לוח הרצאות במכון

התכנית המדעית לשנת: 2018 – 2019

ערבי הפורום:

בשנה שעברה ערבי הפורום נעו סביב שאלת האשמה ומקומה בעולם הפנימי ובתהליך האנליטי. למדנו שלאשמה פנים רבות, חלקן הרסניות (סופר אגו ארכאי, רצחני ודורסני), חלקן התפתחותיות (הכרה באחר, פוזיציה דפרסיבית וכו). אני לדידי למדתי, בעקבות חלק מההרצאות, על הקשר המרתק שבין אשמה לבושה. כלומר אשמה ובושה הן גם אופני תפיסה, שפה ותקשור, פנימיים וחיצוניים של הנפש, בתוך עצמה ומול האובייקטים שלה, ומצאתי ערך רב להבנה זו בעבודתי הקלינית.

השנה נעסוק בשאלה הנגזרת ממאמרו המסכם של פרויד מ- 1937: "אנליזה עם סוף או בלי סוף". בניסיונם לדייק את שם המאמר, מציעים פרופ' עמנואל ברמן וד"ר ערן רולניק שהתרגום המדויק יותר מגרמנית לעברית הוא: "אנליזה סופית ואין סופית". כך או כך, שאלת הסופיות של האנליזה העסיקה את פרויד וגם את פרנצ'י שכתב על כך במאמרו: "לשאלת סיום האנליזה" (1928). נדמה ששני המאמרים משוחחים אחד עם השני, ברמות שונות של מודעות וחשיבה תיאורטית. פרויד עסוק במאמר בשאלות של סיומי האנליזות שערך עם פרנצ'י, עם איש הזאבים וכן הלאה. הסוגייה מרתקת ורחבת היקף. פרויד למעשה מתבונן דרך המאמר במבט ביקורתי ופותח חשיבה בתחומים מרכזיים רבים של התיאוריה שלו. כך הוא מזמין גם אותנו לדון בשאלות על מהו סיום ועל הסופיות והאין סופיות מזוויות רחבות ומרתקות.

שאלת הסיום התחדדה לי בימים האחרונים, אחרי שצפיתי עם ביתי בסרט הבלתי נשכח: "גבירתי הנאווה". ההקבלה בין התהליך שעוברים יחד פרופ' היגינס ואלייזה דוליטל לאנליזה ולמאמרו של פרויד על "אהבת העברה" היא מרתקת. אנליזה משום האינטנסיביות של התהליך. אדלג על העושר של ההקבלה כדי להגיע לרגעי הסיום. כאשר אלייזה עומדת במשימה שנקבעה לה, נראה להיגינס שהתהליך הסתיים ושאפשר להיפרד ממנה. אך כמו פיגמליון הוא מתאהב ביציר כפיו. מניסיוני זהו אכן רגע מכונן כאשר ההתאהבות של האנליטיקאי (לא בהכרח רומנטית) היא תגובה להפצעת הסובייקטיביות של האנליזנד, והיא סימן משמעותי להתפתחות. אך אלייזה עדיין לא פיתחה את הנפרדות שלה, היא עדיין לא הפנימה את האלייזה החדשה ועדיין אינה מזדהה עם התהליך הפנימי שעברה. היא עדיין אינה בשלה לפרידה ומבחינתה האנליזה טרם הסתיימה. בחוויה שלה היא פונקציה של היגינס, תופסת עצמה תלויה בו כדי להיות היא. ונזכור את טענתו של לאקאן שהאיווי של ההיסטרית הוא האיווי של האחר (היגינס? האנליטיקאי? אביה או אימה?). הדילמה הזו מזכירה גם את הדיאלוג התיאורטי והקליני שהתרחש במציאות בין פרנצ'י ופרויד, ואת הסכנות בסיום טרם זמנו.

בשנה שעברה ד"ר חיים מרגלית הציע שכדאי שנחקור את הבחירה לעסוק דווקא באשמה, דרך חקירת הלא מודע המכוני. זו בוודאי שאלה חשובה גם לנושא הסופיות/אין סופיות. אולי הנושא נבחר בשל העובדה שבקרוב מסיים תפקידו הוועד המנהל הראשון שאינו מבוסס על הדורות של מייסדי המכון – סימן לסוף ובה בעת התחלה של תקופה התפתחותית חדשה למכון. ואולי שאלת הסיום קשורה לעיסוק הגובר בשאלת ההשתייכות שלנו ל- IPA, שגם היא ענינה בסזורה של סיום תקופה וחידוש. קשה לדעת. אנו מוזמנים לחקור ולהתבונן יחד על השאלות הללו במהלך השנה.

קיבלנו המון הצעות להרצות בפורום. כדרכנו, ניסינו להרבות משתתפים, לחבר בין נושאים דומים, ולהציע זוויות מבט שונות לשאלה הנידונה. ההחלטות שקיבלנו בסופו של דבר היו אחרי דיונים ארוכים – ארוכים הפעם מהרגיל, ובלבבות כבדים. לא קל לבחור בין מי כן ומי לא. בוודאי כאשר חלק מההצעות שלא נבחרו אינן נופלות מאלו שכן. היו גם הצעות מעניינות שהתקבלו אך שמסיבות טכניות או אחרות נאלצנו בסופו של דבר לוותר עליהן. בקיצור – הבנתם את המורכבות… ולמרות הקשיים שמחנו על ההצעות הרבות, על העבודה הרבה שהושקעה מצד המגישים, ועוד על העבודה היצירתית שתהיה למציגים. אנחנו מקווים שהתוצר יהיה מלמד, פותח שאלות, מזמין לחשיבה, ואולי פה ושם גם מציע מחשבות ותיאוריות חדשות.

והגיג אחרון. מרבית ההצעות שקיבלנו עסקו מטבע הדברים בשאלת הסיום מהזווית שגם פרויד הרחיב עליה: הקושי להגיע לסיום אנליזה מסיבות שונות, הקשורות למטופל, למטפל, לאנושיותנו או למבנה התהליך הטיפולי. רק הצעה אחת מכל ההצעות הרבות שקיבלנו, עסקה בסיום כמטרה, או כהכרח, או כסוגיה מבנית – כנושא שצריך ללמוד אותו, לעסוק בו, לעבד אותו וכן הלאה. האם זה כך משום ששאלת העיסוק בסיום כסיום היא שאלה לא רלוונטית ולא מעניינת, האם זה משום שאנו נוטים "לברוח" או להימנע מהעיסוק בסוגייה כבדה ובלתי אפשרית זו, או שמא יש פה רמז נוסף למכון בגיל התבגרות שלאנליזות שלו עדיין לא מלאו עשרים שנה וטרם הגיעה השעה לסיים? עוד נראה….

כנס המכון: 

גם השנה, כמו בשנה שעברה, ולאור בקשת הקהל להזמין אורחים מחו"ל, תיכננו כנס עם אישיות ידועה, אך שוב, מסיבות שלא נפרט כאן היא דחתה את הגעתה. אלא שהפעם הפקנו לקחים, וועדת הכנס הוקמה מבעוד מועד בראשות ד"ר ענר גוברין, וחדורי משימה הם מיהרו ליצור קשר עם דמויות אחרות מחו"ל והצליחו לגייס את פרופ' רוזין פרלברג שמתמחה בנושא האב. הוועדה בהרכב  ד"ר ענר גוברין (יו"ר), ד"ר איזבל בן אמו, ד"ר שלומית ידלין-גדות, הדר קמפינסקי ושימי תלמי, כבר החלה את עבודתה, והיא יושבת בלילות החמים של אוגוסט כדי להתכונן ולהכין לנו כנס מרתק. אתם, חברים, מוזמנים להגיב לפניות הוועדה, ולהציע את החשיבה שלכם.

קורס לכתיבה מדעית: 

השנה אנו מבקשים לפתוח קורס לכתיבה מדעית. מטרתו לסייע לנו, חברי המכון, לתרגם או להתמיר את הכתיבה העשירה שלנו במכון: מהרצאות, קבוצות קטנות, דיונים, עבודות סיום, קורסים וכן הלאה – למאמרים מדעיים. ראו למשל מאמרה המקסים והמעורר מחשבה של חברתנו איה זיידל בשיחות האחרון. חברים, יש עוד 2 מקומות פנויים בקורס, ואתם מוזמנים לפנות ולהירשם ולכתוב מלא מאמרים…

4 – על ערבי הסיום נרחיב בנפרד.

התכנית המדעית  2018 – 2019

ערבי הפורום, סימסטר ראשון

23.10.2018 - פורום פתיחת השנה.

שרי צ'יבולסקי יו"ר המכון: דברי פתיחה והכרות של המחזור החדש.

נעמי הולר וחני בירן: "אנליזה סופית ואין סופית – בערב זה נחקור את מרחב החשיבה הפסיכואנליטית: בין סוף לאין סוף, בין כאן ועכשיו לאז ושם, בין פרויד לממשיכיו, בין חושך לאור, בין ידיעה לאי ידיעה.  כל זה תוך כדי התבוננות על מקומו של הטיפול הפסיכואנליטי במאה ה- 21".

- 27.11.2018 – פורום שני.

עמנואל עמרמי: "על סירוס, נשיות וסלעים מוצקים אחרים, כמכשולים בלתי עבירים בדרך לסיום האנליזה".

יעל מור: דיון על ההרצאה.

- 25.12.2018 – פורום שלישי.

 פורום של הוועדה הבין תחומית:

פתוח סגור פתוח. זה כל האדם. / יהודה עמיחי

בין הסופי לאינסופי במרחב היצירה והפסיכואנליזה.

בערב הפורום נפתח ונרחיב את שאלת הסופיות והאינסופיות מזויות שונות.

מחשבות לא סופיות

ד"ר אדוה פרנק שוובל

מהו הרגע בו מסתימת יצירת אמנות?

מה מתרחש בתודעת האמן {מלחין, ציר, סופר ,אמן פרפורמנס או מאלתר} בתהליך סיום היצירה?

עד כמה סיום היצירה הוא תהליך מושכל ומודע? עד כמה הוא אינטואיטיבי? ואולי זו היצירה עצמה,

אשר לאחר שקיבלה חיים משלה, "מודיעה" ליוצר כי הנה הגיע הסוף?

ואולי אין סוף ליצירת אומנות?

יצירות חדשות רבות נוצרות תוך עשית שימוש ביצירות וחלקיקי יצירות קימות שקדמו להן.

אמנים חוזרים לעיתים ומחדשים עבודות קודמות וממשיכים במעשה היצירה.

המושג המוסיקלי "סיום מדומה" מרמז כי סיום יצירה הינו בעצם אשלייתי.

ד"ר אדוה פרנק שוובל תתיחס לנושאים אלו מנקודת מבטה כמוסיקאית יוצרת ומטפלת

באמצעות שיח ודוגמאות מתחום המוסיקה והאמנות החזותית.

האם החקירה העצמית ניתנת למיצוי?

פסיכואנליזה ואוטוביוגרפיה: מישל לריס, פרויד, והמחסום בפני ידיעה עצמית

ד"ר לירן רז'ינסקי

ההרצאה מציעה להתיק את הדיון בשאלת האינסופיות של העבודה הנפשית לכיוון אחר : אוטוביוגרפיה.

נדבר על המפגש בין פסיכואנליזה ואוטוביוגרפיה, ונתבונן על שאלה משותפת לשתיהן: המחסום בפני ידיעה עצמית, לאור אידיאל משותף לשתיהן של היכרות עצמית. כיצד ניתן לאפיין את הנסיבות בהן האידאל הזה כושל, או פוגש במגבלות מהותיות? כיצד ניתן לאפיין את האזורים החסומים או בלתי נגישים של עצמנו?

נתבונן מקרוב על טקסט של לריס, גדול האוטוביוגרפים במאה ה-20, ונחשוב על השאלות הללו בטקסט שלו דרך המשגה של פרויד.

פתיחה ואיסוף– עדנה לב-בור

הן האמנות והן הפסיכואנליזה, עוסקות בשאלות היסוד של נפש האדם ושל חיינו. עיסוק זה מושפע מרוח הזמן, מנטיות אישיות והוא אוגד בתוכו גם הדהודים, השפעות ורבדים נוספים המטביעים חותם על התהליך.

האיסוף יתיחס לשתי ההרצאות ולהתבוננות על צורות המעברים, ההתרחשויות והתנועות בין מה שהוא סופי ואינסופי.

