תוכנית הלימודים הבין-תחומיים

תוכנית הלימודים הבין-תחומיים

 

לרישום לתוכנית, אנא מלאו את הטופס המקוון 

לתשומת ליבכם, אין החזר לדמי הרישום בסך 250 ש"ח אותם יש לשלם לאחר מילוי הטופס המקוון.

———————————————————–

מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו

מציע תכנית ייחודית דו-שנתית ללימודי פסיכואנליזה בגישה בינתחומית.

התכנית מכוונת ליצור מרחב לשיח ולימוד משותף בין הפסיכואנליזה

ודיסציפלינות שונות: אמנות, ספרות, פילוסופיה, קולנוע ועוד.

חזון התכנית

מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו רואה בחקר ולמידה אנטרדיסציפלינריים נדבך חשוב בחשיבה הפסיכואנליטית
ועל כן חברים בו גם חוקרים אקדמאים פסיכואנליטיים מתחומים שונים כגון הפילוסופיה, הספרות, המוזיקה והאמנות הפלסטית. המכון לפסיכואנליזה בת זמננו רואה את התרומה הבין תחומית תרומה ישירה להרחבת גבולות החשיבה הפסיכואנליטית והעבודה היישומית הנגזרת ממנה. עבודת התרגום ההדדית הפסיכואנליטית והבין תחומיות מעמיקה ומשפיעה על ההבנה הפסיכואנליטית התאורטית והחווייתית.

המחשבה היא על מסגרת לימודית שאינה מיועדת להכשרה פסיכואנליטית או טיפולית, אלא שתהווה מענה לחוקרים, מטפלים, אנשי אמנות שמעוניינים במסגרת מסודרת של לימודים בין תחומיים בפסיכואנליזה, מסגרת שתהווה מרחב חשיבה והפרייה לעבודות אקדמיות, מחקריות, עבודות אמנות או מקרי טיפול.
מרחב זה אינו קיים במכון או במסגרות אקדמיות אחרות וחסר לצעירים שוחרי ידע וחוקרים רבים הצמאים לחשיבה פסיכואנליטית בין תחומית.
התכנית משלבת ידע פסיכואנליטי תאורטי, מסורתי עם גישות חדשות פסיכואנליטיות ובין תחומיות ומובילה לדו שיח בין השדה התיאורטי והמעשי. מקום המפגש בין יצירות אמנות, שיח טיפולי ומחקר פסיכואנליטי ימצאו את מקומם במסגרת חדשנית והתנסותית של ״בית מלאכה״ בו ידונו הדברים וייבחנו בקהילת שיח משותפת.

התכנית נבנתה כך שהפסיכואנליזה מרכזית לחשיבה, אך תמיד נבחנת ומתרחבת מתוך יחסיה עם מרחב ידע נוסף ולאור מתודות חשיבה שהן פסיכואנליטיות ובין תחומיות. מתודת הקריאה והעבודה תיעשה במבט בין תחומי, כלומר בין אם קוראים פרויד או ויניקוט או כל הוגה אחר, אופן החשיבה על ההגות, המושגים והטקסטים היא בין תחומית מנק׳ מבט שונות.

מבנה התכנית מכיל גוף ידע פסיכואלניטי, גוף ידע בין תחומי ובסוף בית מלאכה בו דנים ברעיונות העולים מכל הגופים.ההוראה בתכנית מתמקדת בהבדל בין למידה של הגות פסיכואנליטית כשהיא מכוונת ליישום קליני כלומר איך זה רלוונטי לעבודה הטיפולית, לבין למידה של הגות המכוונת ללמידה מחקרית ותיאורטית.

יו״ר התכנית: יפה פרץ צדוק (פסיכואנליטיקאית)
ועדת היגוי: פרופ׳ שי פרוגל (פילוסופיה), ד״ר רינה דודאי (ספרות), ד״ר גילה
עופר (פסיכואנליטיקאית), ד״ר רות קרא (קבלה ומגדר) ,גב׳ רות לביא (פסיכואנליטיקאית)

מורים נוספים בתכנית: ד״ר אבי ברמן (פסיכואנליטיקאי), דורית רינגרט (אמנית), חני בירן (פסיכואנליטיקאית), ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטיקאית), ד״ר אדוה שוובל (מוסיקאית ומטפלת במוסיקה), מירי רוזובסקי (סופרת) ועוד.

מבנה הלימודים: תכנית הלימודים כוללת קורסי ליבה: טקסטים נבחרים בפסיכואנליזה, המימד המעברי של הפסיכוסומה ,פסיכואנליזה ומוסיקה, קורסי בחירה בינתחומיים ומתחלפים ,סדנת גמר בכתיבה תהליכית.

משך הלימודים: שנתיים
עלות שכר הלימוד לשנה: 3900 ש"ח

מוזמנים לפנות:

חוקרים ותלמידי מחקר לתארים מתקדמים
אנשי אמנות שעבודותיהם מקיימות דיאלוג עם הפסיכואנליזה
פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים מהתחום הקליני, החינוכי והרפואי ומטפלים מהתחומים השונים המעוניינים בלימוד הפסיכואנליזה כתחום מחקר בין-תחומי ותיאורטי (אין צורך הכשרה טיפולית)

– התכנית אינה תכנית הכשרה למטפלים –
תנאי קבלה- ידע בסיסי בפסיכואנליזה, שיחת הכרות

הלימודים יתקיימו בימי שלישי בין השעות 18:30 – 21:30 במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו – רח׳ שושנה פרסיץ 3, תל אביב.
* ימי שלישי האחרונים בכל חודש חופשיים.

לוח שנת הלימודים התכנית הבין תחומית

תכנית הלימודים

הרכב הלימודים – הלימודים מורכבים מ- 3 קורסי ליבה, 4 קורסי בחירה וסמינר בין-תחומי.
– הקורסים הינם סמסטריאליים –

סמסטר א׳

קורסי ליבה

שנה א׳ –

 מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א

ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטקאית), ד״ר רות קרא (קבלה ומגדר)

הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו ויציין אבני דרך, בחשיבה

הפסיכואנליטית. המאמרים המוצעים בו מסמנים כוון חדש ומתווים דרך אחרת של חשיבה.

בחרתי מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה על מהות

הנפשי, מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה ולריפוי.

בכל שיעור נדון במאמר אחד, בהקשר שלו באלטרנטיבה שהוא מקדם וב"לפני ואחרי" של

פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי, ונוסיף לדיון פרספקטיבה מתחום לימודי היהדות והקבלה.

 

 שנה א' – סמסטר ב׳

 

המימד המעברי של הפסיכוסומה

יפה פרץ צדוק (פסיכואנליטיקאית)

 

בקורס נלמד על היחסים הדיאלקטיים והמורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש. נתרכז במימד המעברי המתקיים ביחסים אלה- מרחב שאינו מתאר רק את הגוף ואינו מתאר רק את הנפש, אלא גם מרחב אחר, זה שביניהם. זהו מרחב המחזיק בו זמנית נפרדות ואחדות, מציאות פנימית ומציאות חיצונית, סובייקט ואובייקט, חלקי מודע ולא מודע. זהו המקום בו משתכנים יחד דחפים ורגשות מנותקים, אך גם קשורים, לעיתים מנוגדים, רגשות מסוג שנאה ואהבה שליטה והעדר שליטה.

 

שנה ב'- סמסטר א׳

 

מוזיקה ופסיכואנליזה

ד"ר אדוה פרנק שוובל ( מטפלת ומוסיקאית)

 

פרויד ומעגל עמיתיו עסקו בפסיכואנליזה לא רק כתאוריה של הנפש וכטכניקה קלינית. הם גילו עניין רב ביישום העקרונות התאורטיים אותם פיתחו על התרבות הרחבה וביטוייה, כגון ספרות, שירה ואמנות ("פסיכואנליזה יישומית"). במקרה או שלא במקרה,  אמנות המוזיקה נזנחה במידה רבה על ידם ואם בכלל, זכתה להתייחסות מועטה ומוטה.

עובדה נוספת ומפתיעה הקשורה לעניין זה היא, כי למרות מרכזיות הצליל (הקול וההקשבה) בטיפול הפסיכואנליטי – שכונה גם "ריפוי בדיבור" – התיאוריה הפסיכואנליטית המסורתית התעלמה כמעט לחלוטין מתפקידם ומשמעותם של אלה במפגש הטיפולי ובהתפתחות האדם.  רק בעשורים האחרונים חל שינוי משמעותי במגמה זו.

בקורס נחקור את הגורמים לדחיקת המוזיקה לשולי השיח של הפסיכואנליזה.  נקשיב לקטעי מוזיקה ונקרא קריאה ביקורתית בספרות המתייחסת למוזיקה. נדון בהתפתחויות תיאורטיות חדשות הזורות אור חדש על סוגיית משמעות המוזיקה, הצליל, הקול וההקשבה. נציע אלטרנטיבה בין תחומית, המשלבת תיאוריות מפסיכואנליזה, אסתטיקה, התפתחות, והמוזיקולוגיה החדשה.  נראה כיצד תפיסות חדשות אלה תורמות ומרחיבות את התיאוריה הפסיכואנליטית עצמה.

ראשי פרקים:

– הפסיכואנליזה המסורתית ויחסה למוזיקה, לקול האנושי ולהקשבה

– גורמים בדחיקת המוזיקה לשולי השיח האנליטי

– יחסו של פרויד למוזיקה – מיתוס או עובדה?

– פסיכולוגיית האגו ויחסה למוזיקה

– יצירה ויצירתיות במוזיקה =D7 ראי הפסיכואנליזה

– מימד 94 הקשבה בפסיכואנליזה ובמוזיקה

– גוף וגופניות – embodiment

– ביטויי מוזיקה, קול והקשבה במפגש הטיפולי הקליני (שירה, שתיקה, וכו)

– תיאוריות יחסי אובייקט והקשרן לצליל ומוזיקה (הצליל כאובייקט מעבר, מתמיר)

– גישות התפתחותיות ויחסן למוזיקה וצליל בטיפול.

– הצליל בהתפתחות הרגשית והאינטרסובייקטיביות המוקדמת

– גישות באסתטיקה וסמיוטיקה למשמעות המוזיקה

 

שנה ב׳ – סמסטר ב׳

סדנת גמר

מירי רוזובסקי  (עמיתה בינתחומית, סופרת, עורכת ומנחת סדנאות כתיבה)

מהלך העבודה בקורס, הבנוי כסדנא, יהיה, כדברי אוגדן, מהלך של צימצום והרחבה, ריבוי ואחדות, תוך הבנייתן כ"עובדות נבחרות" הן בטקסט והן בנרטיב האישי. תרגילי הכתיבה ייבקשו לחדד את הקול הפואטי של כל כותב, לחדד את ההקשבה הפואטית של כל משתתף ולגעת בקשר הגלוי והסמוי שבין הכותב לנכתב.  מהלכו של הקורס יהיה אישי וקבוצתי, ובמהלכו ניתן יהיה לעבוד הן על תרגילי כתיבה קצרים והן על כתיבה תהליכית של יצירה, הן באופן אישי מול המרצה והן כקבוצה.

 

חצי סמסטר ראשון יעסוק בכתיבה אישית בהקשר המקצועי של כל אחד ואחד ובחצי סמסטר שני נעבוד על המשותף ביניהם כשהמטרה תהיה ליצור יחד הרצאה שתוצג בערב סיום או כתיבת מאמר או יצירה שיישלחו לכתב עת כלשהו (לבחירת הסטודנטים והמנחה), או שניהם.

 

קורסי בחירה

סמסטר א'

שלילה, ניגוד ואחרות בתיאוריות פילוסופיות, פסיכואנליטיות ומיניות/מגדריות

ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ (פילוסופיה) עפרה שדות (פסיכואנליטיקאית)

 אם בראשית היה אחד אחדותי, מאין הגיעו השניים (או, הריבוי)? ואם היש פשוט ישנו, מאין הגיע האין? התשובה, יאמר הגל, נמצאת בעבודת השלילה. השלילה מפצלת את האחד ל'אני' ו'לא-אני', כלומר, 'אחר'; השלילה מייצרת את ההעדר – ומתוך כך, את תנועת ההתהוות. האם ה'אחר', כפי שהגל חושב, מנוגד לי (עוין, יריב, משתלט)? ואולי הוא בגדר אחרות מוחלטת מהסוג שלוינס מדבר עליו, שבאה בשלום? מה מקומו של השלילי בחיינו הנפשיים? האם הוא  מציין העדר או שיש לו נוכחות והתהוות (כפי שמציע גרין)? וכיצד התבוננות על ה'אחר' הנשי ביחס ל'אני' הגברי יכולה לעזור לנו לחשוב על שאלות אלה?

מראשית המחשבה המערבית ועד ימינו עסקו ועוסקים פילוסופים בשאלות של אחדות ונפרדות, זהות והבדל, שלילה, ניגוד ואחרות. מושגים אלה מרכזיים, מאז המאה ה-19, גם בשיח הפסיכואנליטי, ומאז המאה ה-20, גם בשיח הפמיניסטי. מושגים אלה מעורבים לא רק בשאלות תיאורטיות עמוקות אלא גם בשאלות הנוגעות בקיום היומיומי של חיינו. במסגרת הקורס ננוע בין שתי הפרספקטיבות הללו.

נפתח בסקירה קצרה על פירושם של המושגים הנזכרים בתיאוריות פילוסופיות מרכזיות ובעקבות זאת, נציע הבחנה שתעמוד במרכז הקורס: נטען כי נפרדות או הבדל ניתנים לתפיסה בשתי צורות עיקריות: הבדל כניגוד והבדל כאחרות. נמשיג הבחנה זו באופן פילוסופי דרך קריאה בדקארט והגל שמחזיקים בתפיסת ההבדל כניגוד (באופן שקשור גם לנושא השלילה), ובעמנואל לוינס, שמחזיק בתפיסת ההבדל כאחרות, ונדגים אותה באמצעות דיון בנשי כ'אחר' (באמצעות הגל, דה בובואר, לוינס ולוס איריגרי).

על יסוד זה, ננסה להציע מסגרת חשיבה משותפת המתבוננת בעולם הפנימי ביחס לאחר בתוך קשר ובמרחב הבין-אישי של יחסי מטפל-מטופל.  נבחן כיצד ההבדלים של ניגוד ואחרות ונושא השלילה באים לידי ביטוי בתפיסותיהם של פסיכואנליטיקאים שונים כגון פרויד, גרין, ויניקוט ואוגדן. נראה שבהקשרים פסיכואנליטיים, ניגוד ואחרות מופיעים בתוך תהליכים כשהם מקיימים ביניהם יחס דינמי ודיאלקטי; למשל, בין שנאה לזולת, איום על הזהות, חשש מערעור על גבולותיה לבין הכרה בו כאחר נבדל, הכמיהה לקבלה וסובלנות לאחרות.

השפה של הפילוסופיה והשפה של הפסיכואנליזה מקושרות אלינו באופן אישי. כל אחת מאתנו מגיעה מתחומה וביחד ננסה ליצור שפה משותפת ומפרה-הדדית.

 

דרכי התמודדות עם טראומה במפגש בין פסיכואנליזה, ספרות וקולנוע

ד"ר רינה דודאי (ספרות וקולנוע), ד"ר אורית דודאי (מטפלת באומנות)

 הקורס יעסוק בשאלות של ייצוג חוויות קיצון הסודקות את תפישת המציאות ומחייבות היערכות נפשית חדשה. הקורס ישלב דיון תיאורטי בתיאוריות של טראומה עם קריאה בטקסטים ספרותיים וקולנועיים. נתבונן במנגנונים הפואטיים המאפשרים התמודדות עם הטראומה כשדגש מיוחד יושם על יצירות העוסקות בשואה. במהלך הקורס נדון במושגים מרכזיים הקשורים בחוויית הטראומה כמו עדות, איסטרטגיות שונות של ייצוגים של זיכרון הטראומה וייצוגי זיכרון זה בשפה הפואטית.

נושאי הקורס

דיון במערכת המושגית שתידון בקורס:

טראומה; זיכרון הטראומה; כתיבה על הטראומה; שפת ההעדר. הדיון ילווה בקריאת טקסטים תיאורטיים מתחום הפילוסופיה (ליוטאר; אגמבן), הפסיכולוגיה וההיסטוריה (פרויד; פרידלנדר; לה-קפרא; פלמן קארות לאוב ולנגר) ובתחום הספרות (הרטמן ופלמן). בחלק התיאורטי של הקורס ייבחנו קשיי הייצוג של הטראומה לאור המתח שבין דבור לאלם; זיכרון ושכחה; זעקה ולחישה.

 

  1. לשאלת הייצוג של הטראומה על ידי הקורבנות

א. יחסי זיכרון שכחה בייצוג החוויה הטראומתית בטקסט פואטי: הסיפור המדובר והסיפור האילם (דן פגיס ואידה פינק)

ב.  קריאה בשלושה סגנונות של התמודדות עם זיכרון הטראומה: זיכרון גופני (אהרון אפלפלד) זיכרון רגשי (ק.צטניק); זיכרון תבוני (פרימו לוי).

 

  1. לשאלת הייצוג של הטראומה כפי שהיא משתקפת על ידי המבצעים והעומדים מהצד

הבאנליות של הרוע/ חנה ארנדט

אדולף אייכמן: הספציאליסט (סרט דוקומנטארי)

Louis Malle. (1974). Lacombe Lucien. The criterion Collection

 

  1. לשאלת ההעברה הדורית של הטראומה ותהליכי ההתעצבות שלה בזיכרון הקולקטיבי

דיון בפרשת שינדלר (1941-1945) על פי ייצוגה בסרט רשימת שינדלר/ סטיבן ספילברג (1993) ורשימת ספילברג/ מאת אומן הווידאו עומר פאסט (2003). השיעור ידון בגלגולו של ייצוג הזיכרון הטראומתי של פרשה זו בטקסטים של עדות הנמסרים בז'אנרים ובתקופות שונות: העדים עצמם, הסרט של ספילברג ועבודת הווידאו של עומר פאסט.

 

  1. להקיץ לאט אל הזיכרון הטראומתי: לשאלת דרכי העיבוד של חווית הטראומה

השוואה בין הסרט "ואלס עם באשיר"/ ארי פולמן ו"מחבואים"/ הנקה.

 

 

סדנה: "חלימה חברתית ואישית תוך התכתבות עם ביון

חני בירן (פסיכואנליטיקאית)

 

סדנת חלימה אשר בה נחקור רבדים חברתיים ורבדים אישיים, דרך חלומות המשתתפים. חלק אחד של הסדנה יעסוק במטריצת החלימה החברתית. בחלק זה נחפש חיבורים בין חלומות וננסה לגלות מה מספרים החלומות על הלא מודע החברתי. חלק שני יעסוק בדילמה מקצועית של אחד המשתתפים , כאשר הוא בוחר שלושה חלומות . בחלק הזה, החלומות הם אמצעי , המאפשר לשפוך אור על הדילמה המקצועית. חלק שלישי יעסוק בחקירת מוטיב שעלה באסוציאציות של המשתתפים. השתתפות בסדנה דורשת פתיחות ונכונות להתנסות במגע עם חומרים בלתי מודעים שיצופו בסדנה.

 

 

יומנים של אמנים- קורס המשך

דורית רינגרט (אמנית ועמיתה בינתחומית)

 השנה נמשיך לעיין בספרי הסקיצות ובכתיבתם האישית של מבחר אמנים, מתוך עניין לקבל מימד נוסף על עבודתם. נמשיך לעיין ביומנין של  פאול קלה, נעיין בספרי הסקיצה של גויה בהקשר לסדרת התחריטים 'הקפריצ'וס', ביומנה של שרלוטה סלומון, ביומני המסע של דלקרואה, ביומניו של ג'ספר ג'ונס.

כמובן מה שנספיק מהתכנית…….

 

 

סמסטר ב

פסיכואנליזה וקולנוע

ד״ר רינה דודאי  (ספרות וקולנוע), ד״ר גילה עופר (פסיכואנליטיקאית מנחה)

 

בקורס נבחן את פעולת התרגום שבין שתי שפות, השפה הפסיכואנליטית ושפת הקולנוע. נראה כיצד הקולנוע, מתרגם לדימויים מצבים לא מודעים. דימויים אלה יאפשרו לעקוב אחרי תהליכים לא מובחנים עד לרגע הבקעתם לתודעה. המפגש בין שתי שפות אלה יוצר חיכוך המגלה מימדים חדשים להתבוננות כשהמעבר משפה לשפה, זו של הקולנוע וזו הפסיכואנליטית, שופך אור על תהליכים מנטאליים לא מודעים. בקורס ננתח סרטים המאירים בד בבד צדדים פסיכואנליטיים וקולנועיים.

הנושא שנעיין בו השנה הוא החיפוש אחר האמת. בהקשר זה החיפוש יכול להיות אחר אמת היסטורית, שאלות של זהות, עצמי אמיתי ועוד. רשימה טנטטיבית של הסרטים שנראה ונדון בהם:

אדיפוס המלך/ פאזוליני מבוסס על המחזה "אדיפוס המלך"/ סופוקלס (1967)

האשה ששרה / דניס וילנו (2010)

בכבלי השיכחה/ אלפרד היצ'קוק (1945)

איסטרטגיית העכביש/ ברננדו ברטולוצ'י מבוסס על סיפור קצר של בורחס "הבוגד" (1970)

אידה/ פאבל פאבליקובסקי (2013)

זהות גנובה/ מיכאלאנג'לו אנטוניוני (1975)

כמו בגן עדן/ קיי פולאק (2005)

 

 "טרק בלאקאן. לחובבי מסעות מתחומי אמנות, תרבות, מדעי רוח וחברה”

עמנואל עמרמי (פסיכואנליטיקאי)

מטרת הקורס: להעמיק היכרות עם הפסיכואנליזה של לאקאן עבור אמנים, חוקרי תרבות, מדעי הרוח והחברה.

ניתן להתרשם כי לאחר פרויד, לאקאן הוא הפסיכואנליטיקאי המשפיע ביותר על שיח האמנות והתרבות של ימינו, ונוכחותו התיאורטית בתחומי דעת אלה עולה בהרבה על המידה בה מתעמקים ומשתמשים בו רוב הקלינאים. זאת כשלעצמה תופעה מסקרנת וראויה לחקירה, ויתכן שהיא מצביעה על כך שתרומתו התיאורטית של לאקאן ישימה בצורה יעילה ופורייה במיוחד בתחומי האמנות והתרבות. אם כך הדבר, ניתן לייחס ללמידת התיאוריות של לאקאן חשיבות רבה מאוד דווקא באגף הבינתחומי של המכון הפסיכואנליטי, ולכן הקורס המוצע בא לענות על צורכי הלמידה האלה.

הקורס יחולק לשלוש חטיבות בהתאם לחלוקת עולם הנפש עפ"י לאקאן לשלושה סדרים (רגיסטרים): הדמיוני, הסמלי והממשי.

החטיבה הראשונה תעסוק בתרומות התאורטיות של לאקאן הקשורות לסדר הדמיוני, בעיקר "שלב המראה", המשגת האגו כתופעה דמיונית ורעיון "הסכמה האופטית". החטיבה השנייה תוקדש לסדר הסמלי ולתפקיד השפה כמטריקס אוניברסאלי שבתוכו נוצר הסובייקט האנושי המונע ע"י הסירוס הסימבולי הנוטע בו את החסר והאיווי. החטיבה השלישית תנסה להפגיש את המשתתפים עם האופנים בהם לאקאן השתמש במונח "ממשי" כדבר שחומק מכל ייצוג מילולי או דימויי, אך הופך בשלב האחרון של הוראתו למוקד העניין הקליני והתיאורטי שלו. אי לכך, הדיון בו עלול להיות מאתגר ומתסכל, אולי זהו החלק הקשה של הטרק שלנו, אך הוא מבטיח לפתוח לפנינו אופקים ונופים מפתיעים, משחררים, לעתים אולי אף משעשעים.

לכל אורך הקורס ובמיוחד בשני המפגשים האחרונים ישולב בלמידה דיון בעבודות אמנים וחוקרים הנשענים במישרין או בעקיפין על התיאוריות של לאקאן וייעשה ניסיון לאפשר ואף לעודד את המשתתפים החפצים להביא סוגיות הקשורות לתחומי העיסוק שלהם כדי לבחון כיצד ניתן לשלב את הקונספטים הלאקאניאניים באזורי העניין שלהם.

 

 

 

What’s Love Got to Do with It? – על אהבה ותשוקה במרחב הפסיכואנליטי

ד"ר אורנה ראובן (פסיכולוגית וסופרת)

 הפסיכואנליטיקאי הבריטי אדם פיליפס כתב שפסיכואנליזה היא אודות מה ששני אנשים אומרים זה לזה, אם הם מחליטים שלא לשכב זה עם זה ("Psychoanalysis is about what two people say to each other if they agree not to have sex")  האמירה הישירה הזו, מתייחסת לרגשות העוצמתיים והמסוכנים ביותר שיכולים להתעורר במרחב הטיפולי, רגשות שמטפלים ומטופלים מתלבטים בהם משחר ימי הפסיכואנליזה. מצד אחד, באהבה ותשוקה יש חיות ועומק רגשי, וככאלה הן נתפסות ככוח של חיים, שיש לו פוטנציאל לתמוך בצמיחה האישית של המטופל ולקדם את התהליך הטיפולי. מצד שני, המחויבות של המטפל להימנע ממימוש האהבה יכולה לעורר במטופל תחושות פגיעה עמוקות, ובמקרים הגרועים ביותר מהוות פוטנציאל לחציית גבולות מסוכנת. מה יש בסיטואציה הטיפולית שמייצר "סיפורי אהבה" כה סוערים? מה מאפשר למרבית הזוגות הטיפוליים לחוות את הפרדוקס בין האהבה ככוח חיים וכמרחב של סכנה, ולסמוך על כוחו המרפא של הקשר ביניהם מבלי לחרוג מגבולותיו? האם התפיסה של אהבה ותשוקה באומנת יכולה לסייע למטפל בבניית מרחב מעברי מסייע?

בקורס נעלה שאלות אלה ונוספות, וננסה לחקור אותן ביחד, באמצעות מושגים כמו: הסטינג הטיפולי, העברה והעברה-נגדית, מרחב מעברי פוטנציאלי ועוד. נקרא כותבים פסיכואנליטיים מראשית ימי הפסיכואנליזה (פרויד, וויניקוט) ועד הכתיבה הפסיכואנליטית התוססת בת-זמננו

(פיליפס, דיוויס, מיטצ'ל). נחקור דוגמאות לקשרים טיפוליים המאופיינים באהבה ותשוקה מהספרות, מהקולנוע ומהטלוויזיה. הקורס ילווה בטקסטים שכתבו מטופלים, ובהתבוננות בספר הפרוזה 'המכתב' מאת אורנה ראובן ויאיר אלדן.

 

 

קורסי המשך לתכנית הבין תחומית

 

כתיבתו של פרויד בסוף ימיו כמורשת לדורות הבאים

(חומרים לא מתורגמים לעברית)

 

מקסים בן – אמו

 

בקורס זה נלמד את סדרת הרצאות שפרויד חיבר לקראת סוף חייו ולא הרצה בפועל בגלל מצב בריאותו.

ערכן הבולט הינו בכך שהן מסכמות את הרעיונות והמושגים המרכזיים העומדים ביסוד התיאוריה שלו, תוך הצגת ההתפתחות והרוויזיה שחלה בחשיבתו בשנות העשרים, שעיקרה כינונו של דחף המוות בתיאוריה וההמשגה המחודשת של המערך הנפשי.

ההרצאות הכתובות בצורה בהירה ודידקטית המאפשרת להתרשם מהאיש פרויד, אופן חשיבתו, כיצד הוא פונה לחקור שדה רעיוני חדש ועמדותיו האישיות במגוון נושאים כולל כאלו שאינם קשורים ישירות לפסיכואנליזה כמו דת, תרבות, מרקסיזם תורת הנסתר ועוד.

 

פרויד כתב את ההרצאות באופן שיוכל להיות נהיר גם לקהל הרחב ולכן ניתן לראות בהן מעין מורשת, בה פרויד מציג מה שלטעמו חשוב ביותר לזכור מתורתו, תוך ציון פיתוחים אפשריים ותחומים הראויים להיחקר הלאה.

שמות ההרצאות:

״רוויזיה של תורת החלומות״, ״החלום ותורת הנסתר״, ״הסוכנויות השונות של הנפש״, ״החרדה, החיים והדחפים״, ״הנשיות״ (כאן הוסיף על המיניות הילדית), ״הבהרות יישומים והתפתחויות״ ״על תפיסת האולם״.

 

ההרצאות יינתנו לקריאה בשפה האנגלית (כאמור הן לא תורגמו לעברית).

 

אופן הלמידה: לפני כל שיעור הלומדים מתבקשים לקרא את המאמר ולהכין שאלות, מחשבות ואסוציאציות. הקורס בנוי לרוב בצורה של הרצאות המסכמות את התוכן הכתוב, לעיתים בליווי של קריאה משותפת של קטעים נבחרים.

בנוסף יוצגו ההתפתחויות בפסיכואנליזה שאחרי פרויד לגבי אותם המושגים אליהם נתייחס בקורס.

 

 

 

 

״סיפורי 0״

ד״ר גילית הורויץ

 

 

״אשתמש בסימן O על מנת להצביע על הדבר שהוא המציאות האולטימטיבית, אותה אנו מייצגים במונחים נוספים כגון ״האמת האבסולוטית״, ״האלוהות״, ״האינסוף״, ״הדבר כשהוא לעצמו״, ״הדבר בהווייתו״[1].

 

 

בקורס זה נעסוק במושג האניגמטי, ה-״0״. המשגה זו פותחת, לגבי דידו של ביון, מרחב חדש להתקיימותה של האנליזה, מחייבת הערכות שונה מצד האנליטיקאי ונושאת השלכות להכשרתו; יישומיה של המשגת ה—״0״ חודרים למעשה הטיפולי עצמו; ״ללא זיכרון, ללא רצייה״ הינה המלצתו של ביון, ו״אקט של אמונה״ מחליף אותם.

בקורס נערוך קריאה מוערת, מבארת ומעמיקה בהמשגת ה״0״ בכתביו של ביון. ה-0 הינו מושג שעריסתו פילוסופית, ולפיכך נבחן את ההשאלות שמשאיל ביון מן הפילוסופיה ואת קישורן ויישומן לפסיכואנליזה, כל כמה שהם רלוונטים להבנת הרעיון של המשגה זו. את סקירת התפתחות ההמשגה נתחיל מקריאה הבוררת חלקים מספרו Transformations, אלו המתייחסים להמשגה בראשוניותה. הופעתו שם של הסימון ״0״ ועימו הסברים והתחבטויות מאפשרים לנו להתחקות אחר שורשי ההמשגה ושחבען בהתפתחותה. נעצר בשלבים שונים בסיפורו של 0, ונבחן כיצד הביאו שלבים אלו לתפיסות ופרשנויות מגוונות לגבי מהו ה-0. נמשיך משם הלאה עד להבשלתה והתגבשותה של ההמשגה כפי שהיא מופיעה בספר Attention and Interpretation, ונטעם טעמו של הפרי הבשל. לבסוף נקשור את מושג ה-0 לעבודה הקלינית פר-סה: נבאר את היחסים בין ממד ״0״, ״היות״, ובין ממד ״K״ ״לדעת״ ואת הנגזרות לעבודה האנליטית ״ללא זיכרון וללא רצייה״.

הקורס ילווה במקראה המרכזת את קטעי הקריאה הנבחרים.

 

 

סילבוס:

התלמידים יקבלו מקראה המורכבת מקטעים בספריו של ביון – Transformations, Attention and Interpretation,  ו-The Tavistock Seminar, ביון בלוס-אנג׳לס,- ובהם מוצגת התפתחות ההמשגה עד להגיעה לבשלות.

 

 

התרומה של פרברן לתיאוריה הפסיכואנליטית

חוה מלאך ינאי, פסיכואנליטיקאית

רונלד פרברן עמד במבחן הזמן כאחד התורמים המקוריים והחשובים לפסיכואנליזה. למרות שהכוכבים קליין ווינקוט האפילו עליו , הוא מופיע כהוגה פסיכואנליטי רב ערך. מחקרים לגבי התפתחות תינוקות והתעללות בילדים, כמו גם הפרעות מנטליות פרימיטיביות כמו אישיות גבולית ונרקיסיסטית, משתמשים בקונספטים בעלי הערך שלו. (גרוטשטיין וגריסלי)

פרברן ידוע בכך שחלק על פרויד באומרו שהדחף שוחר אובייקט ולאו דווקא פורקן ובכך הוא ממקם עצמו בין ראשוני ההוגים של יחסי אובייקט.

במרכז התאוריה שלו הוא מתייחס לאגו כחלק מולד אשר מתפצל לשלושה חלקים מרכזיים : האגו המרכזי, האגו הליבידינלי והאגו האנטי- ליבידינלי. ההתפצלות הינה תגובה ליחסי אובייקט  בעייתיים: מרגשים ודוחים או מתסכלים באופן מוחלט.

מודל זה עוזר לנו להבין משיכה ליחסי אובייקט הרסניים כפי שבאים לידי ביטוי בזוגיות ויחסים חברתיים.

מאמרים לקריאה:

Fairbairn, W. R. D.( 1952)  Psycho-analytic Studies of the Personality , London: Tavistock Publications Ltd., pp. 82-179

Fairbairn, W. R. D. (1943), The repression and the return of bad objects. In: An Object Relations Theory of the Personality. New York: Basic Books, 1952.

Fairbairn, W. R. D. (1958). On the nature and aims of psychoanalytic treatment. International Journal of Psychoanalysis, 39:374-385.

Armstrong –Perlman,E.M.,(1994) The Allure of the Bad Object, Fairbairn and the Origins of Object Relations, by  Grotstein,J.S &  RinsleyD.B (Ed), London: Free Association Books,pp.222-234.

 

 

 

 

 

נרקיסיזם ותסביך אדיפוס

ד״ר מיכאל שושני , פסיכואנליטיקאי , מייסד מכון תל אביב

 נרקיסיזם ואדיפוס הם מושגים שמהווים שניים מאבני היסוד של החשיבה הפסיכואנליטית בהבנת האדם. פרויד היה כמובן הראשון שטבע אותם כמושגים פסיכואנליטיים וממשיכי דרכו התפצלו בהבנתם ובהמשגתם. בקורס הקצר שעומד לרשותנו נספיק לטעום מהתיאוריה, מהטכניקה ומההשוואה וההנגדה של הפרדיגמות השונות בפסיכואנליזה ביחסם לשני המושגים הללו.

 

מאמרים לקריאה:

Freud, S. (1914). On Narcissism. An Introduction. The Standard Edition of the Complete Works Of Sigmund Freud, vol. XIV.

או בעברית: זיגמונד פרויד / הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה, מבחר כתבים, א. תרגום: דנית דותן. עריכה מדעית: ד"ר ערן רולניק. הוצאת רסלינג

Britton, R. (1989). Chapter Two: The Missing Link: Parental Sexuality in the Oedipus Complex. The Oedipus Complex Today Clinical Implications, 83-101.

Modell, A.H. (1975). A Narcissistic Defence Against Affects and the Illusion of Self-Sufficiency. Int. J. Psycho-Anal., 56:275-282.

Lemma, A. (2005). The many faces of lying. The International Journal of Psychoanalysis86(3), 737-753.‏

מומלצים:

Miller, A. (2008). The drama of the gifted child: The search for the true self. Basic Books

Kohut, H. (1972). Thoughts on narcissism and narcissistic rage. The psychoanalytic study of the child, 27(1), 360-400..‏‏

Kernberg, O. F. (2014). An overview of the treatment of severe narcissistic pathology. The International Journal of Psychoanalysis, 95(5), 865-888.‏

Meltzer, D. (1968). Terror, Persecution, Dread—a Dissection of Paranoid Anxieties. Int. J. Psycho-Anal., 49:396-400.

 

 

 

[1] Bion, Attention and Interpretation, p. 26

 

 *פתיחת הקורסים מותנית במספר מינימלי של משתתפים

נפתחה ההרשמה לשנה"ל תשע"ז 2018-2019  מס׳ מקומות מוגבל.

מועד סיום ההרשמה ותכנית מליאה יפורסמו בהמשך. 

טלפון מזכירות המכון: 03-5602198

לרישום, אנא מלאו את הטופס המקוון

לפרטים נוספים ניתן לפנות ליפה פרץ צדוק: pzyaffa2908@gmail.com  

 

 

כל הזכויות שמורות © 2015 מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו