קבוצת המחקר "פסיכואנליזה וקבלה" פעלה במכון ון-ליר בין השנים 2015-2017. בקבוצה השתתפו אנליטיקאיות בכירות ממכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו ומהמכון הירושלמי, לצד חוקרות קבלה, נשות רוח, סופרות ומשוררות. עם סיום פעילות הקבוצה נכתבו מספר מאמרים דיאלוגיים בנושאים המפגישים את מדעי היהדות והפסיכואנליזה, וכן נעשה נסיון לכתיבה משותפות בשני קולות, כדוגמת מאמרן של ד"ר מלילה הלנר אשד וחני בירן. להלן ביקשנו לרכז חלק מהחומרים שטרם ראו אור במסגרת אחרת.
קבוצת המחקר "פסיכואנליזה וקבלה" ביקשה לבחון את הזיקות שבין העולם הקבלי לעולם הטיפולי והפסיכואנליטי, במטרה לפתח שפה שמבוססת על הקשרים והדמיון בין העולמות, אך גם לעמוד על הפערים וההבדלים שביניהם. באופן מכוון פתחנו קבוצה שהיא נשית בלבד, ובה חוקרות בכירות וצעירות, מטפלות מנוסות וותיקות, מנחות ותלמידות מחקר, חוקרות קבלה וספרות, נשות רוח, יוצרות ואמניות – אשר נענו כולן לקריאה ליצור מסגרת מעצימה לנשים שתאפשר יצירת שיחה רב-תחומית והתבוננות מחקרית ועיונית משותפת ורב-ממדית על הנושא. באמצעות מפגש ייחודי זה ביקשנו להעצים את ניצניו של השיח המתפתח בין שני העולמות בעשור האחרון, ולעמוד על קווי הדמיון והשוני שבין התחומים ועל האופנים בהם יכולים השניים להפרות זה את זה.
למרות שמחקר הקבלה התקדם והתרחב מאד מאז הגותו פורצת הדרך של גרשם שלום, טרם התפתח ערוץ הידברות דיאלוגי ובינתחומי מבוסס, ובמובנים רבים מחקר הקבלה עודו מצוי במגדל השן האקדמי, וכך מובלט הפער בינו לבין העיסוק בקבלה בחברה הישראלית, במוסדות כגון "קבלה לעם" או בשיח הניו אייג'. קבוצת מחקר זו נועדה לתת מענה לפערים הקיימים בין המימד הפסיכואנליטי התיאורטי והטיפולי לבין המחקר האקדמי של התחום, וכך להעשיר גם את הדיאלוג בין קהיליית החוקרים בארץ ובחו"ל, ולחבר בינם לבין שדות שיח חברתיים נוספים, כגון עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, ופסיכואנליזה. מפגש זה יתרום לחשיפת אנשי מקצוע טיפוליים לעולם היהודי וליצירה הקבלית הענפה שנכתבה בימה"ב ובתקופת הרנסנס ולא זכתה למקום מרכזי כהגותו של הרמב"ם, ובה בעת, מחקר הקבלה יעושר מהתובנות שמגיעות מהעיסוק בתורת הנפש.
רקע תיאורטי
שאלות העומק של תורת הקבלה ושל התיאוריה הפסיכואנליטית נפגשות בצמתים מכריעים. בשני התחומים בולטות הזיקות בדמיון הפואטי, הסמליות המיתית, מרכזיות הבקשה לפענח את שפת החלום, והמשקל שמוענק לחוויה הארוטית ולמופעיה של המיניות בדיאלוג הבינאישי ובמערכת התיאוסופית. בעולמות אלו בולט כוחו הבורא והמרפא של הדיבור, כאמצעי לקשר ולתיקון. דמיון חשוב נוסף עולה מהדגשת מקומו וחשיבותו של הגוף בפסיכואנליזה ובקבלה, דרך הזכרון הסמיוטי, תחושת העור והמעטפת, תופעות פסיכוסומטיות, ותפיסת שיעור הקומה בספרות המיסטית. לבסוף יש לציין את הזיקות שבין היחס ל'אחר', הנחשף באמצעות ה'שלישי האנליטי' והאחרות העולה מהבטים שונים של התיאוריה הפסיכואנליטית, לבין מרכזיות הזיקה האישית של המיסטיקון לאל מחד, ו'אחרותה' הבולטת של האלוהות מאידך, כעולה מתיאורי החוויות המיסטיות של המקובלים. נוסף לכך, בולט במחקר החדש העיסוק במתחים שבין פסיכואנליזה ומגדר, תוך הסבת הדגש מיחסי האובייקט הראשוניים האוניברסליים והא-מגדריים, לתפיסות זהות מגדריות המושרשות בראשית החיים. בדומה לכך, בתחום הקבלה, מציע המחקר העכשווי נקודות מבט חדשות על דמותה של השכינה, ובחינת סוגיות מגדריות בשיח הקבלי, שאינו רואה בנשי רק 'העדר' וחסר'.
מטרות שהושגו ותרומת הקבוצה
מטרה חשובה שהושגה השנה בקבוצת המחקר היא העשרת הדיאלוג בין קהיליית חוקרות הקבלה לבין מטפלות מתחומים נוספים לצד הפסיכואנליזה, כגון עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, טיפול באמנות ועוד. כמו כן אירחנו במהלך השנה מספר מטפלות וחוקרות בכירות מחו"ל, וכן סופרות ואומניות מישראל. ניכר כי הקבוצה תרמה רבות לכל המשתתפות בה. על הצלחת הפרויקט וחשיבותו מעידה רשימה ארוכה של חוקרות, מטפלות ויוצרות שביקשו להצטרף לקבוצה במהלך שנה זו. כאחראית על הקבוצה למדתי כי חשיפת נשות מקצוע מהתחום הטיפולי לעולם היהודי וליצירה הקבלית הענפה תורמת לעבודתן הטיפולית, ובה בעת מחקר הקבלה מועשר מהעיסוק בתורת הנפש ובתיאוריה הפסיכואנליטית. על תרומת הקבוצה למדנו מהתמתדן של המשתתפות.
רות קרא-איוונוב קניאל
בערב שנערך ב-15 ביוני 2021, השתתפו: ד"ר הילית אראל-ברודסקי, עורכת הספר; ד"ר רות קרא איוונוב קניאל, ד"ר מירב רוט וד"ר רינה דודאי. מנחה: יפה פרץ צדוק.
בשל מגבלות הקרונה, הערב נערך באופן היברידי (גם פנים אל פנים וגם בזום), מה שפגע פה ושם באיכות הצילום, אך לא באיכות השמע.
דר' חנה אולמן, שיחות לג 2 2019
מלכי אדום והזנה מנטלית- דיאלוג בין חני בירן למלילה הלנר אשד
משה והמונותאיזם – נעמי ברונפמן הולר