- 29.1.2019 – פורום אחרון לסמסטר.

ד"ר אשר אפשטיין, יו"ר וועדת האתיקה: בחירות ליו"ר המכון, לראשי הוועדות ולחברי הוועדות.  

פרופ' עמנואל ברמן: "פרויד ופרנצי: עקבותיה של אנליזה שהסתיימה ולא הסתיימה".

אליס בוראס: דיון על ההרצאה.

ערבי הפורום, סמסטר שני

26.3.2019 – פורום תחילת הסמסטר השני.

ד"ר גבי מן, איה בירגר, ריימונד רומפלטס, מוניקה פריצשה: "על סיום ארבע-עשרה שנות עבודה של קבוצת אנליטיקאים ממכון ת"א וממכון בהיידלברג – האם תמה האנליזה?".

פרטים בהמשך.

- 30.4.2019 – יום חזון.

פרטים בהמשך.

28.5.2019 – פורום לפני אחרון.

"על סופיות ואין סופיות באנליזה עם ילדים, מתבגרים והוריהם".

פרטים בהמשך.  

- 18.6.2019 – פורום סיום השנה.

חווה ינאי מלאך: "התבוננות באנליזה סופית ואין סופית דרך לידות טראומטיות – שזירה בין דחף החיים (לידה) ודחף המוות (טראומה)".

יפה פרץ צדוק: דיון על הרצאה.  

 

כנס המכון

7-8.3.2019 – הכנס השנתי של המכון.

"האב המת": מהרצח הממשי למטאפורי".

בהשתתפות פרופ' רוזין פרלברג.

ועדת הכנס: ד"ר ענר גוברין (יו"ר), ד"ר איזבל בן אמו, ד"ר שלומית ידלין-גדות, הדר קמפינסקי ושימי תלמי.

פרטים נוספים מפורסמים ויפורסמו ע"י ועדת הכנס בראשות ד"ר ענר גוברין.

 

ימי/ערבי עיון המתוכננים כרגע:

1 – 8.11.2018 – ערב של הוועדה החברתית. הזמנה מטעם הוועדה החברתית כבר נשלחה בנפרד ותישלח שוב.

2 – 20.12.2018 – תאריך טנטטיבי: "אספת המכון הכללית" – אישור תקציב, דיווח וועדת ביקורת, ודיון ראשוני על סוגיית ה- IPA  (התאריך כפוף לשינוי, ראה הערה למעלה).

3 – 3.1.2019 – ערב סיום עומר דרור. הזמנה תצא בנפרד.

4 – 22.1.2019 – תאריך טנטטיבי: "אספת המכון הכללית" – אישור תקציב, דיווח וועדת ביקורת, ודיון ראשוני על סוגיית ה- IPA(התאריך כפוף לשינוי, ראה הערה למעלה).

5 – 28.2.2019 – "פסיכואנליזה וקבלה". ערב בהובלת ד"ר רות קרא-איבנוב קניאל ובהשתתפות חני בירן ומלילה הלנר-אשד. הזמנה תצא בקרוב.

5 – 7-8.3.2019 – כנס המכון. שם הכנס: "האב המת: מהרצח הממשי למטאפורי". בהשתתפות פרופ' רוזין פרלברג. הזמנה תצא בקרוב.

6 – 11.4.2019 – "פנים שונות לטכניקה הפסיכואנליטית" – אנליטיקאים מומחים ממכון ת"א יציגו שעה אנליטית, ואנליטיקאים אחרים יתייחסו לשעה מזוויות תיאורטיות וטכניות שונות. ערב בהפקת ד"ר גדי בן שפר. הזמנה בהמשך.

7 –  16.5.2019 – ערב גלריה של הוועדה הבין תחומית. פרטים בהמשך.

8 – 13.6.2019 – ערב לרגל צאת ספרה של טובה זלץ:

MADNESS OR KNOWING THE UNBEARABLE TRUTH -

A Psychoanalytic Journey in Search of Sanity.

(בהוצאת Routledge).

בערב ישתתפו נוויל סימינגטון ומתדיינים נוספים

 

כל הזכויות שמורות © 2015 מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו