את הספר, "מתווה לפסיכולוגיה מדעית", שראה אור בהוצאת רסלינג, ערך מדעית ותרגם לראשונה לעברית (בשיתוף תומר רוזן גרייס), ד״ר ליעד קב-ונקי, עמית במכון. בערב ההשקה ירצו: פרופ' שמואל ארליך, מקסים בן אמו
וד"ר קב-ונקי. מנחה: ד"ר דורית ידיד.
הערב ייערך ב-20 באפריל, מ-19:00 עד 21:30, בתיכונט (האולם השקוף, חדר 124).

ההשתתפות בהרשמה מוקדמת בקישור זה.

תוכנית הערב:
19:00: התכנסות
19:30: דברי פתיחה: שימי תלמי
מנחה: ד"ר דורית ידיד

ההרצאות:

פרופ' שמואל ארליך | סוד המתווה הנעלם

תקציר:
"המתווה לפסיכולוגיה מדעית" מהווה אחת התעלומות המסקרנות ביותר בכתיבתו הענפה של פרויד. איך ומדוע נכתב? מדוע נזנח והועלם? מה מקומו, והאם בכלל יש לו מקום, בעבודותיו של פרויד? האם הוא חיבור פסיכואנליטי או ניסיון-נפל במדעי המוח שנולד טרם זמנו? מה יש בו ומה נעדר ממנו? ומדוע בכלל לעסוק בו? האם רק מתוך התענינות היסטורית בציוני הדרך בהתפתחות הפסיכואנליזה? שאלות אלו ואחרות הן גרוי מבורך לעיסוק בהתפתחות מחשבת פרויד ובניסיון להבין, מתוך המתווה  ובאמצעותו, את מהותה של הפסיכואנליזה שיצר והקשר ביו זו לגישות שהתפתחו בעקבותיו.
אתייחס למספר הנחות בסיס שהמתווה מבנה ומשמעותן לגבי הפסיכואנליזה כפי שהתפתחה. אציג את המחשבה שהמתווה הוא המפתח הסודי להבנת כל מה שהתפתח בעקבותיו והדילמות שהוא מציג בפני מי שחפץ לעסוק בתחום הרחב של טיפול דינמי-פסיכואנליטי.

מקסים בן אמו | מודליזציה סייברנטית של "מתווה לפסיכולוגיה מדעית" של פרויד: תרומה לחקר הנרקיסיזם הראשוני

תקציר:
אם, לאחר פרויד, מושג הנרקיסיזם הראשוני הפך מיושן ונזנח על ידי המחקר הפסיכואנליטי, אבקש בהרצאה זו לנסות לחזור אליו, לבחון את תרומתו לעבודה הקלינית ולהראות את הרלבנטיות שלו. מבין ההיבטים השונים של המושג, בחרתי להתמקד בתהליכי החשיבה האינהרנטיים של הנרקיסיזם הראשוני (מצבים מנטליים ראשוניים), אם אכן נכון לדבר על "חשיבה" בשלב פרימיטיבי זה של הפסיכה. איעזר לשם כך בתיאורים מסוימים של פרויד הכלולים ב"מתווה לפסיכולוגיה מדעית" שלו, הנחשב בדרך כלל כמודל פסיכואנליטי מורכב ומתוחכם למדי של התהוות התהליכים הפסיכיים של הנרקיסיזם הראשוני.
פרויד אמנם התנער מהטקסט הזה לאחר כתיבתו, טען שמדובר ב-"אברציה", וככל הנראה ניסה להשמיד אותו, אולם מעל למאה שנה לאחר כתיבתו, ממשיך "המתווה לפסיכולוגיה מדעית" להיות רלבנטי גם בתקופתנו, בראש ובראשונה בשיח הפסיכואנליטי אך לא רק.  בהרצאה אטען כי מחקרים עכשוויים ברובוטיקה מעניקים לו, בדיעבד, תקפות מדעית ממשית. כמו כן, אבקש לבחון בהרצאתי האם יכולה מערכת נפשית אגוצנטרית להתפתח ולהתקדם. התשובה לשאלה זו חיובית. מספר השלכות של מסקנה זו שלי יידונו בקצרה.

ליעד קב ונקי | חפיפה נפשית: דוגמה של הבנות הנגזרות מהמתווה לפסיכולוגיה מדעית

תקציר:
בהרצאה אבקש לתאר, מנגנון יסודי בנפש האדם, המופעל על-ידי האני ומשמש אב-טיפוס להתרחשויות נפשיות מרכזיות כגון שיפוט, הזדהות, הפנמה והשלכה וביטוייהם בתהליכי התבגרות, פרידה ואבל. מנגנון זה מתואר בתיאורטיזציה היסודית של פרויד לדבר אותו כינה ״שיפוט״ (urteilen) כפי שהובא ב״מתווה לפסיכולוגיה מדעית״ (ה״פרוייקט״) משנת 1895. פרויד מתאר מצב אשר בו קיימת השתוקקות כלשהי מחד, ואובייקט חיצוני מאידך. כיצד יקבע האני האם האובייקט הנתפס יכול לספק את ההשתוקקות או שמא אינו מתאים לכך, ואילו פעולות נפשיות נגזרות ממנגנון זה בהמשך ההתפתחות הנפשית, על כך אנסה לענות בהרצאתי. זוהי דוגמא אחת מיני רבות, להבנות יסודיות המצויות ב״מתווה לפסיכולוגיה מדעית״ באשר למטה-פסיכולוגיה הפרוידיאנית שהלכה והתגבשה לאורך שנות כתיבתו המאוחרת יותר.

הדוברים:

פרופ' שמואל ארליך – אנליטיקאי מנחה ויו"ר לשעבר של החברה הפסיכואנליטית בישראל. כיהן שנים רבות בקתדרה לפסיכואנליזה ע"ש זיגמונד פרויד באוניברסיטה העברית, בסגל של מסלול פרויד בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. היה יו"ר ועדת ההוראה באגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית (IPA), נציג אירופה בבורד שלה, ויו"ר הוועדה לסוגיות ארגוניות. חתן פרס סיגורני עבור תרומה ייחודית לפסיכואנליזה (2005). בתחום של יחסי קבוצות, הוא חבר מייסד של אפק ושל: PCCA
(Partners in Confronting Collective Atrocities); וחבר בקבוצת העבודה הבינלאומית לחקר האנטישמיות, בראשות רוזיני פרלברג.
פרסם מאמרים רבים על גיל ההתבגרות, אופנויות החוויה של יחסי אובייקט, ודינמיקה קבוצתית וארגונית; ושלושה ספרים:
Fed with Tears, Poisoned with Milk על סדנאות ישראלים-גרמנים
The Couch in the Marketplace: Psychoanalysis and Social Reality
ספה וחברה – מרחבים פסיכואנליטיים (הוצאת רסלינג)

מקסים בן אמו – פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. יו"ר הוועדה המדעית במכון. פרסם מספר מאמרים בארץ ובצרפת בעלי זיקה למטה-פסיכולוגיה הפרוידיאנית. מרצה, מדריך ומטפל בטיפול הורה-ילד באוריינטציה פסיכואנליטית.

ד"ר ליעד קב ונקי – רופא פסיכיאטר, עמית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מטפל בפסיכותרפיה, פסיכואנליזה והיפנוזה. מנהל מחלקת אשפוז פתוחה במרכז הצפוני לבריאות הנפש "מזור". העורך המדעי ומתרגם המשנה של "המתווה לפסיכולוגיה מדעית" מאת פרויד (1895) בהוצאת רסלינג, שהתפרסם כחלק מפרסום מבחר כתבי פרויד במהדורה מחודשת.

שימי תלמי – M.S.W, פסיכואנליטיקאית מנחה, יו"ר לשעבר של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מדריכה, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות. חברת סגל התוכנית לטראומה בגישה פסיכואנליטית, ובתוכנית ללימודי פרויד וממשיכיו באוניברסיטת תל אביב, מנהלת לשעבר וחברת סגל התוכנית ליעוץ ופיתוח ארגוני: גישה פסיכואנליטית–מערכתית, חברת אפק.