תוכנית הלימודים הבין-תחומיים

תוכנית הלימודים הבין-תחומיים

 

לרישום לתוכנית, אנא מלאו את הטופס המקוון 

תכנית בין תחומית – חדרים ומרצים [יפורסם בהמשך]

———————————————————–

מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו

מציע תכנית ייחודית דו-שנתית ללימודי פסיכואנליזה בגישה בינתחומית.

התכנית מכוונת ליצור מרחב לשיח ולימוד משותף בין הפסיכואנליזה

ודיסציפלינות שונות: אמנות, ספרות, פילוסופיה, קולנוע ועוד.

חזון התכנית

מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו רואה בחקר ולמידה אנטרדיסציפלינריים נדבך חשוב בחשיבה הפסיכואנליטית
ועל כן חברים בו גם חוקרים אקדמאים פסיכואנליטיים מתחומים שונים כגון הפילוסופיה, הספרות, המוזיקה והאמנות הפלסטית. המכון לפסיכואנליזה בת זמננו רואה את התרומה הבין תחומית תרומה ישירה להרחבת גבולות החשיבה הפסיכואנליטית והעבודה היישומית הנגזרת ממנה. עבודת התרגום ההדדית הפסיכואנליטית והבין תחומיות מעמיקה ומשפיעה על ההבנה הפסיכואנליטית התאורטית והחווייתית.

המחשבה היא על מסגרת לימודית שאינה מיועדת להכשרה פסיכואנליטית או טיפולית, אלא שתהווה מענה לחוקרים, מטפלים, אנשי אמנות שמעוניינים במסגרת מסודרת של לימודים בין תחומיים בפסיכואנליזה, מסגרת שתהווה מרחב חשיבה והפרייה לעבודות אקדמיות, מחקריות, עבודות אמנות או מקרי טיפול.
מרחב זה אינו קיים במכון או במסגרות אקדמיות אחרות וחסר לצעירים שוחרי ידע וחוקרים רבים הצמאים לחשיבה פסיכואנליטית בין תחומית.
התכנית משלבת ידע פסיכואנליטי תאורטי, מסורתי עם גישות חדשות פסיכואנליטיות ובין תחומיות ומובילה לדו שיח בין השדה התיאורטי והמעשי. מקום המפגש בין יצירות אמנות, שיח טיפולי ומחקר פסיכואנליטי ימצאו את מקומם במסגרת חדשנית והתנסותית של ״בית מלאכה״ בו ידונו הדברים וייבחנו בקהילת שיח משותפת.

התכנית נבנתה כך שהפסיכואנליזה מרכזית לחשיבה, אך תמיד נבחנת ומתרחבת מתוך יחסיה עם מרחב ידע נוסף ולאור מתודות חשיבה שהן פסיכואנליטיות ובין תחומיות. מתודת הקריאה והעבודה תיעשה במבט בין תחומי, כלומר בין אם קוראים פרויד או ויניקוט או כל הוגה אחר, אופן החשיבה על ההגות, המושגים והטקסטים היא בין תחומית מנק׳ מבט שונות.

מבנה התכנית מכיל גוף ידע פסיכואלניטי, גוף ידע בין תחומי ובסוף בית מלאכה בו דנים ברעיונות העולים מכל הגופים.ההוראה בתכנית מתמקדת בהבדל בין למידה של הגות פסיכואנליטית כשהיא מכוונת ליישום קליני כלומר איך זה רלוונטי לעבודה הטיפולית, לבין למידה של הגות המכוונת ללמידה מחקרית ותיאורטית.

יו״ר התכנית: יפה פרץ צדוק

הוגי התכנית: ד״ר דורית אשור, פרופ׳ שי פרוגל, ד״ר רינה דודאי וגב׳ יפה פרץ צדוק.
ועדת היגוי: פרופ׳ שי פרוגל (פילוסופיה), ד״ר רינה דודאי (ספרות), ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטיקאית), ד״ר רות קרא (קבלה ומגדר), גב׳ רות לביא (פסיכואנליטיקאית).

מורים נוספים בתכנית: ד״ר מיכל בן נפתלי (ספרות), דורית רינגרט (אמנית), אליס
בוראס (פסיכואנליטיקאית), חני בירן (פסיכואנליטיקאית), רחל קלע (פסיכואנליטיקאית),
מירי רוזובסקי (סופרת) ואחרים

מבנה הלימודים: תכנית הלימודים כוללת  קורסי ליבה (טקסטים נבחרים בפסיכואנליזה, מחשבות על הפסיכו-סומה, קורסי בחירה (בינתחומיים ומתחלפים), סמינר בין-תחומי (כולל סיפורי מקרה) ועבודת גמר.

 

משך הלימודים: שנתיים

מוזמנים לפנות:
חוקרים ותלמידי מחקר לתארים מתקדמים
אנשי אמנות שעבודותיהם מקיימות דיאלוג עם הפסיכואנליזה
פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים מהתחום הקליני, החינוכי והרפואי ומטפלים מהתחומים השונים המעוניינים בלימוד הפסיכואנליזה כתחום מחקר בין-תחומי ותיאורטי (לא לצורך הכשרה טיפולית)

– התכנית אינה תכנית הכשרה למטפלים –
תנאי קבלה- ידע בסיסי בפסיכואנליזה, שיחת הכרות

הלימודים יתקיימו בימי שלישי בין השעות 18:00 – 21:00 במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו
רח׳ שושנה פרסיץ 3, תל אביב.
* ימי שלישי האחרונים בכל חודש חופשיים.

תכנית הלימודים

הרכב הלימודים – הלימודים מורכבים מ- 3 קורסי ליבה, 4 קורסי בחירה וסמינר בין-תחומי.
– הקורסים הינם סמסטריאליים –
שנה א׳

מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א
קורס ליבה – מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה .
הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו ויציין אבני דרך, בחשיבה
הפסיכואנליטית. המאמרים המוצעים בו מסמנים כוון חדש ומתווים דרך אחרת של חשיבה.
בחרתי מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה על מהות
הנפשי, מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה ולריפוי.

בכל שיעור נדון במאמר אחד, בהקשר שלו באלטרנטיבה שהוא מקדם וב"לפני ואחרי" של
פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי.

במידת האפשר נעסוק בקורס במאמרים שאינם כלולים בקורסים אחרים.

קורס ליבה – מושג מרכזי בפסיכואנליזה הנלמד מתוך השיח הפסיכואנליטי והבין תחומי.
השנה יעסוק המושג המרכזי בפסיכו-סומה.
הקורס יעסוק במארג הנרקם בין הגוף והנפש מתחילת החיים ,היחסים ביניהם,
הדיאלקטיקה בין אחדותם ונפרדותם והאופן בו הם קשורים לתופעות נפשיות כמו היסטריה וסומטיזציה.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בקריאת מאמרים פסיכואנליטיים, בחלקו השני יתארחו מרצים מתחומים שונים.
יפה פרץ צדוק, פסיכואנליטיקאית.
מורים אורחים: ד״ר שי פרוגל, ד״ר רינה דודאי ואחרים.

2 קורסי בחירה מתוך המבחר שיוצע.

שנה ב:

מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק ב

קורס ליבה- ההסטוריה הרעיונית של הפסיכואנליזה חלק ב׳.
סמינר בינתחומי – התבוננות פסיכואנליטית ובין תחומית בסיפורי מקרה פסיכואנליטיים
ובעבודות מתחומים אחרים, כגון: ספרות, אומנות, צילום ועוד.
הסמינר יהווה ״בית מלאכה״ לחשיבה ורעיונות של אנשי המקצוע מכל התחומים
מנחה : רות לביא, פסיכואנליטיקאית מנחה.

2 קורסי בחירה

קורסי הבחירה לשנה הנוכחית:

קורסי הבחירה משתנים בכל שנה. להלן חלק ממבחר הקורסיםהמוצעים בתכנית:

דמויות ודימויים מקראיים וקבליים בראי הפסיכואנליזה
הקורס יעסוק בדמויות ובדימויים מקראיים וקבליים ויבקש לבחנם בראי החשיבה הפסיכואנליטית. נעסוק בסיפור הבריאה ובדמויותיהם של חוה, אדם ולילית, בזיקה לסימליות הנחש ועץ הדעת טוב ורע; נבחן את מסעם הרוחני של אברהם ושרה, יעקב ויוסף, רבי עקיבא, וגם את מסעו של גיבור הזוהר – רבי שמעון בר יוחאי. נדון בתפיסות של מיניות והולדה ניסית לאור סיפוריהן של תמר, רות ובנות לוט, מרים ובתיה; ונבחן דגמים של זהות מינית ומגדרית נזילה על פי קריאות הזוהר במעשה דוד ובת שבע.

לצד העיסוק בעולם הקבלי נעיין בטקסטים מדרשיים, תלמודיים וחסידיים ונדון בהשפעותיהם של אלו על הגותו של פרויד וממשיכיו. הקורס יתמקד בתימות כגון זהות, מיניות, יצירה, חטא, תיקון, תשובה וגאולה, ויעקוב אחר צמיחתה של ספרות המדרש מהעת העתיקה לימי הביניים, תוך הדגשת הזיקות הייחודיות בין ספרות הקבלה והפסיכואנליזה.
ד״ר רות קרא-איוונוב קניאל
What's Love Got to Do with It? – על אהבה, תשוקה ואתיקה במרחב הפסיכואנליטי
הפסיכואנליטיקאי הבריטי אדם פיליפס כתב שפסיכואנליזה היא אודות מה ששני אנשים אומרים זה לזה, אם הם מחליטים שלא לשכב זה עם זה ("Psychoanalysis is about what two people say to each other if they agree not to have sex") האמירה הישירה הזו, מתייחסת לרגשות העוצמתיים והמסוכנים ביותר שיכולים להתעורר בתוך המרחב הטיפולי, רגשות שמטפלים ומטופלים מתלבטים בהם משחר ימי הפסיכואנליזה. מצד אחד, באהבה ותשוקה יש חיות ועומק רגשי, וככאלה הן נתפסות ככוח של חיים, שיש לו פוטנציאל לתמוך בצמיחה האישית של המטופל ולקדם את התהליך הטיפולי. מצד שני, המחויבות של המטפל להימנע ממימוש האהבה יכולה לעורר במטופל תחושות פגיעה עמוקות, ובמקרים הגרועים ביותר מהוות פוטנציאל לחציית גבולות מסוכנת. מה יש בסיטואציה הטיפולית שמייצר "סיפורי אהבה" כה סוערים? מה מאפשר למרבית הזוגות הטיפוליים לחוות את הפרדוקס בין האהבה ככוח חיים וכמרחב של סכנה, ולסמוך על כוחו המרפא של הקשר ביניהם מבלי לחרוג מגבולותיו? ומה אומרת על הפרדוקס הזה האתיקה הפסיכולוגית?
בסמינר נעלה שאלות אלה ונוספות, וננסה לחקור אותן ביחד, באמצעות מושגים כמו: הסטינג הטיפולי, העברה והעברה-נגדית ועוד. נקרא כותבים פסיכואנליטיים מראשית ימי הפסיכואנליזה (פרויד) ועד הכתיבה התוססת בת-זמננו (פיליפס, דיוויס, מיטצ'ל). נתוודע למצבים של חריגות (גאבארד) ולכתיבה על אתיקה. הסמינר ילווה בדוגמאות קליניות רבות, בדוגמאות לקשרים טיפוליים מהספרות, מהקולנוע ומהטלוויזיה, וכן בטקסטים שכתבו מטופלים.
ד״ר ארנה ראובן.

כתיבה יוצרת
"דיבור וכתיבה הם צורות של תנועה. מלים צצות משום מקום, מתוך תחושה מוקדמת או הרגשה מרומזת, ברגע אחד יותר מהבטן, ברגע אחר יותר מהלב או מהראש. הן נשפכות או עפות אל תוך האוויר או על פני דף, לעיתים באיטיות מייסרת ולעיתים במהירות רבה מכדי לעמוד בקצב שלהן" כותב מייקל אייגן בספרו "תחושת מוות נפשי" ובהקשר אחר דן בויניקוט וקובע " כשהוא במיטבו ויניקוט מקשר בין הנסיון הקליני לבין הכתיבה הקלינית, כאשר היצירתיות שזורה בין שניהם".
בבסיסו של קורס זה עומדת התנסות יצירתית בכתיבה, ובהמשך לכך הגדרתה והבנייתה בכלים פסיכואנליטיים, מתוך מטרה לעשות שימוש בתהליך היצירתי, ובמבנים הפואטיים הן בכתיבה אנליטית והן במעשה הקליני עצמו. הכתיבה (כל כתיבה) הינה מפגש של הכותב עם עצמו, עם זולתו ועם העולם. הנחת היסוד של קורס זה נוגעת בייחודו של המפגש הפואטי, ובאופן שניתן להשתמש בייחוד זה בפרקטיקה ובתיאוריה.
הכתיבה (כל כתיבה) היא אפשרות לפתוח את החוויה וליצור אותה. הנחת היסוד של קורס זה היא שהתנסות בכתיבה פואטית מאפשרת חירות יצירתית ייחודית, ועל כן מבנה יכולות של תנועה נפשית רחבה יותר- הן במפגש עם הזולת והן בתוך הנפש עצמה.
מהלכו של הקורס מורכב מהתנסות בכתיבה ספרותית, וניתוחה במונחים פסיכואנליטיים ופואטיים.
במהלך הקורס, בנוסף לכתיבה האישית, ייקראו טקסטים פואטיים (סיפורים קצרים) וכן מסות על כתיבה, ופרקים שונים מן התיאוריה של הפסיכואנליזה. הקריאה התיאורטית תיעשה לשם הבנת וחקר תהליכי הכתיבה העצמיים של משתתפי הקורס.
גב׳ מירי רוזובסקי, סופרת, עורכת ומנחה תהליכי כתיבה שונים.

מציוויליזציה לתרבות – בפסיכואנליזה של העצמי של היינץ קוהוט
בראיון עם היינץ קוהוט מספר חודשים לפני מותו, בעת דיון על מקומם של הדחפים בהתפתחות, מזכיר קוהוט את גישתו כי תאווה ושנאה אינן המהויות הפסיכולוגיות הראשוניות אלא נגזרות משניות. האדם בנוי פסיכולוגית להיוולד למצע של זולתי עצמי נענים ותרבות בה הוא גדל וחיהמהווה אף היא זולת עצמי.

כאשר זולתי העצמי והמצע התרבותי כושלים, אזי הדחפים המהווים חלק אינטגרלי מכוליות העצמי מתפרצים למרכז הבמה וזקוקים לריסון ואילוף – ״לתירבות״ במובן של civilized . ובמובן זה הופכת הציויליזציה להיות תוצר התמוטטות של התרבות.
בהיותו עסוק במה שמאפשר את ההתפתחות ההרחבה הלכידות ואפשרות ההתממשות של העצמי, קוהוט עוסק בחקר פסיכואנליטי בהקשר של התרבות.
בקורס זה אתיחס לשימוש שעושה קוהוט בתרבות (במובן של culture) על אופניה השונים, ספרות מוסיקה תיאטרון הסטוריה, על מנת לפתח דרכם את חשיבתו הפסיכואנליטית, כמו גם לאופן שבו הוא מביא את ההבנות וההרהורים הנובעים מיצירות תרבות לכתיבתו, על מנת להיעזר בהם ולהדגים ולהסביר את עקרונות גישתו המחדשת.

הרשימה הביבליוגרפית תמסר בהמשך והיא תכלול את מאמריו הנוגעים בתומס מאן ומוות בוונציה
המוסיקה של לוורי, התיחסותו למיכאל קולהאס ופון קליסט, מלוויל ומובי דיק, התיחסותו לדמויות הסטוריות כמו הקיסר וילהלם, צרציל, היטלר ודוגמאות הגבורה של מתנגדים אנטי-נאציים ועוד.
בקורס נקרא את המאמרים הרלוונטיים של קוהוט ונקרא או נקשיב לחלקים מהיצירות הרלוונטיות.
התלמידים יוזמנו להביא דוגמאות נוספות מתוך הכרותם ותחומי עסוקיהם שישולבו בהדגמות ובלמידה בכתה.

רחל קלע, פסיכואנליטיקאית מנחה.

השיח הפואטי והשיח הפסיכואנליטי: טראומה כמקרה מבחן
דרכי התמודדות עם טראומה במפגש בין פסיכואנליזה, ספרות וקולנוע

הקורס יעסוק בשאלות של ייצוג חוויות קיצון הסודקות את תפישת המציאות ומחייבות היערכות נפשית חדשה. הקורס ישלב דיון תיאורטי בתיאוריות של טראומה עם קריאה בטקסטים ספרותיים וקולנועיים. נתבונן במנגנונים הפואטיים המאפשרים התמודדות עם הטראומה כשדגש מיוחד יושם על יצירות העוסקות בשואה. במהלך הקורס נדון במושגים מרכזיים הקשורים בחוויית הטראומה כמו עדות, איסטרטגיות שונות של ייצוגים של זיכרון הטראומה וייצוגי זיכרון זה בשפה הפואטית.

נושאי הקורס:

1. דיון במערכת המושגית שתידון בקורס:
טראומה; זיכרון הטראומה; כתיבה על הטראומה; שפת ההעדר. הדיון ילווה בקריאת טקסטים תיאורטיים מתחום הפילוסופיה (ליוטאר; אגמבן), הפסיכולוגיה וההיסטוריה (פרויד; פרידלנדר; לה-קפרא; פלמן קארות לאוב ולנגר) ובתחום הספרות (הרטמן ופלמן). בחלק התיאורטי של הקורס ייבחנו קשיי הייצוג של הטראומה לאור המתח שבין דבור לאלם; זיכרון ושכחה; זעקה ולחישה.

2. לשאלת הייצוג של הטראומה על ידי הקורבנות
א. יחסי זיכרון שכחה בייצוג החוויה הטראומתית בטקסט פואטי: הסיפור המדובר והסיפור האילם (דן פגיס ואידה פינק)
ב. קריאה בשלושה סגנונות של התמודדות עם זיכרון הטראומה: זיכרון גופני (אהרון אפלפלד) זיכרון רגשי (ק.צטניק); זיכרון תבוני (פרימו לוי).

3. לשאלת הייצוג של הטראומה כפי שהיא משתקפת על ידי המבצעים והעומדים מהצד
הבאנליות של הרוע/ חנה ארנדט
אדולף אייכמן: הספציאליסט (סרט דוקומנטארי)
Louis Malle. (1974). Lacombe Lucien. The criterion Collection

4. לשאלת ההעברה הדורית של הטראומה ותהליכי ההתעצבות שלה בזיכרון הקולקטיבי
דיון בפרשת שינדלר (1941-1945) על פי ייצוגה בסרט רשימת שינדלר/ סטיבן ספילברג (1993) ורשימת ספילברג/ מאת אומן הווידאו עומר פאסט (2003). השיעור ידון בגלגולו של ייצוג הזיכרון הטראומתי של פרשה זו בטקסטים של עדות הנמסרים בז'אנרים ובתקופות שונות: העדים עצמם, הסרט של ספילברג ועבודת הווידאו של עומר פאסט.

5. להקיץ לאט אל הזיכרון הטראומתי: לשאלת דרכי העיבוד של חווית הטראומה
השוואה בין הסרט "ואלס עם באשיר"/ ארי פולמן ו"מחבואים"/ הנקה.

ד״ר רינה דודאי

קורסי בחירה נוספים שיפורטו בהמשך:

קורס בפילוסופיה ופסיכואנליזה -
פרופ׳ שי פרוגל

קורס על מיניות ומגדר
ד״ר גילה עופר

*פתיחת הקורסים מותנית במספר מינימלי של משתתפים

נפתחה ההרשמה לשנה"ל תשע״ה 2017 – 2016. מס׳ מקומות מוגבל.

מועד סיום ההרשמה ותכנית מליאה יפורסמו בהמשך. מס׳ המקומות מוגבל.

טלפון מזכירות המכון: 03-5602198

לרישום, אנא מלאו את הטופס המקוון

לפרטים נוספים ניתן לפנות ליפה פרץ צדוק: pzyaffa2908@gmail.com  

 

 

כל הזכויות שמורות © 2015 מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו