial. Pp.363-413

Slowchower, J. (2006) The Psychoanalytic Other: A commentary on a paper by Helen Gadimer. Psychoanal. Dial. 16 (3):263-272.

4. ביון 7: חני בירן

            סמסטר א', 19:45

נמשיך בקריאת טקסטים של ביון . הפעם נקרא את הפרק : Opacity of Memory and Desire מהספר : Attention & Interpretation

בנוסף, נקרא סמינרים של ביון מסן פאולו ונחווה את דרכו של ביון המאוחר כמדריך על חומר קליני. נלמד ברוח ביון, דרך אסוציאציות ומחשבות של חברי הקבוצה. 

הקורס מתאים לוותיקים ולמצטרפים חדשים. 

5. תומס אוגדן והמרחב האנליטי: אבי ברמן

           סמסטר א', 16:15

תומס אוגדן הוא אחד מן התורמים החשובים להתחדשותה של הפסיכואנליזה המסורתית. כתיבתו החלה מעמדה פרשנית של תיאורטיקנים של יחסי אובייקט. כתיבתו הפרשנית העמיקה את חשיבתם של מלני קליין ויניקוט וביון. תוך כדי כך אוגדן פיתח את הבנתנו המקורית על המרחב האנליטי, על הולדתו של הסובייקט, על משמעותו של "הנפשי" על תופעת המשחק ומשמעותם של היחסים הטיפוליים.

מחשבתו של אוגדן הפכה להיות עצמאית ומקורית יותר ויותר לאורך השנים. הוא תרם לכינון החשיבה ההתייחסותית והאינטר-סובייקטיבית. עיקרון מוביל בחשיבתו הוא שכל טרנספורמציה אישית נוצרת מתוך יישות בין אישית. הטיפול הפסיכואנליטי נועד להיות יישות כזו. בה מתרחשת היצירה המשותפת של המטפל והמטופל (השלישי האנליטי) תוך פיענוח המפגש בין הלא-מודעים בתוך המרחב הטיפולי. הרברי (Reverie) של המטפל הוא המרחב שבו המטופל מובן ונחווה.

אוגדן חזר לעסוק בשאלות יסוד של הטכניקה הפסיכואנליטית וחידש את משמעותן.

בקורס נעסוק בין השאר בנושאים הבאים:

הפעילות הנפשית המוקדמת.

הולדת הסובייקטיביות.

חווית הרברי (Reverie) כחלון לעולמו הפנימי של המטופל.

התשתית האינטר-סובייקטיבית.

המרחב האנליטי, השלישי האנליטי – יצירתם המשותפת של המטפל והמטופל.

שינויים בכלל הבסיסי - מבט מחודש על הטכניקה הפסיכואנליטית.

הקורס יכלול הרצאות, לפי פרקים או מאמרים, הצגת חומר קליני ודיון.

ביבליוגרפיה

מתוך - אוגדן (1983). מצע הנפש, תולעת ספרים בע"מ (2003) פרק 6, עמ' 112-135 :

יחסי אובייקט פנימיים.

המרחב הפוטנציאלי

אוגדן (1991) הפגישה האנליטית הראשונה, מתוך – הקצה הפרימיטיבי של החוויה, הוצאת עם עובד (2001) פרק 7, עמ' 128-143

Ogden, T.H. (1991) Analysing the Matrix of Transference. Int. J. Psycho-Anal., 72: 593-605

Ogden, T.H. (2004) On Holding and Containing, Being and Dreaming. Int. J. Psycho-Anal. 85: 1349-1364

Ogden, T. (1997) Reverie And Metaphor . Int. J. Psycho-Anal., 78:719-732

Reverie and Metaphor 

Some Thoughts on How I Work As a Psychoanalyst

Ogden, T. H. (1997) Reverie and Interpretation. Psychoanal. Q., 66:567-595

Reverie and Interpretation

Ogden, T.H. (1994) The Analytic Third: Working with Intersubjective Clinical Facts. Int. J. Psycho-Anal. 75: 3-20

Ogden, T.H. (1996) Reconsidering Three Aspects of Psychoanalytic Technique. Int. J. Psychoanal. 77: 883-899

Ogden, T.H. (1995) Analysing Forms of Aliveness and Deadness of the Transference-Countertransference. Int. J. Psych-Anal. 76: 695-709

Ogden, T.H. (1994) The Concept of Interpretive Action. Psychoanal Q. 63: 219-245

Ogden, T.H. (2003) What's True and Whose Idea was it? Int. J. Psycho-Anal. 84: 593-606

Ogden, T.H. (2004) This Art of Psychoanalysis: Dreaming Undreamt Dreams and Interrupted Cries. Int. J. Psycho-Anal. 85: 857-877

6. ידיעה פנימית של האנליטיקאי ושימוש במקורות השראה: מיכל חזן

            סמסטר ב', 16:15

הקורס יעסוק בשכלול ופיתוח יכולות אמפתיות. בשימוש במושג זה, כאן, כוונתי ליכולת להתקרב לנקודת מבט וחוויה של אדם אחר, למטופל. הנושא קשור ישירות לדרגות חופש שיש למטפל לנוע בין הקשבה פתוחה וידיעה פנימית לבין הסתמכות על מודלים תיאורטיים: הידיעה הפנימית, היא הנאמנות והמחויבות למטופל האחד והיחיד, ולכל מה שעד כה אינו ידוע; המודלים התיאורטיים מאשרים ומכוונים באופן חיוני אך גם מוגבל, אותה ידיעה פנימית, הנוצרת כל העת במפגש האנליטי בין מטפל ומטופל.

יוצגו כמה הנחות יסוד בדבר הנטייה של ילדים ליטול אחריות על מצבים נפשיים מורכבים של הוריהם; נטייה המניעה, מעצבת, ומשבשת מהלכי התפתחות.

להנחה זו נגזרת טכנית, כאשר המטפל מציג עצמו כאחראי על החלל המשותף ועל המצבים הנפשיים להם נחשף המטופל. בהתאם לכך, המטפל  אקטיבי בזיהוי ובמתן תוקף לתנועה בנפשו של המטופל, שכבר קיימת כאפשרות, אך טרם הוכרה ככזו. המטפל יוצר מציאות שלא הייתה טרם אותה התקיימות. פסיכולוגיית העצמי מציעה עמדה הכרוכה בטיפוח עקבי של מצב תודעה (המוכר לכל אנליטיקאי), המאפשר הקשבה מתמשכת תוך חריגה מהעצמי המוכר למטפל בחיי יומיום שלו. מתוכה ניתן ביתר קלות לזהות את מה שניתן לכנות "הצופן ההתפתחותי".

 הקורס מיועד לכל מי שהחל לעשות אנליזות. הוא מתבסס על התוודעות קודמת למושגי יסוד בפסיכולוגיית העצמי. מוזמנים גם מי שאינם משייכים עצמם לזרם זה. הלמידה בקורס תעשה באמצעות וינייטות מאנליזות של המשתתפים.

חומר הקריאה יכלול מאמרים מאת: מ. טולפין, סוכרוב, לכמן, גרוטשטיין  ואחרים. יוצעו חומרים להשראה מספרות ומקולנוע.

7. קריאה בכתבי לאקאן: עמנואל עמרמי

                 סמסטר א, 19:45

הדעה הרווחת היא שלאקאן בלתי קריא ובמידה רבה אינו ניתן להבנה. אני עוסק בקריאתו בצורה די אינטנסיבית מזה כ-20 שנה ובהחלט יכול להבין מדוע הדעה הזאת רווחת. בדומה ל"מטפסי" לאקאן רבים אחרים, חוויתי על בשרי את מלוא טווח התגובות המתעוררות במסע של המפגש עמו: השתאות, "היקסמות", הישאבות פנימה תוך חשד שמשטים בי, ייאוש מול גבולות ההבנה של עצמי, רגעי פיצוח הצופן וסחרחורת מגילוי מפתיע של זווית הסתכלות חדשה, וההרגשה המתסכלת שזה אף פעם לא זה.

     לאקאן אמנם סולק מ-IPA ב-1963, אך היום, לאחר כ-50 שנה, עבודותיו ורעיונותיו מוזכרים ומצוטטים ע"י מחברים מרכזיים בספרות הפסיכואנליטית והופכים לחלק לגיטימי של גוף הידע הפסיכואנליטי המוסכם על הכול. ה"מסמנים" המפתיעים והמסקרנים שלו, כגון "איווי", "התענגות", "שם האב", "הסובייקט השסוע", מחלחלים אל מילון המושגים המקובלים בספרות האנליטית. יתירה מזו, התיאוריות של לאקאן רכשו להן השפעה עצומה מעבר לגבולות הפסיכואנליזה ותופשות מקום חשוב במדעי הרוח והחברה, ואף מחוצה להם, ומשם "מוברחות" חזרה אל השטח הפסיכואנליטי, אולי תחת תוויות מעט שונות. 

     התרומה שמשנתו של לאקאן יכולה לתרום לנו, העוסקים בפסיכואנליזה היום, נראית בעיניי מאוד ייחודית וחיונית. השילוב של ידיעה מאוד מעמיקה ומוקפדת של טקסטים פסיכואנליטיים בסיסיים - פרויד ואבות הפסיכואנליזה - ושל ידע רחב ומגוון בפילוסופיה, אמנות, מתמטיקה ומדע, עם חופש ותעוזה להשתמש בהם, להפליג בין מרחביהם באופן יצירתי, בלתי צפוי ומעשיר, פותח כיוונים חדשים למחשבה ויוצר הזדמנות להסתכל על המוסכמות הטיפוליות שנוצרו במרוצת השנים ממרחק מסוים. הקריאה בלאקאן יכולה לדעתי לעזור לנו למצוא גישה הולמת ו"טבעית" יותר למציאות המסובכת בה אנו חיים, ובו בזמן היא מחוללת מחויבות מחודשת ליסודות עליהם הפסיכואנליזה נבנתה.

    הקורס המוצע מתבסס על ניסיוני בקריאת הטקסטים של לאקאן עם קבוצות של עמיתים ובהוראת לאקאן לתלמידי הפורום הלאקאניאני של תל אביב שאני חבר בו.

   מטרת הקורס – להיכנס לקריאת לאקאן, לחוות את חומריו במגע ישיר עמם תוך שיתוף החברים ללימוד. למיטב הבנתי, לימוד לאקאן אינו יעיל בשיטת הרצאות פרונטאליות "אודות" הנושא, דווקא בגלל ש"אניגמאטיות" לכאורה של מונחיו וקישוריו לא פעם גורמת למרצים הבקיאים בחומר לתפוס עמדה של מורה המתפקד כאדון על הידע – ידע שכביכול כבר קיים - בשעה שלדעתי הידע הזה יכול רק להיות מתהווה בתהליך הקריאה אצל כל אחת/ד מהמשתתפות/ים באופן הייחודי והנכון עבורה/ו. עם זאת, אני כמובן ער לכך שמדובר במסע שכמעט אינו אפשרי ללא הובלה או הכוונה של מי שכבר השקיע זמן רב בסריקת השטח. ברור שגישה זו דורשת גמישות בקביעת תוכנית הלימודים וגורסת כי אין טעם לסגור את התוכנית מראש, אלא יש למקם את נקודת ההתחלה ולסמן מסלולי התקדמות אפשריים.

     אני מציע לפתוח בפרקים מסמינר 2 של לאקאן המוקדשים לניתוח הפירוש של פרויד על החלום המרכזי ב"פשר החלומות" – חלום הזריקה לאירמה. זוהי פתיחה נוחה: הטקסט של לאקאן בהיר, הוא מחובר ישירות לפרויד ויכול לתת לנו הבנה של מה שנקרא אצל לאקאן "החזרה לפרויד" – אחד מאבני היסוד של הגישה הלאקאניאנית. מה שחשוב לא פחות, הפרקים האלה בסמינר של לאקאן מכניסים אותנו אל תוך עולם המושגים שלו ומאפשרים היכרות טובה עם הפרספקטיבה התיאורטית אותה הוא פיתח. בנוסף, כך אני מקווה, הנושא עצמו יביא אותנו אל השיח על פירוש החלום בפסיכואנליזה בת זמננו. ניתן להסיק מכל אלה, כי קריאת הטקסט אף פעם לא תהיה ממש רציפה, תמיד יהיה צורך לעצור ולבחון טקסטים מקבילים (במקרה הזה של פרויד וכנראה גם של אריקסון) ובעיקר לעשות בירור של המושגים שאותם לאקאן ממציא או מעצב מחדש.

     בהמשך הדרך הייתי רוצה להגיע אל הסמינר על "המכתב הגנוב" הבנוי סביב הסיפור של אדגר אלן פו, לחלקים מסמינר 8 "על טראנספרנס" המוקדשים לקריאת "המשתה" של אפלטון ולפרקים אחדים מתוך סמינר 11 "ארבעת מושגי היסוד של פסיכואנליזה". במקביל ו/או בנוסף ו/או לחלופין, יהיה מן הסתם גם צורך לקרוא קטעים מתוך המאמרים העוסקים בשלב המראה, בסמלי, דמיוני וממשי וכיו"ב.

ביבליוגרפיה לפתיחה:

פרויד, ז. (1900). פשר החלומות. יהושע בורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה. 2003, המהדורה ה-14.

Lacan, J. (1988). The Seminar of Jacques Lacan, Book II: The Ego in Freud's Theory and in the Technique of Psychoanalysis 1954-1955. Translated by Sylvana Tomaselli. Norton & Company.

ביבליוגרפיה להמשך:

אפלטון (2001). המשתה. תרגום מיוונית מרגלית פינקלברג. תל אביב: חרגול הוצאה לאור.

Lacan, J. (1955). Seminar on "The Purloined Letter". In: Ecrits, The First Complete Edition in English. Translated by Bruce Fink. Norton & Company, 2002.

Lacan, J. The Seminar of Jacques Lacan, Book VIII: Transference 1960-1961. Translated by Cormac Gallagher from Unedited French Manuscripts.

Lacan, J. (1977,1964)). The Four Fundamental Concepts of Psycho-Analysis. Translated by Alan Sheridan. Penguin Books.

Poe, E. A. (1844). The Purloined Letter. In: Edgar Allan Poe, Greenwich Unabridged Library Classics. Chatham River Press, New York, 1983

מלאני קליין והניו-קלייניאנים: ביאטריס פריאל

      סמסטר א', 16:15

על סמך הקריאה של כתביה של קליין נתמקד ברעיונות המאפיינים את תורתה. יתקיים דיון מעמיק במושגי יסוד של מלאני קליין ובהתפתחותם בפסיכואנליזה בת זמננו, כגון פנטזיה לא מודעת, אובייקט פנימי, עמדה סכיזוו-פראנואידית, עמדה דפרסיבית, השלכה הזדהותית, הסמלה. דיון זה יתבסס על קריאה של מאמרים של אוגדן, בריטון, שטיינר ואחרים ממשיכיה של קליין.

ביבליוגרפיה:

Klein, M. (1952). The Origins of Transference. International Journal of Psycho-Analysis 33: 433-438.  

בוט-ספיליוס, א. : פרויד ו קליין - על מושג הפנטזיה - . פרק 2 בספר "התיאוריה הקליינינית, נקודת מבט

בת זמננו" עורכת קטלינה ברונשטיין.   תולעת ספרים 2001, עמ' 46-62  

בוט-ספיליוס, א.: התנסויות קליניות בהשלכה הזדהותית. פרק 5 בספר "מאמרים קליניים על קליין וביון" עורך:רובין אנדרסון,1992, עמ' 101-120

ברונסטיין, ק.: מה הם אובייקטים פנימיים? - .פרק 8 בספר "התיאוריה הקליינינית, נקודת מבט בבת זמננו" עורכת קטלינה ברונסטיין.   תולעת ספרים 2001, עמ' 154-173  

שטיינר ג', שווי משקל בין העמדה הפראנוידית סכיזואידית ובין העמדה הדפרסיבית. פרק רביעי בספר   "מאמרים קליניים על קליין וביון" עורך:רובין אנדרסון,1992, עמ' 84-100

בריטון ר. הסיטואציה האדיפאלית והעמדה הדפרסיבית .פרק 3 בספר "מאמרים קליניים על קליין וביון"

עורך:רובין אנדרסון, 1992,עמ'67-83 .

Ogden, T. H. (1984). Instinct, Phantasy, and Psychological Deep Structure—A Reinterpretation of Aspects of the Work of Melanie Klein. Contemporary Psychoanalysis 20: 500-525

סגל חנה: הסמלה.   פרק 10 בספר "התיאוריה הקליינינית, נקודת מבט בבת זמננו" עורכת קטלינה ברונסטיין.. תולעת ספרים 2001 ,עמ' 200-209.

9 .Malka Hirsch-Napchan, M British Psycho-analytical Society

2011-2012

“While the paranoid anxieties predominated and the anxiety of his bad united parents prevailed, he felt only hypochondriacal anxieties for his own body. When depression and sorrow set in, the love and concern for the good object came to the fore and the anxiety contents as well as the whole feelings and defenses altered” (Klein, 1935).

Klein points here to the move from fear to love and concern, and a major step in development from the paranoid-schizoid position into the depressive position. One begins to feel for the object, and the anxiety that is felt is fear of damaging a loved one. This development starts when the infant begins to recognize his mother as a whole person and the source of both his good and his bad experiences. He begins to perceive her as having an independent existence of her own with relationships to others. It is implicit in Klein’s definition of the depressive position that the Oedipus complex begins to develop during this phase, when people are recognized as having relationships with each other. Of particular importance to psychic development during this phase becomes the recognition of the relationship between his mother and his father.

This change in object relations brings with it a change in the content of anxieties. While the infant was previously afraid that he would be destroyed by his persecutors, his fear is now of damaging a loved one. In the depressive state ‘mode of being’, objects become threatened or damaged, and that generates concern for their suffering. The developing sense of separateness and integration gives rise to fears that one has damaged and destroyed the ambivalently loved object in external reality and internal reality.

The painful realization of damage done to one’s object is what Klein calls ‘depressive anxiety’, and it is the dominant anxiety of the depressive position. This anxiety consists of a mixture of the pain of guilt, concern for the object, fear of its being damaged beyond repair, pining for its return, and a sense of responsibility for the damage. This anxiety gives rise to a strong urge for reparation. When depressive anxieties can be dealt with by the mobilization of reparative wishes, they lead to further psychic growth. The pain of the new recognition however, is sometimes so great that it leads to manic defenses which involve the triad of denial, triumph and contempt, feelings related to, and defensive against depressive feelings of valuing the object and depending on it, and against fear of loss and guilt. The success of the depressive position is to sustain feelings of concern and mobilize reparation: the wish to put right, reinstate or repair the object that has been damaged or destroyed.

Klein already introduced the idea of reparation in ‘Infantile anxiety situations reflected in the work of art and in the creative impulse’ (1929). In her paper Love, Guilt and Reparation in Love, Hate and Reparation (1937) which she wrote with Joan Riviere, she gives a phenomenal collection of observations on the relationship between love, guilt and reparation in human relations. It is a great read and stresses the reality of ambivalence and the importance of reparation and love in human relations. In her papers of 1935 and 1940 on mourning and manic depressive states she develops further her insights on loss and guilt and the manic defences.

Segal (1975) whose papers we will discuss in our seminars in detail, gives comprehensive chapters on Klein’s concepts of the depressive position, reparation and manic defenses, and the early Oedipus complex. Manic Reparation, she stresses, aims at denying ambivalence, guilt and responsibility and at maintaining an omnipotent control of the object. It impedes the development of responsibility and reparation, and it is really the generic name for denial of inner reality. Meltzer stresses Klein’s position that damage to the internal mother includes the damage to internal combined objects by oedipal conflict. He emphasizes that the important distinction in psychic development is the need to recognize that this kind of damage is, by its very nature, beyond the capacity of the infant self to repair. The contribution of the infant self, he says, is

“to relinquish control of the internal father and mother so that they can come together in the infant’s mind, in their nuptial chamber, and through lovemaking repair each other”(Meltzer, 1968). 

The favorable outcome of the depressive position and of reparation is thus conceived of as the relinquishment of omnipotent control of objects and the secure internalization of the good object and its combined nature. Reparation involves the putting together what was fragmented and torn apart and re-pairing. This function is a core function of the ego and the basis of security and self respect. This is the basis for the capacity to maintain love and relationships through conflicts and difficulties.

In our workshops we will explore the usefulness of these formulations to clinical practice and to the assessment of movement in the analytic work. There will be four seminar workshops each comprised of three units:

• Part 1-Introductory concepts 1.30h
• Part 2-Discussion of the clinical and technical issues raised in the paper(s): 2h
• Part 3-Clinical presentation and discussion: 1.45h

 In our workshops we will explore the usefulness of these formulations to clinical practice and to the assessment of movement in the analytic work. There will be four seminar workshops each comprised of three units:

• Part 1-Introductory concepts 1.30h
• Part 2-Discussion of the clinical and technical issues raised in the paper(s): 2h
• Part 3-Clinical presentation and discussion: 1.45h

Plan and papers for discussion

Seminar 1    The Depressive Position

          Ch 6 The depressive position in: Introduction to M Klein by H Segal

                      Ch 4 From Pain-and-Fear to Love-and-Pain in: Sexual States of Mind                   by D Meltzer

Seminar 2   Reparation

                      Ch 8 Reparation in: Introduction to M Klein by H Segal

                      Ch 8 Imagination, Play and Art in: Dream, Phantasy and Art by          H          Segal  

Seminar 3   Manic Reparation

                       Ch 12 Manic Reparation in: The work of H Segal by H Segal

Seminar 4   Reparation and the early stages of the Oedipus Complex

                       Ch 9 in: Introduction to the work of M Klein by H Segal

                       Ch 14 in: Sexual States of Mind by D Meltzer

                                Also in: Int J Psycho-Anal, 49, 1968

The recommended reading list for the course will be provided upon registration

קורס זה מתקיים במתכונת של סמינרים מרוכזים בתאריכים:

יום שישי 28 באוקטובר

שבת ה-4 בנובמבר

יום שישי ה-30 לדצמבר

שבת ה-7 לינואר.

במקביל מתקיימת קבוצת לימוד ותיקה של בוגרים המתקיימת בתאריכים: שבת 29 באוקטובר, יום שישי ה-4 בנובמבר, שבת ה-31 בדצמבר ויום שישי ה-7 בינואר.

שומרי שבת המעוניינים ללמוד את הקורס מוזמנים על פי הצעתה של מלכה להגיע לכל השיעורים בימי שישי ולעבור בהתאם בין הקבוצות מאחר וחומר הלימוד זהה.

קורסים העוסקים במושגים מנקודות מבט של תיאורטיקנים שונים:

10. מקרה דורה: אליס בוראס

            סמסטר א', 16:15

קריאתו של מקרה דורה יאפשר לנו לחשוב על מקומו של החלום בפסיכואנליזה .

ננסה לבנות תאור קליני ומטה-פסיכולוגי של ההיסטריה ולהבדילה מהמקרים הפסיכוסומטים ומהמקרים הגבוליים.

לשם כך נעזר במאמרים הבאים:

מקרה דורה ונקודת מבט פסיכוסומטית של,Fain, Marty, de M’Uzan , et David

 הטינה של ההיסטרי של Mazud Kahn

ההיסטריה , ניורוזה של הלא מוכר של Guy Rosolato

 ההיסטריה והמקרים הגבוליים של André Green

11. נפתולי הנשי: ג'יזל ורד ואיזבל בן אמו

              סמסטר ב', 16:15

הקורס נפתולי הנשי יתחיל בבחינת המושג נשי לעומת נשיות; שאלה שתוביל למחשבות על קיום הנשי בשני המינים, על הדו מיניות הנפשית ועל הנשי אצל הפסיכואנליטיקן. 

הקורס יתמקד בסוגיות הבאות:

•         הנשי אצל פרויד: מבוי סתום ופתח למחשבה

•         הנשי והאימהי

•         הנשי וההיסטריה

•         הנשי והנרקיסיזם

•         הנשי המלנכולי

•         נשי- גברי, דו-מיניות, יצירתיות

•         הנשי אצל הפסיכואנליטיקן

הביבליוגרפיה המוצעת:

Freud

-1933 conference on femininity

Janine Chasseguet-Smirgel

-1976 Freud and the feminine: considerations on some blind spots in the exploration of the black continent. International Journal of Psychoanalysis. vol 57 :275-286

-The feminine of the psychoanalyst International Journal of Psychoanalysis vol 65 :168-178

Jacques Andre

-2002 Feminine sexuality –a return to sources- in Jean Laplanche and the theory of Seduction- edition John Fletcher in New Formations p77-112

Jacqueline Schaeffer

-2011 The Universal refusal: a psychoanalytic exploration of the feminine sphere and its repudiation. Karnac books

Catherine Chabert

-2007 the malaise of culture and the problem of the superego. Canadian Journal of Psychoanalysis 15: 238-260

Christopher Bollas

-1999 Hysteria. Taylor & Francis, Inc.

Dana Birksted-Breen

-1996 Phallus, Penis and Mental Space. International Journal of Psychoanalysis 77:649-657

Filmography:

“Hable con ella” 2002 (Talk to her) by Almodovar

12. וויניקוט וממשיכיו: גבי מן

           סמסטר א' ,16:15

הקורס יתמקד בשלושה נושאים עיקריים במשנתו של ויניקוט, מבשר הקונטקסטואליות: מקום הסביבה, הבנת תוקפנות, והמרחב הפוטנציאלי האינסופי. נעקוב אחרי התפתחות חשיבתו מראשיתה ועד סוף ימיו   תוך כדי עיון בהדהודים של רעיונותיו בכתבי ממשיכיו העכשוויים (גנט, בולס, סימינגטון  ואייגן).

קריאה תלמודית משותפת בטקסטים תהייה מלווה בדיון בדוגמאות הקליניות שיוצגו עי המשתתפים.

דגש יושם על ההבנה הקלינית של המושגים: העצמי וסביבתו מצויים במצב מתמיד של יחסי גומלין. בתוך יחסי גומלין אלה יכול העצמי להפציע, לגלות את מהותו הייחודית ולהיות, עם הזמן,חלק מהחוויה התרבותית שבה הוא חי. מאידך, בהעדר קונטקסט מתאים, מתהוות קליפות הגנתיות אשר מעכבות וחוסמות את הפצעת העצמי.

כיצד יכול האנליטיקאי לעשות ליצירת קונטקסט מחולל שינוי?

נושאים לדיון

ויניקוט - התפתחות אמוציונאלית פרימיטיבית

ויניקוט - הנטייה הלא חברותית

ויניקוט - חרדה מלווה בחוסר בטחון

ויניקוט - פרה אוקופציה אימהית עם התייחסות למאמר על הדמוקרטיה

בולס - האובייקט הטרנספורמטורי

ויניקוט - עצמי אמיתי ועצמי כוזב והתיחסות למושג ה- Destiny  של בולס

ויניקוט - השימוש באובייקט

גנט – פרדוקס ותהליך

אייגן – אזור האמונה

ויניקוט - קומוניקמציה ואי קומוניקציה עם התיחסות לשתיקה/שקיטה על פי נינה קולטרד

סימינגטון ובולס - טרנספרנס כבורא התנסות נפשית ולא כשחזור

13. "זו אני החולם שח" – חלומות בפסיכואליזה: גילה עפר

            סמסטר ב', 16:15

ניתן להתבונן בחלום מזויות שונות: "דרך המלך ללא מודע", ייצוגים של העצמי ושל דרמות פנימיות, דרך לקומוניקציה של אמוציות, רגשות ואירועים לא מעובדים,   ,unthought known החלום כקומוניקציה, או אופנות של התארגנות באמצעות מטפורות, דימויים וסימבולים.

בקורס נעקוב אחר פרדיגמות מרכזיות להבנת משמעות החלום ותפקידו, ונלמד מתוך כתביהם של תיאורטיקנים שונים (פרויד, וויניקוט, אוגדן, או'שונסי, ועוד) על הדרך בה תיאורטיקנים שונים עובדים עם חלומות של מטופלים שלהם. כמו כן נעסוק בחלומות שיובאו על ידי המשתתפים- חלומות של מטופלים ובמשמעות של חלומות של מטפלים על המטופלים שלהם. באם יוותר זמן נשלב את הפרדיגמות השונות להבנת החלום עם חלומות בטקסטים ספרותיים.

המשתתפים יתבקשו להביא חלומות של המטופלים שלהם ושל עצמם בקונטקסט טיפולי.

ביליוגרפיה טנטטיבית:

1.      פרויד, ז. על החלום. רסלינג, 2004. [ במקור:Uber Der Traum  (1901)]

2.    Gubrich-Simitis,I. (2000). Metamorphosis of the Interpretation of Dreams. IJPA, 81:1155-1183

3.    Segal H. (1991). The function of Dreams. In: Flanders S. (ed.), The Dream Discourse Today.Karnac: London.

4.    Stewart, H. (1973). The Experiencing of the Dream and the Transference. IJPA, 54.

5.    Fosshage, J.L. (2008). The Organizing Functions of Dreaming: a contemporary Psychological Model. In: The Dream After a Century. M. Lansky (ed.). Connecticut: International Universities Press.

6.    Winnicott, D.W. (1949). Hate in the countertransference. Int. J. of Psychoanal. 30: 69-74.

7.    O’Shaughnessy, E. (2008). Dreaming and not dreaming. In: The Dream After A Century. M. Lansky (Ed.). Connecticut: International Universities Press.

8.    Ogden, T.H. (2003). On not being able to dream. Int. J. Psycho-Anal., 84:17-30.

9.    Ofer, G. (2004). When the Analyst is Dreaming: Analysts’dreams about their patients. In: the therapist at work. Karnac.

10.  Ferro A (2008). The patient as the analyst’s best colleague: transformation into dream and narrative transformation. The Italian Psychoanalytical Annual. Rome: Borla, p. 199-205.

11. Steiner.J (1993)    Ch. 1. A theory of psychic retreat.1-13 in:Psychic

14. קשור לגוף: אורנה קיסלסי

              סמסטר ב', 19:45

בסמינר נקרא מאמרים העוסקים כולם בנושאים הקשורים לגוף. נלמד דרך המאמרים על מצבים מנטליים ראשוניים ו'רישומם' בגוף, בעור , וביטויים בחוויה הבינאישית והחברתית במהלך ההתפתחות ובטיפול. נלמד על המצוקה הנפשית המתבטאת דרך הגוף, על המצוקות הנפשיות שהן תוצאה של פגיעה בגוף ועל פגיעה עצמית.

מנקודת זמן מאוד מוקדמת בחיי אנוש לא נוכל לומר 'גוף' ולהתייחס באופן ברור וחד

אך ורק למערכת פיזית דיחפית ללא המשמעויות והזיכרונות הנפשיים הקשורים אליה,

וכך נוכל לומר גם לגבי הנפש.

נדון במורכבות זו בעזרת מאמרים שיחולקו לשלוש קבוצות הקשורות לגוף:

א.      מצבים גופניים-מנטליים ראשוניים: העוסקים בחוויות החושיות – התחושתיות - המנטאליות הראשוניות, קדם מילוליות , וגלגולן בהתפתחות תקינה ופתולוגית: חוויות החזקה והכלה, פסיכוסומטיקה, אני-עור, מעטפות בונות ומעטפות מגנות, תהליכי מנטליזציה, דימוי גוף, גם זה של אדם וחווה.

ב.      כשהגוף נפגע: נקרא על התעללות פיזית ומינית ותהליכי הדיסוציאציה וההזדהויות המיוחדים הכרוכים במצבים אלה.

ג.       פגיעה עצמית: נקרא טקסטים לעיתים 'חדים' אך מלמדים על חיתוך עצמי, הפרעות אכילה, מזוכיזם.

במאמרים ישנן דוגמאות קליניות והמשתתפים מוזמנים לתרום דוגמאות קליניות הקשורות לקריאה.

ביבליוגרפיה:

חלק א': מצבים גופניים-מנטליים ראשוניים

1. מקדוגל ג'ויס (1989). מאטר. תאטרוני הגוף. גישה פסיכואנליטית למחלות פסיכוסומטיות, דביר, הוצאה לאור.                            

2. Bick E. (1968).The experience of the skin in Early Object-Relations. International J. of Psychoanalysis. p.p,484-486

3. אנזייה דידייה.(1985). מושג ה'אני-עור'. ה'אני-עור', עמ':79-88. תולעת ספרים בע"מ.

4. אוגדן תומס. (1989). העמדה האוטיסטית –מגעית. הקצה הפרימיטיבי של החוויה.

Maiello Suzanne (2000) , (1995), or, Mitrani (1995)   , Gaddini J (1969) . 5 .

 )

Winnicott .D.W.(1949). Mind and it's Relation to the Psycho-soma .6

In: Through Paediatrics to Psycho-analysis. Basic Books. Inc. N.Y. 1975

7. הופ דורית (1996). " ותפקחנה עיני שניהם – וידעו כי עירומים הם". שיחות, כרך י'א, עמ':)

חלק ב': כשהגוף נפגע

  Freud. S. (1893-1895). Case 4. Katharina. In: Studies on Hysteria.       

Breuer.J.and Freud . S. Volume 2. (1893-1895). 1955.

פרנצי שנדור (1933). בלבול השפות בין המבוגרים לילד: שפת הרוך ושפת התשוקה. בלבול השפות בין המבוגרים לילד.עמ' 197-207. 2003. עם עובד.

( Ferenczi. S. The Clinical Diary of Sandor Ferenczi. (1932). Edited by Judith Dupont. 1988.)

Messler Davies. J and Frawley M .G (1994). Dissociation. In:  Treating the Adult Surviver of Childhood Sexual Abuse. pp. 62-87.

Frankel. (2000). Exploring Ferenczi's Concept of Identification with the Aggressor; It's Role in Trauma, Everyday life, and the Therapeutic Relationship . 2002. Psychoanalytic Dialogues. Vol 12. pp.101-141.

( Bonomi Carlo. Identification with the Aggressor. An Interactive Tactic or an Intrapsychic Tomb? Commentary on Paper by Jay Frankel.2002. Psychoanalytic Dialogues. Pp 153-159.)

חלק ג': פגיעה עצמית

1. Bollas Christopher (1992). Cutting. In: Being a Character – Psychoanalysis and Self Experience .p.p 137-143. Routledge.     .

2. Williams Gianna. (1997) . The No-Entry System of Defences . In: Internal Landscapes and Foreign Bodies.   Eating Disorders and Other Pathologies.

Ch. 9, p.p 115-132 . Duckworth. 

3. Levy Ruggero. (2010). Adolescence: The body as scenario for non-symbolized dramas. In: Psychosomatic Today. A Psychoanalytic Perspective. Ch. 5, p.p 93-110. IPA Publications Committee. Karnac   

15. דיסוציאציה: אודי רוזנטל

              סמסטר א', 19:45

דיסוציאציה הולכת ומקבלת מקום מרכזי בחשיבה הפסיכואנליטית החל מאמצע המאה העשרים. ההתיחסותיים בארה"ב נותנים לה מקום מרכזי בחשיבה שלהם, בין אם כתפיסה על הארגון של הנפש כתגובה לטראומה במובנה הרחב ביותר, ובין אם כתפיסה של המבנה הבסיסי של הנפש. לפי ההתיחסותיים דיסוציאציה מופיעה כפתולוגיה כאשר בין החלקים הנפרדים של האני נוצר שסע כאופן התארגנות מול טראומה. דיסוציאציה מתגלה בטיפול ב- ENACTMENT לו שותף המטפל. ENACTMENT לפי תפיסה זאת הוא דרך המלך השלישית והמרכזית ללא מודע בנוסף לחלום ולהעברה הנגדית. תפיסה שהחלה בשנות החמישים הוכתרה כדרך המלך החדשה ללא מודע. גם המשגת הלא מודע בתיאוריות אלה עברה התמרה ללא מנוסח או לא נימצא באינטגרציה, ולא הלא מודע הדינמי.

בצד השני של אוקיאנוס האטלנטי הגישה הקלייניאנית - ניאו קלייניאנית, אף היא עסוקה בכוחות בנפש שפועלים בפיצול או שהנם בעלי אג'נדה שלא באינטגרציה עם החלקים האחרים של האישיות. העיסוק שלהם הוא בעולם האובייקטים המופנמים וחלקי העצמי, כפי שהם באים לידי ביטוי בהעברה ובהעברה הנגדית, ופחות ביחסים בין אישיים מופנמים המשתחזרים בחדר, והם לא משתמשים במונח דיסוציאציה. למרות ששתי הגישות עסוקות בתופעות דומות, ונותנות חשיבות רבה ליחסים האינטרסוביקטיביים במפגש הטיפולי, יש בינהן הבדל גדול בהבנה של התהליך, בטכניקה הטיפולית ובמודל הקוראטיבי.

בסמינר נסקור את המודל של ההתיחסותיים על הלא מודע כלא מנוסח, ואת ההתפתחות של המעבר מדגש על הדחקה לדגש על דיסוציאציה.   נדון בתפיסה ההתייחסותית לדיסוציאציה ואנאקטמנט, ובטכניקה הטיפולית הנגזרת ממנה. נקרא גם מעט מאמרים ניאו קלייניאניים, ונשווה את גישתם לגישה ולטכינקה הנאו קלייניאנית כשהיא עוסקת בפיצול ובאובייקטים מודרים. נבדוק האם למרות ההבדלים העמוקים בניהן, ניתן לראות בהן גישות משלימות.

נקרא מאמרים ונדון בהם, תוך הזמנת המשתתפים להעלות דוגמאות קליניות.

בין השאר נקרא טכסטים של הווול,ברומברג, מודל, דייוויס ופרוולי, ווכטל,שטרן, רוזנפלד, גרוטשטיין וברנמן. 

. 16 השפה האניגמאטית של הפרוורסיה: מיכאל שושני

          סמסטר ב', 16:15

" בני אדם הם יצורים אניגמטיים שקשה ביותר להבינם, ולכן הרבה יותר קל "לדפוק" אותם מאשר לנסות להבינם" (המרקיז דה- סאד)

 המפגש עם הפרוורסיה בחדר הטיפול הינו אתגר מאיים ומתעתע. ככל שהטיפול מתקדם מתפתח טרנספרנס פרוורטי (Etchegoyen) ובמקביל נוצרת אצל המטפל העברה נגדית מאוד אינטנסיבית שמאופיינת ברגשות של בלבול עמוק, חרדה וחוסר אונים. לעיתים ההעברה הנגדית כוללת תחושות של דחייה, סלידה, גינוי והוקעה שקשה מאוד לשאתם. סכנות נוספות האורבות לפתחו של המטפל הם רגשות של צדקנות, מוסרנות ואמפתיה כוזבת. חוויה נוספת האורבת לפתחו של המטפל הינה היפוך מוחלט של סולם הערכים: דה הומניזציה כפי שמשתקף מאימרתו של המרקיז דה סאד- "אחרי ככלות הכל מהו רצח, לא יותר מארגון מחדש של מולקולות בטבע".

לבסוף המטפלים נחשפים לעיוות של הלוגיקה האריסטוטלית שעולמנו התבוני מבוסס עליה. בעולם הפרוורטי אנו מוצאים כי האמת היא שקר וכי השקר הוא האמת ( Meltzer ). בהמשך, המטפל מוצא את עצמו שותף לדרמה כאוטית וסאדו- מזוכיסטית שמתפתחת בקשר ומובילה למבוי סתום באנליזה (Who is doing what to whom and why).

הקורס יבטא השקפת עולם המאמינה שלכולנו יש חלקים פרוורטיים, כפי שמיטיב לבטא זאת טרנטיוס, פילוסוף רומי בן המאה השנייה לפנה"ס: "אנוש אני וכל מה שאנושי אינו זר לי" והם הם אלו המשמשים אותנו בפענוח האניגמה וליצירת שפה משותפת עם המטופל הפרוורטי. בהתמודדות האישית שלי עם מטופלים אלו מצאתי שהגישה הניאו- פרוידיאנית והגישה הניאו- קלייניאנית הם כלי עזר תיאורטיים המסייעים באופן משמעותי לעזור, להבין ולטפל באוכלוסיה זו. במהלך השיעור נשים דגש על הנסיון להבין את האימה הקיומית והבלתי נסבלת שמאלצת אנשים אלו לבחירה נואשת של פתרונות נפשיים קיצוניים ומעוותים.

השיעור יתנהל כסמינר קליני- תיאורטי. לקראת כל שיעור נקרא מאמר אחד בו נדון, מתוך הרשימה הביבליוגרפית המצורפת ונעזר בחומר קליני של חברי הקבוצה הרלבנטי לעולם הפרוורטי.

רשימת הקריאה לשיעורים :

הילדה עם שיער מוזר: סיפורים ומסות. מאת: דיוויד פוסטר וואלאס, הוצאת ספריית פועלים (2011)- הסיפור – "ניאון ותיק וטוב" (עמ' 73-119).

קינן נעמה, "פרברסיה- לדבר בשפה אחרת".

אמיר דנה, "פרוורסיה כאירוע ללא עד" (עמ' 1-9, 19-29).

Bach S (1994). The Language of Perversion and the Language of Love. Northvale, NJ: Jason Aronson. 202 p.

Dorey R (1986). The Relationship of Mastery. Int. Rev. Psycho-Anal. 13: 323-32.

Etchegoyen, R.H. (1978). Some Thoughts on Transference Perversion. Int. J. Psycho-Anal. 59: 45-53.

Joseph, B. (1971). A Clinical Contribution to the Analysis of a Perversion. Int. J. Psycho-Anal. 52: 441-49.

Kernberg, O. (1991). Sadomasochism, Sexual Excitement, and Perversion. J. Amer. Psychoanal. Assn. 39: 333-62.

Malcom, P. (1970). The Mirror: a Perverse Sexual Phantasy in a Woman Seen as a Defense against a Psychotic Breakdown. In Melanie Klein Today, Vol. 2. Mainly Practice, ed. E. Spillius. Routledge: New York, 1988, pp. 115-137.

Ogden, T.H. (1997). The Perverse Subject of Analysis. In: Reverie and Interpretation: Sensing Something Human, p. 65-104. Northvale, NJ: Jason Aronson.

O'Shaughnessy, E. (1990). Can a Liar be Psychoanalysed. Int. J. Psycho-Anal., 71:187-195.

Shoshani, M., Shoshani, B., Becker, M. (2009). On Twisted Coalitions and Perverse-Narcissistic Configurations: From Positivistic Oedipal Third to an Existential Relational Third: A Case Study. Psychoanal. Psychol., 26:134-157.

Smirgel, J.C. (1989): Perversion and the universal law. Chapter 11 (Pp:177-191) in Joseph Sandler: Dimensions of Psychoanalysis, Karnac Books, London, 1989.

Stein, R. (2000). False love—Why not? Fragments of an Analysis. Stud. Gend. Sex. 1: 167-90.

Stein, R. (2005). Why perversion?: ‘False love’ and the perverse pact. Int. J. Psycho-Anal., 86:775-799.

קריאת רשות למעוניינים:

סרט מאת רומן פולנסקי (1992). -Bitter moon

- סרט מאת בוב פוסי (1972).Cabaret

- סרט מאת לוצ'ינו ויסקונטי (1969).Damned

- סרט מאת ליליאנה קבאני (1974).The night porter

Britton, R. (2004). Subjectivity, Objectivity, and triangular space. Psychoanalytic Quarterly, 73 (1): 47-61.

Marquis de Sade. 120 Days of Sodom and Other Writings Arrow Books, London 1989

Detsch, H. (1942). Some forms of emotional disturbance and their relationship to schizophrenia. Psychoanalytic Quarterly, 11: 301-321.

Foucault M (1976). The history of sexuality, Vol. 1, Hurley R, translator. New York: Vintage Books, 1980.

Freud, S. (1919). A child is being beaten: A contribution to the study of the origin of sexual perversions. SE 17, p. 179-204.

Freud S (1927). Fetishism. SE 21, p. 152-9.

Freud S (1938). Splitting of the ego in the process of defence. SE 23, p. 271-8.

Matte-Blanco, I. (1989). Comments on 'From Symmetry to Asymmetry' by Klaus Fink. Int. J. Psycho-Anal., 70:491-498

Parsons M (2000). Sexuality and perversion: A hundred years on. Int. J. Psycho-Anal. 81: 37-49.

Richards, A.K. (2003). A Fresh Look at Perversion. J. Amer. Psychoanal. Assn. 51: 1199-218.

Smirgel, J.C. (1978). Reflexions on the connexions between perversion and sadism. International Journal of Psychoanalysis, 59:27-35.

Smirgel, J.C. (1992). A clinical account: Rose Selavy. In Creativity and Perversion (pp. 13- 145). London: Free associations. 

Stein, R. (1998b). The Poignant, the Excessive and the Enigmatic in Sexuality. Int. J. Psycho-Anal. 79: 253-68.

Stein, R. (1999). The Entitlement of the Object in Perversion. Paper presented at Freud at the Threshold of the twentieth-century conference. The Freud Center, Hebrew University, Jerusalem.

Stoller, R.J. (1975). Perversion: The Erotic Form of Hatred. New York: Pantheon Books.

Symmington, N. (1998). The Imposter. Unpublished manuscript.

קורסים אינטרדיסציפלינרים:

17. הפנומנולוגיה של הסובייקט והזמן: יואל פרל

              סמסטר ב', 19:45

במעבר מהפסיכואנליזה הקלאסית (הבנויה על יסודות המחשבה המודרנית וההנחה בדבר קיומו של סובייקט סובסטנציאלי) לפסיכואנליזה העכשווית (הבנויה על יסודות המחשבה הפוסט מודרנית מבשרת מותו של הסובייקט) נשכחה לגמרי הגישה הפנומנולוגית. כתגובה למחשבה הסובסטנציאלית שאפיינה את המודרנה ובשונה מהמחשבה הקונטקסטואלית המאפיינת את המחשבה הפוסטמודרנית, הפנומנולוגיה הנה ניסיון פילוסופי לפרש את מושג ה"אדם" תוך התבוננות במופעיו היומיומיים והקונקרטיים בעולם. במסגרת הקורס נדון בקשר בין מושג האמת והזמן ובין תפיסת הסובייקט והזמן ונבדוק האם הפנומנולוגיה כגישה העוסקת במרחבי המשמעות של היומיום יכולה להוות מסגרת תיאורטית אלטרנטיבית למחשבה הפסיכואנליטית.  

תוכנית הקורס

1-4 האם ניתן להיפרד מהסובייקט?

כיצד מכוננים סובייקט טהור: דקארט ה-  Cogito ergo sum

מבנה ההכרה ובעיית הזמן: קאנט והסובייקט הטראנסצנדנטאלי

4-5 פרויד ומושג הזמן

איזה תפיסת זמן עומדת בבסיס המחשבה של פרויד? 

ומה מעמדם של הסימפטומים ביחס לזמן?

6-10 הוסרל ומושג המשך

            לשים סוגריים על (העולם) ולגלות אותו מחדש

האינטנציונאליות וזמן התודעה הפנימי

11-12 היידגר והזמניות

            ההיות-שם (Dasein) והפנומנולוגיה-האונטולוגית

הזמניות כאופק המשמעות של הוויה האנושית

ביבליוגרפיה

דקארט, רנה,. הגיונות על הפילוסופיה הראשונית, תרגום: י. אור, מאגנס, ירושלים, 1989.

קאנט, עמנואל,. ביקורת התבונה הטהורה, תרגום: שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך, מוסד ביאליק, ירושלים, 1954.

הוסרל, אדמונד,. הגיונות קארטיזיאנים, תרגום: אברהם צבי בראון, מאגנס, ירושלים, 1991.

פרויד, זיגמונד,. 1988. מעבר לעיקרון העונג ומסות אחרות, תל- אביב: הוצאת דביר.

פרויד, זיגמונד,. 2002. מיניות ואהבה, תל- אביב: הוצאת עם עובד.

Heidegger, Martin, 1996. Being and time, Albany: state university of New York press.

Husserl, Edmund, 1966. The Phenomenology of Internal Time-Consciousness, Bloomington: Indiana university press.

סמינרים של אורחים מחו"ל

   18.    Object Relations Course,   December 9 – 10, 2011

                   Instructor: Frank Summers, Ph.D., ABPP

            This course is designed to give the candidates a foundation in the major object relations concepts. While some object relations theories adhere to the drive model, this course will concentrate on object relations theories that see the fundamental motives as self development and relations with others. Each of the theories discussed views development as the formation of the self from relationships with early caretaking figures. According to this type of object relations theory, the self is a product of the way the relationships with those early figures are processed, and pathology is rooted in the arrest of self development. Analytic therapy is understood as an interactional process in which the structure of the self is understood, engaged, and ultimately transformed.   Each theorist discussed has a different view of how those processes occur. After an overview of the roots of object relations thinking, the course will concentrate on the theoretical conceptualizations of Fairbairn, Winnicott, Kohut, and other figures derivative of those major figures. 

פרנק סמרס יעביר לנו את חומר הקריאה לסמינר בשלב מאוחר יותר.

יהיה צורך במתנדבים (אחד או יותר) להביא חומר קליני.

. SEMINAR instructed by  JOSEPH D. LICHTENBERG  MD19

שבת ה-9 במרץ וראשון ה-10 במרץ 2012.

זו תהיה הזדמנות ייחודית ללמוד עם אחד האנשים הותיקים ביותר והמרכזיים בזרם של פסיכולוגית העצמי. ליכטנברג ממייסדי המכון לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה בת זמננו של העצמי בוושינגטון, עורך ה- psychoanalytic Inquiry שעסק בהרחבה חקר וכתב ספרים רבים בעצמו ובשיתוף לחמן ופוסג'ה, על נושאים מרכזיים כמו התפתחות תינוקות, מערכות המוטיבציה של העצמי ועוד.

