לוח הקורסים הבינתחומיים 2022-2021

לוח הקורסים הבינתחומיים 2022-2021

הלימודים בתוכנית הלימודים הבינתחומיים של המכון מורכבים מ-2 קורסי ליבה ו-2 קורסי בחירה בשנה. הקורסים סמסטריאליים. הלימודים מתקיימים בימי שלישי. שיעורי החובה מ-18:30 עד 20:00. שיעורי הבחירה מ-20:10 עד 21:40. המרצים ותקצירי הקורסים מופיעים כאן. סילבוסים מלאים ורשימות קריאה יפורסמו בהמשך.

קורסי הליבה:
שנה א', סמסטר א': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | חלק א'
שנה א', סמסטר ב': יסודות השלילי בתיאוריה הפסיכואנליטית ושורשיהם הפילוסופיים
שנה ב' וממשיכים, סמסטר א': על הטראומה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה
שנה ב' וממשיכים, סמסטר ב': מיתוסים בראי הפסיכואנליזה

קורסי הבחירה*:
סמסטר א'
1. עצמי השיר ושירת העצמי: לקרוא שירה, לחשוב פסיכואנליזה : מסע בינתחומי
2. סדנה מעשית בציור
סמסטר ב'
3. משחק, סימבוליזציה והתסביך האדיפלי
4. מעשיות עם ופסיכואנליזה
5. מרחב החלום

*ייתכנו עדיין שינויים.

הקורסים והמרצים: תקצירים

קורס ליבה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | חלק א'
שנה א' | סמסטר א' | ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטקאית), פרופ׳ שי פרוגל (פילוסופיה)

הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו, ויציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית. המאמרים המוצעים בו מסמנים כיוון חדש ומתווים דרך אחרת של חשיבה.
בחרנו מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה
על מהות הנפשי, מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה ולריפוי.
בכל שיעור נדון במאמר אחד, בהקשר שלו, באלטרנטיבה שהוא מקדם ובלפני ואחרי של פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי, ונוסיף לדיון פרספקטיבה פילוסופית.

גילה עופר – Ph.D היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ואנליטיקאית קבוצתית. היא חברה מייסדת ויו"ר לשעבר של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו וחברה מייסדת של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. היא מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. פרסמה את עבודותיה (בתחומים של חלומות, מגדר ומיניות, הלא מודע ועוד) בכתבי עת מובילים והציגה אותן בישראל, אירופה וארה"ב.

שי פרוגל – מרצה לפילוסופיה, מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב. עמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

 

קורס ליבה: יסודות השלילי בתיאוריה הפסיכואנליטית ושורשיהם הפילוסופיים
שנה א' | סמסטר ב' | עפרה שדות וד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר

החשיבה הפסיכואנליטית בעשורים האחרונים מדגישה את חשיבות ״התשליל״ – ההיעדר, השלילי, המחיקה והאין – בהתפתחות חיי הנפש. במסגרת הקורס נכיר מושגים אלה דרך קריאה במאמרים מרכזיים בנושא מאת פרויד, ויניקוט וגרין, תוך עיון בשורשיהם הפילוסופיים (דרך הוגים כגון פרמנידס, אריסטו, הגל והיידגר).
כבר פרויד, כפי שטוען גרין, עסק בשלילי. בשני המאמרים שלו שנקרא נראה כיצד השלילה והשלילי מופיעים במשנתו. ויניקוט מדגיש בחשיבתו את יחסי האובייקט דרך השימוש, המשחק והיצירה, אך גם עוסק בהרסנות כלפי האובייקט ובהעדרו. גרין מרחיב את הבנתו של ויניקוט לכדי תפיסה כוללת של ״עבודת השלילי״ בה הוא מציג רעיונות חדשים לגבי מחיקה ואיון של האובייקט. נתוודע לרעיונות שפיתח כגון, האם המתה, הלוצינציה שלילית, נרקיסיזם שלילי, ונבחן את תרומתם הייחודית לחשיבה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית.
הלימוד יעשה דרך קריאה במאמרים תיאורטיים בשילוב פניה ליצירות אמנות. נראה כיצד יצירות אלה יכולות להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המושגים הפסיכואנליטיים של היעדר ומחיקה, מצד אחד, וכיצד המושגים הפסיכואנליטיים יכולים להאיר מחדש את יצירות האמנות, מצד שני.

