1. התהוות החשיבה הפסיכואנליטית ויישומה במפגש הטיפולי
גדית אוריין
בקורס זה נסקור את התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית מבחינה הסטורית רעיונית וקלינית. נכיר את התאורטיקנים המרכזיים שיצרו אסכולות חשיבה, נפגוש מושגי יסוד של תאוריות שונות וננסה ליישם את המושגים דרך דוגמאות קליניות של המרצה והמשתתפים.
2. פרויד ומשנתו: מאמרים מרכזיים בהגותו של פרויד בטכניקה ובתיאוריה
שרי ציבולסקי
הקורס יתמקד בלידתה של הפסיכואנליזה, נעקוב אחר התפתחות החשיבה התיאורטית והעבודה הקלינית של פרויד. מטרת הקורס היא להעמיק את הידע וליצור דיאלוג עכשווי ורלוונטי בין מחשבותיו של פרויד לבין הפרקטיקה הפסיכואנליטית של המשתתפים בקורס. נקרא את המאמרים ב"תשומת לב מרחפת באחידות", באופן הדומה להקשבה של פרויד למטופליו. כמו כן נכיר את הקשריה התרבותיים, הביוגרפיים והפוליטיים של התיאוריה הפסיכואנליטית. לכל מפגש לימודי נקרא מאמר אחד או שניים. נקרא וינייטות של המשתתפים ונקשיב למחשבות ואסוציאציות מהקליניקה והתיאוריה.
3. מלאני קליין ומשנתה: מושגי היסוד של החשיבה הקלייניאנית
הדר קמפינסקי-שוויצר
התיאוריה הקלייניאנית מבוססת על המשגות שקליין הסיקה מתוך אנליזות שקיימה לילדים צעירים ולאחר מכן גם מאנליזות במבוגרים. בקורס נתמקד בעקרונות המרכזיים שבבסיס התאוריה הקלייניאנית תוך התמקדות במושגי יסוד של התאוריה: עולם פנימי, חרדה, סימבוליזציה, פיצול והזדהות השלכתית. המושגים ילמדו ברמה ההתפתחותית וברמה הקלינית.
4. סמינר קליני
גידי לוין, עופר דוברצקי
סדנה על אתיקה
סמדר אשוח , פרופ' שי פרוגל
הטיפול הפסיכואנליטי מזמן מפגש אינטימי מאד בין המטפל למטופל שתכליתו שיפור מצבו הנפשי של המטופל. מפגש זה מעלה שאלות אתיות רבות שנוגעות הן לטיב הקשר הרצוי והן לתכלית הטיפול עצמו. מהו סוג הקרבה שמחייב הטיפול ומתי ניתן לזהות חריגה ממנו? עד כמה השקפת עולמו של המטפל נוכחת בטיפול והאם ניתן וראוי שלא תשפיע עליו? האם הצלחת הטיפול נמדדת במונחים פסיכולוגיים בלבד או גם במונחים אתיים? בסדנא נכיר דרכי מחשבה אתיות וננסה לבחון באמצעותן סוגיות אקטואליות שנוגעות למפגש הטיפולי ולדילמות האתיות שהוא מעלה. הסדנה תהיה סדנה בינתחומית שתשלב פסיכואנליזה ופילוסופיה.
1. פרויד ומשנתו: מאמרים מרכזיים בהגותו של פרויד בטכניקה ובתיאוריה
מקסים בן אמו
הקורס מתמקד בתורתו של פרויד לאור "המפנה התיאורטי של שנות העשרים", שעיקרו כינון דחף המוות בתיאוריה ושינוי של המבנה הנפשי מהחלוקה הטופוגרפית למערך הסטרוקטוראלי. נלמד מספר טקסטים מרכזיים של פרויד, לפני ואחרי מפנה תיאורטי זה, כדי להתרשם בין היתר מהשינויים, לעיתים מרחיקי לכת, בתיאוריה ובפרקטיקה הטיפולית שלו. על מנת להמחיש ולהנגיש את הרעיונות והתזות השונות, הלמידה תלווה בהדגמות קליניות מתוך רישומים של טיפול פסיכואנליטי של מטופלת.
2. התהוות החשיבה הפסיכואנליטית ויישומה במפגש הטיפולי
קובי אבשלום
המושג המרכזי שנעסוק בו בסמסטר זה יהיה הפירוש ככלי מרכזי של העבודה האנליטית. נפגוש את השינויים שחלו בתפיסה של מהו פירוש אנליטי בעקבות ההוגים הפסיכואנליטיים שהוסיפו, שינו וחידשו את התפיסה הפרוידיאנית של הפירוש וכיצד הוא מביא לשינוי וריפוי.
3. פסיכופתולוגיה בראי הגישה הפסיכואנליטית
מושיק עובדיה
בקורס נחשוב בעזרת מושגים פסיכואנליטים, על מצבים בהם קיימת הפרעה לפעולה הנפשית התקינה. נתחיל במסע בעקבות פרויד והתיאוריה הקלאסית, נמשיך עם אנליטיקאים פורצי דרך, כמו קליין, וויניקוט וביון, ונתקדם עוד הלאה לכותבים בני זמננו, בהם תומס אוגדן ואנטונינו פרו. לאורך הדרך, נפגוש פתולוגיות שונות (היסטריה; פרברסיות; נרקיסיזם; דיכאון; טראומה; מחלות פסיכו-סומטיות ועוד), ונכיר את הביטויים השונים של המצבים האלה בחיים ובמפגש הטיפולי. אנו נעזר במודלים מגוונים (למשל קונפליקט לא-מודע; דואליות של דחף החיים ודחף המוות; יחסי-אובייקט; כשל ביחסי-הגומלין בין העצמי והסביבה), כדי להבין איך נוצרות התופעות האלו, מה משותף להן ומה ייחודי לכל אחת. נחשוב על הקשר שבין נורמליות ותקינות לפתולוגיה, ונתאר את התהליכים הטרנספורמטיבים שמביאים להתפתחויות בתיאוריות, בנפש, וביחסי הזוג הטיפולי.
4. סמינר קליני (המשך)
גידי לוין, עופר דוברצקי
סדנה: סיפורו של אדיפוס: ממיתוס לתסביך
עמנואל עמרמי, ד"ר מעין מזור (15:00-20:00)
"גורלו מזעזע אותנו רק משום שהוא עשוי להיות גם גורלנו שלנו, שכן עוד בטרם היוולדנו רובצת עלינו אותה קללה הרובצת עליו. על כולנו נגזר אולי להפנות את הריגוש המיני הראשון שלנו כלפי אימנו ואת השנאה הראשונה ומשאלת האלימות הראשונה – כלפי אבינו; חלומותינו מוכיחים לנו זאת. המלך אדיפוס, שהרג את אביו לאיוס, ונשא את אמו יוקסטה לאישה, אינו אלא מי שמגשים את משאלת ילדותנו". (פרויד, פירוש החלום, תרגום: רות גינזבורג עמוד 273)דמותו של אדיפוס זכתה למקום מיוחד בתרבות המערב משום שהיא מבטאת משהו עמוק על אודות הקיום האנושי. במקורו, הגיע אלינו אדיפוס כדמות במיתוס אך כיום לא המסורת היוונית היא שעומדת לנגד עיניו של האדם הממוצע אלא התסביך האדיפלי המפורסם שאותו זיהה פרויד.
מטרת הסדנה: ללמוד אודות התסביך האדיפלי בחשיבה הפסיכואנליטית תוך עיון במקורותיו הקדומים במיתוס גם במופעיו האמנותיים לאורך ההיסטוריה המערבית ולבחון מהו מקומה של התיאוריה האדיפלית בהמשגה התיאורטית והקלינית של ימינו.
1. לשחק, לחלום ולחשוב ויניקוט
ענת פרי
וויניקוט האדם, ההוגה והמטפל ניצב ברוחו ובגופו כגשר או מרחב ביניים בתולדות הפסיכואנליזה בתנועתה מפסיכולוגיה של אדם אחד לפסיכולוגיה של שניים. מפסיכואנליזה המושתתת על יסודות פוזיטיביסטיים, לפסיכואנליזה ששמה במוקד התבוננותה את החוויה הסובייקטיבית. חשיבתו פורצת הדרך חוללה שינויים פרדיגמטיים ויצקה מושגים רעננים שהפכו נכסי צאן ברזל בחשיבה הפסיכואנליטית ובפרקטיקה הקלינית. בסמינר נערוך היכרות עם מושגים מרכזיים שלו תוך שאנו נעים על ציר התפתחותו של התינוק מיחידת אם-תינוק לישות סובייקטיבית עצמאית המקיימת קשרי גומלין עם העולם. נעמוד על חשיבתו הפרדוקסלית, נערוך היכרות עם שפתו הייחודית, ונדון בהשלכות הטיפוליות והקוראטיביות הנגזרות מהן, תוך הדגמה של תיאורי מקרים. נעסוק במקורות
ההשראה של וויניקוט (קליין ופרויד), ונבחן את הדמיון והשוני ביניהם.
2. לידה לחיים נפשיים – תצפיות בתינוקות
מיכל זלינגר, אריאנה גוטמן, יעל פרי זהר
הקורס תצפיות בתינוקות מאפשר התבוננות ולמידה על ההתפתחות הנפשית המוקדמת דרך מפגש ישיר, חי וחוויתי עם התינוק, הוריו ומשפחתו בחודשי החיים הראשונים. הנוכחות מתוך עמדה תצפיתית מאפשרת הקשבה והתבוננות על המתרחש בעולמו של התינוק והיכרות בלתי אמצעית עם מצבים אמוציונאליים ראשיתיים ועם אופנויות התמודדות והגנות פרימיטיביות מודעות ולא מודעות. הצופה בתפקיד של עד מתבונן לומד להשתהות ולהכיל מצבים ריגשיים ,לעכל ,לעבד ולחשוב אותם בתוכו, ומתרגל עמדה שלישית שקטה וקשובה של נוכחות בתוך דרמה נפשית של האחר .עמדה זו של נוכחות מתבוננת מרגישה וחושבת היא הבסיס להתפתחותו של מטפל באוריינטציה פסיכואנליטית.
הקורס מתקיים,לאורך כל שנת הלימודים .המשתתפים ניפגשים לתצפית שבועית על תינוק בביתו ומביאים את התצפית הכתובה לדיון בקבוצת למידה קטנה. למידה תיאורטית תשולב בקורס תוך למידה מן ההתנסות.
3. "להיות אדם" – פסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית
ד"ר קרינה גולדברג
"…כול מקרה של פסיכופתולוגיה אינו אי־הסתגלות אינדיווידואלית בלבד אלא גם דוגמה לניסיון למצוא פתרון חדש לבעיותיו הפסיכולוגיות של האדם." (היינץ קוהוט, 1969-1970, על מנהיגות).
בקורס נכיר את החשיבה, התיאוריה והעשייה הפסיכואנליטית של פסיכולוגיית העצמי, ששמה לה כמרכז הכובד שלה את האתיקה, משמע האחריות, של אדם כלפי זולתו בהיבט הפילוסופי ואת האמפתיה כהמשגתה הפסיכואנליטית תיאורטית וקלינית. נבחן מהי נוכחות פסיכואנליטית המאפשרת לכל אדם, באשר הוא/היא, להתהוות אל עצמו/ה. נפגוש קלינית ותיאורטית את המושגים המרכזים של התיאוריה – אמפתיה, אינטרוספקציה, נרקיסיזם, עצמי, העברות זולתעצמי, זולתעצמי.
4. סמינר קליני
איריס לרמן, מיכל הסל-קומרניק, ארנונה זהבי
סדנה: נקודות מפנה בטיפול ובמוזיקה – הזדמנות לשינוי
אורנה קיסלסי, ד"ר אדוה פרנק שוואבל
נקודות מפנה בטיפול הן אירועים שבעקבותיהם חל שינוי אצל המטופל. נלמד על כך מחברי קבוצת המחקר של בוסטון החוקרים תהליכי שינוי – ונכיר את הגדרותיהם למצבי נקודות מפנה בטיפול, moments of meeting. תפיסתם מייצגת תפיסה קרובה לגישות התייחסותיות לגבי הטכניקה הטיפולית. בעודם נותנים ערך לפירוש הם מגדירים תהליכי שינוי משמעותיים דרך העברת ידע התייחסותי סמוי, מובלע בין המטופל והמטפל . בעקבותיו מתחולל שינוי באופי הקשר בין מטפל ומטופל, נקודת מפנה. שינוי זה ממשיך ומתבטא גם בתחומים שונים בחיי המטופל.
בדומה, בתהליכים של אילתור מוזיקלי מתרחשים תהליכים בין-סובייקטיביים של הקשבה ויצירה לא מילוליים. במסע המוזיקלי המשותף נוצרות נקודות מפנה בקשר בין הנגניות.ים, המובילות אותן.ם לאופני ביטוי והתייחסות הדדית שונים. בסדנה גם נתייחס לנקודות מפנה שונות בקליניקה ואופן התגובה בשעות אלה של כותבים מוכרים, מפרויד לבלינט, סימינגטון ומיטשל, כמו גם של משתתפי הקבוצה. אלה. נצפה במספר קטעים מסרטים שיעוררו ויהדהדו מצבים ותנאים לנקודות מפנה.
1. "חשיבת החיים (הנפשיים)" קורס יסוד בחשיבה של ביון
ד"ר גילית הורויץ
במאמרו הקאנוני "תיאוריה של חשיבה" הניח ביון את היסודות להתפתחות ההגות שלו בהמשך. יתר על כן ה" תיאוריה של חשיבה" כשלעצמו מהווה היפוך קופרניקאי בפסיכואנליזה : "יצוין כי שונה הדבר מכל תיאורה של המחשבה כתוצר של החשיבה בכך שהחשיבה הינה התפתחות הנכפית על הנפש בגין לחץ המחשבות ולא להיפך" (ביון "במחשבה שניה", עמ' 111).
הקורס יעמיק בקריאה מבארת ומפענת של המאמר, תוך כדי הדגמה בהתרחשות הקלינית.
זהו קורס יסוד שכן תוך כדי מסענו המשותף בעורקי התיאוריה המתייחסת לחוויית החיים הנפשיים, נניח מסד לכלל ההגות של ביון ולאופן קריאתה.
2. לידה לחיים נפשיים – תצפיות בתינוקות (המשך)
מיכל זלינגר, אריאנה גוטמן, יעל פרי זהר
3. הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה – עקרונות תיאורטיים וקליניים
ד"ר חגי שיקלר
הקורס יסקור מקורות וזרמים מרכזיים העומדים בבסיס השינוי הפרדיגמטי אשר הציגה הגישה ההתייחסותית בעשורים האחרונים. באמצעות קריאה בכתביהם של תיאורטיקנים בולטים – מיטשל, ארון, בנג׳מין, דיוויס, אוגדן, באס, ברומברג, הופמן, גאנט – נתייחס למושגים תיאורטיים והשלכותיהם הקליניות: המעבר לפסיכולוגיה של ״שני אנשים״, הדיאלקטיקה בין התייחסות לאוביקט להכרה הדדית, המפגש עם האחרות, אופני נוכחותו והשפעותיו של המטפל, ״השלישי האנליטי״, המסגרת הטיפולית, טראומה ודיסוציאציה, enactment, סוגיות של אינטימיות, אהבה וגילוי-עצמי בטיפול.
4. סמינר קליני (המשך)
איריס לרמן, מיכל הסל-קומרניק, ארנונה זהבי
סדנה: ג'נדרקוויר על הספה: סטרייטיות, הומולסביות וטראנסקסואליות – מגדר בפסיכואנליזה ובתרבות
עדו בורנשטיין, יואב אנטמן (20:00-15:00)
התיאוריה הקווירית והרעיונות הפמיניסטיים שקדמו לה חוללו טלטלה בהתייחסות הפסיכואנליטית למין, מיגדר ולקוהורנטיות ההטרוסקסואלית. מפגש זה בין הפסיכואנליזה למגדר, שאלות של התפתחות זהות ונטיה מינית ומגדרית, חוויות של סובייקטים מגדריים, הכח החברתי הפועל בתחומים אלו, ויחסי העברה הנוגעים להם יעמדו במרכז הסדנה.מהלך הסדנה יהיה כפול. דרך תרגילי כתיבה במגוון שיטות, נפגוש את סיפורי המשולש המגדרי (מין/מיניות/נטיה מינית) הפרטיים שלנו. במקביל נפגוש טקסטים מכוננים של הוגים פסיכואנליטיקאים וקוויריים ונכיר ביטויים מכוננים שלהם בתרבות העכשווית. הלימוד הבינתחומי לצד היצירה האישית יאפשרו לגעת בריבוי ובנזילות מינית ומגדרית, להירטב, להתרענן, להעמיק, אבל לא לטבוע.
1. העברה, העברה נגדית וביטוי בפעולה – התבוננות השוואתית
חווה ינאי מלאך
העברה, העברת נגד ואנאקטמנט (מימוש בפעולה) הינם מרכז המעשה הטיפולי הפסיכואנליטי. זיהויים, הבנתם כמו גם התרתם דרך פרושים הם המנוע שמקדם את הטיפול. בקורס אנו נעקוב אחר ההתפתחויות התיאורטיות של מושגים אלו מהרגע בו פרויד מזהה את תופעת העברה וחושב אותה כמכשול, ובהמשך מכיר בה כמרכיב משמעותי. בדומה, גם העברת הנגד הפכה מ"הפרעה", לכלי מרכזי והחלה התבוננות על ההשפעה ההדדית בין ההעברה וההעברה הנגדית. בהמשך, הגישה ההתייחסותית מתייחסת למימוש בפעולה כבלתי נמנעת בתוך יחסי מטפל –מטופל וכזו המאפשר עיבוד ותיקון.
2. הנווט הלילי של הנפש – החלום
רחל קלע
בקורס נעסוק במקומם של החלומות בחיי הנפש מתוך נקודת מבט התפתחותית, הן של האדם והן של הפסיכואנליזה. ננסה לראות את האופן בו החלומות מספרים את סיפור הנפש ומסייעים לכינונה ולהרחבתה, החל מהמבט על החלום כדרך המלך אל הלא-מודע וכמייצג הדחפים והמשאלות הילדיים המודחקים, דרך המבט הקלייניאני על החלום כביטוי העברתי. בהמשך נעסוק בחלום כבמה בה מתרחש תיאטרון הנפש שגיבורין הם האובייקטים המופנמים ויחסי האובייקט. ונגיע לתפיסת החלום כמייצג את מצב העצמי, כמספר את שברו של העצמי ואת אפשרות איחוייו. נדון במבט על החלום כמתהווה ומקבל משמעות בהקשר האינטרסובייקטיבי. חלומות של מטופלים ומטפלים שירה וקולנוע יסיעו לנו בהתבוננות זו.
3. קורס בינתחומי: המוסיקה של המפגש האנליטי / על ההקשבה
טלי שומרוני, ד"ר אדוה פרנק שוובל
בקורס נעסוק בהקשבה כתופעה מרכזית ומהותית בטיפול הפסיכואנליטי; נשאל מהי הקשבה ? לאן מופנית ההקשבה שלנו בתהליך הטיפולי, באיזה אופן אנו מקשיבים, מהי הקשבת המטופל וכיצד נרקמת ה"מוסיקה" של המפגש הטיפולי?
במהלך הקורס נדון במודלים שונים של הקשבה פסיכואנליטית ונתמקד בממדים החווייתיים של ההקשבה כמצע עליו עשויות להיטוות משמעויות ולהתהוות טרנספורמציות בתהליך הטיפולי. נקיים דיאלוג עם אמנות המוסיקה, שכל הווייתה – הקשבה ונציג אותה כשדה ידע שעשוי לתרום להעמקת הפרספקטיבה הפסיכואנליטית. המפגשים ישלבו קריאה במאמרים והתנסות: האזנה למוסיקה, משחק וצפיה בסרטים.
4. סמינר קליני
רות לביא, מיכל אילון, ד"ר אורנה ראובן
סדנה: ארוס מיניות ותשוקה בפסיכואנליזה ובקבלה
ד"ר חנה אולמן, ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל
בסמינר בינתחומי זה נדון ב"חומר הנפץ" של הרגשות "המסוכנים ביותר" (כפי שכנה זאת פרויד) של אהבה ותשוקה שעולים בקשר האנליטי, הן כפוטנציאל לקידום התהליך והן כפוטנציאל נפיץ לחציית גבולות. נתבונן במשמעויות של אהבה ותשוקה בהעברה ובהעברה הנגדית ובדרכים האפשריות לעשות בהם שימוש בטיפול הפסיכודינמי. נקרא במאמרים מרכזיים החל מפרויד וכלה בספרות ההתיחסותית בת זמננו. בנוסף לכך, נעסוק במקורות מתוך המקרא וספרות הקבלה בימי הביניים.
נבקש ליצור דיאלוג בין חקר המיתוסים ותולדות הדתות לבין הפסיכואנליזה, ולדון בשאלת מקומו המרכזי של הארוס בתפיסת הבריאה, ביחסים בין האל לאדם, ובתיאוריית הפיתוי האלוהי והאימהי.
1. טראומה ודיסוציאציה
עדית ניר
בקורס נכיר את השפעתה המרכזית של טראומה על הנפש, נתמקד בטראומה התייחסותית (התפתחותית) ובפוסט-טראומה מורכבת. נזהה את רישומה של טראומה על תפיסת הזולת והעצמי במימד התוך-נפשי והבינאישי, ועל פונקציות חשיבה, ויסות רגשי ותחושות הגוף. נתוודע למופעיה של הדיסוציאציה בעולמו של שורד הטראומה ובחדר הטיפולים, ולעבודה עם חלקים מפוצלים ומשתחזרים דרך כפיית חזרה, אנאקטמנט ועוד. בשיתוף הניסיון המצטבר של המשתתפים בקורס, נעמיק בגורמים המרפאים ומרחיבי-הנפש בטיפול, ובאתגרי הקשר הטיפולי. המסע במרחב הטראומה עשוי להיות מפרך ומכאיב עבור שני השותפים לדרך, ומאידך, טומן בחובו סיפוק והזדמנויות יוצאי דופן.
2. הגוף כשפה במרחב הטיפולי
אורלי פישר
בקורס נבחן, דרך חומרים תיאורטיים וקליניים, את מקום הגוף וסוגיית הגוף-נפש בטיפול. כבר פרויד טען שהאגו הוא קודם כל גופני וביחד עם ברוייר, בחקירתם את תופעת ההיסטריה, הוא סלל את הדרך להבנה, שגורמים נפשיים עשויים להיות מקור של כאב, גם פיזי. נלמד גם על מצבים נפשיים ראשוניים, שלא עברו מנטליזציה בקשר אם-תינוק ולא זכו לייצוג במיינד של התינוק ונראה כיצד מצבים, שאינם ניתנים לחשיבה (עקב טראומה קשה או מיכל הורי פגוע) מקבלים ביטוי בחוויות עוצמתיות, לעיתים רבות, באופן תחושתי או סומטי.(ניעזר באנזייה, אסתר ביק, אוגדן, ויניקוט, מקדוגל ועוד). נעסוק בהבדל בין היסטריה לפסיכוסומטיה, ונקשיב לגוף המטפל בהקשר של זיהוי העברה והעברה נגדית סומטית. בעזרת דוגמאות המשתתפים נחבר בין תיאוריה לקליניקה גם דרך מופעים של הגוף בקליניקה-הפרעות אכילה, התמכרויות,פציעה עצמית וכד'.
3. מעבר לחדר הטיפולים – פסיכואנליזה במרחב החברתי
ד"ר גבי מן
המצב האנושי הוא לעולם קיום מתמיד בין הגשמה עצמית ובין מחויבות רחבה יותר; בין עשייה לטובת העצמי לבין קיום על-אישי בעולם. הגשמה עצמית לא פעם מייצרת שניות ביחסי העצמי וסביבתו ואילו מחויבות לאוניברסליות, מקרבת את העצמי אל טבעו הגרעיני, מכוננת אידיאליות ותבונה אקולוגית. הפסיכואנליזה בראשית דרכה, כבר בימיו של פרויד, הכירה בצורך לתרום למי שידם לא משגת, לעשות לטובת הכלל. בהקשר זה נחשוב על מושג של "חשיבה אקולוגית", נדון במושגים פסיכואנליטיים פחות מוכרים כמו "להיות אנוש בין בני אנוש" ( to be human among humans) קולוניזציה של האחר לעומת האפשרות לדה-קולוניזציה, מה היא מנהיגות טובה?נחשוב על משמעות מושגים אלה בחברה הישראלית באמצעות המושג "הרואיזם" והשלכותיו, הנטייה לפצל את הראיה שלנו ל"מפגעים" לעומת "קורבנות". נתבונן בקיום שלנו כישראלים בתוך מכלול של פרדוקסים של שייכות.הקורס אמור להקנות ללומדים הסתכלות אתית על האחר והרחבה של האמפתיה כלפיו, כחלק חשוב בהתהוות המטפל ברוח פסיכואנליטית.
4. סמינר קליני (המשך)
מיכל אילון, רות לביא, ד"ר אורנה ראובן
סדנה: פרוורסיה
יניב כץ, דורית רינגרט
המפגש עם הפרוורסיה ועם ההיבטים הפרוורטיים שבנפש מורכב, מאיים ומתעתע. בקליניקה תהליכי ההעברה הפרוורטית והעברה הנגדית מפגישים עם תחושות אינטנסיביות, סותרות ומטלטלות המאתגרות את עולמו הפנימי, כישוריו, גבולותיו וערכיו של המטפל. אבל לפרוורסיה גם משמעות רחבה יותר הבאה לידי ביטוי ומיוצגת בהקשרים תרבותיים (אומנות, ספרות, קולנוע וכד') ובתהליכים חברתיים. בסדנה נסקור כמה מהמודלים הפסיכואנליטיים העיקריים של הפרוורסיה, נעמוד על ביטויים במפגש הטיפולי, ותוך הצגת דוגמאות ודיון נרחיב את המבט לאופן בו את אלה מופיעים גם בהקשרי תרבות וחברה.
