פסיכותרפיה פסיכואנליטית – תוכנית הלימודים

מבנה התוכנית תהליך הקבלה תוכנית הלימודים לוח שנתי סגל התוכנית

אודות צוות התוכנית והמרצים: כאן

תכנית הלימודים 2022-2021
שנה א'

סמסטר א'

1. ״פרויד המוקדם- גילוי הפסיכואנליזה 1895-1910״
גב' שרי ציבולסקי

הקורס יתמקד בלידתה של הפסיכואנליזה. נעקוב אחר התפתחות החשיבה התיאורטית והעבודה הקלינית של פרויד. מטרת הקורס היא להעמיק את הידע וליצור דיאלוג עכשווי ורלוונטי בין מחשבותיו של פרויד לבין הפרקטיקה הפסיכואנליטית של המשתתפים בקורס. נקרא את המאמרים ב"תשומת לב מרחפת באחידות", באופן הדומה להקשבה של פרויד למטופליו. כמו כן, נכיר את הקשריה התרבותיים, הביוגרפיים והפוליטיים של התיאוריה הפסיכואנליטית. לכל מפגש לימודי נקרא מאמר אחד או שניים. נקרא וינייטות של המשתתפים ונקשיב למחשבות ואסוציאציות מהקליניקה והתיאוריה.

2. התהוות החשיבה הפסיכואנליטית ויישומה במפגש הטיפולי
גב' גדית אוריין

בקורס נסקור את התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית מבחינה הסטורית, רעיונית וקלינית. נכיר את התאורטיקנים המרכזיים שיצרו אסכולות חשיבה, נפגוש מושגי יסוד של תאוריות שונות וננסה ליישם את המושגים דרך דוגמאות קליניות של המרצה והמשתתפים.

3. מלאני קליין ומשנתה: מושגי היסוד של החשיבה הקלייניאנית
גב' הדר קמפינסקי-שוייצר

 התיאוריה הקלייניאנית מבוססת על המשגות שקליין הסיקה מתוך אנליזות שקיימה לילדים צעירים, ולאחר מכן גם מאנליזות במבוגרים. בקורס נתמקד בעקרונות המרכזיים שבבסיס התאוריה הקלייניאנית תוך התמקדות במושגי יסוד של התאוריה: עולם פנימי, חרדה, סימבוליזציה, פיצול והזדהות השלכתית. המושגים ילמדו ברמה ההתפתחותית וברמה הקלינית.

סמינר קליני
ד"ר גבי מן, מר מרווין מילר, מר עופר דוברצקי

חופשת סמסטר

סדנה: על אתיקה
גב' סמדר אשוח , פרופ' שי פרוגל

הטיפול הפסיכואנליטי מזמן מפגש אינטימי מאוד בין המטפל למטופל, שתכליתו שיפור מצבו הנפשי של המטופל. מפגש זה מעלה שאלות אתיות רבות שנוגעות הן לטיב הקשר הרצוי והן לתכלית הטיפול עצמו. מהו סוג הקרבה שמחייב הטיפול ומתי ניתן לזהות חריגה ממנו? עד כמה השקפת עולמו של המטפל נוכחת בטיפול והאם ניתן וראוי שלא תשפיע עליו? האם הצלחת הטיפול נמדדת במונחים פסיכולוגיים בלבד או גם במונחים אתיים? בסדנה נכיר דרכי מחשבה אתיות וננסה לבחון באמצעותן סוגיות אקטואליות שנוגעות למפגש הטיפולי ולדילמות האתיות שהוא מעלה. הסדנה תהיה סדנה בינתחומית שתשלב פסיכואנליזה ופילוסופיה.

סמסטר ב'

1. פרויד ומשנתו: מאמרים מרכזיים בהגותו של פרויד בטכניקה ובתיאוריה
מר מקסים בן אמו

הקורס מתמקד בתורתו של פרויד לאור "המפנה התיאורטי של שנות העשרים", שעיקרו כינון דחף המוות בתיאוריה ושינוי של המבנה הנפשי מהחלוקה הטופוגרפית למערך הסטרוקטוראלי. נלמד כמה טקסטים מרכזיים של פרויד, לפני ואחרי מפנה תיאורטי זה, כדי להתרשם בין היתר מהשינויים, לעיתים מרחיקי לכת, בתיאוריה ובפרקטיקה הטיפולית שלו. על מנת להמחיש ולהנגיש את הרעיונות והתזות השונות, הלמידה תלווה בהדגמות קליניות מתוך רישומים של טיפול פסיכואנליטי של מטופלת.

2. התהוות החשיבה הפסיכואנליטית ויישומה במפגש הטיפולי
מר קובי אבשלום

המושג המרכזי שנעסוק בו בסמסטר זה יהיה הפירוש ככלי מרכזי של העבודה האנליטית. נפגוש את השינויים שחלו בתפיסה של מהו פירוש אנליטי, בעקבות ההוגים הפסיכואנליטיים שהוסיפו, שינו וחידשו את התפיסה הפרוידיאנית של הפירוש, וכיצד הוא מביא לשינוי וריפוי.

3. פסיכופתולוגיה בראי הגישה הפסיכואנליטית
גב' חוה ינאי מלאך

הקורס ידון בשאלה מהי פסיכופתולגיה, איך היא נראית ברמה הפנומנולוגית, אך בעיקר בירידה לשורשי הסיבות, כלומר לאתיולוגיה של ההפרעות הנפשיות. נעבור על מספר הפרעות אישיות שכיחות, ונתמקד ונעמיק בדינמיקה של הפרעות אלו מהיבטים שונים: הדחף, ה"אני", יחסי אובייקט וה"עצמי".

סמינר קליני
ד"ר גבי מן, מר מרווין מילר, מר עופר דוברצקי

חופשת קיץ

סדנה: סיפורו של אדיפוס: המיתוס והתסביך
מר עמנואל עמרמי, גב' דורית רינגרט, גב' מירי רוזובסקי

מטרת הסדנה לאפשר למשתתפים לבחון את השזירה וההשלמה ההדדית של שני מופעיו העיקריים של הסיפור המיתי אודות המלך אדיפוס – ההיבט התרבותי-אמנותי וההיבט הפסיכואנליטי. בהיבט הפסיכואנליטי, נעקוב אחר תהליך גילוי/המצאה של תסביך אדיפוס במהלך האנליזה העצמית של פרויד, בעיקר דרך בחינת חלומותיו וזכרונותיו המוקדמים. נוכל לראות כיצד נולד רעיון החיבור בין מוטיבים מסוימים בחלומותיו של פרויד לבין המיתוס המוצג על ידי סופוקלס בטרגדיה "המלך אדיפוס". בהקשר האמנותי-תרבותי נתבונן במיתוס ובהקשריו מתחומי האמנות החזותית והספרות. לדוגמה, נדון בטבעו של הטקסט הטרגי ובאמצעי הביטוי האופייניים לציור העוסק בטרגדיה, נתבונן ביצירות העוסקות בעיוורון בין דורי באמנות ובספרות הקלאסית והעכשווית, וכן נתבונן ונעיין ביצירות מתחומי האמנות והספרות הדנות בקונפליקט הטמון ביחסי בן/בת, אב/אם. שני ההקשרים, האמנותי והפסיכואנליטי, ישתזרו במהלך הסדנה בתוך זרימה משותפת של חומרי חלומות ופירושיהם, מיתוסים ויצירות אמנות, המחוללים יחד את המרקם של אמנות הפסיכואנליזה.

שנה ב'

סמסטר א'

1. לידה לחיים נפשיים: היכרות עם מצבים מנטאליים ראשוניים בשילוב תצפיות בתינוקות

קורס תיאורטי: מצבים מנטאליים ראשוניים
גב' מיכל זלינגר: פעם בשבועיים במשך כל שנת הלימודים.

תצפיות בתינוקות:
גב' מיכל זלינגר, גב'
אריאנה גוטמן,  גב' יעל פרי זהר

הקורס יתקיים במשך כל שנת הלימודים וישלב לסירוגין תצפית שבועית על התפתחות התינוק ביחסיו עם המטפלים בו, אשר תובא לדיון  בקבוצה קטנה; ושיעור תיאורטי במסגרת הכיתה כולה, שיתמקד בהבנה תיאורטית של מצבים מנטאליים ראשוניים. התצפית מאפשרת היכרות בלתי אמצעית עם מצבים אמוציונאליים פרימיטיביים, עם  אופנויות ההתמודדות וההגנות המודעות והלא מודעות והתפחות יחסיו עם אובייקטים בעולמו הפנימי והחיצוני.
השילוב של קריאה במאמרים, העוסקים בהתפתחות המחשבה הפסיכואנליטית על "הלידה לחיים נפשיים", והתצפית הישירה בתינוק יאפשרו לנו  להכיר את ההתפתחות התקינה ואת החוויות הראשוניות הבונות  את העצמי ,כמו גם  גם את המקומות  בהם חל שיבוש בהתפתחות המייצר חרדות ראשוניות של התפרקות, התקיימות נעדרת משמעות, תחושת ריק ומוות נפשי.

2. לשחק, לחלום ולחשוב ויניקוט
גב' יפה פרץ צדוק  

הקורס יעסוק בוויניקוט האדם, התאורטיקן והקלינאי, שמושגיו החשובים שינו את פני הפסיכואנליזה. נקרא בכתביו של ויניקוט ונלמד על חשיבתו בזיקה למושגיהם של פרויד וקליין. נתבונן על התאוריה ממבט התפתחותי: בתנאים להתפתחות הנפשית, בהמשך בפתולוגיה הנפשית ובדרכי הטיפול. נתמקד במשמעותו של העצמי האמיתי, התופעות המעבריות, הדיאלקטיקה הנפשית והפרדוקסים, והאיכויות השונות של התוקפנות. הלמידה תעשה תוך קריאה ודיון במאמרים ותלווה בדוגמאות קליניות. בסוף הסמסטר יוצג מקרה קליני על ידי מתנדב מהקורס, דרכו נבחן ונדגים את המושגים ודרכי הטיפול שנלמדו.

3. "להיות אדם": פסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית
ד"ר קרינה גולדברג

"…כול מקרה של פסיכופתולוגיה אינו אי־הסתגלות אינדיווידואלית בלבד אלא גם דוגמה לניסיון למצוא פתרון חדש לבעיותיו הפסיכולוגיות של האדם." (היינץ קוהוט, 1969-1970, על מנהיגות).

בקורס נכיר את החשיבה, התיאוריה והעשייה הפסיכואנליטית של פסיכולוגיית העצמי, ששמה לה כמרכז הכובד שלה את האתיקה, משמע האחריות, של אדם כלפי זולתו בהיבט הפילוסופי, ואת האמפתיה כהמשגתה הפסיכואנליטית, תיאורטית וקלינית. נבחן מהי נוכחות פסיכואנליטית המאפשרת לכל אדם, באשר הוא/היא, להתהוות אל עצמו/ה. נפגוש קלינית ותיאורטית את המושגים המרכזים של התיאוריה – אמפתיה, אינטרוספקציה, נרקיסיזם, עצמי, העברות זולתעצמי, זולתעצמי.

סמינר קליני
גב' סמדר אשוח, גב' איריס לרמן, ד"ר גילה עופר

חופשת סמסטר

סדנה: נרקיסיזם שלילי
גב' עפרה שדות, ד"ר רקפת אפרת לבקוביץ

בסדנה נבקש להתעמק במושג של אנדרה גרין "נרקיסיזם שלילי" (או "נרקיסיזם של מוות"), במובחן מ"נרקיסיזם חיובי" (או "נרקיסיזם של חיים"). נפתח בקריאה בפרויד, נמשיך בהתוודעות למושג "עבודת השלילי" של גרין באופן כללי, ולאחר מכן נתמקד בתפיסת הנרקיסיזם השלילי. בקורס נתייחס, בנוסף לכתבים הפסיכואנליטיים גם לרעיונות פילוסופיים רלוונטיים (כגון של הגל), ליצירות ספרות ואמנות (הסיפור "בראטלבי" מאת מלוויל ועוד) ולדוגמאות קליניות.

סמסטר ב'

1. לידה לחיים נפשיים: היכרות עם מצבים מנטאליים ראשוניים בשלוב תצפיות בתינוקות (המשך)
גב' מיכל זלינגר, גב' אריאנה גוטמן, גב' יעל פרי זהר

2. "חשיבת החיים (הנפשיים)": קורס יסוד בחשיבה של ביון
ד"ר גילית הורויץ

 במאמרו הקאנוני "תיאוריה של חשיבה" הניח ביון את היסודות להתפתחות ההגות שלו בהמשך. יתר על כן, ה"תיאוריה של חשיבה" כשלעצמו מהווה היפוך קופרניקאי בפסיכואנליזה : "יצוין כי שונה הדבר מכל תיאורה של המחשבה כתוצר של החשיבה בכך שהחשיבה הינה התפתחות הנכפית על הנפש בגין לחץ המחשבות ולא להיפך" (ביון "במחשבה שניה", עמ' 111).
הקורס יעמיק בקריאה מבארת ומפענת של המאמר, תוך כדי הדגמה בהתרחשות הקלינית.
זהו קורס יסוד, שכן תוך כדי מסענו המשותף בעורקי התיאוריה המתייחסת לחוויית החיים הנפשיים, נניח מסד לכלל ההגות של ביון ולאופן קריאתה.

3. הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה עקרונות תיאורטיים וקליניים
ד"ר חגי שיקלר

הקורס יסקור מקורות וזרמים מרכזיים העומדים בבסיס השינוי הפרדיגמטי אשר הציגה הגישה ההתייחסותית בעשורים האחרונים. באמצעות קריאה בכתביהם של תיאורטיקנים בולטים – מיטשל, ארון, בנג׳מין, דיוויס, אוגדן, באס, ברומברג, הופמן, גאנט – נתייחס למושגים תיאורטיים והשלכותיהם הקליניות: המעבר לפסיכולוגיה של ״שני אנשים״, הדיאלקטיקה בין התייחסות לאוביקט להכרה הדדית, המפגש עם האחרות, אופני נוכחותו והשפעותיו של המטפל, ״השלישי האנליטי״, המסגרת הטיפולית, טראומה ודיסוציאציה, enactment, סוגיות של אינטימיות, אהבה וגילוי-עצמי בטיפול.

4. סמינר קליני
גב' סמדר אשוח, גב' איריס לרמן, ד"ר גילה עופר

חופשת קיץ

 סדנה: ג'נדרקוויר על הספה: סטרייטיות, הומולסביות, וטראנסקסואליות – מגדר בפסיכואנליזה ובתרבות
עדו בורנשטיין, יואב אנטמן

התיאוריה הקווירית והרעיונות הפמיניסטיים שקדמו לה חוללו טלטלה בהתייחסות הפסיכואנליטית למין, מגדר והקוהורנטיות ההטרוסקסואלית. מפגש זה בין הפסיכואנליזה למגדר, שאלות של התפתחות זהות ונטיה מינית ומגדרית, חוויות של סובייקטים מגדריים, הכח החברתי  הפועל בתחומים אלו ויחסי העברה הנוגעים להם, יעמדו במרכז הסדנה. מהלך הסדנה יהיה כפול:
דרך תרגילי כתיבה במגוון שיטות, נפגוש את סיפורי המשולש המגדרי (מין/מיניות/נטיה מינית) הפרטיים שלנו. במקביל נפגוש טקסטים מכוננים של הוגים פסיכואנליטיקאים וקוויריים ונכיר ביטויים מכוננים שלהם בתרבות העכשווית. הלימוד הבינתחומי, לצד היצירה האישית, יאפשרו לגעת בריבוי ובנזילות מינית  ומגדרית, להירטב, להתרענן, להעמיק, אבל לא לטבוע.

שנה ג'

סמסטר א'

1. העברה, העברה נגדית וביטוי בפעולה – התבוננות השוואתית
גב' חווה ינאי מלאך 

העברה, העברת נגד ואנאקטמנט (מימוש בפעולה) הינם מרכז המעשה הטיפולי הפסיכואנליטי. זיהויים, הבנתם, כמו גם התרתם דרך פרושים הם המנוע שמקדם את הטיפול. בקורס נעקוב אחר ההתפתחויות התיאורטיות של מושגים אלו מהרגע שבו פרויד מזהה את תופעת העברה וחושב אותה כמכשול, ובהמשך מכיר בה כמרכיב משמעותי.  בדומה,  גם העברת הנגד הפכה מ"הפרעה", לכלי מרכזי והחלה התבוננות על ההשפעה ההדדית בין ההעברה וההעברה הנגדית. בהמשך, הגישה ההתייחסותית מתייחסת למימוש בפעולה כבלתי נמנעת בתוך יחסי מטפל-מטופל וכזו המאפשר עיבוד ותיקון.

2. הנווט הלילי של הנפש: החלום
גב' רחל קלע

בקורס נעסוק במקומם של החלומות בחיי הנפש מתוך נקודת מבט התפתחותית, הן של האדם והן של הפסיכואנליזה. ננסה לראות את האופן שבו החלומות מספרים את סיפור הנפש ומסייעים לכינונה ולהרחבתה, החל מהמבט על החלום כדרך המלך אל הלא-מודע וכמייצג הדחפים והמשאלות הילדיים המודחקים, דרך המבט הקלייניאני על החלום כביטוי העברתי. בהמשך נעסוק בחלום כבמה עליה מתרחש  תיאטרון הנפש שגיבוריו הם האובייקטים המופנמים ויחסי האובייקט; ונגיע לתפיסת החלום כמייצג את מצב העצמי, כמספר את שברו של העצמי ואת אפשרות איחוייו. נדון במבט על החלום כמתהווה ומקבל משמעות בהקשר האינטרסובייקטיבי. חלומות של מטופלים ומטפלים שירה וקולנוע יסיעו לנו בהתבוננות זו.

3. הקשבה להקשבה בטיפול ובמרחבים אחרים
ד"ר אדוה פרנק שוובל, גב' עדנה בור, ד"ר רינה דודאי

ההקשבה מהווה את ליבת השדה הפסיכואנליטי ועומדת במרכז המפגש הטיפולי עם המטופל. ההקשבה הקלאסית ביקשה לגלות את הלא מודע והיא מוקמה במרחב הלשוני שבין האסוציאציות והחלומות. ההקשבה ומשמעותה הנה סוגיה מרכזית בתחומי דעת נוספים. הדיאלוג האינטרדיסציפלינרי עשוי להרחיב את תפיסותינו לגבי מהותה של ההקשבה. מה נוכל, אם כן, ללמוד על הקשבה באמנות המוסיקה, בשירה, בספרות ובקולנוע, וכיצד נוכל להרחיב את מנעד ההקשבה בעזרת התוודעות לקשב בינתחומי זה?

4. סמינר קליני
גב' רות לביא, גב' מיכל אילון, גב' איה בירגר

חופשת סמסטר

סדנה: ארוס מיניות ותשוקה בפסיכואנליזה ובקבלה
ד"ר חנה אולמן, ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל     

בסמינר בינתחומי זה נדון ב"חומר הנפץ" של הרגשות "המסוכנים ביותר" (כפי שכינה זאת פרויד) של אהבה ותשוקה שעולים בקשר האנליטי, הן כפוטנציאל לקידום התהליך והן כפוטנציאל נפיץ לחציית גבולות. נתבונן במשמעויות של אהבה ותשוקה בהעברה ובהעברה הנגדית ובדרכים האפשריות לעשות בהם שימוש בטיפול הפסיכודינמי. נקרא במאמרים מרכזיים החל מפרויד וכלה בספרות ההתייחסותית בת זמננו. בנוסף לכך, נעסוק במקורות מהמקרא וספרות הקבלה בימי הביניים.
נבקש ליצור דיאלוג בין חקר המיתוסים ותולדות הדתות לבין הפסיכואנליזה, ולדון בשאלת מקומו המרכזי של הארוס בתפיסת הבריאה, ביחסים בין האל לאדם, ובתיאוריית הפיתוי האלוהי והאימהי.

סמסטר ב'

1. טראומה ודיסוציאציה
גב' עדית ניר

בקורס נכיר את השפעתה המרכזית של טראומה על הנפש, נתמקד בטראומה התייחסותית (התפתחותית) ובפוסט-טראומה מורכבת. נזהה את רישומה של טראומה על תפיסת הזולת והעצמי במימד התוך-נפשי והבינאישי, ועל פונקציות חשיבה, ויסות רגשי ותחושות הגוף. נתוודע למופעיה של הדיסוציאציה בעולמו של שורד הטראומה ובחדר הטיפולים, ולעבודה עם חלקים מפוצלים ומשתחזרים דרך כפיית חזרה, אנאקטמנט ועוד. בשיתוף הניסיון המצטבר של המשתתפים בקורס, נעמיק בגורמים המרפאים ומרחיבי-הנפש בטיפול, ובאתגרי הקשר הטיפולי. המסע במרחב הטראומה עשוי להיות מפרך ומכאיב עבור שני השותפים לדרך, ומאידך, טומן בחובו סיפוק והזדמנויות יוצאי דופן.

2. הגוף כשפה במרחב הטיפולי
גב' אורלי פישר

בקורס נבחן, באמצעות חומרים תיאורטיים וקליניים, את מקום הגוף וסוגיית הגוף-נפש בטיפול. כבר פרויד טען שהאגו הוא קודם כל גופני וביחד עם ברוייר, בחקירתם את תופעת ההיסטריה, הוא סלל את הדרך להבנה, שגורמים נפשיים עשויים להיות מקור של כאב, גם פיזי. נלמד גם על מצבים נפשיים ראשוניים, שלא עברו מנטליזציה בקשר אם-תינוק ולא זכו לייצוג במיינד של התינוק, ונראה כיצד מצבים, שאינם ניתנים לחשיבה (עקב טראומה קשה או מיכל הורי פגוע) מקבלים ביטוי בחוויות עוצמתיות, לעיתים רבות, באופן תחושתי או סומטי. (ניעזר באנזייה, אסתר ביק, אוגדן, ויניקוט, מקדוגל ועוד). נעסוק בהבדל בין היסטריה לפסיכוסומטיה, ונקשיב לגוף המטפל בהקשר של זיהוי העברה והעברה נגדית סומטית. בעזרת דוגמאות המשתתפים נחבר בין תיאוריה לקליניקה גם דרך מופעים של הגוף בקליניקה – הפרעות אכילה, התמכרויות,פציעה עצמית וכדומה.

3. פסיכואנליזה וחברה: ההקשר התרבותי/חברתי בעבודה הטיפולית
גב' חני בירן

הקורס יתקיים במתכונת של סדנה התנסותית חוויתית. בסדנה, יתבקשו המשתתפים לחקור אספקטים שונים המרכיבים את הממד החברתי בחייהם. המטרה היא לחקור כיצד תהליכים חברתיים חודרים לחדר הטיפול. כיצד מתרחש המפגש בין מטפל למטופל כאשר הם באים מרקע חברתי,  כלכלי , אתני , מגדרי, שונה. התרבות כוללת ערכים של המשפחה, של המדינה ושל תהליכים המתרחשים ברמה גלובלית, השאלות שייחקרו קשורות בשאלה איך מימדים אלה באים לביטוי אצל מטפלים המטפלים בגישה פסיכואנליטית.
הלמידה תתחלק לשני אופני למידה. 1. בחלק מהמפגשים, משתתף/ת אחד/ת יציג את החומרים האישיים שלו, חברי הקבוצה יתייחסו לחומרים שלו דרך החוויות המתעוררות ומהדהדות בסיפור האישי שלהם. 2. המושגים שיעלו דרך ההתנסות החווייתית, יחקרו על ידי הקבוצה בהתייחס לספרות פסיכואנליטית, ספרות יפה, קולנוע ואמנות.

4. סמינר קליני
גב' מיכל אילון ,גב' רות לביא, גב' איה בירגר

חופשת קיץ

סדנה: פרוורסיה
מר יניב כץ

המפגש עם הפרוורסיה ועם ההיבטים הפרוורטיים שבנפש מורכב, מאיים ומתעתע. בקליניקה תהליכי ההעברה הפרוורטית והעברה הנגדית מפגישים עם תחושות אינטנסיביות, סותרות ומטלטלות, המאתגרות את עולמו הפנימי, כישוריו, גבולותיו וערכיו של המטפל. אבל לפרוורסיה גם משמעות רחבה יותר הבאה לידי ביטוי ומיוצגת בהקשרים תרבותיים (אמנות, ספרות, קולנוע וכד') ובתהליכים חברתיים. בסדנה נסקור כמה מהמודלים הפסיכואנליטיים העיקריים של הפרוורסיה, נעמוד על ביטויים במפגש הטיפולי, ותוך הצגת דוגמאות ודיון נרחיב את המבט לאופן בו את אלה מופיעים גם בהקשרי תרבות וחברה.

 

 

 

 

 

כל הזכויות שמורות © 2015 מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו