פרויד תיאר ב"תרבות בלא נחת" (1930), את האיזון השברירי של קיום האדם בתוך התרבות, בין יעודה להגן עליו לבין האופן הפרדוקסלי שבו היא עלולה גם להרוס אותו. איזון זה משקף את הקונפליקט הבסיסי בין דחף החיים ודחף המוות, קונפליקט אשר פרויד עסק בו יותר ויותר לאחר מלחמת העולם הראשונה ולנוכח עליית הנאציזם.
התקופה הנוכחית בארץ מספקת לצערנו המחשות טרגיות לטענות של פרויד אודות דחף המוות ולמחשבותיו אודות האב הקדמוני והרצחני של טוטם וטאבו, אשר מתקיים גם בלא מודע של הסובייקט.
אורחת הכנס השנה: הפסיכואנליטיקאית הצרפתייה לורנס קאהן
הכנס ייערך ב-06-05 ביוני 2025, באודיטוריום תיכונט (שושנה פרסיץ 3 תל אביב יפו)
הרשמה מוקדמת לכנס בהנחה (עד 10.05.2025) ותשלום בקישורים אלה:
אורחים: 360 שקלים כאן
תלמידי תוכניות המכון: 340 שקלים כאן
חברי המכון: 320 שקלים כאן
הרשמה מאוחרת: 390 שקלים כאן
18:30: התכנסות, כיבוד ורישום
19:00: ברכות ודברי פתיחה
ד"ר איזבל בן אמו, יו"ר הכנס
ד"ר יורם בן יעקב, יו"ר מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו
—
21:15-19:20: מושב ראשון
יו"ר המושב: איזבל בן אמו
ראיון אישי: איזבל בן אמו משוחחת עם לורנס קאהן
סובייקטיביות, פוסט-אמת, או: מה נותר מהבלתי ניתן לטיפול?
מרצה: לורנס קאהן
תקציר:
הפסיכואנליזה מתמודדת עם קושי מעשי ותאורטי ועולה השאלה בנוגע לתרומתו של הסובייקטיביזם למצב זה. הסובייקטיביזם – עם הקורלטים האמפטיים, הקונסטרוקטיביסטיים וההתייחסותיים (inter-relational) שלו – מניח שכל מציאות, כולל המציאות הנפשית, היא תוצר של הבניה ולא מציאות שמתגלה. נראה שזרם זה מוותר על עיקרון ה"משתנים הבלתי תלויים הנפשיים" (invariants) שאינם תלויים בהתפתחויות האנתרופולוגיות וההיסטוריות וגם דוחק לשוליים את בוחן המציאות לטובת ידע שהוא תמיד תלוי קונטקסט סוציולוגי והיסטורי.
מה עולה בגורלם של הטבור ההרסני של הסתמי ושל כפיית החזרה של הרצחנות? איזה מקום ניתן כיום למבנים של האידאלים ושל הסופר אגו באוניברסליות שלהם, כלומר, מעבר להבדלים הנראים לעין?
היכן עדיין שוכן החיפוש אחר תיקוף של מציאות אמיתית, גם אם היא התעוותה ועברה טרנספורמציה בשל הפנטזיות ובשל מימושים הזייתיים? בקיצור, כיצד מוצא הבלתי ניתן לטיפול בפסיכואנליזה את מקומו בעולם בו שולטת הפוסט-אמת?
דיון עם הקהל
הרצאותיה של לורנס קאהן ילוו בתרגום עוקב מצרפתית לעברית—
08:30: התכנסות וכיבוד קל
10:30-08:50: מושב שני
מחשיבה אנליטית לעמדה אנליטית
יו"ר המושב: ג'יזל ורד
פסיכואנליזה ואי נחת
מרצה: ד"ר מישל גרנק
תקציר:
האם פסיכואנליזה ואי נחת בלתי נפרדות? ההיסטוריה של הפסיכואנליזה רצופה מחלוקות. בתקופתו של פרויד מחלוקות אלו הובילו להדרה של החולקים על דעתו.
כיום, מחד ישנם ניסיונות כושלים לקבץ את הזרמים השונים על Common Ground, מאידך – אותם זרמים נאבקים זה בזה, כאשר כל אחד טוען כי הוא מייצג את הפסיכואנליזה ה"נכונה", ה"אמיתית".
בעידן של פוסט-אמת בפילוסופיה ופייק ניוז בחיי היומיום, אל מול טלטלות חברתיות והתקדמויות טכנולוגיות המתרחשות בקצב אקספוננציאלי, אי-הנחת הולכת וגוברת. אין ספק שהיא משפיעה הן על שיח המטופלים והן על ההקשבה של הפסיכואנליטיקאים, על תפיסת המסגרת האנליטית, ה-Setting, ועל העמדה האנליטית; מעל הכול, אי-הנחת מחייבת לחשוב ולשוב ולחשוב על מהות הנפש.
האם הרעיון של מנגנון הנפש במובנו הפרוידיאני עודנו רלוונטי? שאלה מהותית עבור התאורטיקן והקלינאי כאחד.
—
בחזרה לאזמל המנתחים
מרצה: ד"ר איה זיידל עבודי
תקציר:
מבין השפות כולן, מסתבר שהעברית, על חוכמתה ודחיסות לשונה, קושרת באופן המוצלח ביותר בין "ניתוח", כפרוצדורה כירורגית שחודרת למעמקי הגוף החי, לבין "ניתוח", כאופרציה מנטלית שמבתרת רעיון כדי לפענח את יסודותיו. דהיינו, בין השימוש הפיזי באזמל המנתחים לבין החשיבה האנליטית, הצוללת מבעד למעטה החיצוני אל המעמקים.
התלכדות המובן הגופני והמנטלי למושג אחד – "ניתוח", מזכירה שהפסיכואנליזה נולדה בצֹמֶת של שָלֹש דּרכים: היכן שהתכנסו הפילוסוף (פרויד), החוקר (פרויד) והרופא (פרויד). יתרה מכך, הפעולה הניתוחית היא נקודת המגוז של הפסיכואנליזה, כתולדה של אנליזה עצמית שנשענה על אזמל מנתחים בלבד: כלי סטרילי ומושחז שהופעל במיומנות ובהקפדה כדי לנתח ללא רחם את הממצאים. או, במילים אחרות, לקשור את הגוף הפראי והרוח החופשית לחשיבה רציונלית ולמתודה סדורה.
ועל-אף שהחשיבה הניתוחית שוכנת בלב הפסיכואנליזה, חשיבותה התטשטשה במהלך השנים. בעוד האובייקט המתמזג והמעכל, המספק עירוי מְחַיֶַּה, תפס את קדמת הבמה, המוח האנליטי המחודד נדחק לפינה, כמעט כאילו ה"פסיכו-אנליזה" הפכה ללא משים למעין "פסיכו-דיאליזה". ברוח דברים אלה, ובהשראת כתיבתה של לורנס קאהן, ההרצאה תתייחס לתהליך זה – על ביטוייו והשלכותיו.
בהשתתפות לורנס קאהן
דיון עם הקהל
—
10:45-10:30: הפסקה
—
12:15-10:45: מושבים מקבילים
הרצאות מקוריות של חברי המכון
1. אמפטיה, אנטיפטיה, אפטיה והפסיכואנליזה הלא מתנחמדת
מרצה: עמנואל עמרמי | מנחה: שרי ציבולסקי
2. מסגרת שבורה
מרצות: שלומית מאיר ועפרה שדות | מנחה: שימי תלמי
3. אנליטיקאי בלא נחת: על האתיקה של ההינזרות
מרצה: ד"ר רועי שני | מנחה: יפה פרץ צדוק
4. להיוולד לתוך הזמן
מרצה: ד"ר גדי בן שפר | מנחה: גדית אוריין
5. פרויד: בין פוזיטיביזם לאי-נחת
מרצה: ד"ר שחף ביתן | מנחה: ד"ר שלומית ידלין גדות
6. נקודת אחיזה: התייחסות פואטית וחזותית לייאוש ותקווה
מרצה: אילנה אילתי שליט וד"ר רקפת אפרת לבקוביץ' | מנחה: עדי מרגלית עזר
7. כאב נפשי וגן השבילים המטעים
מרצה: אודי רוזנטל | מנחה: צביקה שוורצמן
בחירת הרצאה במושבים המקבילים בטופס ההרשמה (לאחר התשלום).
-ב-
13:00-12:15 ארוחת צהריים
—
14:30-13:00: מושב רביעי
הדרכה חיה
יו"ר: רחל גיא
הצגת מקרה: שגיא ברגר
הדרכה: לורנס קאהן
דיון עם הקהל
14:45-14:30 דברי סיום
יו"ר הכנס
הרשמה מוקדמת לכנס (עד 10.05.2025) ותשלום בקישורים אלה:
אורחים: 360 שקלים כאן
תלמידי תוכניות המכון: 340 שקלים כאן
חברי המכון: 320 שקלים כאן
הרשמה מאוחרת: 390 שקלים כאן
לורנס קאהן – היסטוריונית, פסיכואנליטיקאית מנחה באגודה הפסיכואנליטית של צרפת (Association Psychanalytique de France) ונשיאה לשעבר של אגודה זו (2008-2010).
על לורנס קאהן בקישור זה.
ד"ר מישל גרנק – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, לשעבר מנהל התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב, מחבר של מאמרים רבים, עורך של אנתולוגיה של הפסיכואנליזה הצרפתית ועורך של תרגומים לעברית של ספרי פסיכואנליזה צרפתית (חלונות של פונטאליס, האני-עור של אנזיה, עוצר המלים לפסיכואנליזה של לפלאנש ופונטאליס, רעיונות מנחים לפסיכואנליזה עכשווית של גרין, ועוד). מחבר של שלושה ספרים בצרפתית, Le complexe de Josiane (שתורגם לעברית בשם אדיפוס בפריז), Une grande voyage (המסע הארוך) ולאחרונה: La barbarie, la douleur et le mythe (הברבריות, הכאב והמיתוס),שיצא לאור השנה.
ד"ר איה זיידל עבודי – פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכואנליטיקאית מנחה במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ראשת התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית של המכון (במשותף). מורה ומדריכה בעמותת "עמך" ובעמותת "מיט"ל". מבין מאמריה:
Obsessive States: Aesthetics, Erotism and Fantasy; Female Anatomy and Hysterical Duality; Feminine Sexuality and the Work of the Negative.
גדית אוריין – פסיכואנליטיקאית מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; יו"ר ועדת הכשרה. מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי. יו"ר במשותף לשעבר והנציגה הישראלית בוועידת הקנדידטים הבינלאומית של ה-IARPP.
ד"ר שחף ביתן – פסיכולוג קליני מומחה, עמית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מרצה באוניברסיטת בן-גוריון במחלקה לפסיכולוגיה, קמפוס אילת, ובמגמה לפסיכולוגיה קלינית במכללת פרס. מדריך ומלמד ב׳עמך׳ רחובות.
ד"ר איזבל בן אמו – פסיכיאטרית ילדים ונוער, פסיכואנליטיקאית מנחה לילדים ולמבוגרים, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מדריכה ומלמדת בתוכנית ההכשרה במכון. עורכת מדעית של הספר "לידה לחיים נפשיים" בתרגומו לעברית.
אילנה אילתי שליט – פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, פסיכולוגית קלינית, מדריכה בבתי הספר לפסיכותרפיה במסגרות שונות. מלמדת בתוכנית הבינתחומית של המכון ובמרכז וויניקוט קורסים בנושא פסיכואנליזה ושירה. עוסקת גם בכתיבה.
ד"ר גדי בן שפר – פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. לשעבר יו"ר הוועדה המדעית של המכון. מלמד באוניברסיטת תל אביב בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, בתוכנית הרב תחומית במדעי הרוח ובתוכנית לפסיכותרפיה; ובמסגרות נוספות ללימודי המשך למטפלים.
שגיא ברגר – פסיכולוג קליני מדריך, עמית במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. חבר סגל הוראה ומרצה במגמה לפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת תל-אביב. פסיכולוג אחראי על ההתמחות במרפאת מבוגרים ומחלקת אשפוז-יום במרכז הקהילתי לבריאות הנפש-יפו.
רחל גיא – פסיכולוגית קלינית מומחית, עמיתה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. חברה בוועדה המדעית של המכון. מלמדת במרכז ויניקוט.
ג'יזל ורד – פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה. מקבוצת המייסדים של מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מדריכה ומלמדת בתוכנית ההכשרה של המכון. חברה בקבוצת CPLF הישראלית –
Colloque des Psychanalystes de Langue Française.
ד"ר שלומית ידלין גדות – פסיכואנליטיקאית מנחה, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ראש התוכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. מחברת הספר "ענייני אמת בתאוריה ובפרקטיקה פסיכואנליטית" ( בריל 2016).
רקפת אפרת לבקוביץ' – ד"ר לפילוסופיה. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מלמדת בתוכניות ההכשרה במכון. חוקרת נושאים שקשורים בנקודות הממשק בין פילוסופיה ופסיכואנליזה, במיוחד בנושא השלילה.
שלומית מאיר – פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. עובדת בשנה האחרונה עם נפגעי טראומה, חברי קיבוץ שפונו מבתיהם בעוטף.
עדי עזר מרגלית – עו"ס, פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מטפלת זוגית. מדריכה ומלמדת בבתי ספר שונים לפסיכותרפיה פסיכואנליטית.
עמנואל עמרמי – פסיכולוג קליני בכיר, פסיכואנליטיקאי מנחה ומורה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
יפה פרץ צדוק – פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה. מלמדת ומדריכה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, יו"ר ועדת הכשרה, ולשעבר יו"ר התוכנית ללימודים בינתחומיים. מרצה ומדריכה בתוכניות לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן.
שרי ציבולסקי – פסיכואנליטיקאית מנחה, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, יו"ר לשעבר של המכון. מורה ומדריכה בתוכנית ההכשרה במכון ובתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.
אודי רוזנטל – פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מלמד ומדריך במכון ובמסגרות נוספות.
עפרה שדות – פסיכואנליטיקאית מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. עו״ס קלינית, מדריכה. מלמדת בתוכנית ההכשרה במכון ובתוכנית "אומנות הפסיכואנליזה". יוזמת פעילות ועובדת עם נפגעי טראומה תושבי קיבוץ המפונים מבתיהם בעוטף.
צביקה שוורצמן – פסיכולוג קליני, חבר במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
ד"ר רועי שני – עו"ס קליני פסיכותרפיסט, עמית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה למינהל, מרצה אורח בתוכנית MA בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ת"א, מדריך במסגרות שונות.
שימי תלמי – M.S.W, פסיכואנליטיקאית מנחה, יו"ר לשעבר של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מדריכה, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות. חברת סגל תוכנית לטראומה בגישה פסיכואנליטית, ובתוכנית ללימודי פרויד וממשיכיו באוניברסיטת תל אביב, מנהלת לשעבר וחברת סגל התוכנית ליעוץ ופיתוח ארגוני: גישה פסיכואנליטית–מערכתית, חברת אפק.