עפרה שדות – עובדת סוציאלית קלינית, פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מורה בתוכנית הלימודים הבינתחומיים במכון תל אביב. מורה ומדריכה בבית הספר לפסיכותרפיה של מכון מגיד.

ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר – בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. פוסט-דוקטורנטית בתוכנית הבינתחומית לפסיכואנליזה באוניברסיטת חיפה.

 

על הטראומה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה
שנה ב' ותלמידים ממשיכים | סמסטר א׳ | עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי

הקורס יציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית על הטראומה, יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד כה בנושא זה, וילווה בהתייחסות בינתחומית לספרות ולקולנוע. אנחנו מאמינים כי במפגש בין שני סוגי שיח: השיח הפסיכואנליטי והשיח הפואטי נחשפים צדדים ומשמעויות חדשות, המאפשרים תנועה מתמדת של רעיונות ממקום מעשיר ומפרה.
בכל שיעור נדון במאמר אחד ובהקשר שלו להתפתחות המושג על הרצף ההיסטורי. כל מאמר שנבחר לקורס נחשב למחולל שינוי ולמחדש ומעצים חשיבה חדשה. הטקסט הנבחר ילווה בטקסט פואטי מתחום הספרות או הקולנוע הרלוונטי לדיון.
הקורס יועבר במשותף על ידי עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי ויאפשר שיחה בין נקודת המבט הפסיכואנליטית לבין נקודות מבט מתחומי האומנות.
רשימת הנושאים בקורס: אבל ומלנכוליה; היזכרות, חזרה ועיבוד; שפת ההעדר; אירוע ללא עד; בלבול השפות; פחד מהתמוטטות; מות השלישי; טלטלה אמפתית.

עופר דוברצקי – פסיכולוג קליני בכיר, מדריך, חבר מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, פסיכולוג ראשי ומנהל קליני "עמך" ת"א וגוש דן, מטפל בקליניקה פרטית בהרצליה.

ד"ר רינה דודאי – חברה בקבוצה הבינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, ומלמדת במסגרתה. מחקריה עוסקים בדפוסי התמודדות פואטיים במצבי קיצון במרחב שבין ספרות, קולנוע ופסיכואנליזה. ספרה "לשון האש: עדות פואטית על הטראומה של השואה" עומד להתפרסם בקרוב בהוצאת מופת.

 

מיתוסים בראי הפסיכואנליזה
שנה ב׳ ותלמידים ממשיכים | סמסטר ב׳ |
ד"ר מעיין מזור

הנחתו של פרויד בדבר קיום הלא מודע בנפש האדם תרמה תרומה רבת ערך להיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית. פיתוחה וביסוסה של הנחה זו הוסיפה למחקר פרספקטיבה פסיכואנליטית שהולידה פרשנויות חדשות למיתוסים.
בבסיס כל הפרשנויות הפסיכואנליטיות המודרניות שבאו אחרי פרויד למיתוסים מונח הקשר שמצא פרויד בין המודע ללא מודע, ובמיוחד ההשפעה שיש לקשר הזה על תהליך יצירת ייצוגים או סמלים.
במהלך הקורס נדון בהרחבה בפרשנויות השונות שהציעו עמיתיו ותלמידיו של פרויד, אוטו ראנק, קרל אברהם, וקרל גוסטב יונג, ובפרשנויות של חוקרים וחוקרות שבאו בעקבותיהם ותרמו תרומה מקורית ויצירתית לחקר המיתוסים בראי הפסיכואנליזה.
כבר במאה ה-18 החלה אירופה להיחשף לידע על מיתוסים ודתות של תרבויות רבות ברחבי העולם. ידע זה הלך והתרחב במאה ה-19 ובמאה ה-20, ותרם אף הוא להתבססות ההשקפה שמיתוסים אינם אלא דרכי ביטוי לצורכי הנפש האנושית. נראה כיצד האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה השפיעו זו על זו ונעזרו האחת בשנייה לביסוס מסקנותיהן. הפרשנויות הפסיכואנליטיות שידונו יודגמו באמצעות מספר מיתוסים. נבחן את ייצוגם של מיתוסים אלה במקורות עתיקים ובייצוגים מודרניים שלהם ונדון במקום השמור לרעיונות הפסיכואנליטיים בביקורת התרבות.

ד"ר מעין מזור – מרצה בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, ובאוניברסיטת ת"א. עמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. עוסק בתרבויות יוון ורומא העתיקות. חוקר מיתוסים ותיאוריות של מיתוסים ומתעניין במיוחד בפרשנויות פסיכואנליטיות של מיתוסים.

קורסי בחירה

סמסטר א'

1. עצמי השיר ושירת העצמי: לקרוא שירה, לחשוב פסיכואנליזה מסע בינתחומי | עדנה לב בור

 "ולאחדים היו כל השלושה: דבר, חלום, אדם".
מתוך "טרצינות" מאת הוגו פון הופמנסטל

הפסיכואנליזה בת זמננו מבקשת לחרוג מגבולותיה, לחתור תחתם, לצאת אל מה שקיים בין המילים ומעבר למילים. היא מופרית מעולם היצירה ובו בזמן משפיעה עליו ותומכת בקיומו. בקורס נעסוק בקריאת שירה ובהגות של משוררים ובמאמרים פסיכואנליטיים של כותבים מאסכולות שונות באופן שיאפשר לנו להכיר את המצע החווייתי המשותף לשירה ולפסיכואנליזה: זה המבקש להיות במגע עם הזר והמוכר, הגלוי והנסתר, הנוכח והנעדר, המציע לאפשר את נוכחות השבר והאיחוי בתנועה שבין רגעי ונצחי, גשמי ומופשט ובין מבנה ואמת וכל מה שנפרש הרחק מעבר להם.
נושאי השיעורים: היצירתיות בהגותו של ויניקוט ובשפתו הפואטית; אוביקט מתמיר; הקונפליקט האסתטי והפיתוי האנליטי; היעדרות נוכחת ונוכחות נעדרת; המטפורה בשירה ובפסיכואנליזה; "אני כאן כדי להלל את העולם" : נתן זך; משמעויות שונות לכניעה  והתמסרות  בשירה ובפסיכואנליזה; העצום הפנימי – הרהורים על שירה ופסיכולוגיה; השליחות האתית של המשורר והפסיכואנליטיקאי.

עדנה לב בור – פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, מלמדת בתוכנית ההכשרה של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, בתוכניות האיגוד היישראלי לפסיכולוגיית העצמי וחקר הסוביקטיביות ועוד.

 

 

2. סדנה מעשית בציור | דורית רינגרט

הסדנה מציעה התנסות בציור מתוך זיקה לנושא מרכזי: גילוי וכיסוי בציור ובפסיכואנליזה. השיעורים יתקיימו באורח כזה: לצד העבודה הציורית נעלה לעיון טקסט מלווה מתחום הפסיכואנליזה, כמו גם יצירות אמנות העוסקות בנושא. הטקסט ישמש כמסגרת ממנה כל אחד יצא למסעותיו.

דורית רינגרט – אמנית (עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים ובמוזיאונים בארץ); עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מלמדת במכללת אורנים ובמרכז האקדמי ויצו חיפה.

סמסטר ב'

3. משחק, סימבוליזציה והתסביך האדיפלי | הדר קמפינסקי-שוייצר

הקורס יעסוק בהתפתחות היכולת לשחק, תחילה אצל ילדים ולאחר מכן אצל מבוגרים, גם אם מדובר במשחק ברעיונות, וכמובן במשחק בתוך ההקשר הטיפולי בכלל ובאנליזה בפרט. הסימבוליזציה היא היכולת לסמל דחפים, פנטזיות, פחדים ושאר חומרי נפש באופנים שונים, בשפה וביצירה, והיא הבסיס והתנאי לוויסות הרגשי וכן ליכולת לשאת רגשות מציפים מבלי לקרוס לחשיבה קונקרטית.
בקורס נשלב בין אלה לבין ההתמודדות עם התסביך האדיפלי המאפיין את השלב האדיפלי (גילאי 6-3 שנים), אך למעשה זוהי התמודדות שמלווה את האדם במשך כל חייו. נקרא מאמרים של פרויד, קליין וממשיכיה (בספר תסביך אדיפוס היום: בריטון, שטיינר, אושונוסי, ופלדמן) וויניקוט במשחק ומציאות.
נצפה בקטעים מההצגה של תיאטרון הבימה: אדיפוס המלך – תיאור מקרה (2015).

הדר קמפינסקי-שוייצר – פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית התפתחותית מומחית; מלמדת בתוכנית ההכשרה הפסיכואנליטית ובתוכנית הבינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרכזת במכון את קבוצת הקריאה של כתבי מלאני קליין; מורה ומדריכה במסגרות שונות, בהן מרכז וויניקוט, התחנה לטיפול פסיכולוגי גבעת חיים ונוספות.

4. מעשיות עם ופסיכואנליזה | פרופ' רוית ראופמן

העניין שגילה פרויד במעשיות עממיות ובפולקלור בכלל אינו דבר שולי בפסיכואנליזה. כמה ממושגי היסוד של הפסיכואנליזה מקורם בסיפורי עם, מעשיות, אגדות ומיתוסים, ובהם תסביך אדיפוס, תופעת הפאניקה, הנרקיסיזם, הארוס, התנטוס ועוד.
פרויד ראה חלק גדול מהתפיסה המיתולוגית של העולם שחדרה לדתות המודרניות, כפסיכולוגיה המושלכת על העולם החיצוני. בדיון במקרים בהם מופיעים בחלומות תכנים המאפיינים מעשיות עממיות, מציין פרויד כי הפסיכואנליזה מאשרת את ההכרה בדבר המקום החשוב שיש למעשיות בחיים הנפשיים של ילדים. הוא התייחס לכך כי בקרב מספר עמים, איסוף מחודש של המעשיות החביבות עליהם ממלא מקום של זכרונות ילדות.
ממשיכיו של פרויד, ובהם יונג, אברהם, רנק, רוהים ועוד, פיתחו עניין זה, ותרמו להעמקת הבנת הזיקה שבין שתי הדיסציפלינות- פסיכואנליזה ומעשיות עם. ההנחה היא שאם נרטיב מתאפיין במידה כה רבה של חיות ושל חיוניות, חוצה תקופות ותרבויות, הרי שהוא מהדהד רבדים בנפש האדם המשותפים לרבים, ובכוחו לגעת באמיתות קיומיות עמוקות ואוניברסאליות החורגות מעבר לקיומו האינדיבידואלי של אדם זה או אחר.
בקורס נכיר את ייחודיותו של ז'אנר המעשייה העממית, על אופיו הפלאי, הראשוני וחוצה התרבויות. נעסוק ביחסים שבין האוניברסלי והמקומי בנפש האדם כפי שמשתקפים במעשיות, נכיר פרשנויות פסיכואנליטיות למעשיות ידועות ונחשוב יחד על משמעויות גלויות וסמויות המופיעות בנרטיבים מרתקים אלה, המלווים את התודעה האנושית כבר מאות ואלפי שנים.

פרופ' רוית ראופמן – פסיכולוגית קלינית מומחית, חוקרת ספרות (החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה) וסופרת. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. פרסמה מאמרים רבים הקשורים בזיקה בין חלומות למעשיות, מעשיות ולא מודע קבוצתי, גישות פסיכואנליטיות לספרות.
מבין ספריה שראו אור בעברית : "לרגל הנסיבות" (פרוזה, הוצאת כנרת זב"ם), חלומות ומעשיות (עיון, הוצאת רסלינג), "שתי השפות של האדם" (עיון, הוצאת מודן והאוניברסיטה המשודרת), "השפה ההיא- מעשיות עם והשפה החוייתית של הנפש" (עיון, הוצאת רסלינג, בשיתוף עם יואב יגאל).

5. מרחב החלום | ד"ר רוני כרמלי

החלימה היא מאבני היסוד של הפסיכואנאליזה. "פשר החלומות" לפרויד מסמן את תחילת דרכה, ואת הערוץ המרכזי שפרויד סימן כדרך אל הלא מודע. אבל עוד לפני פרויד שימשה החלימה כאפשרות להיכרות של העולם (אפיסטמולוגיה).
עובדת החלימה משמשת גם כהשראה באומנויות השונות ובפילוסופיה. ננסה לעקוב אחר התפתחות ההבנה למהות החלימה בפסיכואנליזה, תוך שימוש בדוגמאות קליניות ובמדיומים בינתחומיים שונים – מוסיקה (קלאסית ורוק), ספרות ועוד.

ד״ר רוני כרמלי – פסיכולוגית קלינית. עמיתה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מלמדת במכללת לוינסקי. חוקרת את המרחב שבין פילוסופיית השפה לתיאוריה הפסיכואנליטית.

כל הזכויות שמורות © 2015 מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו