תוכנית הלימודים הבין-תחומיים

לרישום לתוכנית, אנא מלאו את הטופס המקוון 

———————————————————–

מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו

מציע תכנית ייחודית דו-שנתית ללימודי פסיכואנליזה בגישה בינתחומית.

התכנית מכוונת ליצור מרחב לשיח ולימוד משותף בין הפסיכואנליזה

ודיסציפלינות שונות: אמנות, ספרות, פילוסופיה, קולנוע ועוד.

חזון התכנית

מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו רואה בחקר ולמידה אנטרדיסציפלינריים נדבך חשוב בחשיבה הפסיכואנליטית
ועל כן חברים בו גם חוקרים אקדמאים פסיכואנליטיים מתחומים שונים כגון הפילוסופיה, הספרות, המוזיקה והאמנות הפלסטית. המכון לפסיכואנליזה בת זמננו רואה את התרומה הבין תחומית תרומה ישירה להרחבת גבולות החשיבה הפסיכואנליטית והעבודה היישומית הנגזרת ממנה. עבודת התרגום ההדדית הפסיכואנליטית והבין תחומיות מעמיקה ומשפיעה על ההבנה הפסיכואנליטית התאורטית והחווייתית.

המחשבה היא על מסגרת לימודית שאינה מיועדת להכשרה פסיכואנליטית או טיפולית, אלא שתהווה מענה לחוקרים, מטפלים, אנשי אמנות שמעוניינים במסגרת מסודרת של לימודים בין תחומיים בפסיכואנליזה, מסגרת שתהווה מרחב חשיבה והפרייה לעבודות אקדמיות, מחקריות, עבודות אמנות או מקרי טיפול.
מרחב זה אינו קיים במכון או במסגרות אקדמיות אחרות וחסר לצעירים שוחרי ידע וחוקרים רבים הצמאים לחשיבה פסיכואנליטית בין תחומית.
התכנית משלבת ידע פסיכואנליטי תאורטי, מסורתי עם גישות חדשות פסיכואנליטיות ובין תחומיות ומובילה לדו שיח בין השדה התיאורטי והמעשי. מקום המפגש בין יצירות אמנות, שיח טיפולי ומחקר פסיכואנליטי ימצאו את מקומם במסגרת חדשנית והתנסותית של ״בית מלאכה״ בו ידונו הדברים וייבחנו בקהילת שיח משותפת.

התכנית נבנתה כך שהפסיכואנליזה מרכזית לחשיבה, אך תמיד נבחנת ומתרחבת מתוך יחסיה עם מרחב ידע נוסף ולאור מתודות חשיבה שהן פסיכואנליטיות ובין תחומיות. מתודת הקריאה והעבודה תיעשה במבט בין תחומי, כלומר בין אם קוראים פרויד או ויניקוט או כל הוגה אחר, אופן החשיבה על ההגות, המושגים והטקסטים היא בין תחומית מנק׳ מבט שונות.

מבנה התכנית מכיל גוף ידע פסיכואלניטי, גוף ידע בין תחומי ובסוף בית מלאכה בו דנים ברעיונות העולים מכל הגופים.ההוראה בתכנית מתמקדת בהבדל בין למידה של הגות פסיכואנליטית כשהיא מכוונת ליישום קליני כלומר איך זה רלוונטי לעבודה הטיפולית, לבין למידה של הגות המכוונת ללמידה מחקרית ותיאורטית.

יו״ר התכנית: יפה פרץ צדוק (פסיכואנליטיקאית)
ועדת היגוי: פרופ׳ שי פרוגל (פילוסופיה), ד״ר רינה דודאי (ספרות), ד״ר גילה
עופר (פסיכואנליטיקאית), ד״ר רות קרא (קבלה ומגדר) ,גב׳ רות לביא (פסיכואנליטיקאית)

מורים נוספים בתכנית: ד״ר אבי ברמן (פסיכואנליטיקאי), דורית רינגרט (אמנית), חני בירן (פסיכואנליטיקאית), ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטיקאית), ד״ר אדוה שוובל (מוסיקאית ומטפלת במוסיקה), מירי רוזובסקי (סופרת) ועוד.

מבנה הלימודים: תכנית הלימודים כוללת קורסי ליבה: טקסטים נבחרים בפסיכואנליזה, המימד המעברי של הפסיכוסומה ,פסיכואנליזה ומוסיקה, קורסי בחירה בינתחומיים ומתחלפים ,סדנת גמר בכתיבה תהליכית.

משך הלימודים: שנתיים
עלות שכר הלימוד לשנה: 3900 ש"ח

מוזמנים לפנות:

חוקרים ותלמידי מחקר לתארים מתקדמים
אנשי אמנות שעבודותיהם מקיימות דיאלוג עם הפסיכואנליזה
פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים מהתחום הקליני, החינוכי והרפואי ומטפלים מהתחומים השונים המעוניינים בלימוד הפסיכואנליזה כתחום מחקר בין-תחומי ותיאורטי (אין צורך הכשרה טיפולית)

– התכנית אינה תכנית הכשרה למטפלים –
תנאי קבלה- ידע בסיסי בפסיכואנליזה, שיחת הכרות

הלימודים יתקיימו בימי שלישי בין השעות 18:30 – 21:30 במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו – רח׳ שושנה פרסיץ 3, תל אביב.
* ימי שלישי האחרונים בכל חודש חופשיים.

תכנית הלימודים

הרכב הלימודים – הלימודים מורכבים מ- 3 קורסי ליבה, 4 קורסי בחירה וסמינר בין-תחומי.
– הקורסים הינם סמסטריאליים –

שנה א׳ – סמסטר א׳

מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א
הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו ויציין אבני דרך, בחשיבה
הפסיכואנליטית. המאמרים המוצעים בו מסמנים כוון חדש ומתווים דרך אחרת של חשיבה.
בחרתי מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה על מהות
הנפשי, מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה ולריפוי.
בכל שיעור נדון במאמר אחד, בהקשר שלו באלטרנטיבה שהוא מקדם וב"לפני ואחרי" של
פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי, ונוסיף לדיון פרספקטיבה מתחום לימודי היהדות והקבלה.

ד״ר גילה עופר פסיכואנליטקאית וד״ר רות קרא קבלה ומגדר.

שנה א' – סמסטר ב׳

המימד המעברי של הפסיכוסומה
בקורס נלמד על היחסים הדיאלקטיים והמורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש. נתרכז במימד המעברי המתקיים ביחסים אלה- מרחב שאינו מתאר רק את הגוף ואינו מתאר רק את הנפש אלא מרחב אחר, נוסף זה שביניהם. זהו מרחב המחזיק בו זמנית נפרדות ואחדות, מציאות פנימית ומציאות חיצונית, סובייקט ואובייקט, חלקי מודע ולא מודע. המקום בו משתכנים יחד דחפים ורגשות מנותקים אך בו זמנית גם קשורים, לעיתים מנוגדים, של שנאה ואהבה שליטה והעדר שליטה.
יפה פרץ צדוק פסיכואנליטיקאית -מורים אורחים

שנה ב׳ – סימסטר א׳

״מוזיקה ופסיכואנליזה״- הקורס יתייחס לנושאים :

-הפסיכואנליזה המסורתית ויחסה למוזיקה, לקול האנושי ולהקשבה

– גורמים בדחיקת המוזיקה לשולי השיח האנליטי

– יחסו של פרויד למוזיקה – מיתוס או עובדה?

– פסיכולוגיית האגו ויחסה למוזיקה

– יצירה ויצירתיות במוזיקה בראי הפסיכואנליזה

– מימד ההקשבה בפסיכואנליזה ובמוזיקה

– גוף וגופניות – embodiment

– ביטויי מוזיקה, קול והקשבה במפגש הטיפולי הקליני (שירה, שתיקה, וכו)

– תיאוריות יחסי אובייקט והקשרן לצליל ומוסיקה (הצליל כאובייקט מעבר, מתמיר)

– גישות התפתחותיות ויחסן למוזיקה וצליל בטיפול.

– הצליל בהתפתחות הרגשית והאינטרסובייקטיביות המוקדמ

ד״ר אדוה פרנק-שוובל, פסיכותרפיסטית, מטפלת במוסיקה, מנחה קבוצות, מרצה ומדריכה.

שנה ב'- סמסטר ב׳

סדנת גמר בכתיבה תהליכית: פואטית ואקדמית, אישית וקבוצתית.

גב׳ מירי רוזובסקי, סופרת, חוקרת ומנחת תהליכי כתיבה.

קורסי הבחירה משתנים בכל שנה. להלן חלק ממבחר הקורסים שיוצאו בשנה החדשה:

1. שלילה, ניגוד ואחרות בתיאוריות פילוסופיות, פסיכואנליטיות ומיניות/מגדריות

ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ, פילוסופיה
גב׳ עפרה שדות, מכון תל אביב
אם בראשית היה אחד אחדותי, מאין הגיעו השניים (או, הריבוי)? ואם היש פשוט ישנו, מאין הגיע האין? התשובה, יאמר הגל, נמצאת בעבודת השלילה. השלילה מפצלת את האחד ל'אני' ו'לא-אני', כלומר, 'אחר'; השלילה מייצרת את ההעדר – ומתוך כך, את תנועת ההתהוות. האם ה'אחר', כפי שהגל חושב, מנוגד לי (עוין, יריב, משתלט)? ואולי הוא בגדר אחרות מוחלטת מהסוג שלוינס מדבר עליו, שבאה בשלום? מה מקומו של השלילי בחיינו הנפשיים? האם הוא מציין העדר או שיש לו נוכחות והתהוות (כפי שמציע גרין)? וכיצד התבוננות על ה'אחר' הנשי ביחס ל'אני' הגברי יכולה לעזור לנו לחשוב על שאלות אלה?

מראשית המחשבה המערבית ועד ימינו עסקו ועוסקים פילוסופים בשאלות של אחדות ונפרדות, זהות והבדל, שלילה, ניגוד ואחרות. מושגים אלה מרכזיים, מאז המאה ה-19, גם בשיח הפסיכואנליטי, ומאז המאה ה-20, גם בשיח הפמיניסטי. מושגים אלה מעורבים לא רק בשאלות תיאורטיות עמוקות אלא גם בשאלות הנוגעות בקיום היומיומי של חיינו. במסגרת הקורס ננוע בין שתי הפרספקטיבות הללו.
נפתח בסקירה קצרה על פירושם של המושגים הנזכרים בתיאוריות פילוסופיות מרכזיות ובעקבות זאת, נציע הבחנה שתעמוד במרכז הקורס: נטען כי נפרדות או הבדל ניתנים לתפיסה בשתי צורות עיקריות: הבדל כניגוד והבדל כאחרות. נמשיג הבחנה זו באופן פילוסופי דרך קריאה בדקארט והגל שמחזיקים בתפיסת ההבדל כניגוד (באופן שקשור גם לנושא השלילה), ובעמנואל לוינס, שמחזיק בתפיסת ההבדל כאחרות, ונדגים אותה באמצעות דיון בנשי כ'אחר' (באמצעות הגל, דה בובואר, לוינס ולוס איריגרי).
על יסוד זה, ננסה להציע מסגרת חשיבה משותפת המתבוננת בעולם הפנימי ביחס לאחר בתוך קשר ובמרחב הבין-אישי של יחסי מטפל-מטופל. נבחן כיצד ההבדלים של ניגוד ואחרות ונושא השלילה באים לידי ביטוי בתפיסותיהם של פסיכואנליטיקאים שונים כגון פרויד, גרין, ויניקוט ואוגדן. נראה שבהקשרים פסיכואנליטיים, ניגוד ואחרות מופיעים בתוך תהליכים כשהם מקיימים ביניהם יחס דינמי ודיאלקטי; למשל, בין שנאה לזולת, איום על הזהות, חשש מערעור על גבולותיה לבין הכרה בו כאחר נבדל, הכמיהה לקבלה וסובלנות לאחרות.
השפה של הפילוסופיה והשפה של הפסיכואנליזה מקושרות אלינו באופן אישי. כל אחת מאתנו מגיעה מתחומה וביחד ננסה ליצור שפה משותפת ומפרה-הדדית.

2. דרכי התמודדות עם טראומה במפגש בין פסיכואנליזה, ספרות וקולנוע

ד"ר רינה דודאי, מרצה לקולנוע וספרות

הקורס יעסוק בשאלות של ייצוג חוויות קיצון הסודקות את תפישת המציאות ומחייבות היערכות נפשית חדשה. הקורס ישלב דיון תיאורטי בתיאוריות של טראומה עם קריאה בטקסטים ספרותיים וקולנועיים. נתבונן במנגנונים הפואטיים המאפשרים התמודדות עם הטראומה כשדגש מיוחד יושם על יצירות העוסקות בשואה. במהלך הקורס נדון במושגים מרכזיים הקשורים בחוויית הטראומה כמו עדות, איסטרטגיות שונות של ייצוגים של זיכרון הטראומה וייצוגי זיכרון זה בשפה הפואטית.

נושאי הקורס

דיון במערכת המושגית שתידון בקורס:

טראומה; זיכרון הטראומה; כתיבה על הטראומה; שפת ההעדר. הדיון ילווה בקריאת טקסטים תיאורטיים מתחום הפילוסופיה (ליוטאר; אגמבן), הפסיכולוגיה וההיסטוריה (פרויד; פרידלנדר; לה-קפרא; פלמן קארות לאוב ולנגר) ובתחום הספרות (הרטמן ופלמן). בחלק התיאורטי של הקורס ייבחנו קשיי הייצוג של הטראומה לאור המתח שבין דבור לאלם; זיכרון ושכחה; זעקה ולחישה.

לשאלת הייצוג של הטראומה על ידי הקורבנות

א. יחסי זיכרון שכחה בייצוג החוויה הטראומתית בטקסט פואטי: הסיפור המדובר והסיפור האילם (דן פגיס ואידה פינק)

ב. קריאה בשלושה סגנונות של התמודדות עם זיכרון הטראומה: זיכרון גופני (אהרון אפלפלד) זיכרון רגשי (ק.צטניק); זיכרון תבוני (פרימו לוי).

לשאלת הייצוג של הטראומה כפי שהיא משתקפת על ידי המבצעים והעומדים מהצד הבאנליות של הרוע/ חנה ארנדט

אדולף אייכמן: הספציאליסט (סרט דוקומנטארי)

Louis Malle. (1974). Lacombe Lucien. The criterion Collection

לשאלת ההעברה הדורית של הטראומה ותהליכי ההתעצבות שלה בזיכרון הקולקטיבי

דיון בפרשת שינדלר (1941-1945) על פי ייצוגה בסרט רשימת שינדלר/ סטיבן ספילברג (1993) ורשימת ספילברג/ מאת אומן הווידאו עומר פאסט (2003). השיעור ידון בגלגולו של ייצוג הזיכרון הטראומתי של פרשה זו בטקסטים של עדות הנמסרים בז'אנרים ובתקופות שונות: העדים עצמם, הסרט של ספילברג ועבודת הווידאו של עומר פאסט.

להקיץ לאט אל הזיכרון הטראומתי: לשאלת דרכי העיבוד של חווית הטראומה

השוואה בין הסרט "ואלס עם באשיר"/ ארי פולמן ו"מחבואים"/ הנקה.

3. פסיכואנליזה וקולנוע

ד״ר גילה עופר, פסיכואנליטיקאית מנחה

ד״ר רינה דודאי , ספרות וקולנוע

הסרטים והנושאים עדיין לא נקבעו. יצורפו בהמשך.

4. "טרק בלאקאן. לחובבי מסעות מתחומי אמנות, תרבות, מדעי רוח וחברה”

      מר עימנואל עמרמי

5. המיניות הילדית, הפנטזיה, הפנטזיות הראשיתיות

מקסים בן אמו,פסיכואנליטיקאי, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו

רשימת קורסי הבחירה אינה סופית. ייתכנו שינויים

לימודי המשך בתכנית

1. המיניות הילדית, הפנטזיה, הפנטזיות הראשיתיות
   מקסים בן אמו,פסיכואנליטיקאי, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו
2. סימינר קריאה-ביון
   ד״ר גילית הורוביץ פסיכואנליטיקאית
3. הסופר אגו הארכאי וזיקתו לקפקא
   אודי רוזנטל ,פסיכואנליטיקאי
4. סימינר- פרברסיה
   יניב כץ, חבר מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו

קורסי הבחירה משתנים בכל שנה. להלן חלק ממבחר הקורסים המוצעים בתכנית בשנה זאת:

1. קריאה ב״זיכרון העתיד״ של ביון עם חיבורים לאמנות וספרות.
קורס בינתחומי שיחקור מושגים מרכזיים בתיאוריה של ביון ואת השתקפויות מושגים אלה בשדות אחרים כגון אמנות, עיצוב, קולנוע, ספרות, מוזיקה ועוד. ביון בהיותו רב תחומי, פרץ את המסגרות המסורתיות של החשיבה הפסיכואנליטית והשאיל מושגים מפיזיקה, מתמטיקה, ספרות, פילוסופיה ועוד. בקורס נתבונן במספר מושגים ונראה כיצד הם מתכתבים עם עולמות אחרים. בין המושגים שנחקור : מיכל ומוכל, ה GRID, הסיזורה, ההקשבה לשתיקה וכדו. בשני השיעורים האחרונים נקרא קטעים מהספר של ביון "זיכרון העתיד" . ספר זה אינו ספרות מקצועית אך הוא מתכתב באופן הדוק עם הפסיכואנליזה. קשה להגדיר את הז'אנר של ספר זה. זוהי אוטוביוגרפיה מנטלית שפורצת את גבולות הזמן הלינארי וכתובה בצורת מחזה.

חני בירן, פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכואנליטיקאית מנחה, פרסמה ב 2015 את הספר : THE COURAGE OF SIMPLICITY , בהוצאת KARNAC. הספר חוקר רעיונות מרכזיים של ביון והשתקפותם בפרקטיקה.

אורי דרומר, אוטודידקט, אוצר, חוקר תרבות, אמן רב תחומי,מוזיקאי. מלמד בסמינר הקיבוצים, בבית הספר מוסררה בירושלים. מלמד נפגעי נפש בעמותת כנפיים, בפרוייקט הגראז'. פירסם שני ספרי מחקר על תרבות ישראלית.

2. הספה והכרית – לחשוב על פסיכואנליזה (הספה האנליטית) מתוך הדרך הבודהיסטית (כרית המדיטציה)
הפסיכואנליזה והבודהיזם נוצרו כדרכים בכדי להקל על המצוקה הנפשית של האינדיבידואל הסובל. בסמינר נקרא בתחילה מאמר שלי המבטא את דעתי על ההבדל המהותי בין שתי הגישות הללו. לאחריו נקרא טקסטים של מורים בודהיסטים מזרמים שונים של הבודהיזם (זן בודהיזם, נזירי היער של תאילנד והבודהיזם הטיבטי) המבטאים רעיונות מרכזיים בדרך הבודהיסטית ונחשוב ביחד כיצד ניתן לראות את הפסיכואנליזה ובמיוחד את הטיפול והריפוי הפסיכואנליטי לאור מה שנפגוש בטקסטים.

מר קובי אבשלום, פסיכואנליטיקאי מנחה.

3. התנסות יצירתית בכתיבה
"הוא היה מוכן כמו תמיד לקבל אותה כפי שהיא, כולל היותה שקרנית כפייתית-או בהגדרה סלחנית יותר, מספרת סיפורים כפייתית, שומרת על האמיתות המהותיות ומעבירה אוותן במסווה". (תומס אוגדן מתוך "הפרטים שהושמטו").
בבסיסו של קורס זה, כמו קודמו בתשע"ז, עומדת התנסות יצירתית בכתיבה, ובהמשך לכך הגדרתה והבנייתה בכלים פסיכואנליטיים, מתוך מטרה לעשות שימוש בתהליך היצירתי, ובמבנים הפואטיים הן בכתיבה אנליטית והן במעשה הקליני עצמו.
הכתיבה (כל כתיבה) הינה מפגש של הכותב עם עצמו, עם זולתו ועם העולם. הנחת היסוד של קורס זה נוגעת בייחודו של המפגש הפואטי, ובאופן שניתן להשתמש בייחוד זה בפרקטיקה ובתיאוריה.
הכתיבה (כל כתיבה) היא אפשרות לפתוח את החוויה וליצור אותה. הנחת היסוד של קורס זה היא שהתנסות בכתיבה פואטית מאפשרת חירות יצירתית ייחודית, ועל כן מבנה יכולות של תנועה נפשית רחבה יותר- הן במפגש עם הזולת והן בתוך הנפש עצמה.

