תוכנית הלימודים 2022-2023

לוגו לאתר2

התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה

 

לוח שנת הלימודים אמנות הפסיכואנליזה- 2022-2023

מיקום כיתות שנה א

מיקום כיתות שנה ב

מיקום כיתות ממשיכים

קורסי הליבה: (חובה)
שנה א', סמסטר א': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | חלק א'
שנה א', סמסטר ב': יסודות השלילי בתיאוריה הפסיכואנליטית ושורשיהם הפילוסופיים ו חלק ב'
שנה ב' וממשיכים, סמסטר א': על הטראומה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה
שנה ב' וממשיכים, סמסטר ב': הפסיכוסומה: הממד המעברי ביחסי הפסיכוסומה

 

"מפגש הסלון של פרויד" – מפגש שיח פתוח, מונחה, של הלומדים בכל שנה.

שנה א' – 5 מפגשים בשנה (תאריכים יפורסמו בהמשך)

שנה ב' – 5 מפגשים בשנה (תאריכים יפורסמו בהמשך)

סימסטר א

שעה שם קורס
18:30 קורס ליבה שנה א מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה – חלק א'ד"ר גדית אורין  ומרצה אורח, ד"ר מעין מזור
18:30 קורס ליבה שנה במאמרים מכוננים בפסיכואנליזהעל הטראומה: עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי
20:15 קורס בחירה יחסי מיכל-מוכלד"ר גילית הורוביץ
20:15 קורס בחירה פרויד הבינתחומימקסים בן-אמו

סימסטר ב

שעה שם קורס
18:30  קורס ליבה שנה א מאמרים מכוננים – חלק ב'יסודות השלילי – מבט פסיכואנליטי בינתחומיעפרה שדות וד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר
18:30 קורס ליבה שנה ב הפסיכוסומה: הממד המעברי ביחסי הפסיכו-סומהיפה פרץ צדוק
18:30 קורס בחירה לממשיכים גורלו של הכאב הנפשיהדר קמפינסקי
20:15 קורס בחירה בחינה משולשת – Triptych"מיכל הימן
20:15 קורס בחירה מוסיקה פסיכואנליזהד"ר רוני כרמלי
20:15 קורס בחירה קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסריד"ר רועית דהן

קורסי הבחירה: (חובת בחירה)
סמסטר א'

1 . יחסי מיכל – מוכל
2. פרויד הבינתחומי

סמסטר ב'
1. מוסיקה ופסיכואנליזה

2.קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי

  1. בחינה משולשת: Tripych

 

קורס לממשיכים (רשות)

  1. גורלו של הכאב הנפשי

 

סדנאות בין סמסטריאליות (רשות)

  1. הקבינט הגראפי – סיור בארכיון מוזיאון ישראל
  2. האיש שלא היה שם- קריאה ב"אמריקה" של קפקא

 

ה"Atelier" של אמנות הפסיכואנליזה.

סדנאת כתיבה  יוצרת רב-תחומית מונחיית לתלמידי שנה ב', (אישית/זוגית/קבוצתית)

השתתפות ארועי פורום

לוח זמנים התוכנית הבינתחומית 2022-2023 – יפורסם בהמשך

 

 

הקורסים והמרצים – תקצירים

קורסים סמסטר א

מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א

 גדית אוריין

מרצה אורח ד״ר מעין מזור

מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א

גדית אוריין – גדית אוריין – פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מטפלת זוגית; מלמדת ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה המרכז הבינתחומי, בשירות הפסיכולוגי כפר סבא ובמרכז ״אלומה״ בתל אביב; יו"ר במשותף והנציגה הישראלית בוועידת הקנדידטים הבינלאומית של ה-.IARPP

ד"ר מעין מזור – ראש החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, ומרצה באוניברסיטת ת"א. עמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. עוסק בתרבויות יוון ורומא העתיקות. חוקר מיתוסים ותיאוריות של מיתוסים ומתעניין במיוחד בפרשנויות פסיכואנליטיות של מיתוסים.

 

הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו תוך כדי התמקדות באבני דרך עיקריות בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית. נבחרו מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה על מהות הנפשי, על מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה החברה,  מבנה הנפש  ולריפוי.

נקדיש כשנים-שלושה  שיעורים להעמקה בכל מאמר בהקשר שלו, באלטרנטיבה שהוא מקדם וב”לפני ואחרי" של פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי, ובעזרתו של מעיין מזור, נוסיף לדיון  פרספקטיבה  מעולמות המיתוסים.

  1. שעור ראשון הקדמה על התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית :

בולאס, כ. (2015). המקראה של כריסטופר בולאס. תל אביב : תולעת ספרים. פרק 14 מהי תאוריה

גוברין, ע. (2017).  המוקסמים והמוטרדים. כרמל: ירושלים. פרק 3.

  1. פרויד, ז. (1921/2009). פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני. תל אביב, רסלינג.

דר׳ מעין  מזור יצטרף לאחד מהשיעורים סביב מאמר זה

  1. קליין, מ. (1946/2002). הערות על כמה מנגנונים סכיזואידים. בתוך: כתבים נבחרים. תל אביב, תולעת ספרים.   עמ 177-204.
  2. וויניקוט, ד.ו. (1971/1996). מקומה של החוויה התרבותית. בתוך: משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד. עמ׳ 114-121.

דר׳ מעין  מזור יצטרף לאחד מהשיעורים סביב מאמר זה

  1. קוהוט, ה. (1984/2005). תפקידה של האמפתיה בריפוי הפסיכואנליטי. בתוך: כיצד מרפאת האנליזה, עם עובד, תל אביב. עמ׳ 232-251.

דר׳ מעין  מזור יצטרף לאחד מהשיעורים סביב מאמר זה

יתווספו מאמרי רשות נוספים קורס חובה לשנה א

 

 טראומה ועדות: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה בדיאלוג עם השפה הפואטית

עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי

קורס חובה תלמידי שנה ב

עופר דוברצקי – פסיכולוג קליני בכיר, מדריך, חבר מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, פסיכולוג ראשי ומנהל קליני "עמך" ת"א וגוש דן, מטפל בקליניקה פרטית בהרצליה.

ד"ר רינה דודאי – חברה בקבוצה הבינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, ומלמדת במסגרתה. מחקריה עוסקים בדפוסי התמודדות פואטיים במצבי קיצון במרחב שבין ספרות, קולנוע ופסיכואנליזה. ספרה "לשון האש: עדות פואטית על הטראומה של השואה" עומד להתפרסם בקרוב בהוצאת מופת.

הקורס יציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית על הטראומה ויעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד כה. הוא ילווה בהתייחסות בינתחומית לספרות ולקולנוע. אנחנו מאמינים כי במפגש בין שני סוגי שיח: השיח הפסיכואנליטי והשיח הפואטי נחשפים צדדים ומשמעויות חדשות, המאפשרים תנועה מתמדת של רעיונות ממקום משוחרר יותר.

בכל שיעור נדון במאמר אחד ובהקשר שלו להתפתחות המושג על הרצף ההיסטורי. כל מאמר שנבחר לקורס נחשב למחולל שינוי ולמחדש ומעצים חשיבה חדשה. הטקסטים הנבחרים ידונו מתוך דיאלוג עם טקסטים פואטיים רלוונטים מתחום הספרות והקולנוע.

הקורס יועבר במשותף על ידי עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי ויאפשר שיחה בין נקודת המבט של השיח הפסיכואנליטי והשיח הפואטי. רשימה ביבליוגרפית מלאה תישלח לנרשמים.

 

טראומה ועדות: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה בדיאלוג עם השפה הפואטית

עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי

סמסטר א' 2023-2022

מועדי השיעורים והנושאים

  1. 1 בנובמבר, 2022

ערב פתיחת התוכנית: "מילים שנשארות" (הזמנה מצורפת לסילבוס).

 

  1. 8 בנובמבר, 2022 (עופר ורינה)

פרויד: היזכרות חזרה ועיבוד. (1914)

מושגי יסוד  הפגן ועיבוד, הדחקה והעברה.

אידה פינק: "ווריאציות ליליות על נושא"

 

 15 בנובמבר, 2022 (עופר ורינה)

פרנצי: בלבול השפות. (1933)

פיצול ולא הדחקה. מודל של דיסוציאציה. מקור הטראומה חיצוני ולא מפונטז. פירוק: פרגמנטיזם ואטומיזם. הפער הבלתי ניתן לגישור בין האירוע לשפה.

אלתרמן: "נולדנו תאומים", "הנה העצים"

 

  1. 22 בנובמבר, 2022 (עופר)

ויניקוט: פחד מהתמוטטות. (1963)

התמוטטות שהתרחשה ולא נחוותה. טראומה ראשיתית

אפרת מישורי – לעולם אינני נשענת

 

  1. 6 בדצמבר, 2022 (רינה)

אדיפוס  המלך: סופוקלס ו"אדיפוס רקס": פייר פאולו פאוזוליני (1967)

 

  1. 13 בדצמבר, 2022 (עופר ורינה)

חיותה : העדר בתוך העדר (2018)

דן פגיס: שירים

 

  1. 20 בדצמבר, 2022 (עופר ורינה)

זיכרון, עדות ותיעוד

דורי לאוב: נשיאת עדות ואירוע בלא עד (1992)

אידה פינק: זיכרון ושכחה ביצירה "עקבות"

 

  1. 3 בינואר, 2023 (רינה)

עדות דוקומנטארית – טראומה בגוף ראשון:

"הבחירה והגורל" סרט דוקומנטארי/ ציפי רייבנבך (1993)

 

  1. 3 בינואר, 2023 (רינה)

עדות פואטית:

זכרון גוף – אפלפלד

זכרון הרגש – ק. צטניק

זכרון תבוני – פרימו לוי

 

  1. 17 בינואר, 2023 (עופר)

גרסון: מות השלישי (2009)

העד המת החי

ארי פולמן: ואלס עם באשיר (2008)

 

  1. 24 בינואר, 2023 (שיעור אחרון, רינה ועופר)

שיעור מסכם

פאבל פאבליקובסקי: אידה (2013)

ביבליוגראפיה

אגמבן, ג'ורג'יו. מה שנותר מאושוויץ: הארכיון והעד. תרגום מאיה קציר. תל אביב: רסלינג, 2007 . (קטעים).

גורביץ, חיותה. "חזרתה של הדיסוציאציה כ'העדר בתוך ההעדר'". שיחות, לב' חוברת 2. 2018.

דודאי, רינה. "לשון האש: עדות פואטית על הטראומה של השואה". הוצאת מופת. 2022.

דודאי, רינה. "שכוח זכור שכוח: שכחה וזיכרון בעיבוד הטראומה של השואה בשפה הפואטית". דפים לחקר השואה כג, 109-132. 2009.

לה קפרה, דומיניק. לכתוב היסטוריה, לכתוב טראומה. תרגום יניב פרקש. תל אביב: רסלינג, 2006 . (קטעים).

פרויד, זיגמונד. "היזכרות חזרה ועיבוד". בתוך הטיפול הפסיכואנליטי, 114 – 119. תרגום ערן רולניק. תל אביב: עם עובד, 2010 .

דורי, לאוב. "נשיאת עדות, או תהפוכות ההאזנה" ו"אירוע בלא-עד: אמת, עדות והישרדות". בתוך שושנה, פלמן ודורי לאוב. עדות: משבר העדים בספרות בפסיכואנליזה ובהיסטוריה, 67-96. תרגום דפנה רז. תל אביב: רסלינג, 2008 .

ליוטאר, ז'אן-פרנסואה. "הדיפרנד". תרגום אריאלה אזולאי. תיאוריה וביקורת 8 (1996): .150–139

(קטעים).

פרנזי, שנדור. בלבול השפות בין המבוגרים לילד. תרגום רחל בר-חיים. תל אביב: עם עובד, (2003): 199-207.

וויניקוט, דונלד, ו'. "פחד מהתמוטטות". בתוך עצמי אמיתי, עצמי כוזב. תל אביב: עם עובד, (2009): 287-300.

Samuel Gerson. (2009). “When the Third is Dead: Memory, Mourning, and Witnessing in the Aftermath of the Holocaust”, The International Journal of Psychoanalysis, 90:6, 1341-1357.

 

קורסי בחירה סמסטר א

 הקורס הינו קורס חובת בחירה לתלמידי שנה א' ושנה ב'. יבחרו אחד משני הקורסים, בסדר עדיפויות.

במידה ויותרו מקומות פנוים יוכלו להרשם גם תלמידי שנים קודמות.

 

פרויד הבינתחומי

בן אמו מקסים

מקסים בן אמו – פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרצה ומורה במשנתו של פרויד במסגרות שונות; פרסם שורה של מאמרים בארץ ובצרפת בעלי זיקה למטה-פסיכולוגיה הפרוידיאנית; מרצה, מדריך ומטפל בטיפול הורה-ילד באוריינטציה פסיכואנליטית; ראש היחידה לטיפול הורה-ילד במכון שלם; העורך המדעי ומחבר המבוא של הספר "תסריטים נרקיסיסטיים של ההורות"

לצד הכתבים העוסקים בתיאוריה הפסיכואנליטית, פרויד גילה עניין רב בטקסטים ספרותיים וביצירות בתחום האומנות הפלסטית. הוא הקדיש להם לא מעט עבודות וכך ייסד מה מכונה כיום "פסיכואנליזה יישומית". תחילה, מטרתו הייתה לנסות להרחיב את חוג קוריו מעבר לאנשי מדע ורפואה בתקווה למצאו בהם קהל אוהד יותר. אך, מטרתו העיקרית הייתה לאושש, להוכיח, להדגים כמה מרעיונותיו התיאורטיות ומהבחנותיו הקליניות כפי שביקש לעשות זאת עם פרסום חמשת המקרים הקליניים המפורסמים שלו. למשל, הניתוח של יצירה ספרותית "הגראדיווה של ינסן" (1907) שהיא עבודתו הראשונה של פרויד בתחום הפסיכואנליזה יישומית, מאפשר לו להתבונן במנגנונים פסיכופתולוגיים – הכחשת המציאות ופיצול האני – עוד לפני שהבין אותם כמנגנונים השייכים לפסיכוזה ולפרוורסיה. למעשה, ייקח לפרויד עוד 20 שנה כדי להשלים את הניסוח השלם של מנגנונים אלה אשר התגלו לו לראשונה באמצעות היצירה הספרותית. על כן, נדמה כי מעבר להיותם "יישומים" של הרעיונות הפסיכואנליטיים לעיתים אותם יצירות מהווים מקור השראה להמשגות של אבי הפסיכואנליזה. על כן, פרויד סבר שהאומן והסופר ניחנים בחוש קליני מחודד ביותר כך שהפסיכואנליזה יכולה ללמוד מהם הרבה.

בקורס נלמד מספר מסות בינתחומיות של פרויד ובין היתר :

1 – השגיונות וחלומות בסיפור "גרדיווה" מאת ו' ינסן – 1907

2 – זיכרון ילדות של ליאונרדו דה וינצ'י – 1910

3 – המשמעות של (סדר) העיצורים הקוליים – 1911

4 – משה של מיכלאנג'לו – 1914

5 – האלביתי – 1919

 

 ״יחסי מיכל-מוכל״

ד״ר גילית הורויץ

ד״ר גילית הורויץ- פסיכואנליטיקאית,פסיכולוגית קלינית, בעלת דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת ת״א. מייסדת ויו״ר לשעבר של מסלול ללימודים מתקדמים ״לקרא את ביון״, במכון מגיד מיסודה של האוניברסיטה העברית. מחברת הספר״ על מציאות חושית ונפשית- עיונים כתבי ביון״ רסלינג 2019.

 

אף לא אחת מהתיאוריות המוכרות לי ׳מכילה׳ את ה׳עובדות׳ שאותן אני מבקש להאיר. […] זהו מאפיין של המרחב המנטלי: הוא אינו יכול להיות מוכל בתוך מסגרת-העבודה של התיאוריה הפסיכואנליטית. האם זהו סימן לתיאוריה פגומה, או שזהו סימן שפסיכואנליטיקאים אינם מבינים שפסיכו-אנליזה אינה יכולה להיות מוכלת בצורה קבועה בתוך ההגדרות בהם הם משתמשים?

Bion,1970, Attention and Interpretation, Chapter 7: Container and Contained, p.  73

הקונפיגורציה ״יחסי מיכל מוכל״ נוטלת מקום מרכזי במשנתו של ביון, והיא אף משנה את מובנה ומשמעויותיה עם התפתחותה של חשיבתו. בציטטה לעיל, שנלקחה מהפרק המוצע לקריאה בקורס זה, ביון מציג את הקונפיגורציה בהקשר ליחסים האנליטיים ואולם, עלינו להכיר בכך שקונפיגורצייה זו אינה ייחודית לפסיכואנליזה.

בקורס נערוך קריאה מוערת ומשתקעת בחלק מפרק זה העוסק ב״יחסי מיכל-מוכל״. נעקוב אחר נקודות המבט שמציע ביון כאן, נעכלן ונרחיבן. העניין שלנו יהיה הקונפיגורציה ביישומה הפסיכואנליטי אך גם ביישומים אחרים: המשתתפים יזומנו ואף יעודדו להוסיף את מחשבותיהם על אודות רעיון המיכל והמוכל על מנת לפתח שיח רב-תחומי.

חומר הקריאה:

בעברית: ״קשב ופרשנות״, פרק 7, ״מיכל ומוכל״.

במקור:

Bion, W., (1970), Attention and Interpretation, chapter 7, pp. 72-82

 

קורסים סמסטר ב

קורסי חובה

יסודות השלילי – מבט פסיכואנליטי בינתחומי

עפרה שדות וד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳

קורס חובה שנה א

עפרה שדות – עובדת סוציאלית קלינית, פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מורה בתוכנית הלימודים הבינתחומיים במכון תל אביב. מורה ומדריכה בבית הספר לפסיכותרפיה של מכון מגיד.

ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר – בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. פוסט-דוקטורנטית בתוכנית הבינתחומית לפסיכואנליזה באוניברסיטת חיפה.

החשיבה הפסיכואנליטית בעשורים האחרונים מדגישה את חשיבות ״עבודת השלילי״: השלילה, ההעדר, המחיקה והאין, לשם הבנת חיי הנפש והטיפול בה. במסגרת הקורס נכיר מושגים אלה דרך עיון במשמעויותיהם הפילוסופיות (דרך הוגים כגון פרמנידס, אריסטו, הגל והיידגר), קריאה במאמרים מרכזיים בנושא מאת פרויד, ויניקוט וגרין, ופניה לספרות ולאמנות.

כבר פרויד, כפי שטוען גרין, עסק בשלילי. למעשה נכללים במאמריו רבים מהרעיונות המרכזיים בנושא, אותם פיתחו ממשיכיו כגון כפל הפנים של השלילי ויחסיו עם דחף המוות. ויניקוט מדגיש בחשיבתו על יחסי האובייקט, ובפרט על אובייקטים של מעבר והמרחב המעברי, את תפקיד ההעדר והמחיקה בהתפתחות החיים הנפשיים – אך גם עוסק במצבים בהם השלילי הוא הרסני. גרין מרחיב את תפיסותיהם של פרויד, ויניקוט ואחרים על ידי המשגתם לכדי תפיסה כוללת של ״עבודת השלילי״. במסגרת זו הוא מציג רעיונות חדשים כגון, האם המתה, הלוצינציה שלילית ונרקיסיזם שלילי. בקורס נבחן את תרומתם הייחודית של כל אחד מהוגים אלה לחשיבה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית. הלימוד יעשה דרך קריאה במאמרים תיאורטיים בשילוב פניה ליצירות ספרות ואמנות. נראה כיצד יצירות אלה יכולות להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המושגים הפסיכואנליטיים של השלילי, ההעדר, האין ועוד, מצד אחד, וכיצד המושגים הפסיכואנליטיים יכולים להאיר מחדש את יצירות האמנות, מצד שני.

סיליבוס

  1. קטעים מפרמנידס, אריסטו, הגל והיידגר.
  2. פרויד ז׳, 1925, ״שלילה״. מתוך מעבר לעקרון העונג ומסות אחרות, תרגם מגרמנית: חיים איזק הוצאת דביר, תל אביב. עמ' 171-174.
  3. פרויד ז׳, "רשימה על דפדפת הפלא", מעבר לעקרון העונג ומסות אחרות. עמ' 209-206.
  4. ויניקוט ד׳, 1999, ״אובייקטים של מעבר ותופעות מעבר״. משחק ומציאות, עם עובד, תל אביב.
  5. ויניקוט ד׳, 1999, ״היכולת להיות לבד״. עצמי אמיתי ועצמי כוזב, תל אביב: עם עובד. עמ׳ 167-170.
  6. Green A.,1999, “An Introduction to the Negative in Psychoanalysis”. In:The Work of the Negative, Free Association Books, London and New York,
  7. Green A., 1997. ״The Intuition of the Negative in Playing and Reality״. (Paper was presented on 6 April 1997 before the International Congress: ‘The Psyche-Soma, from Paediatrics to Psycho-Analysis’, Milan, celebrating the XXVth anniversary of the publication of Playing and Reality.)
  8. Green A., 2002. ״A Dual Conception of Narcissism: Positive and Negative Organizations״, Psychoanalytic Quarterly 71, pp. 631-649.
  9. מלוויל ה׳, ״בארטלבי״, מאנגלית: דפנה לוי,המעוררכתב עת לספרות ואמנות, גיליון 2.
  10. גרין א׳, 2007, האם המתה, תולעת ספרים, תל אביב. עמ׳ 11-52.

 

פסיכו-סומה : המימד המעברי ביחסי הפסיכוסומה

יפה פרץ- צדוק

יפה פרץ צדוק – פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה. לשעבר יו״ר התוכנית ללימודים בינתחומיים במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מרצה ומנחה בתוכנית, באוניברסיטאות  תל אביב ובר אילן ובמכון מגיד.

קורס ליבה, קורס חובה לשנה ב

הקורס יהווה מרחב לחשיבה והבנת היחסים המורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש, תוך הדגשה על המימד המעברי ביחסים אלה – מימד המתייחס להתקיימות הדיאלקטית-פרדוקסאלית  של אחדות ופיצול, של תנועה בין מציאות פנימית ומציאות חיצונית, של הסובייקטיבי והאובייקטיבי, הנראה והלא נראה  המודע והלא מודע.

הקורס ישלב בין למידה עיונית של קריאת מאמרים נבחרים בנושא ולמידה חווייתית דיאלוגית כאשר בתחילת  כל שיעור, יתבקשו הסטודנטים בקבוצה להביא אסוציציה, חווייה, מחשבה או יצירה מתחומו שהתעוררה סביב הקריאה באותו שבוע.

כל חומרי הקורס (מלבד ספרי הקריאה) יימצאו  בקבוצת גוגל דרייב ויישלחו גם דרך המייל הקבוצתי.

שיעור1 –   שיעור פתיחה – שיחה על הספר ״יומן של גוף״ של דניאל פנק

(2013) ושיתוף בחויות  אישיות ממפגש גוף-נפש.

שיעור 2-   מהיכן אנו מתחילים?

המקרה של קתרינה – מתוך המקרים של הסטריה   של פרויד

שיעור 3- המשך

שיעור 4-  הקשר הרב מימדי בין העור לתפיסת העצמי (״האני עור״ אנזיו ד., (1974) 8 הפונקציות של העור ,ה-אני  עור , תולעת ספרים אנזיו ד., (1974 )  המיתוס היווני של מרסיאס

                   (marsyas),ה-אני עור, תולעת ספרים .

שיעור 5- המשך

קריאה מומלצת:

Bick E., (1967)THE EXPERIENCE OF THE SKIN IN THE EARLY OBJECT

RELATIONS in 25th International-Analytical Congress, Copenhagen
שיעור6  – תופעת המודיפיקציה של הגוף (פירסינג, ניתוחים קוסמטיים קעקועים) כראי להתפתחות הנפשית.

2015 lemma .,A Minding the bod  Envy and  maternal body the psychodynamic  of cosmetic surgery rouutledge

שיעור 7- המשך

שיעור8 –  התנועה בין המימדים השונים של גוף ונפש –

de Toffoli, C. (2011). The Living Body in the Psychoanalytic Experience. Psychoanal Q., 80(3):595-618

שיעור 9 – המשך

שיעור10  – סיכום הקורס יחד עם המסה של מאיה בז׳ראנו (2005) ״גובסתי והובסתי״ , תדרים , הקיבוץ המאוחד

המלצות:

כדאי מאד לקרוא מתוך ההקדמה למאמר של דנה אמיר ״בחילה כסירוב לשפת אם״  את הפרק :  ״הביטוי הפסיכוסומטי, המטפורי, המטונימי והפסיכוטי ״ (עמ׳ 132-138) מתוך הספר : תהום שפה .

מומלץ לצפות בסרט ״העור בו אני חי״ של אלמודובר.

קליין ל., 2020,  ״כי עפר אתה ואל עפר תשוב״ התמודדות באמצעות אמנות בגזירת המוות והכיליון הפיזי, מתוך הספר שתי וערב בהוצאת רסלינג.

  • ייתכנו שינויים בחומרי הקריאה
  • במדה ויהיה זמן נקרא את הסיפור ״בגוף אני מבינה״ של דוד גרוסמן

 

קורסי בחירה סמסטר ב

 הקורס הינו קורס חובת בחירה לתלמידי שנה א' ושנה ב'. יבחרו אחד משני הקורסים, בסדר עדיפויות.

במידה ויותרו מקומות פנוים יוכלו להרשם גם תלמידי שנים קודמות.

 

מוסיקה ופסיכואנליזה

ד"ר רוני כרמלי

ד״ר רוני כרמלי – פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית, חוקרת את המרחב שבין פילוסופיית השפה לתיאוריה הפסיכואנליטית.

" הֲבָנַת פָּסוּק בְּשָׂפָה דּוֹמָה וּקְרוֹבָה לַהֲבָנַת נוֹשֵׂא בַּמּוּזִיקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאָנוּ עֲשׂוּיִים לַחֲשֹׁב. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁהֲבָנַת פָּסוּק קְרוֹבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁחוֹשְׁבִים לְמָה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִקְרָא הֲבָנַת נוֹשֵׂא מוזיקלי." (לודוויג ויטגנשטיין, חקירות 527)

 תיאור הקורס:

הקורס יעסוק במרחב שבין מוזיקה לבין פסיכואנליזה.

במהלך הקורס נחקור מושגים פסיכואנליטיים וכיצד הם באים לידי ביטוי במוזיקה. ננסה לחקור את השפה, הרעיונות והדקדוק המוזיקלי וכיצד הם מאירים מושגים בחקר הנפש וננסה להבין מדוע המוזיקה מהלכת על חלקנו קסם מיוחד, השונה מכל שפה תקשורתית אחרת.

בין היתר, נצלול אל תוך חלימה ו-Reverie, כפיית חזרה, מרחב פוטנציאלי, הלא מודע, וננסה להבין כיצד הם באים לידי ביטוי במוזיקה, מבטהובן ושומאן ועד ניק דרייק ורדיוהד.

השיעורים ילוו בקריאת מאמרים תיאורטיים בתחום הפסיכואנליזה ובהאזנה למוזיקה. דרך יצירות שונות נסקור את ההקשר ההיסטורי והתרבותי בתוכו פעלו אמנים שונים.

סדר השיעורים המוצע:

שיעור 1   מוזיקה ופסיכואנליזה – מבוא.

שיעור 2 – הלא מודע המוזיקלי.

נקשיב דרך מוזיקה לאזורים הלא מודעים של אמנים, ל'פליטות פה' מוסיקאליות, ולדברים לא מתוכננים שמתרחשים בהקלטות. דרך דוויד בואי , החיפושיות ורדיוהד, נקשיב להתרחשויות הלא מודעות כפי שהן באות לידי ביטוי בקליניקה.

קריאה: פרויד, הלא מודע, (1915)

שיעור 3 – Reverie וחלימה

נקרא על אודות מושג הרוורי של ביון, וננסה להבין רוורי מוזיקלי בקליניקה. ננתח טכניקות ליצירת חלומיות ביצירות מוסיקליות, כדוגמת ה – Traumerei  של שומאן, "חלומה של ג'וליה" – פינק פלויד, 1968; a day in a life של החיפושיות.

נקרא מתוך כתבי ביון ומתוך ספרות משנית אודותיו (המילון של סנדלר)

שיעור 4  – כפיית חזרה דחף המוות ודחף החיים

החזרה במוזיקה היא נושא טכני חזק. נדבר על נקודת עוגב והתפקיד הנפשי שלה, על חזרה חוזרת על נושא ועל יצירות הבנויות על משפט מוסיקאלי חוזר. נקשיב לאלג'יר, ראוול ודיוויד בואי.

נקרא שוב מתוך פרויד, מעבר לעקרון העונג, ונרחיב באמצעות החשיבה הקלייניאנית על אודות דחף המוות.

שיעור 5 – לתקשר, לא לתקשר

אמנים מסויימים מצליחים לתקשר במוזיקה את אי התקשורת שלהם עצמם. גם באמצעות נושאים כגון שירים על אודות אבדן בחלל, ובתיאורי טבע. דרך ניק דרייק, ואחרים ננסה להבין את התופעה המוסיקאלית הזאת של אי תקשורת בתוך התקשורת המוסיקאלית, וכיצד ההבנה המוסיקאלית הזאת עוזרת לדייק את ההבנה הקלינית של מטופלים באיזורי אי-תקשורת שונים.

נקרא את מאמרו של ויניקוט, לתקשר ולא לתקשר (1965).

שיעור 6 – מיניות ומגדר

במוזיקה הזהות הג'נדריאלית נקבעת במידה רבה על ידי המנעד של קול המבצע. נקשיב לטכניקה של הגבריות המוגזמת של לאונרד כה, שמדגיש את הקיצון של הגבריות על רקע הקולות הנשיים המלטפים, ונקשיב לבחירות אחרות כמו אלה של דיוויד בואי שמשחק לא רק בחייו, אלא גם במוזיקה במרחבים המיניים והג'נדריאליים. אך לא רק הקול, אלא גם מאפיינים מוסיקאליים אחרים מאפשרים את המשחק הנפשי הזה של ג'נדר ומיניות, כפי שנדגים במוזיקה קלאסית לא ווקאלית.

נקרא במאמר התייחסותי של התיאוריות הפמיניסטיות בפסיכואנליזה. פרטים מדוייקים בהמשך.

שיעור 7 – צבע הרגש

הסולמות המינורי, והמאז'ורי,  מדגימים היטב כיצד ריווח צלילי טכני משנה את הגוון הרגשי של היצירה. צבע ורגש נקבעים גם דרך כרומטיקה, ודרך הכלים המוסיקאליים המסויימים שנבחרים ביצירה. לעיתים מצליחה המוזיקה להביע  תחושות מעורבות וסותרות, כמו בכתיבה המוסיקאלית של אריק איינשטיין וכוורת.

נקרא את מאמרו של מלצר – טמפרטורה ומרחק, וננסה להבין מהו גוון רגשי גם דרך קריאה בכתבי ויטגנשטיין, שעוזר לנו להבחין בין רגש לקטגוריות נפשיות אחרות.

שיעור 8 – פתיחת מרחבים נפשיים בקצב

מקצבים במוזיקה משנים לגמרי את התפיסה ופותחים 'משחק שפה' רגשי חדש לגמרי. נשמע את החידושים וההרחבות שעשה הקצב דרך התיפוף הייחודי של רינגו סטאר, דרך הנשיונל, ודוגמאות נוספות. ננסה להבין את החשיבות של מקצב להתפתחות הנפשית דרך קריאה בתיאורטיקנים וויניקוטיאניים.

שיעור 9 – שיגעון

השיגעון הוא בדרך כלל לא תקשורתי. ובכל זאת רדיוהד ב1997 ואלג'יר בישראל ב 2004 הצליחו לתקשר מצבים של אי שפיות. ננסה להבין מה קורה שם. איך זה מתרחש הדיסקים המופתיים של אלג'יר (מנועים קדימה) ושל רדיוהד (ok computer) מהווים את מה שביון קורה 'התקפה על להתחבר' או דווקא ניסיון נואש להתחבר.

נקרא את ביון – התקפה על חיבורים

שיעור 10 – אודה לאושר ולדיכאון

בהמשך לשיעור 9 נדבר על אושר ומצוקה נפשית קיצוניים. משהו מאני דפרסיבי שעולה במוזיקה של בטהובן. מאד חזק. יש את האודה לאושר. שהוא כותב דווקא מתוך מקום של התחרשות. בטהובן מדגים גם מצבים של עצב תהומי, כפי שבא לידי ביטוי בפרקים מסויימים ברבעיות המיתרים שלו.

חומר קריאה יינתן בהמשך. ייתכן שנשתמש בהנגדה של ההבנה של קליין לעומת זו של ויניקוט למצבים מאניים.

שיעור 11 – שיעור אחרון: טראומה ועמידה בין מרחבים נפשיים

הערבוב של ז'אנרים – הכול מהכול, הוא לא דבר חדש של המאה ה-20 (כדוגמת הפרוגרסיב רוק שערבב בין מוזיקה קלאסית לרוק). גם במאות קודמות התשמשו מוזיקאים בטריק של ערבוב בין ז'אנרים ובין מוזיקה לבין חפצים חיצוניים לה כדוגמת, צעצועים, תותח, מכונת כתיבה ועוד. ערבוב בין ז'אנרים יכול להיות דווקא טראומטי וצורם, אך גם   עשוי להיות פתיחה של אפשרויות נפשיות חדשות ועמידה בין מרווחים נפשיים. נסכם ונאסוף את העמידה שלנו בין המרחבים של המוזיקה ושל הפסיכואנליזה במהלך הקורס.

נשתמש במאמר של ברומברג על עמידה בין מרווחים, על מנת להבין מתי הטראומה יכולה להתאחות במוזיקה.

 

קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי

ד"ר רועית דהן- ד״ר לפילוסופיה ואנליטיקאית קבוצתית. ראש אשכול לימודי חינוך וראש התוכנית להנחיית קבוצות סמינר הקיבוצים. מרצה וחברה בועד המנהל של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. כתבה שני ספרים: 1)קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי . 2) על חירות ואחריות, קאנט, היגל ,פרויד ו סארטר.

 תקציר

האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכדומה.

בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם, לחקור את משמעות הטוב והרוע ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית, כתשתית להבנת תהליכים אישיים ובינאישיים בתרבות.

 

"מפגש הסלון של פרויד" – מפגש שיח פתוח, בהנחיית יו"ר התוכנית ומנחה נוסף, של הלומדים בכל שנה.

שנה א' – 5 מפגשים בשנה

שנה ב' – 5 מפגשים בשנה

אורלי לבון – יו"ר התוכנית: פסיכולוגית קלינית בכירה, מדריכה, פסיכואנליטיקאית מנחה, מנהלת שותפה ב"תוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית לטיפול בהפרעות קשות – במגזר הציבורי". יזמה והנחתה את ערבי  סדרת "אומנים, אומנות ונפש"- מפגשי שיח פסיכואנליזה במרחב התרבות – תיאטרון, מוזיאונים ועוד. יזמה והובילה את "התוכנית ללימודי בסיס בפסיכותרפיה פסיכואנליטית למתמחים בפסיכאטריה" בשיתוף התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית אוניברסיטת חיפה. . יזמה והובילה את מיזם "תרבות ב(אי) נחת" – קהילת תרבות דיגיטאלית בימי הקורונה. בעלת פרקטיקה פרטית בחיפה.

גילה עופר – Ph.D היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ואנליטיקאית קבוצתית. היא חברה מייסדת ויו"ר לשעבר של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו וחברה מייסדת של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. היא מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. פרסמה את עבודותיה (בתחומים של חלומות, מגדר ומיניות, הלא מודע ועוד) בכתבי עת מובילים והציגה אותן בישראל, אירופה וארה"ב.

קורס לממשיכים (רשות)

קורס זה מיועד לתלמידים אש סיימו את התוכנית הדו שנתית והיו מעונינים בהמשך למידה.

 

גורלו של הכאב הנפשי – מכאב נפשי בלתי נסבל אל האבל וממנו אל העצב ואחריו תבוא התקווה

הדר קמפינסקי-שוייצר

הדר קמפינסקי-שוייצר – פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית התפתחותית מומחית; מלמדת בתוכנית ההכשרה הפסיכואנליטית ובתוכנית הבינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרכזת במכון את קבוצת הקריאה של כתבי מלאני קליין; מורה ומדריכה במסגרות שונות, בהן מרכז וויניקוט, התחנה לטיפול פסיכולוגי גבעת חיים ונוספות.

הקורס יעסוק בגורלו של הכאב הנפשי במהלך אנליזה. כאב זה שתחילה אינו ניתן להכלה ונחווה ככאב פיזי או כסימפתום, עובר עיבוד ראשוני מקבל שיום וביטוי מילולי. אך הניסיון הפסיכואנליטי מלמד שזה לכשעצמו לא מספיק ושאנו זקוקים לשם התמודדות עם כאב נפשי לפונקציית אבל המערבת תהליכי עיבוד עמוקים יותר, תיקון ואינטגרציה. לאחר שזו מתבססת מתעורר עצב. עצב המתלווה לקבלת המציאות, על חסרונותיה ואובדניה, ומאפשר התעוררות מחודשת של תקווה נפשית.

נחבר תהליך זה גם לעמדות: זו הפרנואידית-סכיזואידית וזו הדפרסיבית, וגם לרעיונות המקוריים של ג'ון שטיינר ושל דונלד מלצר על הדרכים הפתולוגיות להתמודד עם כאב נפשי.

חומרי הקריאה יתבססו על מלאני קליין וממשיכיה.

ביבליוגרפיה

ביון, ו. (1970). הרפואה כמודל. בתוך קשב ופרשנות. תל אביב תולעת ספרים.

ג'וזף, ב. (1981). על סף חווית הכאב הנפשי. בתוך איזון נפשי ושינוי נפשי: אסופת

מאמרים מאת בטי ג'וזף. תל אביב תולעת ספרים.

דורבן, י. (2004). תיקון המקום השלישי. שיחות, י"ט,  55-58.

מלצר, ד. (1973). בחינה מחודשת של תיאוריית הפרוורסיות וההתמכרויות מנקודת מבט מבנית.

בתוך מצבי נפש מיניים. תל אביב תולעת ספרים.

מלצר, ד. (1973). מיניות פרוורטית ילדית. בתוך מצבי נפש מיניים. תל אביב תולעת ספרים.

שטיינר, ג'. (1993). תאוריה של מסתורים נפשיים. בתוך מסתורים נפשיים: ארגונים פתולוגיים

במטופלים פסיכוטיים, נוירוטיים וגבוליים. תל אביב תולעת ספרים.

שטיינר, ג'. (1993). השבת חלקים מהעצמי שאבדו בהזדהות השלכתית: תפקיד האבל. בתוך

מסתורים נפשיים: ארגונים פתולוגיים במטופלים פסיכוטיים, נוירוטיים וגבוליים. תל

אביב תולעת ספרים.

קליין, מ. (1940). אבל ביחס למצבים מאנים-דפרסיביים. בתוך כתבים נבחרים. תל אביב תולעת

ספרים.

קליין, מ. (1963). על תחושת הבדידות. בתוך כתבים נבחרים ב'. תל אביב תולעת ספרים.

O'Shaughnessy, E. (2013). Waiting for a Concept (Reparation). Found in the internet site

on January 2019 http://www.melanie-klein-trust.org.uk/reparation.

 

סדנאות מרוכזות בחופשת סמסטר

הסדנאות הינם מפגשים מרוכזים ומהווים שיעורי בחירת-רשות

הסדנא אינה חלופה לשיעור הליבה ו/או לשיעור חובת הבחירה של תלמידי שנה א וב.

הסדנאות תינתנה בחופשות הסמסטר.

קהל היעד הינו תלמידי התוכנית בהווה, בעבר ולחברי המכון.

 

הקבינט הגרפי – דורית רינגרט

דורית רינגרט – אמנית (עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים ובמוזיאונים בארץ); עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; יו"ר הועדה הבינתחומית במכון, מלמדת במכללת אורנים ובמרכז האקדמי ויצו חיפה.

סיור למוזיאון ישראל בירושלים. במוזיאון ישראל נתארח בקבינט הגרפי. הקבינט הגרפי הינו ארכיון המוזיאון ובו נשמרות יצירות אמנות מקוריות על נייר: רישומים, הדפסים, צבעי מים, פסטל, מאת  אמני מופת של התרבות האירופאית וכן מהתרבות הישראלית. ( גויה, דירר, פיקסו, מטיס ועוד..)

נתבונן במבחר יצירות מאוסף הקבינט הגרפי  ולאחר מכן נבקר בתערוכות המוצגות במוזיאון.

ההדרכה תיעשה ע"י דורית רינגרט שהנה אמנית ועמיתה בין תחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

סדנא של 4-5 שעות

עלות הנסיעה וכן דמי כניסה הנה על המשתתפים.

תאריך: פברואר 2023

 

"האיש שלא היה שם":  קריאה ב"אמריקה" של קפקא

ד"ר דוד גורביץ'.

ד"ר דוד גורביץ הוא חוקר תרבות ותקשורת. תחומי ענין וכתיבה: התרבות הפוסטמודרניסטית, קפקא והספרות הישראלית העכשווית. מבין ספריו:"פוסטמודרניזם, תרבות וספרות בשלהי המאה ה20", "הבלש כגיבור תרבות", הגנסטר הפוסטמודרני", "האנציקלופדיה של הרעיונות"(עם דן ערב)"השבט אמר את דברו"(עם רוני לוינגר), בשנה הקרובה עתיד לראות אור ספרו:"אמריקה של קפקא".

"מדוע כשמביטים אל חלון זר תמיד נתקלים במשפחה בשעת הארוחה או באיש בודד שמתעסק באיזו שטות מסתורית ליד השולחן, מתחת למנורה תלויה? מבט זה  הוא  הגרעין ליצירתו של קפקא". ולטיר בנימין, פרוייקט הפסאז'ים.

"יש לי רושם שרק חבלי ארץ שאינך מכיר , או אולי אינם בהישג ידך, יכולים להתאים לי למחיה". פרנץ קפקא:" מכתב אל  האב

סמינר  זה מתמקד ברומן  הראשון  של  קפקא- הנעדר( אמריקה, 1912) .  זוהי  יצירה פיקרסקית הפורשת את הרפתקאותיו של קרל רוסמן, איש צעיר כבן  17, שנזרק על ידי אביו "כאילו היה חתול טרדן"  לגלות אמריקה, לאחר שמשרתת פיתתה אותו  ואף ילדה לו ילד. הגירוש מאיר את יחסיו הקשים של קפקא עם האב,  אך  אולי  גם מאפשר התחלה חדשה בתוך  קהילייה אוטופית  יוצאת דופן של "האנשים הבודדים" .  הסמינר  עוקב אחר נדודיו של הגיבור בתוך האייקונים האמריקניים הגדולים עד למקום פלאי ומוזר הקרוי "תיאטרון הטבע של אוקלהומה". פרק בלתי גמור זה, שקפקא ייעד אותו  להיות  פרק  הסיום, מציב את האניגמה הקפקאית במלוא חריפותה: האם  זוהי פנטסיית המוות  וההיעלמות של האני או מקום לתיקון  אוטופי ומיסטי המחבר  את האני לעצמו  ופותח  בפניו חלון לגאולה משיחית "קטנה" בעולם המחוות של התיאטרון.

במהלך הסמינר נקרא יחד פרקים נבחרים בטקסט באמצעות תיאוריות פסיכואנליטיות ופוסט  סטרוקטורליסטיות עכשוויות,  כשהדגש  הוא על  שפתו המיוחדת של קפקא – שפה  גופנית וחומרית  המיוסדת  על מבטים ומחוות ; שפה אנטי- בורגנית זו חושפת את "הקיום הפנימי" שלנו בעולם.

תוכן  המפגשים:

מפגש  מס' 1:    הירידה  למעמקי הלוא מודע:  בטן האונייה, החיפושים אחר אב תחליפי  ו"אובייקט נשכח";  החיפוש אחר "הטקסט הנכון";" שולחן הכתיבה האמריקני";  הגירוש מגן העדן  האמריקני.

מפגש מס' 2:   דיוקנו  של הגיהינום הקפיטליסטי:  מלון "אוקסידנטל" ו"מכונות תשוקה" אחרות;  המפגש עם השוער  הראשי.

מפגש  מס' 3 :  האודיסאה של הגיבור  והמפגש עם הנשיות הבולענית: קלרה  המתאבקת והזמרת ברונלדה: פיתויי הארוס  המלוכלך.

מפגש מס' 4:  "תיאטרון הטבע של אוקלהומה":  תחנה אחרונה, כולם יורדים:  פנטזיה על העלמות  או גאולה משיחית חילונית בעולם של קרקס /תיאטרון? "מקצבו של הטבע המשיחי הוא האושר"( ולטיר בנימין)

  ביבליוגרפיה נבחרת

 ארנדט, חנה,  2007 :"היהודי כמנודה", בתוך: חנה ארנדט,,  כתבים יהודיים, נוסח עברי איה ברויר,  תל אביב, הקיבוץ המאוחד, ע'מ 171- 194

 בורדיאר, ז'אן, 2000 : אמריקה, תרגום: מור קדישזון, תל אביב, בבל,11-136

בנימין, ולטיר, 1996 : "פרנץ קפקא, ליום השנה העשירי למותו," בתוך: וולטיר בנימין, 1996, הרהורים, כרך ב,  תרגם: דוד זינגר, תל  אביב, הקיבוץ המאוחד, עמ243- 263

גורביץ, דוד, וערב דן, 2012: האנציקלופדיה של הרעיונות, הערך: "מדומה, ממשי, סימבולי"(  שלושת הסדרים על פי לאקן) ( האנציקלופדיה זמינה ברשת).

דלז, ז'יל, וגואטרי, פליקס,2005: קפקא, לקראת ספרות מינורית תרגןם רפאל זגורי,אורלי ויורם רון: תל אביב, רסלינג  " אדיפוס יותר מדי מנופח", עמ 36 – 45; "מהי ספרות מינורית", עמ46- 62

זנדבנק, שמעון: 2016 : בזכות המשוגעים לדבר,  על קפקא- עמ219- 250 תל אביב, ידיעות אחרונות

קורצוויל , ברוך, 1973: מסכת הרומן הסיפור האירופאי, הפרק: פרנץ קפקא, ע, מ307-362

קפקא, פרנץ: 1997 (1912): הנעדר, תרגם אברהם כרמל, תל אביב ,  ירושלים, שוקן.

קפקא פרנץ , 2003: מכתבים  אל פליצה, תרגום: אילנה המרמן, תל אביב, עם עובד, 2003

קפקא, פרנץ 1975: מכתבים אל מילנה,  תרגום: עדנה קורנפלד, תל אביב , שוקן, עמ61 – 299

קפקא, פרנץ, 2007  מכתב אל  האב, בתוך :  פרנץ קפקא: היונה שעל הגג,  עמ' 7- 74

שקד גרשון, 2004: "סיזיפוס ואהוורוס :הסינדרום הסיזיפי ו הנערד של פרנץ קפקא" מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (2004), עמ' 697- 715.

Agamben, Giorgio: Potentialities: Collected Essays in Philosophy, ed. and tr. Daniel Heller-Roazen, Stanford University Press, Stanford, 1999. (P)pp/177- 184

Corngold, Stanley, 2004 :Lambent Traces,  Princeton, Priceton Univrsity Press' pp158- 175

Snoek, Anke: 2012:Agamben Joyful Kafka'New York, Bloomsbury' pp.81- 89

Stach, Reiner, 2005: The Desicive Years, ( trnsl):Shelly Frisch, Princeton, Prineton University Press, pp 175- 192,

 

מועד: יולי 2023

 

ה"Atelier"

סדנאת כתיבה  תיאורתית בינתחומית לתלמידי שנה ב', (אישית/זוגית/קבוצתית)

ד״ר גילה עפר ופרופ' שי פרוגל

גילה עופרPh.D היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ואנליטיקאית קבוצתית. היא חברה מייסדת ויו"ר לשעבר של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו וחברה מייסדת של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. היא מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. פרסמה את עבודותיה (בתחומים של חלומות, מגדר ומיניות, הלא מודע ועוד) בכתבי עת מובילים והציגה אותן בישראל, אירופה וארה"ב.

שי פרוגל – מרצה לפילוסופיה, דיקן מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב. עמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

 

ניתן יהיה לבחור לליווי מי מחברי המכון , להיעזר בכתיבה.

כל הזכויות שמורות © 2022 מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו