הלימודים בתכנית הלימודים הבינתחומיים של המכון מורכבים מ-2 קורסי ליבה ו-2 קורסי בחירה בשנה.
הקורסים סמסטריאליים. הלימודים מתקיימים בימי שלישי. שיעורי החובה מ-18:30 עד 20:00. שיעורי הבחירה מ-20:10 עד 21:40.
המרצים ותקצירי הקורסים מופיעים כאן. (סילבוסים מלאים ורשימות קריאה יפורסמו בהמשך).
מבנה התכנית, תנאי הקבלה וההרשמה: כאן.
קורסי הליבה:
שנה א', סמסטר א': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה, חלק א'
שנה א', סמסטר ב': המימד המעברי של יחסי הפסיכוסומה
שנה ב', סמסטר א': החשיבה בתמונה: אצל פרויד ובעקבותיו
שנה ב', סמסטר ב': אבל ותיקון בפסיכואנליזה
קורסי הבחירה (השיבוץ הסמסטריאלי ייקבע בהמשך):
1. תעלומות וחקירות בלשיות בקולנוע: מסע פסיכואנליטי בחיפוש אחר האמת הנפשית
2. מרחבי היצירה בשעה הטיפולית
3. על המרחב הטרנספורמטיבי בתהליכים יצירתיים באמנות ובפסיכואנליזה
4. השלילי במחשבתו של אנדרה גרין
5. אל תוך הקצה הפרמיטיבי: חקירה גופנית-נפשית של מצבים מנטאליים ראשוניים
קורס ליבה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א'
ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטקאית), פרופ׳ שי פרוגל (פילוסופיה)
הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו, ויציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית. המאמרים המוצעים בו מסמנים כוון חדש ומתווים דרך אחרת של חשיבה.
בחרנו מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה על מהות הנפשי, מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה ולריפוי.
בכל שיעור נדון במאמר אחד, בהקשר שלו, באלטרנטיבה שהוא מקדם ובלפני ואחרי" של פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי, ונוסיף לדיון פרספקטיבה פילוסופית.
גילה עופר – Ph.D היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ואנליטיקאית קבוצתית. היא חברה מייסדת ויו"ר לשעבר של מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו וחברה מייסדת של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. היא מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב. פרסמה את עבודותיה (בתחומים של חלומות, מגדר ומיניות, הלא מודע ועוד) בכתבי עת מובילים והציגה אותן בישראל, אירופה וארה"ב.
שי פרוגל – מרצה לפילוסופיה, מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב. עמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
קורס ליבה: המימד המעברי של יחסי הפסיכוסומה
יפה פרץ צדוק
בקורס נלמד על היחסים הדיאלקטיים והמורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש. נתרכז במימד המעברי המתקיים ביחסים אלה – מרחב שאינו מתאר רק את הגוף ואינו מתאר רק את הנפש, אלא גם מרחב אחר, זה שביניהם. זהו מרחב המחזיק בו-בזמן נפרדות ואחדות, מציאות פנימית ומציאות חיצונית, סובייקט ואובייקט, חלקי מודע ולא מודע. זהו המקום בו משתכנים יחד דחפים ורגשות מנותקים, אך גם קשורים, לעיתים מנוגדים, רגשות מסוג שנאה ואהבה שליטה והעדר שליטה.
יפה פרץ-צדוק – ראש תוכנית הלימודים הבינתחומיים במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו ומורה בה, פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכואנליטיקאית מנחה, מלמדת בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן ובמכון מגיד.
קורס ליבה: החשיבה בתמונה: אצל פרויד ובעקבותיו
מקסים בן אמו
לצד שלל מושגים שפרויד הוריש לנו הוא גם הניח ליורשיו רעיונות ואינטואיציות שלא עלה בידו לפתח אותם בעודו חי, והפכו בעקבותיו למושגים מרכזיים בפסיכואנליזה (האני-עור, העברה-נגדית, דחיית-שם-האב).
המונח חשיבה בתמונה מופיע בכתביו של פרויד במספר מקומות (בעיקר בספרו "פירוש החלום") ורק לאחרונה מונח זה (או דומה לו) זוכה להתייחסות הולכת וגוברת אצל הפסיכואנליטיקאים.
הרעיון של חשיבה בתמונה מניח שמתקיים לצד החשיבה המופשטת או האבסטרקטית, השולטת בשעת היום, חשיבה נוספת, מקורית ואותנטית, שחומר הגלם שלה הם תמונות לעומת המילים מהן מורכבת המקבילה. זוהי כמובן החשיבה ששולטת בחלום, אך לא רק – כי גם במצב של ערנות אנו עושים שימוש נרחב בחשיבה בתמונה.
אם, על פי פרויד, החשיבה בתמונה מעניקה לנו מודעות ותובנות מאוד "לא מושלמות", אך מנגד "היא קרובה יותר לתהליכים לא מודעים לעומת החשיבה המילולית והיא ללא ספק הרבה יותר ישנה ממנה…" (מתוך המאמר "האני והסתם").
בקורס ננסה לחלץ מכתביו של פרויד את המרכיבים הבסיסיים של החשיבה בתמונה ואיזה פונקציה היא ממלאה בכלכלה הנפשית. נבחן גם את המופעים השונים שלה בתיאוריה הפסיכואנליטית העכשווית (לרבות אצל אוגדן עם השימוש שהוא עושה ב-reverie של ביון, בני הזוג, בוטלה עם התיאוריה שלהם על הפיגורביליות הנפשית).
מקסים בן אמו – פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרצה ומורה על משנתו של פרויד במסגרות שונות; פרסם שורה של מאמרים בארץ ובצרפת בעלי זיקה למטה-פסיכולוגיה הפרוידיאנית; מרצה, מדריך ומטפל בטיפול הורה-ילד באוריינטציה פסיכואנליטית; ראש היחידה לטיפול הורה-ילד במכון שלם; העורך המדעי ומחבר המבוא של הספר "תסריטים נרקיסיסטיים של ההורות".
קורס ליבה: אבל ותיקון בפסיכואנליזה
הדר קמפינסקי-שוייצר
הקורס עוסק בחשיבותה של פונקציית האבל בנפש ובמושג התיקון (reparation) כפי שהומשג ונחקר בתאוריה הקלייניאנית. בקורס נבחן את יכולת ההתאבלות על מה שלא מתאפשר, על מה שנגמר ועל מה שלא נוכל לדעת או להשיג. ננסה להבין מדוע זוהי פונקציה הכרחית להתפתחות נפשית תקינה וכיצד היא קשורה ליכולת לשאת כאב וסבל נפשי. כמו כן נעסוק בגורמים לעכבה ביכולת להתאבל. בנוסף נחקור את הקשר שבין היכולת להתאבל על מה שהתקלקל או על מה שאי אפשר בעזרת פונקציית התיקון המתעוררת בנפש מתוך הרסנות ואשמה.
הדר קמפינסקי-שוייצר – פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית התפתחותית מומחית; מלמדת בתוכנית ההכשרה הפסיכואנליטית ובתכנית הבינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרכזת במכון את קבוצת הקריאה של כתבי מלאני קליין; מורה ומדריכה במסגרות שונות בהן מרכז וויניקוט, התחנה לטיפול פסיכולוגי גבעת חיים ונוספות.
הקורס יעסוק בממשק בין פסיכואנליזה וקולנוע ובמיוחד באופן שבו סרטי מסעות ובילוש מייצגים מנגנונים מקבילים לתהליך הפסיכואנליטי של חשיפת האמת הנפשית. מטרת הקורס תהיה לאפשר מבט רפלקסיבי באמצעות המדיום הקולנועי על התהליך הפסיכואנליטי כסוג של ניסיון לחתור לפתרון של תעלומה נפשית. בקורס נצפה ונדון בסרטים שבהם הגיבור מחפש לפתור תעלומה גם במחיר נפשי וחברתי כבד ובמקביל ונתייחס לטקסטים פסיכואנליטיים מרכזיים העוסקים בפרשנות ככלי לחשיפת האמת הנפשית. במהלך הקורס נדון בדימויים מתוך הסרטים המייצגים הכחשה של האמת לעומת כאלו שמהווים ייצוג לאופן שבו האמת מבצבצת מתחת למעטה ההגנתי ומובילה את החוקר לעבר ידיעה חדשה.
אורית דודאי – מטפלת באמנות, מרצה וחוקרת במכללת סמינר הקיבוצים, ובעלת תואר ד"ר מאוניברסיטת בר אילן, המחלקה ללימודים בינתחומיים, במסלול פסיכואנליזה ופרשנות.
"….לכל מקום שאליו האנליטיקאי מגיע הוא מגלה שהיה שם סופר לפניו" (פרויד 1901)
בסמינר זה ננסה ללמוד מסופרים ומתיאורטיקנים פסיכואנליטיים, שלמדו מסופרים, על האמצעים שמאפשרים את התפתחותה, העמקתה ופרישתה של העלילה הטיפולית.
נעסוק בתאוריה של הטכניקה הטיפולית, מתוך פרספקטיבה הרואה במפגש האנליטי תהליך של יצירה הדדית של טקסט, המשותף למטפל ולמטופל. נתייחס לטקסט הנכתב כטקסט פואטי המתקיים במרחב של "השלישי האנליטי", וככזה מתקיים (גם) כאובייקט בפני עצמו.
במהלך הסמינר נקרא, הן מתוך טקסטים תיאורטיים ואישיים של סופרים, המגדירים את מרחבי ותהליכי היצירה של עצמם כגון: מרגריט דיראס, מרגרט אטווד ודוד גרוסמן, והן תיאורטיקנים מתחומי הפסיכואנליזה, אשר דנים בתהליך האנליטי כמרחב יצירתי, כגון: ויניקוט, אוגדן, פרו, בולס, פריאל ואייגן.
יחד עם הקריאה, נתבונן בורבטים של המשתתפים כטקסט בתהליך היווצרות. דרך אלו וגם אלו נחפש את המרחב הנפשי היצירתי, ואת הקול הייחודי היוצר של כל מטפל.
נשתמש בכלים ספרותיים ופסיכואנליטיים בכדי לבחון את ההתחוללות של המעשה הטיפולי בטקסט הנכתב. כך לדוגמא: נעקוב אחר הטרנספורמציות הרגשיות המתרחשות בשעה הטיפולית דרך התבוננות בעלילה הנפרשת. נקדיש התבוננות מיוחדת לשפת הטיפול ולשימוש במטפורות. נבחין בין התערבויות רוויות ולא רוויות ובהשפעתן האבוקטיבית. נתפש את האופנים בהם נוצרת האווירה, ואת הפנטזיה הלא מודעת המשותפת למטפל ומטופל. נתבונן בדמויות שהמטפל והמטופל מגלמים בכל רגע נתון, ובתנועה שלהם בין מספר למשתתף.
איריס לרמן – פסיכולוגית קלינית-מדריכה. פסיכואנליטקאית מנחה במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו, מלמדת בתכנית "מפגשים פסיכואנליטיים". מדריכה בתכנית לפסיכותרפיה של אוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז ויניקוט.
מירי רוזובסקי – עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, סופרת, עורכת ומנחת תהליכי כתיבה שונים.
דרך התבוננות ועיון ביצירות אמנות בתחומי המחול, הרישום והציור, מתוך הקשבה והתמקדות בתהליכי היצירה, נתחקה אחרי אזורים אלה, היכן שמתחוללת טרנספורמציה ונראה כיצד הם מנוסחים בפסיכואנליזה.
כיצד "נולד" רעיון? האם נוכל לזהות שינוי המתרחש בעת תהליך היצירה? כיצד ניתן להבחין בטרנספורמציה מסדר אחר הגלומה ביצירה? באיזה אופן מקריות, טעויות, אי ידיעה, הסחת הדעת ומצבי תודעה אחרים, נטועים בתהליך היצירה? נבקש להתבונן בסוגיות אלה דרך הספרות הפסיכואנליטית כפי שמשתקפים בכתביהם של ביון ויניקוט מריון מילנר ואחרים ומבעד לעיון ביומנים של אמנים, בראיונות אינטרנטיים, וביצירות עצמן.
נעסוק בין היתר ביצירתם של מרס קנינגהאם (Merce Cunningham), ג'ספר ג'ונס (Jasper Johns), שרלוטה סלומון (Charlotte Salomon) ופרנסיס בייקון (Francis Bacon).
אורנה שרצקי – פסיכולוגית קלינית בכירה. עמיתה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, מלמדת ומדריכה במרכז ויניקוט.
דורית רינגרט – אמנית (עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים ובמוזיאונים בארץ); עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו; מלמדת במכללת אורנים ובמרכז האקדמי ויצו חיפה.
אנדרה גרין הוא אחד הפסיכואנליטיקאים המקוריים והמרתקים של המאה ה-20. גרין האמין כי תפיסתו לגבי ״עבודת השלילי״ היוותה את גולת הכותרת של עבודתו – ומושג זה אכן יעמוד במרכז הקורס. גרין שאב את המושג מהפילוסוף הגרמני ג. פ. ו. הגל, אולם פיתח אותו כמושג פסיכואנליטי, בין היתר, על בסיס עבודותיהם של פרויד, ויניקוט וביון. במסגרת הקורס נלמד את רעיונותיו של גרין על אודות השלילי ביחס למקורות הפילוסופיים והפסיכואנליטיים הנזכרים. כמו כן, נתוודע למושגים נוספים שפיתח אשר קשורים בשלילי, כגון, הלוצינציה שלילית, נרקיסיזם שלילי, האם המתה, ונבחן את תרומתם הייחודית לחשיבה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית. במקביל לקריאה בכתבים הפילוסופיים והפסיכואנליטיים הרלוונטיים נתבונן ביצירות ספרות, שירה ואמנות פלסטית שמעמידות במרכזן את השלילי: העדר, אין, מחיקה וכד׳; נראה כיצד יצירות אלה יכולות להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המושגים של גרין, מצד אחד, וכיצד עבודתו של גרין יכולה להאיר מחדש את יצירות האמנות, מצד שני.
עפרה שדות – עובדת סוציאלית קלינית, פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מורה בתוכנית הלימודים הבינתחומיים במכון תל אביב. מורה ומדריכה בבית הספר לפסיכותרפיה של מכון מגיד.
ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר – בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. פוסט-דוקטורנטית בתכנית הבינתחומית לפסיכואנליזה באוניברסיטת חיפה.
הקורס מזמין לחקירה והתוודעות אל מצבים מנטאליים ראשוניים דרך שילוב של תרגול גופני-חווייתי ולמידה תיאורטית. מצבי נפש פרימיטיביים מתרחשים בראש ובראשונה במישור הגופני-חושי, ותפיסת העצמי הבראשיתית של התינוק מבוססת בראש ובראשונה על חוויות חושיות: אלה המתרחשות בתוך גופו ואלה הקשורות לתחושות על פני העור ולקשר החושי/רגשי עם הדמות המטפלת, חוויות אלה מכוננות את תחושת הקיום (או תחושת אובדן הקיום) הבסיסית ביותר. השיעורים יכללו חלק תיאורטי ולאחריו המשתתפים יוזמנו להתנסות פיסית: המחשה, עיכול ועיבוד של הרעיונות דרך הגוף.
אריאנה גוטמן – עו״ס קלינית, פסיכותרפיסטית, עמיתה במכון ת״א לפסיכואנליזה בת זמננו, שחקנית, מורה לתנועה ומשחק, בוגרת הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, בעלת תואר שני בפילוסופיה, מתרגלת בודהיזם וחוקרת את החיבורים נפש-גוף-תנועה-טיפול.
מיכל גולדברג-אייל – מטפלת בשיאצו, שחקנית, בוגרת סמינר הקיבוצים, מוזיקאית ומורה לאילתור בקול, תנועה ומשחק מתוך קשיבות לכאן ועכשיו, עוסקת שנים רבות במדיטציה, יוגה, טאי צ'י, קונטקט וכמטפלת בשיאצו. יוצרת מופע האלתור ״הנני״.