מהלך העבודה בקורס, הבנוי כסדנא, יהיה, כדברי אוגדן, מהלך של צימצום והרחבה, ריבוי ואחדות, תוך הבנייתן כ"עובדות נבחרות" הן בטקסט והן בנרטיב האישי. תרגילי הכתיבה ייבקשו לחדד את הקול הפואטי של כל כותב, לחדד את ההקשבה הפואטית של כל משתתף ולגעת בקשר הגלוי והסמוי שבין הכותב לנכתב. העבודה בסדנה תשלב כתיבה אישית מגוונת ולימוד מובנה של טכניקות כתיבה שונות ומבנים סיפוריים מגוונים- תוך כדי ניתוח של סיפורים קצרים נבחרים, ושל תרגילי הכתיבה של משתתפי הסדנה- בכלים פואטיים ופסיכואנלייטיים.
מהלכו של הקורס יהיה אישי וקבוצתי, ובמהלכו ניתן יהיה לעבוד הן על תרגילי כתיבה קצרים והן על כתיבה תהליכית של יצירה. הקורס פתוח לכותבים מתחילים ולכותבים מתקדמים.

גב׳ מירי רוזובסקי,עמיתה בינתחומית,סופרת, עורכת ומנחה תהליכי כתיבה שונים.

4. What's Love Got to Do with It? – על אהבה, תשוקה ואתיקה במרחב הפסיכואנליטי
הפסיכואנליטיקאי הבריטי אדם פיליפס כתב שפסיכואנליזה היא אודות מה ששני אנשים אומרים זה לזה, אם הם מחליטים שלא לשכב זה עם זה ("Psychoanalysis is about what two people say to each other if they agree not to have sex"). האמירה הישירה הזו, מתייחסת לרגשות העוצמתיים והמסוכנים ביותר שיכולים להתעורר במרחב הטיפולי, רגשות שמטפלים ומטופלים מתלבטים בהם משחר ימי הפסיכואנליזה. מצד אחד, באהבה ותשוקה יש חיות ועומק רגשי, וככאלה הן נתפסות ככוח של חיים, שיש לו פוטנציאל לתמוך בצמיחה האישית של המטופל ולקדם את התהליך הטיפולי. מצד שני, המחויבות של המטפל להימנע ממימוש האהבה יכולה לעורר במטופל תחושות פגיעה עמוקות, ובמקרים הגרועים ביותר מהוות פוטנציאל לחציית גבולות מסוכנת. מה יש בסיטואציה הטיפולית שמייצר "סיפורי אהבה" כה סוערים? מה מאפשר למרבית הזוגות הטיפוליים לחוות את הפרדוקס בין האהבה ככוח חיים וכמרחב של סכנה, ולסמוך על כוחו המרפא של הקשר ביניהם מבלי לחרוג מגבולותיו? האם התפיסה של אהבה ותשוקה באומנות יכולה לסייע למטפל בבניית מרחב מעברי מסייע?

בקורס נעלה שאלות אלה ונוספות, וננסה לחקור אותן ביחד, באמצעות מושגים כמו: הסטינג הטיפולי, העברה והעברה-נגדית, מרחב מעברי פוטנציאלי ועוד. נקרא כותבים פסיכואנליטיים מראשית ימי הפסיכואנליזה (פרויד, וויניקוט) ועד הכתיבה הפסיכואנליטית התוססת בת-זמננו (דיוויס, מיטצ'ל). נחקור דוגמאות לקשרים טיפוליים המאופיינים באהבה ותשוקה מהספרות ומהקולנוע. הקורס ילווה בטקסטים שכתבו מטופלים, ובהתבוננות בספר הפרוזה 'המכתב' מאת אורנה ראובן ויאיר אלדן.

ד״ר ארנה ראובן, מכון תל אביב

5. שלילה, ניגוד ואחרות בתיאוריות פילוסופיות, פסיכואנליטיות ומיניות/מגדריות
אם בראשית היה אחד אחדותי, מאין הגיעו השניים (או, הריבוי)? ואם היש פשוט ישנו, מאין הגיע האין? התשובה, יאמר הגל, נמצאת בעבודת השלילה. השלילה מפצלת את האחד ל'אני' ו'לא-אני', כלומר, 'אחר'; השלילה מייצרת את ההעדר – ומתוך כך, את תנועת ההתהוות. האם ה'אחר', כפי שהגל חושב, מנוגד לי (עוין, יריב, משתלט)? ואולי הוא בגדר אחרות מוחלטת מהסוג שלוינס מדבר עליו, שבאה בשלום? מה מקומו של השלילי בחיינו הנפשיים? האם הוא מציין העדר או שיש לו נוכחות והתהוות (כפי שמציע גרין)? וכיצד התבוננות על ה'אחר' הנשי ביחס ל'אני' הגברי יכולה לעזור לנו לחשוב על שאלות אלה?

מראשית המחשבה המערבית ועד ימינו עסקו ועוסקים פילוסופים בשאלות של אחדות ונפרדות, זהות והבדל, שלילה, ניגוד ואחרות. מושגים אלה מרכזיים, מאז המאה ה-19, גם בשיח הפסיכואנליטי, ומאז המאה ה-20, גם בשיח הפמיניסטי. מושגים אלה מעורבים לא רק בשאלות תיאורטיות עמוקות אלא גם בשאלות הנוגעות בקיום היומיומי של חיינו. במסגרת הקורס ננוע בין שתי הפרספקטיבות הללו.
נפתח בסקירה קצרה על פירושם של המושגים הנזכרים בתיאוריות פילוסופיות מרכזיות ובעקבות זאת, נציע הבחנה שתעמוד במרכז הקורס: נטען כי נפרדות או הבדל ניתנים לתפיסה בשתי צורות עיקריות: הבדל כניגוד והבדל כאחרות. נמשיג הבחנה זו באופן פילוסופי דרך קריאה בדקארט והגל שמחזיקים בתפיסת ההבדל כניגוד (באופן שקשור גם לנושא השלילה), ובעמנואל לוינס, שמחזיק בתפיסת ההבדל כאחרות, ונדגים אותה באמצעות דיון בנשי כ'אחר' (באמצעות הגל, דה בובואר, לוינס ולוס איריגרי).
על יסוד זה, ננסה להציע מסגרת חשיבה משותפת המתבוננת בעולם הפנימי ביחס לאחר בתוך קשר ובמרחב הבין-אישי של יחסי מטפל-מטופל. נבחן כיצד ההבדלים של ניגוד ואחרות ונושא השלילה באים לידי ביטוי בתפיסותיהם של פסיכואנליטיקאים שונים כגון פרויד, גרין, ויניקוט ואוגדן. נראה שבהקשרים פסיכואנליטיים, ניגוד ואחרות מופיעים בתוך תהליכים כשהם מקיימים ביניהם יחס דינמי ודיאלקטי; למשל, בין שנאה לזולת, איום על הזהות, חשש מערעור על גבולותיה לבין הכרה בו כאחר נבדל, הכמיהה לקבלה וסובלנות לאחרות.
השפה של הפילוסופיה והשפה של הפסיכואנליזה מקושרות אלינו באופן אישי. כל אחת מאתנו מגיעה מתחומה וביחד ננסה ליצור שפה משותפת ומפרה-הדדית.
ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ, פילוסופיה
גב׳ עפרה שדות, מכון תל אביב

6. עולמה הפנימי של החברה בה אנו חיים
מטרת הקורס לבחון את תרומת החשיבה הפסיכואנליטית להבנת תהליכים חברתיים.
בשנת 1921 פרסם פרויד לראשונה את מאמרו הקנוני "הפסיכולוגיה של ההמון והפסיכואנליזה של האני" והציע הסבר לפשר התנהגות היחידים בתוך המון תוך שימוש במושגים הלקוחים מהדרמה האדיפלית. בהמשך מלני קליין, וילפרד ביון ואנזייה דידייה הציעו את ההמשגות של תיאוריות יחסי אובייקט ואת הדרמה הפרה – אדיפלית כפרדיגמה להסבר תופעות אלו.
בקורס נצעד בעקבות חשיבתם של תאורטיקאנים אלו כמצע להבנת תהליכים מודעים ולא מודעים בקבוצות ארגונים וחברות והבנת "המקום בו אנו חיים" ו. וינקוט

שימי תלמי פסיכואנליטיקאית

7. ”קריאה תלמודית של המאמר "האני והסתם" של פרויד”
קיימות דרכים שונות לקראו את פרויד ואני מציע בקורס זה קריאה "תלמודית". כלומר, לקראו ביחד ולעצור כדי להתעמק בפרטים, במשמעות של קטע, במשפט אניגמאטי עד כדי מילה בודדה ומכאן להרחיב לטקסטים נוספים של פרויד אך גם לרעיונות של תיאוריות אחרות, פסיכואנליטיות ובין תחומיות.
מבין הטקסטים החשובים של פרויד המאמר "האני והסתם" משנת 1923 מותאם במיוחד לאופן הקריאה שאני מציע. זהו טקסט מורכב, לעיתים קשה לפענוח, ויחד עם זאת שופע רעיונות שחלקן שימשו פסיכואנליטיקאים רבים וטובים כדי לפתח את תורתם משלהם. אך, מתברר שעדיין טמון בתוכו אינטונציות רבות שפרויד עצמו לא הספיק בימיו להתעמק בהן וכן עדיין ממתינות למצאו להן פיתוחים והרחבות מקוריות. אם "האני והסתם" כה עשיר זה מפני שהוא ניצב בתקופה של ראורגניזציה תיאורטית מרחיקת לכת אצל פרויד הקרויה "המפנה של שנות העשרים" (בין היתר : המעבר מהמודל הטופוגרפי של הנפש – מודע, טרום-מודע ולא מודע – למודל הסטרוקטורלי – האני, הסתם והאני העליון -, כינונו של דחף החיים ודחף המוות בתיאוריה, המזוכיזם, הסופר-אגו,…). זוהי גם תקופה שהאיש פרויד מצוי בטלטלה רגשית בעקבות אירועים משמעותיים בחייו האישיים (האפקט המתעתע של מלחמת עולם הראשונה, אובדן ביתו האהובה, גילוי אצלו של מחלת הסרטן,…) ואשר יקבלו ביטוי מובהק בתיאוריה החדשה שהוא מבקש כעת לכונן.
המודל הלימודי שאני מציע הוא בצורה של דיאלוג הדדי בין מי "שיודע דבר מה" לבין "סקרן שחפץ מלדעת עוד". כך אני מאמין שהלמידה המשותפת תהפוך להיות פורה, מעניינת ומשמעותית.
מר מקסים בן אמו, פסיכואנליטיקאי, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

8. יומנים של ציירים
יומנים וספרי סקיצות של ציירים יכולים להוות מקור ללימוד תהליכי יצירה וחשיבה אינטימיים הגלומים בתהליך היצירה.

בקורס נעיין במקורות אלה ביחס לגופי עבודה ביצירתם של: פיקסו, פול קלה, ג'ספר ג'ונס, טרנר ואולי גם דירר. ניפגש עם כ 3 אמנים ישראלים שיפרשו מתהליכי יצירתם.

גב׳ דורית רינגרט, אמנית.

9. דיבור ואמת – נקודת מבט פסיכואנליטית
"בל נשכח שהיחסים האנליטיים מבוססים על אהבת האמת, כלומר על ההכרה במציאות, ואין בהם מקום להעמדת פנים ורמיה מכול סוג שהוא." (זיגמונד פרויד, "אנליזה סופית ואינסופית")
"דבר לא מתרחש בין השניים פרט לכך שהם מדברים זה עם זה….האנליטיקאי מזמין את המטופל אליו לשעה מסוימת ביום, מאפשר לו לדבר, מאזין לו, מדבר אליו ומאפשר לו להקשיב." (זיגמונד פרויד, "לשאלת האנליזה בידי מי שאינם רופאים")
הפסיכואנליזה התפתחה מתוך ההכרה באפשרות הריפוי באמצעות הדיבור (talking cure) ומתוך המחשבה שהעלמות הסימפטום מקורה בהגעה לאמת הנפשית. אי לכך, שאלת הקשר בין דיבור לאמת היא שאלת יסוד במחשבה הפסיכואנליטית. בקורס ננסה לעמוד על אופיו של הדיבור הפסיכואנליטי, על אפיונה של האמת הנפשית ועל הקשר ביניהם. נעשה זאת דרך עיון במאמרים של פרויד, לקאן ומילס.
פרופ׳ שי פרוגל, פילוסוף

 *פתיחת הקורסים מותנית במספר מינימלי של משתתפים

נפתחה ההרשמה לשנה"ל תשע"ז 2018-2019  מס׳ מקומות מוגבל.

מועד סיום ההרשמה ותכנית מליאה יפורסמו בהמשך. 

טלפון מזכירות המכון: 03-5602198

לרישום, אנא מלאו את הטופס המקוון

לפרטים נוספים ניתן לפנות ליפה פרץ צדוק: pzyaffa2908@gmail.com