לכניסה לקורס יש להקליק על הקישור שתחת שם הקורס
שעה 18:30
המימד המעברי של יחסי הפסיכוסומה
——————————————
האינצסט – פנטזיה, ממשות ומיתוס
————————————-
שעה 20:00
מפגש בין מבע אישי ומחשבה פילוסופית
—————————————-
בין פסיכואנליזה ושירה- המרחב הפסיכופואטי
———————————————————————————————————————————–
הלימודים בתכנית הבינתחומית מורכבים מ-2 קורסי ליבה ו-2 קורסי בחירה בשנה. הקורסים סמסטריאליים.
קורסי הליבה:
שנה א', סמסטר א': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה, חלק א'
שנה א', סמסטר ב': המימד המעברי של יחסי הפסיכוסומה
שנה ב', סמסטר א': כתיבתו של פרויד בסוף ימיו כמורשת לדורות הבאים
שנה ב', סמסטר ב': סדנת גמר
קורסי הבחירה:
סמסטר א'
1. מצבים מנטאליים ראשוניים וייצוגם בקולנוע: על השיח בין פסיכואנליזה וקולנוע
2. סיפור חלום – מוסיקה, שפה ונפש
סמסטר ב׳
3. בין פסיכואנליזה ושירה – המרחב הפסיכופואטי
4. מפגש בין מבע אישי ומחשבה פילוסופית
הקורסים לממשיכים:
סמסטר א': העברה והעברה נגדית
סמסטר ב׳: האינצסט – פנטזיה, ממשות ומיתוס: על הפתלוגי והפורה בחקר גילוי העריות
קורס ליבה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א'
ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטקאית), פרופ׳ שי פרוגל (פילוסופיה)
הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו, ויציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית. המאמרים המוצעים בו מסמנים כוון חדש ומתווים דרך אחרת של חשיבה.
בחרנו מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה על מהות הנפשי, מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה ולריפוי.
בכל שיעור נדון במאמר אחד, בהקשר שלו, באלטרנטיבה שהוא מקדם ובלפני ואחרי" של פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי, ונוסיף לדיון פרספקטיבה פילוסופית.
קורס ליבה: המימד המעברי של יחסי הפסיכוסומה
יפה פרץ צדוק (פסיכואנליטיקאית)
בקורס נלמד על היחסים הדיאלקטיים והמורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש. נתרכז במימד המעברי המתקיים ביחסים אלה – מרחב שאינו מתאר רק את הגוף ואינו מתאר רק את הנפש, אלא גם מרחב אחר, זה שביניהם. זהו מרחב המחזיק בו-בזמן נפרדות ואחדות, מציאות פנימית ומציאות חיצונית, סובייקט ואובייקט, חלקי מודע ולא מודע. זהו המקום בו משתכנים יחד דחפים ורגשות מנותקים, אך גם קשורים, לעיתים מנוגדים, רגשות מסוג שנאה ואהבה שליטה והעדר שליטה.
קורס ליבה: כתיבתו של פרויד בסוף ימיו כמורשת לדורות הבאים
מקסים בן-אמו (פסיכואנליטיקאי)
הקורס פונה למעוניינים ללמוד באופן מרוכז את המניפה התיאורטית של הפרויד המוקדם והמאוחר; למי שמעוניינים להבין טוב יותר איך הצירים המרכזיים של התיאוריה הפרוידיאנית משתלבים ופועלים ביחד; ולמי שמבקשים לחקור ולדלות מהטקסט את הזיקות בין הפסיכואנליזה לבין נושאים בינתחומיים בהן פרויד גילה עניין וסקרנות.
נלמד את סדרת ההרצאות שפרויד חיבר לקראת סוף חייו (ב-1932) ולא הרצה בפועל בשל מצב בריאותו.
ערכן הבולט הינו בכך שהן מסכמות את הרעיונות והמושגים המרכזיים העומדים ביסוד התיאוריה שלו, תוך הצגת ההתפתחות והרוויזיה שחלה בחשיבתו בשנות העשרים, שעיקרה כינונו של דחף המוות בתיאוריה וההמשגה המחודשת של המערך הנפשי.
ההרצאות כתובות בצורה בהירה ודידקטית המאפשרת להתרשם מהאיש פרויד, אופן חשיבתו, כיצד הוא פונה לחקור שדה רעיוני חדש ועמדותיו האישיות במגוון נושאים, כולל כאלו שאינם קשורים ישירות לפסיכואנליזה כמו דת, תרבות, מרקסיזם, תורת הנסתר ועוד.
פרויד כתב את ההרצאות באופן שיוכל להיות נהיר גם לקהל הרחב ולכן ניתן לראות בהן מעין מורשת, שבה פרויד מציג מה שלטעמו חשוב ביותר לזכור מתורתו, תוך ציון פיתוחים אפשריים ותחומים הראויים להיחקר הלאה.
הקורס בנוי לרוב בצורה של הרצאות המסכמות את התוכן הכתוב, לעיתים בליווי של קריאה משותפת של קטעים נבחרים. בנוסף יוצגו ההתפתחויות בפסיכואנליזה שאחרי פרויד לגבי אותם המושגים שאליהם נתייחס בקורס כמו גם רעיונות ואינטונציות המובלעות בטקסט ועדיין ממתינות לחושבים שיחשבו אותן.
ההרצאות יינתנו לקריאה באנגלית. המשתתפים מתבקשים לקרוא לפני כל שיעור את החומר הרלוונטי ולהכין שאלות, מחשבות ואסוציאציות.
ביבליוגרפיה:
ההרצאות מ-1932 באות בעקבות סדרה קודמת (28 במספר) ולכן הן מופיעות תחת הכותרת:
"New Introductory Lectures On Psycho-Analysis"
תוספת ביבליוגרפית ראשונית:
סדנת גמר
מירי רוזובסקי (עמיתה בינתחומית, סופרת, עורכת ומנחת סדנאות כתיבה)
מהלך העבודה בקורס, הבנוי כסדנא, יהיה, כדברי אוגדן, מהלך של צימצום והרחבה, ריבוי ואחדות, תוך הבנייתן כ"עובדות נבחרות", הן בטקסט והן בנרטיב האישי. תרגילי הכתיבה ייבקשו לחדד את הקול הפואטי של כל כותב, לחדד את ההקשבה הפואטית של כל משתתף ולגעת בקשר הגלוי והסמוי שבין הכותב לנכתב.
מהלכו של הקורס יהיה אישי וקבוצתי, וניתן יהיה לעבוד בו הן על תרגילי כתיבה קצרים והן על כתיבה תהליכית של יצירה – הן באופן אישי מול המרצה והן כקבוצה.
בחצי הסמסטר הראשון נעסוק בכתיבה אישית בהקשר המקצועי של כל אחד ואחד, ובחצי הסמסטר השני נעבוד על המשותף ביניהם, כשהמטרה תהיה ליצור יחד הרצאה שתוצג בערב סיום; או כתיבת מאמר, או יצירה, שיישלחו לכתב עת כלשהו (לבחירת הסטודנטים והמנחה), או שניהם.
הקורס יעסוק בממשק בין פסיכואנליזה וקולנוע, סביב שאלות הנוגעות לייצוג והבנה של חוויות נפש ראשוניות ופרה סימבוליות. נתייחס לפער הקיים בין חוויה ראשונית וביטוייה בשפה הוורבאלית ולצורך לחפש שפה מתווכת. נתמקד באופן שבו הקולנוע, מדיום של תמונות בתנועה (motion picture), מהווה מרחב הולם לייצוג מצבים אלו ומאפשר הרחבה של החשיבה והדיון לגביהם.
בקורס נצפה בסרטים ולאחריהם יערך דיון בכיתה. הקורס ישלב דיון בתיאוריות פסיכואנליטיות העוסקות במצבים מנטאליים ראשוניים יחד עם קריאה בטקסטים קולנועיים. נדון במושגים מרכזיים הקשורים בהתפתחות נפשית פרימיטיבית, כמו חוויות טרום מילולית לעומת מצבים רגרסיביים של פירוק; ובמושג ביטוי בפעולה כדרך להביע את מה שאינו אפשרי במילים.
השיעורים:
1. הגדרה של מצבים מנטאליים ראשוניים: התפתחות רגשית פרימיטיבית.
טקסטים נלווים:
וויניקוט, ד. ([1945] 2010). התפתחות רגשית פרימיטיבית. בתוך עצמי אמיתי ועצמי כוזב (א. הראל תרגום). עם עובד.
Alvarez, A. (2006). Some questions concerning stats of fragmentation: un-integration, under integration, disintegration, and the nature of early integrations. Journal of Child Psychotherapy, 32 (2): 158-180.
2. קולנוע של שירה: פזוליני והקולנוע הפואטי כמרחב לייצוג עולם הנפש הקדם מילולי.
טקסט נלווה:
פזוליני, פ. פ. ([1965] 2009). קולנוע של שירה. בתוך קולנוע של שירה: מבחר מאמרים. (א. אלטרס תרגום). רסלינג.
הדגמה באמצעות סצנות מהסרט:
(El Espiritu Del La Colmena. The Spirit of the Beehive. V. Erice, (1973
3. מחוויה טרום מילולית ליצירתה של משמעות.
צפייה ודיון בסרט "כאוס" (1984), האחים טביאני.
טקסט נלווה:
Susan Isaacs (1948): The Nature and Function of Phantasy, in: International Journal of Psycho-Analysis 29, 73-97
4. המשך דיון באפיזודות מהסרט "כאוס".
5. שפת הפעולה: הגוף כתחליף למחשבה.
צפייה ודיון בסרט "הסוכן", אסגאר פאהרדי (2016).
טקסטים נלווים:
פרויד, ז. ([1905] 2009). קטע מתוך אנליזה של היסטריה. בתוך פרויד ודורה. (א. הוס תרגום). עם עובד.
קליין, מ. ([1957] 2002).צרות עין והכרת תודה. בתוך כתבים נבחרים. (א. זילברשטיין תרגום). תולעת ספרים.
6. המשך דיון בסרט "הסוכן".
7. רגרסיה ופירוק.
צפייה בסרט "אדום" (1994) קישטוף קישלובסקי.
טקסט נלווה:
וויניקוט, ד. ו'. ([1963] 2019). פחד מהתמוטטות. בתוך עצמי אמיתי, עצמי כוזב. (א. הראל תרגום). עם עובד.
8. המשך דיון.
9. ממצבים מנטאליים ראשוניים למהלך האדיפלי.
אדיפוס המלך (1967), פייר פאולו פזוליני.
10. שיעור סיכום.
* ד"ר אורית דודאי מטפלת באמנות, מרצה וחוקרת במכללת סמינר הקיבוצים, ובעלת תואר ד"ר מאוניברסיטת בר אילן, המחלקה ללימודים בינתחומיים, במסלול פסיכואנליזה ופרשנות.
"הֲבָנַת פָּסוּק בְּשָׂפָה דּוֹמָה וּקְרוֹבָה לַהֲבָנַת נוֹשֵׂא בַּמוּסִיקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאָנוּ עֲשׂוּיִים לַחֲשֹׁב. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁהֲבָנַת פָּסוּק קְרוֹבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁחוֹשְׁבִים לְמָה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִקְרָא הֲבָנַת נוֹשֵׂא מוּסִיקלִי".
(לודוויג ויטגנשטיין, חקירות 527)
הקורס יעסוק במרחב שבין מוסיקה לבין פסיכואנליזה, ובמהלכו נחקור מושגים פסיכואנליטיים וכיצד הם באים לידי ביטוי במוסיקה. ננסה לחקור את השפה, הרעיונות והדקדוק המוסיקלי וכיצד הם מאירים מושגים בחקר הנפש וננסה להבין מדוע המוסיקה מהלכת על חלקנו קסם מיוחד, השונה מכל שפה תקשורתית אחרת.
בין היתר, נצלול אל תוך חלימה ו-Reverie, כפיית חזרה, מרחב פוטנציאלי, הלא מודע, וננסה להבין כיצד הם באים לידי ביטוי במוסיקה, מבטהובן ושומאן ועד ניק דרייק ורדיוהד.
השיעורים ילוו בקריאת מאמרים תיאורטיים בתחום הפסיכואנליזה ובהאזנה למוסיקה. דרך יצירות שונות נסקור את ההקשר ההיסטורי והתרבותי בתוכו פעלו אמנים שונים.
השיעורים:
1. מוסיקה ופסיכואנליזה – מבוא.
2. הלא-מודע המוסיקלי.
נקשיב לאזורים לא מודעים של אמנים, ל"פליטות פה" מוסיקאליות, ולדברים לא מתוכננים שמתרחשים בהקלטות. דרך אהוד בנאי, החיפושיות ורדיוהד, נאזין להתרחשויות הלא מודעות כפי שהן באות לידי ביטוי בקליניקה.
קריאה: פרויד, הלא מודע (1915)
3. Reverie וחלימה.
נקרא על מושג הרוורי של ביון, וננסה להבין רוורי מוסיקלי בקליניקה. ננתח טכניקות ליצירת חלומיות ביצירות מוסיקליות, כדוגמתTraumerei של שומאן; הפתיחה של "טריסטן ואיזולדה" מאת ריכרד ואגנר; "חלומה של ג'וליה" של פינק פלויד; "יום בחיים" של החיפושיות.
קריאה: מתוך כתבי ביון וספרות משנית אודותיו (המילון של סנדלר).
4. כפיית חזרה, דחף המוות ודחף החיים.
החזרה במוסיקה היא נושא טכני חזק. נדבר על נקודת עוגב והתפקיד הנפשי שלה; על חזרה חוזרת על נושא; ועל יצירות הבנויות על משפט מוסיקאלי חוזר. נקשיב לאלג'יר, פכלבל, ראוול ודיוויד בואי.
קריאה: מתוך פרויד, מעבר לעקרון העונג; ונרחיב באמצעות החשיבה הקלייניאנית על אודות דחף המוות.
5. לתקשר, לא לתקשר.
אמנים מסויימים מצליחים לתקשר במוסיקה את אי התקשורת שלהם עצמם. גם באמצעות נושאים כגון שירים על אבדן בחלל ובתיאורי טבע. דרך ניק דרייק ואחרים ננסה להבין את התופעה המוסיקאלית הזאת של אי תקשורת בתוך התקשורת המוסיקאלית, וכיצד ההבנה המוסיקאלית הזאת עוזרת לדייק את ההבנה הקלינית של מטופלים באיזורי אי-תקשורת שונים.
קריאה: מאמרו של ויניקוט, לתקשר ולא לתקשר (1965).
6. מיניות ומגדר.
במוסיקה הזהות הג'נדריאלית נקבעת במידה רבה על ידי המנעד של קול המבצע. נקשיב לטכניקה של הגבריות המוגזמת של לאונרד כהן, שמודגשת על רקע הקולות הנשיים המלטפים; ונקשיב לבחירות אחרות, כמו אלה של דיוויד בואי, שמשחק – לא רק בחייו אלא גם במוסיקה – במרחבים המיניים והג'נדריאליים. אך לא רק הקול, אלא גם מאפיינים מוסיקאליים אחרים מאפשרים את המשחק הנפשי הזה של ג'נדר ומיניות, כפי שנדגים במוסיקה קלאסית לא ווקאלית.
קריאה: מאמר התייחסותי של התיאוריות הפמיניסטיות בפסיכואנליזה (פרטים מדוייקים בהמשך).
7. צבע הרגש.
הסולמות – המינורי והמאז'ורי – מדגימים היטב כיצד ריווח צלילי טכני משנה את הגוון הרגשי של יצירה. צבע ורגש נקבעים גם דרך כרומטיקה ודרך הכלים המוסיקאליים המסויימים שנבחרים ביצירה. לעתים, מצליחה המוסיקה להביע תחושות מעורבות וסותרות, כמו בכתיבה המוסיקאלית של אריק איינשטיין וכוורת.
קריאה: מאמר של מלצר – טמפרטורה ומרחק; וכתבי ויטגנשטיין.
8. פתיחת מרחבים נפשיים בקצב.
מקצבים במוסיקה משנים לגמרי את התפיסה ופותחים "משחק שפה" רגשי חדש לגמרי. נשמע את החידושים וההרחבות שעשה הקצב דרך התיפוף הייחודי של רינגו סטאר; הנשיונל; ודוגמאות נוספות.
קריאה: ויניקוט.
9. שיגעון.
השיגעון הוא בדרך כלל לא תקשורתי, ובכל זאת רדיוהד, ב-1997, ואלג'יר בישראל ב-2004, הצליחו לתקשר מצבים של אי שפיות. ננסה להבין מה קורה שם, איך זה מתרחש. הדיסקים המופתיים של אלג'יר (מנועים קדימה) ושל רדיוהד (או.קי קומפיוטר) מהווים את מה שביון קורא לו "התקפה על להתחבר", או דווקא ניסיון נואש להתחבר.
קריאה: ביון – התקפה על חיבורים.
10. אודה לאושר ולדיכאון.
בהמשך לשיעור 9, נדבר על אושר ומצוקה נפשית קיצוניים, באמצעות האזנה לבטהובן.
קריאה: יימסר בהמשך.
11. טראומה ועמידה בין מרחבים נפשיים.
ערבוב של ז'אנרים: הכול מהכול הוא לא דבר חדש של המאה ה-20 (כדוגמת הפרוגרסיב רוק שערבב בין מוסיקה קלאסית לרוק). גם במאות קודמות התשמשו מוסיקאים בטריק של ערבוב בין ז'אנרים ובין מוסיקה לחפצים כדוגמת צעצועים, תותח, מכונת כתיבה ועוד. ערבוב בין ז'אנרים יכול להיות טראומטי וצורם, אך עשוי גם להיות פתח לאפשרויות נפשיות חדשות ועמידה בין מרווחים נפשיים. בשיעור האחרון נסכם ונאסוף את העמידה שלנו בין המרחבים של המוסיקה ושל הפסיכואנליזה במהלך הקורס.
קריאה: ברומברג – על עמידה בין מרווחים.
** בועז כהן, שדרן רדיו אקו99, מרצה לתרבות, זוכה פרס אגודת העיתונאים 2018, מחבר הספר '"סיפורים קטנים, תקליטים גדולים".
מריון מילנר מצטטת בספרה "טירופו הכבוש של האדם השפוי" את הפילוסוף הצרפתי הקתולי מריטיין האומר כך: "בשורש הפעילות היצירתית באמנות ובחיי הנפש מתקים תהליך מוזר למדי, נטול כל מקבילה בהגיון הלוגי, תהליך ובו דברים שונים נתפשים יחד ללא חציצה באמצעים התנסות בידע שאין לא כל ביטוי מושגי".
זוהי לדבריו, אינטואיציה פואטית המשיבה "חום ותחושה ללב, דם לרוח, תשוקה לאינטואיציה". [שם].
מהם שורשי הפעילות היצירתית? התפיסה ללא חציצה? ידע שאין לא ביטוי מושגי? מהו התהליך ה"מוזר למדי" אך חיוני ומשיב רוח ונפש , המתרחש בהקשבה ובמעשה הטיפולי ובקריאת וכתיבת שירה?
בקורס נפגיש ונפגוש את הפסיכואנליזה והשירה. נעסוק באופנות ההקשבה הפסיכואנליטית והפואטית, בקשר שבין אמפתיה לפואטיקה, בתהליך הראשוני כתהליך אינטגרטיבי של העצמי, בשאלה כיצד ניתן לקלוט, לבטא ולחשוב את מה שלא התגבש לכלל חוויה, מה מקומה של ההשראה והתנועה שבין הסופי לאינסופי בחיי הנפש, כפי שהם באים לידי ביטוי במעשה הטיפולי ובשירה.
במהלך הקורס נקרא טקסטים פסיכואנליטיים, שירה והגות על כתיבה וקריאת שירה, מאת פסיכואנליטיקאים ויוצרים בהם: פרויד, ויניקוט, מילנר, אוגדן, רילקה, צלאן, שימבורסקה ואחרים.
"ניתן לשאת בכל המכאובים אם מספרים עליהם או שוזרים אותם לסיפור."
(איזק דינסן)
הקורס (בן 12 שיעורים) עוסק במפגש בין כתיבה אישית ורעיונות פילוסופיים. הוא מיועד למי שרוצים להתנסות בכתיבה ולהעמיק אותה דרך המפגש עם החשיבה הפילוסופית – מהלך חוויתי שירחיב את יכולת ההתבוננות של המשתתפים בעצמם ובעולם, וישכלל את שפת הכתיבה שלהם.
הקורס מספק הזדמנות לפגוש תיאוריות, תפיסות והשקפות עולם פילוסופיות, כשהן מתורגמות לשפה בהירה ומובנת, באופן שמקשר בינן לבין חיי היומיום. כך מתאפשר למשתתפים להרחיב את גבולות המחשבה והידיעה שלהם, לזהות בדרמה הפרטית שאלות אנושיות קיומיות, ולהפוך אותה לטקסט יצירתי ומשמעותי. ייחודו של הקורס מצוי, אפוא, בשילוב שהוא מציע בין היצירתי, הרגשי והאינטלקטואלי.
כל מפגש בקורס יעסוק בנושא אחר: מסע (הגל, לוינס וקאמי), חירות (י. ברלין), חלום (דקארט ופרויד), פני האם כראי (ויניקוט), גוף (אפלטון וניטשה), אסוציאציות (יום ופרויד), פעולה (חנה ארנדט), מרחב (פוקו), זמן (ברגסון), ועוד.
בחלק הראשון של כל מפגש, עידו יזמין את המשתתפים להתנסות בכתיבה אישית במגוון שיטות: כתיבה אוטומטית, תרגילי דמיון מודרך, כתיבת דיאלוגים וסצינות, כתיבה בעקבות התבוננות בתמונות ילדות ועוד.
בחלק השני רקפת תפרוש מה יש לפילוסופיה ו/או לפסיכואנליזה להגיד על נושא המפגש, תוך התבוננות בהוגים מיוון העתיקה ועד ימינו. ובחלק השלישי יחזרו המשתתפים אל הטקסטים שכתבו, ילמדו איך לדייק אותם ויראו איך השיח הפילוסופי מאיר, מרחיב ומעמיק את כתיבתם האישית באופנים מפתיעים ומעשירים.
* ד"ר רקפת אפרת לבקוביץ' בעלת דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו ופוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה במסלול הבינתחומי בפסיכואנליזה. מלמדת במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
** עידו בורנשטיין מייסד של "אנסמבל כאן" – קבוצת תאטרון עצמאית – שבו הוא משמש כמחזאי, דרמטורג ובמאי. תסריטאי ראשי של הסדרה "פלורנטין". בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א. לימד כתיבה באוניברסיטת ת"א, בבית הספר למשחק גודמן, בקאמרה אובסקורה ועוד. זוכה פרס המורה המצטיין מטעם ביה"ס לתסריטאות וה-BI ARTS של הקונסוליה הבריטית.
מראשית ימיה מתחבטת הפסיכואנליזה האם העברה היא מכשול בדרך אל הריפוי, האם היא תופעה חזרתית המבטאת התנגדות להיכרות עם תכנים לא מודעים, או שמא היא אחת הדרכים, ואולי הדרך העיקרית, שבה הלא-מודע בא לידי ביטוי במהלך הטיפול.
אל השאלה מהי העברה? מצטרפת גם שאלת הפירוש – האם, מתי וכיצד לפרש את ההעברה?
הקורס יעסוק בהתפתחות שחלה בתיאוריה הפסיכואנליטית ביחס למושגים העברה והעברה נגדית. נפתח בהבנות של פרויד ביחס להעברה, ומשם נעבור לקליין וממשיכיה. ננסה להבין כיצד דפוסי ההעברה נחשפים במהלך האנליזה וכיצד ניתן לפרש אותם באופן זהיר ומיטיב. כמו כן נעסוק בשינויים שחלו בהבנת התופעה של העברה הנגדית.
נקרא הרצאה של מלאני קליין משנת 1936, שהתפרסמה רק לאחרונה ועוסקת בנושאים אלה.
את הקורס ילווה השיר של חזי לסקלי "שעת הכאב החדש", ובאמצעותו ננסה לענות על השאלה האם יש כאב חדש?
רשימת קריאה:
1. פרויד, ז. (1912) על הדינמיקה של ההעברה, הטיפול הפסיכואנליטי: הוצאת עם עובד. עמ' 85-91.
המלצה: פרויד, ז. (1915) הערות על אהבת העברה, הטיפול הפסיכואנליטי: הוצאת עם עובד. עמ' 120-128.
פרנצי, ש. (1909) הפנמה והעברה. בלבול השפות בין המבוגרים לילד: הוצאת עם עובד, 2003.
2. קליין, מ. (1952) מקורות ההעברה. בתוך: מלאני קליין כתבים נבחרים ב'. הוצאת תולעת ספרים. עמ' 194-203.
המלצה: מבוא למאמר הנ"ל מאת העורכים המדעיים, יהושע דורבן ומירב רוט, עמ' 191-193.
3. Klein, M (1936). Lecture 2: Aspects of the transference situation. In: Lectures on Technique. Edited by John Steiner. Routledge, 2017.
4. Joseph, B (1985). Transference: the total situation, International Journal of Psychoanalysis, 66: 447-454. Also appears in: Psychic Equilibrium and Psychic change. Routledge, pp 156-167.
5. Roth P. (2001) Mapping the Landscape: Levels of Transference Interpretation. International Journal of Psychoanalysis, 82: 533-543.
העברה נגדית:
6. Heiman, P. (1950) On Counter transference, International Journal of Psychoanalysis 31: 81-84.
7. Money-Kyrle, R. (1956) Normal counter-transference and some of its deviations, International Journal of Psychoanalysis, 37: 360-366.
8. Brenman Pick, I (1985). Working Through in the Countertransference. International Journal of Psycho-Analysis, 66:157-166
חידת יחסי השארות מהווה אחת מסוגיות היסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית מימי פרויד ועד ימינו, בחקר הדתות והמיתוסים. המיזוג הראשוני העצמתי בין הילד להוריו מכונן את העצמיות ואת ראשית התשוקה והיחסים, בה בעת הוא עלול לכבול את הילד בדפוסים פתולוגיים שאינם מאפשרים התפתחות, נפרדות וקשר.
בתרבות ובעולם המיתי, גילוי העריות מהווה מטאפורה להפריה רוחנית ותרבותית ומשמש רכיב מרכזי במיתוסים של בריאה וגאולה.
לדברי פרויד, הפרדוקסליות של טאבו העריות נטועה בשפה. "משמעותו של הטאבו מתפרדת בשני כיוונים מנוגדים. מצד אחד פירושו: קדוש, מקודש; ומצד אחר מאוים, מסוכן, אסור, טמא" (טוטם וטאבו).
בקורס נבקש לצרף מספר נקודות מבט בכדי לפענח את מורכבות התופעה ותנועתה בין הפתולוגי וההרסני לבין הפורה והמצמיח, ובין ממשות למטאפורה; נעסוק בפונקציה התרבותית של גילוי העריות, בזיקתה למונחים כגון טוטם וטאבו, תסביך אדיפוס, לימינליות, זהות, היסטריה, טראומה, פרוורסיה, התפתחות מינית, התקשרות, פגיעה מינית, ועוד.
במהלך הקורס נבחן מקורות מתולדות הדתות, בזיקה להתפתחות הנושא בהגות הפסיכואנליטית: החל בכתביו של פרויד דרך קליין וגישת יחסי האובייקט, ועד לתיאוריה ההתייחסותית בת זמננו.
סילבוס טנטטיבי:
1. ראשית התרבות והאב הגדול. קריאה: טוטם וטאבו.
2. סוד העריות ופניה הכפולות של אם הפסיכואנליזה. קריאה: מחקרים בהיסטריה.
3. תסביך אדיפוס – מתיאוריית הפיתוי והטראומה הממשית לפנטזיה ותיאוריית הדחף. קריאה: על סוג מיוחד ועל ההשפלה הכללית ביותר של חיי האהבה.
4. שפת הרוך והתשוקה ובלבול גיאוגרפי. קריאה: פרנצי ומלצר.
5. טראומה ופגיעה מינית. קריאה: דיוויס ופראולי / לואיס הרמן – טראומה והחלמה.
6. פרוורסיה ואינצסט. קריאה: סמירל מקדוגל.
7. גילוי עריות בחקר הפולקלור ובעולם האגדות והמעשיות. מרצה אורחת: ד"ררוית ראופמן.
8. הסצנה הראשיתית. קריאה: קליין, בריטון.
9. דמות הורית משולבת.לקריאה: מלצר, לואיס ארון.
10.הפיתוי האמהי וחידת הארוס. קריאה: לפלנש, ויויאן שטרית.
11. חשיבותה של התשוקה וההיענות ההורית בתיאוריה ההתייחסותית. קריאה: ג'ודי דיוויס, אטלס ובנג'מין.
* יואב אנטמן פסיכולוג קליני, עמית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
** ד״ר רות קרא-איוונוב קניאל חוקרת קבלה ומיסטיקה יהודית, עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בתזמננו, משוררת.