נושא הסמינר וחומר הקריאה יקבעו מאוחר יותר בהתאמה לנושא הכנס השנתי שיערך באותה עת.

הנחיות להרשמה לקורסים השונים.

כל חבר בתהליך הכשרה צריך לקחת בנוסף לכל קורסי החובה, לפחות 10 קורסי בחירה (20 נקודות). אפשר ואף רצוי לקחת יותר מכך.

אנו ממליצות לקחת במהלך הלימודים קורסים משלושת הקטגוריות על מנת ליצור מגוון .

מי שבוחר לעבור הכשרה גם באנליזה של הילד והמתבגר מתבקש להיות בקשר עם ציפי מיידלר ולקחת בחשבון בהרשמה לקורסים את דרישות תכנית הילדים. בענין זה אפשר יהיה להתייעץ בציפי. לגבי השנה מדובר בקורס של ציפי ו/או קורס בחירה שרלוונטי לעבודה עם ילדים וכן בהדרכה של נעמי הולר על אנליזות בילדים.

הקורס של מלכה נחשב קורס בחירה לכל דבר.

לגבי הסמינרים של האורחים מחו"ל, שניים נחשבים כקורס בחירה אחד כל קורס מקבל נקודה. אפשר לצבור 2 נקודות מתוך ה-10 על ידי השתתפות בסמינרים אלו. מעבר לכך ההרשמה היא למען העשרה אישית אך אינה נותנת קרדיט. עם זאת סמינרים אלו הם יחודיים וחד פעמיים ומומלץ לחברי המכון להשתתף בהם ככל שניתן. 

על מנת שקורס בחירה יפתח צריכים להירשם אליו לפחות 6 אנשים.

 מקסימום המשתתפים בקורס הוא 12 למעט 2 ההחרגות הבאות:

-          כידוע המכון מעודד גם את מי שסיימו את כל תהליך ההרשמה להמשיך וללמוד.

מסיבה זו לקורס בחירה שנפתח יכול להצטרף ללא תשלום משתתף אחד שהוא אנליטיקאי מוסמך במכון. במידה ומי שהוא אנליטיקאי מעוניין ללמוד בקורס שבלעדיו אין מספיק נרשמים על מנת לפתוח אותו והרשמתו תאפשר את פתיחת הקורס הוא יוכל להירשם בתשלום כתלמיד רגיל .

- הסמינרים של האורחים מחו"ל פתוחים להרשמה של עד 20 משתתפים כל אחד.

מי שמעונין בשניהם מתבקש לדרג את העדפתו שכן אם תהיה הרשמה גדולה מדי העדפתו תקבע לאיזה סמינר ירשם. במידה ויהיה צורך במיון שמעבר לכך זה יעשה בהגרלה. לעומת זאת אם לא ירשמו 20 משתתפים תהיה אפשרות בתאום עם ועדת ההוראה להזמין משתתפים מחוץ למכון. מאחר וסמינרים אלו יקרים מאד כל מי שמשתתף בהם משלם גם אם סיים את הכשרתו. עלות כל סמינר חו"ל לתלמידים היא כעלות של קורס בחירה.

סדרי ההרשמה:

-ההרשמה תעשה על ידי משלוח מייל אל אורנית המזכירה בכתובת האישית שלה (ולא במייל הכללי) .

כל אחד מבקש לשלוח את רשימת קורסי הבחירה בהם מעוניין. (אין צורך לרשום קורסי חובה שכן ההרשמה אליהם היא אוטומטית).

מאחר וישנם קורסים שיש אליהם הרשמת יתר ולעומת זאת קורסים שאינם נפתחים עקב הרשמה מועטת מדי ההמלצה היא לרשום בכל משבצת זמן בה מעוניינים ללמוד בנוסף לקורס בו בוחרים קורס שהוא בעדיפות שנייה. אנו נטפל קודם כל בעדיפות הראשונה. רק אם לא תהיה אפשרות ללמוד בה נטפל בשנייה.

-הכתובת למשלוח ההרשמות היא: info@taicp.org.il

 אורנית תאשר תוך 48 שעות כל מייל שיתקבל. במידה ולא יגיע אישור ממנה יש לבדוק עמה האם ההרשמה הגיעה.

-ההרשמה לקורסים נסגרת  ב10 בספטמבר.

-במידה ותהיה הרשמה עודפת לקורס כלשהו נשתדל לתת עדיפות לתלמידים שנרשמו לקורס בשנה הקודמת ולא עלו בהגרלה. ומעבר לכך תתקיים הגרלה.

עד ה-17 בספטמבר יקבל כל אחד את רשימת הקורסים אותם יוכל ללמוד השנה מתוך מה שביקש.

עם קבלת הרשימה על כל אחד לאשר אותה במייל לאורנית תוך 48 שעות מהקבלה.

 עד שלב זה אפשר לבקש שינויים וביטולים שלגביהם יש להיות בקשר עם אורנית.

בסופו של דבר עליה לקבל מכל אחד את אישורו לרשימת הקורסים שלו.

נא לשים לב שכל התהליך צריך להסתיים עד ה25 בספטמבר לכל המאוחר.   

מרגע שמאשרים לאורנית במייל את תכנית הקורסים האישית התכנית מחייבת ואלו הקורסים שעליהם יחויב החבר בתשלום בכל מקרה, גם אם יחליט לא להגיע למי מהם בהמשך.

סדרי תשלום

התשלום עבור הקורסים הוא תשלום נפרד ונוסף לתשלום הקבוע של דמי החבר השנתיים הכוללים גם את המנוי לפאפ.

-יש לשלם בצק נפרד על כל קורס סך של 580 שקל כולל מע"מ.

על גב הצק נא לרשום את שם הקורס.

-התשלום עבור כל שנת הלימודים יסודר עד הפורום הראשון לכל המאוחר. זה כולל את התשלום לקורסי החובה הבחירה והסמינרים מחו"ל. (בנוסף לכך ישנו תשלום דמי החבר עליו תבוא הודעה נפרדת מהגזברות).

 כדי למנוע לחץ בפורום אנו ממליצים לשלוח בדואר את הצקים על פי כתובת המכון כבר עם תום תהליך ההרשמה. זה יקל על המזכירה על עבודת הרישום הכנת ומסירת הקבלות למשלמים. במידה ולא שולחים בדואר נא להביא לפורום את כל התשלום מסודר במעטפה שתימסר לידי המזכירה.

מי שאינו מגיע לפורום מתבקש לדאוג לכך שהתשלום יגיע במועד  

-התאריך שירשם על גבי הצקים של התשלום עבור הקורסים של סמסטר א יהיה לתאריך הפורום הראשון.

-התשלום לקורסים של סמסטר ב יתבצע בצק דחוי לתחילת סמסטר ב אך הצקים ימסרו עד פורום הראשון.

התשלום לסמינרים מחול ימסר בפורום הראשון בצק דחוי לתאריך הסמינר.

מי שרשום לקורס ומעוניין לבטלו או לשנותו - לאחר מועד סיום תהליכי ההרשמה - מבלי לשאת בתשלום הקורס צריך לדאוג ולמצוא בין חברי המכון מישהו המעוניין להחליפו וללמוד במקומו.