1. פרויד המוקדם – לידתה של הפסיכואנליזה
שרי ציבולסקי (16:25-15:00)
הקורס יתמקד בלידתה של הפסיכואנליזה, נעקוב אחר התפתחות החשיבה התיאורטית והעבודה הקלינית של פרויד. מטרת הקורס היא להעמיק את הידע וליצור דיאלוג עכשווי ורלוונטי בין מחשבותיו של פרויד לבין הפרקטיקה הפסיכואנליטית של המשתתפים בקורס. נקרא את המאמרים ב"תשומת לב מרחפת באחידות", באופן הדומה להקשבה של פרויד למטופליו. כמו כן נכיר את הקשריה התרבותיים, הביוגרפיים והפוליטיים של התיאוריה הפסיכואנליטית.
לכל מפגש לימודי נקרא מאמר אחד או שניים. נקרא וינייטות של המשתתפים ונקשיב למחשבות ואסוציאציות מהקליניקה והתיאוריה.
2. התהוות החשיבה הפסיכואנליטית ויישומה במפגש הטיפולי
לי-את פרי לרר (18:10-16:45)
בהקדמה לספר "פרויד ומעבר לו", שואל העורך האקדמי של הספר, מאיר ברגר ז"ל, מהי הפסיכואנליזה? ומה ביכולתה לעשות למען בני האדם בחייהם האישיים? וביחסים הבין אישיים? במימוש היצירתיות שלהם?
בקורס אנסה להתחקות אחר התהוות של החשיבה הפסיכואנליטית והשפעתה על הפרקטיקה הקלינית המעשית.
3. מלאני קליין ומשנתה: מושגי היסוד של החשיבה הקלייניאנית
הדר קמפינסקי-שוייצר (19:55-18:30)
התיאוריה הקלייניאנית מבוססת על המשגות שקליין הסיקה מתוך אנליזות שקיימה לילדים צעירים ולאחר מכן גם מאנליזות במבוגרים. בקורס נתמקד בעקרונות המרכזיים שבבסיס התאוריה הקלייניאנית תוך התמקדות במושגי יסוד של התאוריה: עולם פנימי, חרדה, סימבוליזציה, פיצול והזדהות השלכתית. המושגים ילמדו ברמה ההתפתחותית וברמה הקלינית.
4. סמינר קליני
עופר דוברצקי, גידי לוין (21:45-20:15)
סדנה על אתיקה
סמדר אשוח , פרופ' שי פרוגל
הטיפול הפסיכואנליטי מזמן מפגש אינטימי מאד בין המטפל למטופל שתכליתו שיפור מצבו הנפשי של המטופל. מפגש זה מעלה שאלות אתיות רבות שנוגעות הן לטיב הקשר הרצוי והן לתכלית הטיפול עצמו. מהו סוג הקרבה שמחייב הטיפול ומתי ניתן לזהות חריגה ממנו? עד כמה השקפת עולמו של המטפל נוכחת בטיפול והאם ניתן וראוי שלא תשפיע עליו? האם הצלחת הטיפול נמדדת במונחים פסיכולוגיים בלבד או גם במונחים אתיים? בסדנא נכיר דרכי מחשבה אתיות וננסה לבחון באמצעותן סוגיות אקטואליות שנוגעות למפגש הטיפולי ולדילמות האתיות שהוא מעלה. הסדנה תהיה סדנה בינתחומית שתשלב פסיכואנליזה ופילוסופיה.
1. פרויד ומשנתו: מאמרים מרכזיים בהגותו של פרויד בטכניקה ובתיאוריה
סמדר ריינר (15:00- 16:25)
ננסה להכיר את התפתחות מחשבתו של פרויד לקראת שנות ה-20 של המאה הקודמת ואחריהן, בין השאר סביב גילוי דחף המוות, ותפקידו כציר מארגן בחשיבה הפסיכואנליטית.
נבחן את השפעת התפתחותו של מושג זה על הבנת הלא מודע, היווצרות הנוירוזה, הפסיכוזה והפרברסיה, העברה, כפיית החזרה ועוד והשפעות כל אלה הטכניקה הפסיכואנליטית. נעשה זאת באמצעות קריאת מאמרים, העלאת אסוציאציות ודוגמאות קליניות של המשתתפים והמרצה.
2. המעשה הטיפולי: מושגי יסוד בפסיכותרפיה
ד"ר אפי זיו (16:45-18:10)
“The playful and evocative uses of language may create a system that allows for “mind-unlock (Orange, D. 2003:95)
הקורס יעסוק במעשה הטיפולי הפסיכואנליטי והפסיכודינאמי, דרך הצגה לקסיקלית של מושגי יסוד מרכזיים כמו: המסגרת הטיפולית (סטינג), פרשנות, העברה/העברה נגדית, ביטוי בפעולה (אקטינג אאוט) וגילום בפעולה (אנאקטמנט), התנגדות והזדהות השלכתית.
מתוך פרספקטיבה פסיכואנליטית עכשווית, נתחקה גנאולוגית אחר גלגוליהם של המושגים, ההטענות הסוציו-היסטוריות שלהם, והטרנספורמציות שחלו בהם בקונטקסט של מסורות חשיבה פסיכואנליטיות מגוונות. כך, ההתבוננות במושגים אלה תהיה בו זמנית התבוננות תוך מושגית והשוואתית. בו בזמן, נאתגר את קווי המתאר של מושגי היסוד, ונקרא לחשיבה ביקורתית ביחס אליהם. המעבר מפסיכולוגיה של אדם אחד, לפסיכולוגיה של שניים ולפסיכולוגיה של שלושה, תהווה עבורנו ציר מרכזי שדרכו נתבונן בקביעות המשתנה של אבני הבניין הפסיכואנליטיות.
במקביל לעיסוק בתיאוריה, נבחן את אופני התרגום ואת הרלוואנטיות של מושגי היסוד לעבודה הקלינית שלנו עם מטופלים. משום כך, הקורס ישלב באופן שוטף חומר תיאורטי ודיונים קליניים.
3. פסיכופתולוגיה בראי הגישה הפסיכואנליטית
מושיק עובדיה (19:55-18:30)
בקורס נחשוב בעזרת מושגים פסיכואנליטים, על מצבים בהם קיימת הפרעה לפעולה הנפשית התקינה. נתחיל במסע בעקבות פרויד והתיאוריה הקלאסית, נמשיך עם אנליטיקאים פורצי דרך, כמו קליין, וויניקוט וביון, ונתקדם עוד הלאה לכותבים בני זמננו, בהם תומס אוגדן ואנטונינו פרו. לאורך הדרך, נפגוש פתולוגיות שונות (היסטריה; פרברסיות; נרקיסיזם; דיכאון; טראומה; מחלות פסיכו-סומטיות ועוד), ונכיר את הביטויים השונים של המצבים האלה בחיים ובמפגש הטיפולי. אנו נעזר במודלים מגוונים (למשל קונפליקט לא-מודע; דואליות של דחף החיים ודחף המוות; יחסי-אובייקט; כשל ביחסי-הגומלין בין העצמי והסביבה), כדי להבין איך נוצרות התופעות האלו, מה משותף להן ומה ייחודי לכל אחת. נחשוב על הקשר שבין נורמליות ותקינות לפתולוגיה, ונתאר את התהליכים הטרנספורמטיבים שמביאים להתפתחויות בתיאוריות, בנפש, וביחסי הזוג הטיפולי.
4. סמינר קליני (המשך)
עופר דוברצקי, גידי לוין (21:45-20:15)
סדנה: סיפורו של אדיפוס: ממיתוס לתסביך
ג'יזל ורד, ד"ר מעין מזור (20:00-15:00)
"גורלו מזעזע אותנו רק משום שהוא עשוי להיות גם גורלנו שלנו, שכן עוד בטרם היוולדנו רובצת עלינו אותה קללה הרובצת עליו. על כולנו נגזר אולי להפנות את הריגוש המיני הראשון שלנו כלפי אימנו ואת השנאה הראשונה ומשאלת האלימות הראשונה – כלפי אבינו; חלומותינו מוכיחים לנו זאת. המלך אדיפוס, שהרג את אביו לאיוס, ונשא את אמו יוקסטה לאישה, אינו אלא מי שמגשים את משאלת ילדותנו".
(פרויד, פירוש החלום, תרגום: רות גינזבורג עמוד 273)
דמותו של אדיפוס זכתה למקום מיוחד בתרבות המערב משום שהיא מבטאת משהו עמוק על אודות הקיום האנושי. במקורו, הגיע אלינו אדיפוס כדמות במיתוס אך כיום לא המסורת היוונית היא שעומדת לנגד עיניו של האדם הממוצע אלא התסביך האדיפלי המפורסם שאותו זיהה פרויד.
מטרת הסדנה: ללמוד אודות התסביך האדיפלי בחשיבה הפסיכואנליטית תוך עיון במקורותיו הקדומים במיתוס גם במופעיו האמנותיים לאורך ההיסטוריה המערבית ולבחון מהו מקומה של התיאוריה האדיפלית בהמשגה התיאורטית והקלינית של ימינו.
בסדנה, נכיר את המקורות הכתובים והחזותיים המוקדמים ביותר שלנו למיתוס מיוון העתיקה. נעיין במספר קטעים מתוך הגרסה שהפכה להיות קנונית למיתוס – "אדיפוס המלך"; מאת סופוקלס ונדבר על משמעות המחזה לפני פרשנותו של פרויד. בנוסף, נתחקה אחר התפתחותו של תסביך אדיפוס החל מהאופן שבו פרויד הבין אותו, ונבחן את השינויים והפיתוחים השונים שהוצעו על ידי תיאורטיקנים/יות בעשורים שאחרי פרויד. נסיים בדיון משותף על התסביך האדיפלי בקליניקה של היום – לאור השינויים המתרחשים הן בתחום המיניות והמגדר והן במבנה המשפחה בימינו. בדיון המסכם המשתתפים יתבקשו להביא דוגמאות קצרות של המפגש הטיפולי או האישי שלהם עם התסביך האדיפלי ולהעלות תהיות וספקות תיאורטיים.
1. לידה לחיים נפשיים – תצפיות בתינוקות
אריאנה גוטמן, יעל פרי זהר (16:25-15:00)
הקורס תצפיות בתינוקות מאפשר התבוננות ולמידה על ההתפתחות הנפשית המוקדמת דרך מפגש ישיר, חי וחוויתי עם התינוק, הוריו ומשפחתו בחודשי החיים הראשונים. הנוכחות מתוך עמדה תצפיתית מאפשרת הקשבה והתבוננות על המתרחש בעולמו של התינוק והיכרות בלתי אמצעית עם מצבים אמוציונאליים ראשיתיים ועם אופנויות התמודדות והגנות פרימיטיביות מודעות ולא מודעות. הצופה בתפקיד של עד מתבונן לומד להשתהות ולהכיל מצבים ריגשיים ,לעכל ,לעבד ולחשוב אותם בתוכו, ומתרגל עמדה שלישית שקטה וקשובה של נוכחות בתוך דרמה נפשית של האחר .עמדה זו של נוכחות מתבוננת מרגישה וחושבת היא הבסיס להתפתחותו של מטפל באוריינטציה פסיכואנליטית.
הקורס מתקיים,לאורך כל שנת הלימודים. המשתתפים ניפגשים לתצפית שבועית על תינוק בביתו ומביאים את התצפית הכתובה לדיון בקבוצת למידה קטנה. למידה תיאורטית תשולב בקורס תוך למידה מן ההתנסות.
2. לשחק, לחלום ולחשוב ויניקוט
ענת פרי (16:45-18:10)
וויניקוט האדם, ההוגה והמטפל ניצב ברוחו ובגופו כגשר או מרחב ביניים בתולדות הפסיכואנליזה בתנועתה מפסיכולוגיה של אדם אחד לפסיכולוגיה של שניים. מפסיכואנליזה המושתתת על יסודות פוזיטיביסטיים, לפסיכואנליזה ששמה במוקד התבוננותה את החוויה הסובייקטיבית. חשיבתו פורצת הדרך חוללה שינויים פרדיגמטיים ויצקה מושגים רעננים שהפכו נכסי צאן ברזל בחשיבה הפסיכואנליטית ובפרקטיקה הקלינית. בסמינר נערוך היכרות עם מושגים מרכזיים שלו תוך שאנו נעים על ציר התפתחותו של התינוק מיחידת אם-תינוק לישות סובייקטיבית עצמאית המקיימת קשרי גומלין עם העולם. נעמוד על חשיבתו הפרדוקסלית, נערוך היכרות עם שפתו הייחודית, ונדון בהשלכות הטיפוליות והקוראטיביות הנגזרות מהן, תוך הדגמה של תיאורי מקרים. נעסוק במקורות ההשראה של וויניקוט (קליין ופרויד), ונבחן את הדמיון והשוני ביניהם.
3. פסיכולוגיית העצמי: יחסי עצמי-זולתעצמי
איריס אלירז (18:30-19:55)
הגותה התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי סימנה עם הופעתה את העמדה כי חוויית העצמי של האדם תתעצב מתוך נוכחות אחרים בחייו וזיקתו אליהם.
בקורס נעקוב אחר התפתחות חשיבתו ותפיסתו של היינץ קוהוט את הנפש האנושית ואת כינונה של חווית העצמי של האדם.
הקורס יעסוק בנושאים המרכזיים בפסיכולוגיית העצמי: הנרקיסיזם החדש, אמפתיה, עצמי, זולתעצמי, העברות זולתעצמי, הפירוש האמפתי, מבנים מפצים, מבנים הגנתיים, שברים ופתולוגיות של העצמי והמעשה הטיפולי.
נקרא בכתביהם של קוהוט וממשיכיו ובכתביהם של כותבים ישראלים מזרם פסיכולוגיית העצמי.
הלימוד ישלב בין קריאת חומרים תיאורטיים לבין דיון בדוגמאות קליניות של קוהוט ואחרים.
4. סמינר קליני
איריס לרמן, מיכל אילון (21:45-2015)
סדנה: נקודות מפנה בטיפול ובמוזיקה – הזדמנות לשינוי
אורנה קיסלסי, ד"ר אדוה פרנק שוובל (20:00-15:00)
נקודות מפנה בטיפול הן אירועים שבעקבותיהם חל שינוי אצל המטופל. נלמד על כך מחברי קבוצת המחקר של בוסטון החוקרים תהליכי שינוי – ונכיר את הגדרותיהם למצבי נקודות מפנה בטיפול, moments of meeting. תפיסתם מייצגת תפיסה קרובה לגישות התייחסותיות לגבי הטכניקה הטיפולית. בעודם נותנים ערך לפירוש הם מגדירים תהליכי שינוי משמעותיים דרך העברת ידע התייחסותי סמוי, מובלע בין המטופל והמטפל . בעקבותיו מתחולל שינוי באופי הקשר בין מטפל ומטופל, נקודת מפנה. שינוי זה ממשיך ומתבטא גם בתחומים שונים בחיי המטופל.
בדומה, בתהליכים של אילתור מוזיקלי מתרחשים תהליכים בין-סובייקטיביים של הקשבה ויצירה לא מילוליים. במסע המוזיקלי המשותף נוצרות נקודות מפנה בקשר בין הנגניות.ים, המובילות אותן.ם לאופני ביטוי והתייחסות הדדית שונים.
בסדנה נתייחס גם לנקודות מפנה שונות בקליניקה ואופן התגובה בשעות אלה של כותבים מוכרים, מפרויד לבלינט, סימינגטון ומיטשל, כמו גם של משתתפי הקבוצה. אלה. נצפה במספר קטעים מסרטים שיעוררו ויהדהדו מצבים ותנאים לנקודות מפנה.
1. לידה לחיים נפשיים –תצפיות בתינוקות (המשך)
אריאנה גוטמן , יעל פרי זהר (16:25-15:00)
2. ביון וגילוי המיכל – הכלה ופסיכוזה במחשבתו של ביון
רוני עמיאל (16:45-18:10)
הקורס יעסוק בהיכרות עם מחשבתו המוקדמת של ביון אודות תהליכי חשיבה, הכלה וחלימה, כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את החיים הנפשיים. הלימוד יעשה באמצעות קריאה משותפת ואסוציאטיבית במאמריו.
כתיבתו של ביון נראית במבט ראשון אסוציאטיבית ולא ברורה. הסיבה לכך היא שהוא חושב ויוצר את הבנותיו העמוקות תוך כדי כתיבה. זה מזכיר את האסוציאטיביות בטיפול. במקביל זה גם מאפשר לביון להכיר בטעויות שלו, לתקנן ולהתפתח.
בקורס נלמד איך לקרוא את ביון. נרשה לעצמנו להיות טפשים – לא להבין, ולאט לאט נגלה בכתיבתו את ההבנות הקליניות המדהימות שלו ושל עצמנו. נחווה יחד עם ביון את התהליך שהוא עבר בדרכו ל- On becoming Bion – להיות ביון.
נחקור יחד את החלקים הפסיכוטיים באישיות ואת ההתמודדות עימם בקליניקה, דרך מושגים מרכזיים של ביון, בהם: הזדהות השלכתית, מיכל-מוכל, פונקציית אלפא, חלקיקי ביטא, reverie, אדיפוס על פי ביון, יהירות, טיפשות. בקורס יושם דגש על השימוש הקליני ברעיונות אלו ובאופן שבו הם מאפשרים לנו להתמודד עם המצבים הקליניים הקשים שאנו פוגשים באנליזות של מטופלנו ושלנו. נעשה זאת בעזרת דוגמאות שיובאו על ידי המשתתפים והמנחה.
3. הגישה ההתייחסותית
ליאת ורהפטיג ארן (19:55-18:30)
החשיבה ההתייחסותית מעמידה במרכז הבמה את מערכות היחסים המתפתחות במרחב הטיפולי: אמפתיה והכרה הדדית מאפשרות יציאה מתבניות קשר ישנות והתנסות בדפוסי קשר חדשים וגמישים בו זמנית. המטפל והמטופל, משוקעים בשדה ותהליכי העברה והעברה נגדית, מקבלים משמעות חדשה המשפיעה על נוכחותו של המטפל ואופני ההתערבות שלו.
נתייחס למצבי אנאקטמנט בראי הגישה ההתיחסותית, כארוע בלתי בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי, וכפוטנציאל לשינוי. נדון גם בתפיסה של העמדה ההתיחסותית לעצמי כאל מהות לא אחידה ולא קבועה, באמצעות המושג מצבי עצמי ודיסוציאציה כמנגנון הגנה והאופנים בהם הקשר הטיפולי נע בין מצבי עצמי נוקשים למצב של ריבוי של מצבי עצמי.
נעסוק ברעיון של טראומה , בעדות ובפוטנציאל הריפוי של טראומה. נדון ברעיונות אלה על ידי קריאה של מאמרים וע"י דיון בדוגמאות של המשתתפים ושל המרצה.
4. סמינר קליני (המשך)
איריס לרמן, מיכל אילון (21:45-20:15)
סדנה: ג'נדרקוויר על הספה: סטרייטיות, הומולסביות וטראנסקסואליות – מגדר בפסיכואנליזה ובתרבות
עדו בורנשטיין, יואב אנטמן (20:00-15:00)
התיאוריה הקווירית והרעיונות הפמיניסטיים שקדמו לה חוללו טלטלה בהתייחסות הפסיכואנליטית למין, מיגדר ולקוהורנטיות ההטרוסקסואלית. מפגש זה בין הפסיכואנליזה למגדר, שאלות של התפתחות זהות ונטיה מינית ומגדרית, חוויות של סובייקטים מגדריים, הכח החברתי הפועל בתחומים אלו, ויחסי העברה הנוגעים להם יעמדו במרכז הסדנה.מהלך הסדנה יהיה כפול. דרך תרגילי כתיבה במגוון שיטות, נפגוש את סיפורי המשולש המגדרי (מין/מיניות/נטיה מינית) הפרטיים שלנו. במקביל נפגוש טקסטים מכוננים של הוגים פסיכואנליטיקאים וקוויריים ונכיר ביטויים מכוננים שלהם בתרבות העכשווית. הלימוד הבינתחומי לצד היצירה האישית יאפשרו לגעת בריבוי ובנזילות מינית ומגדרית, להירטב, להתרענן, להעמיק, אבל לא לטבוע.
1. דבר אלי בחלומות, על חלומות וחלימה בעירות
אורנה שרצקי (15:00- 16:25)
החלום כביטוי יצירתי של הנפש, מגלה את רבדיה השונים ולוכד ברשתו את שאיננו ידוע ולא ניתן לחשיבה אצל המטופל והמטפל.
נכיר בקורס תיאוריות ומודלים שונים לחקר החלומות, הפורשים בפנינו את ריבוי המשמעויות של החלום ואת האופן בו עובדים אתו אנליטיקאים שונים. נעקוב אחר התמורות בהתייחסות לחלום, שחלו במקביל להתפתחויות בתיאוריה הפסיכואנליטית ובטכניקה הטיפולית. החל מפרויד, בלידתה של הפסיכואנליזה בניסוח שפת החלום והלא מודע ונמשיך אל התפתחויות מאוחרות יותר. נכיר התייחסות לחלום כטרנספרנס המספק היכרות עם התהליך האנליטי ועם מערך יחסי האובייקט של החולם ושל הגנותיו, החלום כתקשורת בתוך מארג היחסים בין המטופל למטפל וחקר חווית החלום ומשמעותו להתפתחות העצמי. נכיר עוד את תרומתה של החלימה בערות לחשיבה ואת תרומתה של החלימה לחיי הלילה וליכולת לחלום. נקדיש זמן לעבודה קלינית על חלומות ונעסוק בחלומות של מטופלים ומטפלים.
2. העברה, העברה נגדית וביטוי בפעולה – התבוננות השוואתית
חווה ינאי מלאך (16:45-18:10)
העברה, העברת נגד ואנאקטמנט (מימוש בפעולה) הינם מרכז המעשה הטיפולי הפסיכואנליטי . זיהויים , הבנתם כמו גם התרתם דרך פרושים הם המנוע שמקדם את הטיפול. בקורס אנו נעקוב אחר ההתפתחויות התיאורטיות של מושגים אלו מהרגע בו פרויד מזהה את תופעת העברה וחושב אותה כמכשול, ובהמשך מכיר בה כמרכיב משמעותי. בדומה, גם העברת הנגד הפכה מ"הפרעה", לכלי מרכזי והחלה התבוננות על ההשפעה ההדדית בין ההעברה וההעברה הנגדית. בהמשך, הגישה ההתייחסותית מתייחסת למימוש בפעולה כבלתי נמנעת בתוך יחסי מטפל –מטופל וככזו המאפשרת עיבוד ותיקון.
3. קורס בינתחומי: המוסיקה של המפגש האנליטי / על הקשבה
ד"ר אדוה פרנק שוובל, טלי שומרוני (19:55-18:30)
בקורס נעסוק בהקשבה כתופעה מרכזית ומהותית בטיפול הפסיכואנליטי; נשאל מהי הקשבה ? לאן מופנית ההקשבה שלנו בתהליך הטיפולי, באיזה אופן אנו מקשיבים, מהי הקשבת המטופל וכיצד נרקמת ה"מוסיקה" של המפגש הטיפולי?
במהלך הקורס נדון במודלים שונים של הקשבה פסיכואנליטית ונתמקד בממדים החווייתיים של ההקשבה כמצע עליו עשויות להיטוות משמעויות ולהתהוות טרנספורמציות בתהליך הטיפולי. נקיים דיאלוג עם אמנות המוסיקה, שכל הווייתה – הקשבה ונציג אותה כשדה ידע שעשוי לתרום להעמקת הפרספקטיבה הפסיכואנליטית. המפגשים ישלבו קריאה במאמרים והתנסות: האזנה למוסיקה, משחק וצפיה בסרטים.
4. סמינר קליני
מקסים בן אמו, רות לביא, ד"ר אורנה ראובן (21:45-20:15)
סדנה: ארוס מיניות ותשוקה בפסיכואנליזה ובקבלה
ד"ר חנה אולמן, ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל (20:00-15:00)
בסמינר בינתחומי זה נדון ב"חומר הנפץ" של הרגשות "המסוכנים ביותר" (כפי שכנה זאת פרויד) של אהבה ותשוקה שעולים בקשר האנליטי, הן כפוטנציאל לקידום התהליך והן כפוטנציאל נפיץ לחציית גבולות. נתבונן במשמעויות של אהבה ותשוקה בהעברה ובהעברה הנגדית ובדרכים האפשריות לעשות בהם שימוש בטיפול הפסיכודינמי. נקרא במאמרים מרכזיים החל מפרויד וכלה בספרות ההתיחסותית בת זמננו. בנוסף לכך, נעסוק במקורות מתוך המקרא וספרות הקבלה בימי הביניים.
נבקש ליצור דיאלוג בין חקר המיתוסים ותולדות הדתות לבין הפסיכואנליזה, ולדון בשאלת מקומו המרכזי של הארוס בתפיסת הבריאה, ביחסים בין האל לאדם, ובתיאוריית הפיתוי האלוהי והאימהי.
1. הגוף כשפה במרחב הטיפולי
אורלי פישר (16:25-15:00)
בקורס נבחן, דרך חומרים תיאורטיים וקליניים, את מקום הגוף וסוגיית הגוף-נפש בטיפול. כבר פרויד טען שהאגו הוא קודם כל גופני וביחד עם ברוייר, בחקירתם את תופעת ההיסטריה, הוא סלל את הדרך להבנה, שגורמים נפשיים עשויים להיות מקור של כאב, גם פיזי. נלמד גם על מצבים נפשיים ראשוניים, שלא עברו מנטליזציה בקשר אם-תינוק ולא זכו לייצוג במיינד של התינוק ונראה כיצד מצבים, שאינם ניתנים לחשיבה (עקב טראומה קשה או מיכל הורי פגוע) מקבלים ביטוי בחוויות עוצמתיות, לעיתים רבות, באופן תחושתי או סומטי.(ניעזר באנזייה, אסתר ביק, אוגדן, ויניקוט, מקדוגל ועוד). נעסוק בהבדל בין היסטריה לפסיכוסומטיה, ונקשיב לגוף המטפל בהקשר של זיהוי העברה והעברה נגדית סומטית. בעזרת דוגמאות המשתתפים נחבר בין תיאוריה לקליניקה גם דרך מופעים של הגוף בקליניקה-הפרעות אכילה, התמכרויות,פציעה עצמית וכד'.
2. טראומה ודיסוציאציה
עדית ניר (18:10-16:45)
בקורס נכיר את השפעתה המרכזית של טראומה על הנפש, נתמקד בטראומה התייחסותית (התפתחותית) ובפוסט-טראומה מורכבת. נזהה את רישומה של טראומה על תפיסת הזולת והעצמי במימד התוך-נפשי והבינאישי, ועל פונקציות חשיבה, ויסות רגשי ותחושות הגוף. נתוודע למופעיה של הדיסוציאציה בעולמו של שורד הטראומה ובחדר הטיפולים, ולעבודה עם חלקים מפוצלים ומשתחזרים דרך כפיית חזרה, אנאקטמנט ועוד. בשיתוף הניסיון המצטבר של המשתתפים בקורס, נעמיק בגורמים המרפאים ומרחיבי-הנפש בטיפול, ובאתגרי הקשר הטיפולי. המסע במרחב הטראומה עשוי להיות מפרך ומכאיב עבור שני השותפים לדרך, ומאידך, טומן בחובו סיפוק והזדמנויות יוצאי דופן.
3. זהות חברתית – בנייתה על ידי הפרט והשפעתה על עולמו הנפשי ועל הווייתו
צביקה שוורצמן (19:55-18:30)
הקורס יתקיים במתכונת של סדנה התנסותית חוויתית. בסדנה, יתבקשו המשתתפים לחקור אספקטים שונים המרכיבים את הממד החברתי בחייהם. המטרה היא לחקור כיצד תהליכים חברתיים חודרים לחדר הטיפולי. כיצד מתרחש המפגש בין מטפל למטופל כאשר הם באים מרקע חברתי, כלכלי , אתני , מגדרי, שונה. התרבות כוללת ערכים של המשפחה, של המדינה ושל תהליכים המתרחשים ברמה גלובלית, השאלות שייחקרו קשורות בשאלה איך מימדים אלה באים לביטוי אצל מטפלים המטפלים בגישה פסיכואנליטית.
הלמידה תתחלק לשתי אופנויות למידה. 1. בחלק מהמפגשים, משתתף/ת אחד/ת יציג את החומרים האישיים שלו, חברי הקבוצה יתיחסו לחומרים שלו דרך החוויות המתעוררות ומהדהדות בסיפור האישי שלהם. 2. המושגים שיעלו דרך ההתנסות החוויתית, יחקרו על ידי הקבוצה בהתייחס לספרות פסיכואנליטית, ספרות יפה, קולנוע ואמנות.
4. סמינר קליני (המשך)
מקסים בן אמו, רות לביא, ד"ר אורנה ראובן (21:45-20:15)
סדנה: פרוורסיה
יניב כץ, דורית רינגרט (20:00-15:00)
המפגש עם הפרוורסיה ועם ההיבטים הפרוורטיים שבנפש מורכב, מאיים ומתעתע. בקליניקה תהליכי ההעברה הפרוורטית והעברה הנגדית מפגישים עם תחושות אינטנסיביות, סותרות ומטלטלות המאתגרות את עולמו הפנימי, כישוריו, גבולותיו וערכיו של המטפל. אבל לפרוורסיה גם משמעות רחבה יותר הבאה לידי ביטוי ומיוצגת בהקשרים תרבותיים (אומנות, ספרות, קולנוע וכד') ובתהליכים חברתיים. בסדנה נסקור כמה מהמודלים הפסיכואנליטיים העיקריים של הפרוורסיה, נעמוד על ביטויים במפגש הטיפולי, ותוך הצגת דוגמאות ודיון נרחיב את המבט לאופן בו את אלה מופיעים גם בהקשרי תרבות וחברה.
