ספטמבר 1999
הצעה זו חולקה למשתתפים בפגישה הראשונה של הקמת מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, באוקטובר 1999, בביתם של בתיה ומיכאל שושני בתל אביב.
המשתתפים בפגישת היסוד: גילה עפר, מיכל חזן, נעמי הולר, ביאטריס פריאל, אליס בוראס, מאיר וינוקור, איתמר לוי, שמשון ויגודר, משה הלוי-ספירו, חני בירן, קרלו שטרנגר, בתיה שושני ומיכאל שושני.
החברה המעמדית הנוקשה של סוף המאה ה-19, ערש הולדת הפסיכואנליזה, איננה קיימת עוד. הפילוסופיה הקרטזיאנית והפוזיטיביזם הלוגי קרסו כתשתית אפיסטמולוגית ואונטולוגית לתפיסת העולם והאדם. עליית זרמים פוסט מודרניסטיים למיניהם מבטאת את ליקוי המאורות שבו אנו נמצאים ומחייבת מציאת נקודות משען ארכימדיות חדשות. למשל, הפילוסופיות ההרמנויטיות והאקזיסטנציאליסטיות מספקות בסיס לשינוי ולהרחבת תפיסת העולם והאדם.
כיום אין לנו יותר אפשרות לחשוב בתמימות כי התגלית האחרונה שגילינו היא ה"אמת" שאותה חיפשנו. היום אנו צריכים לחיות עם הידיעה שכל תגלית הינה זמנית ותלוית מקום, זמן, שפה ותרבות. עלינו ללמוד לעבוד וליצור בקונטקסט רעיוני כזה ולגדל דור המשך באותו קונטקסט. מראייה זו נגזרים מספר עקרונות מנחים:
האידיאולוגיה הדמוקרטית: אידיאולוגיה זו מחייבת לדעתנו הקמת מכון פסיכואנליטי נוסף.
א. מאז 1934 ועד היום, המכון הישראלי, עם כל חשיבותו ותרומותיו, הינו הארגון היחיד בישראל המוסמך להכשרת פסיכואנליטיקאים. בתור שכזה, הוא קיבל אפיונים של ארגון מונופוליסטי. שתי התוצאות הממאירות ביותר של ארגונים מונופוליסטיים הינן: זהות מוחלטת בין המסמל והמסומל וייחסי פטרונות בין ספק שירות לבין קהל הלקוחות.
במצב הקיים, המכון הפסיכואנליטי בוחר את הקנדידטים, אך הקנדידטים אינם בוחרים אותו, מאחר ואין אופציות נוספות. מ- 1934 ועד היום נוצרה זהות מוחלטת בישראל בין "הפסיכואנליזה" לבין החברה והמכון הפסיכואנליטיים הישראליים על המבנה שלהם, האידיאולוגיה, קהל היעד, שיטות העבודה וכדומה. כלומר, הגרסה של המכון הישראלי הפכה "מגרסה" ל"אמת"’ וכך נכנסים למלכודת של זהות בין מסמל ומסומל. מאמרה מאיר העיניים של חנה סגל מ-1957 על Symbol Equation לעומת Symbol Formation מתייחס, אמנם, לאופנויות חשיבה של אנשים, אך אין ספק שגם ארגונים פועלים על פי אופנויות דומות. ראייה זו מחייבת הקמת מכון פסיכואנליטי נוסף. ראייה ביקורתית זו אינה מתייחסת למכון הישראלי באופן ספציפי, אלא להיותו ארגון מונופוליסטי.
ב. האידיאולוגיה הדמוקרטית מתורגמת לעקרונות של שותפות, הדדיות, שקיפות, ודה-מיסטיפיקציה ביחסים. עקרונות אלה צריכים לבוא לידי ביטוי הן ביחסים בין האנליטיקאי והאנליזנד, הן ביחסים בין סגל ההוראה במכון לבין העמיתים בתהליך ההכשרה. אנו רוצים להדגיש שמהאידאולוגיה הדמוקרטית, כפי שאנו רואים אותה, לא משתמע ביטולם של ההיררכיה, הדיפרנציאציה והאסימטריה כעקרונות מנחים של התנהלותו של ארגון.
ג. מחויבות חברתית: המכון יהיה בעל זיקה חברתית הדוקה ומחויבות למגזרי אוכלוסייה שונים, כולל כאלה שעד היום כמעט ולא נהנו מתרומותיה של התיאוריה הפסיכואנליטית. העובדה שלא נמצא בישראל ולו פסיכואנליטיקאי בן מיעוטים אחד, מעוררת אי נחת. בכוונתנו להציב בסדר עדיפות גבוה שינוי מצב זה. נוסף על כך, נבקש להתמקד בקבוצות גיל כמו ילדים ונוער, קשישים, קבוצות אתניות שנמצאות בשוליים, אוכלוסיות מצוקה ודגש על נשים ומגדר. אידיאולוגיה חברתית זו נאמנה לתשתית ערכית הומניסטית ונובעת ממנה.
במקביל, אידיאולוגיה זו מונעת גם מדאגה עמוקה לעתיד הפסיכואנליזה. אין ספק שהפסיכואנליזה חייבת להיות מחוברת בטבורה לחברה וחייבת להישאר אקטואלית, אחרת היא תהיה ספונה במגדל שן ולא תשרוד.
ד. גישה אינטר-דיסציפלינרית: אמונה בכוח המפרה שיש לדיאלוג בין דיסציפלינות שונות. התרחקותה של הפסיכואנליזה מפילוסופיה (גם חברתית וגם מדינית), ספרות, אמנות (ציור ומוסיקה, קולנוע ותיאטרון), לינגוויסטיקה ואנתרופולוגיה, השפיעה על סגירותה והצטמצמותה בדלת אמותיה. עידוד דיאלוג מעין זה יביא להפריה הדדית ויאפשר לפסיכואנליזה להיות מחוברת לאקלים האינטלקטואלי והתרבותי של התקופה, לינוק משורשיו ולהשפיע עליו, וזאת בהתאם לדבריו של פרויד: "אילו היינו מייסדים בית ספר לפסיכואנליזה, היה עלינו ללמד בו דברים רבים […] השכלה אנליטית צריכה היתה לכלול תחומי ידע רחוקים מהרפואה, אשר הרופא איננו נתקל בהם: ההיסטוריה של הציוויליזציה, מיתולוגיה, הפסיכולוגיה של הדת ומדע הספרות" (Freud, 1926, p. 246) (תרגום: מ.ש).
אפשרויות ליישום הרעיון החברתי
בהמשך תוקם Outpatient clinic על בסיס Walk-in של המכון הפסיכואנליטי, חלק מהאנליזנדים יוכלו להגיע גם ממאגר פניות זה. התשלום יהיה סמלי.
המכון ימליץ על ביצוע 3 אנליזות אך ידרוש בפועל 2 אנליזות בלבד, כאשר אנליזה אחת תכלול 4 שעות שבועיות והאנליזה השנייה תכלול 3 שעות שבועיות. כל אחת מהאנליזות תלוּוה בהדרכה אינדיווידואלית שבועית. יומלץ שאחת משלוש האנליזות שעל כל קנדידט לבצע תהיה באחת מאוכלוסיות המצוקה.
מיקום המכון הפסיכואנליטי: אנו מעוניינים למקם אותו בדרום תל אביב או ביפו, ובכך אנו מנסים לבטא אמירה חברתית מסוימת.
נוסף על פיתוח הכישורים הקליניים המקובלים אצל כל קנדידט, אנו, בעזרת פסיכולוגים בעלי מיומנות גבוהה בתחום הארגוני, נרצה לפתח חבילה ייחודית לפיתוח יכולות וכישורים ארגוניים וייעוציים לקנדידטים שיוכלו להשתמש בהם בייעוץ לארגונים ושירותים חברתיים על בסיס קבוע. בכך נגיע לאוכלוסיות יעד רחבות ומגוונות יותר, ובכך גם לא נפקיר מגזרים שלמים לאנשי מקצוע לא מיומנים או מיומנים למחצה מכל מיני דיסציפלינות.
יישום נוסף ובעל חשיבות מיוחדת הוא הקמתה של מגמה נפרדת וייחודית להכשרת פסיכואנליטיקאים לעבודה עם ילדים ונוער. החברה כחברה, וכן רבים מההורים וכך גם מסגרות החינוך, עומדים לעתים קרובות במצבים של חוסר אונים מול תופעות מדאיגות מאוד אצל ילדינו הצעירים והמתבגרים. חשיבה והמשגה חדשה, ואולי אף רדיקלית, נדרשת בנושא. יועצים, פסיכולוגים חינוכיים, ולאחרונה פסיכולוגים התפתחותיים, מנסים לעמוד בפרץ ואין בידם להושיע. אנו סבורים שפסיכואנליטיקאים, שהכשרתם ייחודית לעבודה עם ילדים ונוער ועם צוותים מקצועיים העובדים עם ילדים ונוער, הם חלק חשוב מהמענה למצוקה גוברת ומסוכנת זו.
במסגרת המגמה לפסיכואנליזה למבוגרים, תוקם תת-מגמה לפסיכואנליזה לאנשים קשישים, מגזר באוכלוסייה שגדל והולך אך נשאר מוזנח. אנו סבורים שדי להיזכר במאמרה המרשים של חנה סגל "Psychoanalysis of an old patient" – אנליזה בפציינט במחצית השנייה של שנות השבעים שלו – כדי להבין את הפוטנציאל והחשיבות הטמונים ברעיון זה.
אפשרויות ליישום הרעיון הדמוקרטי
אחריותיות ((Accountability: אנו נהיה ארגון הפתוח לביקורת של הקהילה המקצועית ושל הציבור הרחב. מדי שנה יפורסם דו"ח מקיף ויסודי, שיכלול נתונים רבים ככל האפשר, בתנאי שלא תהיה פגיעה בפרטיות הקנדידטים. ייעשה מאמץ לגיבוש וניסוח קריטריונים אחידים לקבלה למכון ויינתן להם פרסום.
בהדרגה, בכל וועדה מרכזית במכון הפסיכואנליטי, ישותפו קנדידטים בכירים משנה שלישית או רביעית ואילך, כך שבכל וועדה יהיה נציג אחד של הקנדידטים.
לאחר בדיקה והערכה מדוקדקים, תתאפשר קבלה של מספר מוגבל של קנדידטים שאינם שייכים לאחד משלושת המקצועות הטיפוליים, כדוגמת אנשי ספרות, פילוסופיה, ריפוי באמנות וכיו"ב, זאת בתנאי שהקנדידט יהיה מוכן לקבל על עצמו לימודים משלימים נוספים לאלה הנדרשים מקנדידטים משלושת המקצועות הטיפוליים, כולל אנליזה אישית אינטנסיבית לאורך זמן.
רישום המכון ב-International Psychoanalytic Federation בשלב ראשון (3-5 שנים). הארגון הוא הארגון המסורתי, והחוקים, הכללים והנהלים שהוא דורש מכל מכון הם נוקשים ודורשים "תלבושת אחידה" מדי. אנו סבורים שכאשר אנו צועדים את צעדינו הראשונים, רצוי שלא נהיה בסד ושיהיו לנו החופש והמרחב כדי שנוכל לגבש זהות ייחודית משלנו. ה-International Psychoanalytic Federation הוא ארגון גג למכונים פסיכואנליטיים אלטרנטיביים ברחבי העולם. השתייכותנו אליו לא תפגע באפשרות להצטרף ל-International Psychoanalytic Association בעתיד.
אפשרות ליישום עקרון האינטר–דיסציפלינריות
חלק קבוע מסגל ההוראה במכון יהיו אנשי רוח והגות מדיסציפלינות אחרות.
כינון מגמה נפרדת במכון הפסיכואנליטי בתל אביב ללימוד והוראת פסיכואנליזה אקדמית-מחקרית (מגמה כזו קיימת במספר מכונים מכובדים בעולם). העמיתים יהיו כאלה שמגלים עניין בתיאוריות הפסיכואנליטיות, והם יצטרפו למכון לשם לימוד עיוני בלבד, ללא הכשרה קלינית. אלה יהיו סטודנטים מדיסציפלינות כגון ספרות, פילוסופיה, אמנות, אנתרופולוגיה, לינגוויסטיקה וסוציולוגיה. עמיתים אלה יעברו את מלוא מסלול ההכשרה, למעט ביצוע אנליזות והדרכות עליהן. במקומן נציע להם סמינרים מתקדמים בנושאים תיאורטיים וכן אפשרות לערוך מחקרים תיאורטיים ומחקרי שדה למטרות יישומיות.
כינון בסיס זיקה (Affiliation) עם אוניברסיטה, כך שבשיתוף פעולה בין המכון הפסיכואנליטי לבין האוניברסיטה, נוכל להציע לבוגרי מגמה זו תואר דוקטור משותף בפסיכואנליזה ובאחת הדיסציפלינות האחרות המוזכרות לעיל. כינון מגמה נפרדת לפסיכואנליזה אקדמית-מחקרית והאפשרות העתידית לשיתוף פעולה אוניברסיטאי להענקת תואר שלישי במחקר פסיכואנליטי מהווה אפשרות לאיזון בין העולם הרגשי והעולם האינטלקטואלי.
יישום נוסף של העיקרון האינטר-דיסציפלינרי, שהוא גם יישום של עקרונות נוספים, הינו הקמת כתב עת פסיכואנליטי ישראלי באנגלית ובעברית, ראשון מסוגו בארץ, שיהיה בעל זיקה למכון הפסיכואנליטי וכן בעל זיקה לאחת מארבע האוניברסיטאות הגדולות בארץ שעימה נעבוד. כתב עת זה ייצג את כל האסכולות הפסיכואנליטיות השונות, ויאפשר הידברות בין הקהילות הפסיכואנליטיות והפסיכותרפויטיות בעלות אוריינטציה פסיכואנליטית בארץ ובעולם.
ולסיום, עוד כמה מחשבות והצעות כלליות:
הלימודים במכון יתקיימו במסגרת מחזורים. עקרונית, כל מחזור יהווה כיתה שתתחיל ביחד ותסיים את תוכנית הלימודים יחד. במשך שנות הלימוד תהיינה התפצלויות לשיעורי בחירה, שמהם ייהנו גם מחזורים אחרים.
זמן: מסגרת ההכשרה במכון הכוללת את כל הקורסים, הסמינרים, האנליזות וההדרכות על האנליזות, ואף הצגות המקרה, או הצגת עבודות המחקר במגמה האקדמית–מחקרית, יהיו, למעט יוצאי דופן, במסגרת של כחמש שנים.
כל קנדידט יידרש לעבור אנליזה אישית על ידי אנליטיקאי מנחה.
בתקופת ההתהוות והקמת המכון, לצד וועדות וצוותי ההיגוי והחשיבה, תפעלנה שתי וועדות: (1) ועדה מדעית מייעצת של המכון הישראלי. (2) ועדה מדעית מייעצת בינלאומית. יצרנו קשר עם אנשים שונים, שחלקם הביעו את הסכמתם לקחת חלק בוועדות וחלקם שוקלים את הצטרפותם. עם פתיחת שערי המכון הוועדות הללו יהפכו לחבר הנאמנים של המכון. בעקבות קשריה של ד"ר בתיה שושני עם ד"ר סטיבן מיטשל, פנינו אליו והוא הציע בשמחה את עזרתו והביע התלהבות לגבי האפשרות שיהיה יו"ר הוועדה המייעצת של המכון החדש שלנו ויעזור לנו בהקמתו. מינויו של ד"ר מיטשל ייכנס לתוקפו מיידית.
שמות רבים נשקלים כשמות אפשריים למכון. נראה כי השם המתאים ביותר הוא "האגודה הישראלית לפסיכואנליזה בת-זמננו" – "The Israeli Association of Contemporary Psychoanalysis”. אגודה זו תהיה עמותה ללא כוונת רווח והיא תהווה את הישות המשפטית של המכון. המכון יקרא "המכון לפסיכואנליזה בת זמננו תל אביב יפו" – "The Tel Aviv Institute of Contemporary Psychoanalysis”. שמות אלו הם בגדר הצעה, ועל החברים יהיה לשקול ולהחליט בעניין.
בסיום המפגש הראשון שבו נערך הדיון על מצע רעיוני זה, נבחר מיכאל שושני פה אחד להיות היו"ר המייסד של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
מיד עם סיום הישיבה בתיה, גילה ומיכאל ביקשו ממיכל חזן להצטרף אלינו ולייסד באופן רשמי את צוות ההיגוי של הקמת המכון. לתפקיד היועץ המשפטי של המכון נבחר עו"ד יונתן בך, ולתפקיד רואה החשבון נבחר מר אבי ממן. אנו מצויים כרגע בעיצומו של תהליך להקמת עמותה ללא כוונת רווח.
אנו מקווים שהצלחנו לשרטט, גם אם בקווים עבים שדורשים פרימה, חלק מקווי המתאר של המכון כפי שאנו רואים אותו: זהו החלום והחזון שלנו.
זהו נייר עבודה ראשוני ומיועד לשימוש פנימי, אשר מובא כחזון להקמת המכון.
ד"ר מיכאל שושני, ד"ר בתיה שושני, ד"ר גילה עופר
אדֶֶֶנדום:
למרות שלא כל התוכניות שלנו התממשו, והיו שינויים שנדרשנו לבצע ועוד נידרש לבצע בהמשך, אנו מוצאים את החזון המקורי, כפי שמתואר במסמך הנ"ל, כמעורר השראה בכך שרוב העקרונות הבסיסיים של ה"אני מאמין" שלנו באו לביטוי ויצאו אל הפועל.
הצעה זו גובשה בסיועו ובהשראתו של ד"ר סטיב מיטשל ז"ל, אשר הסכים, כאמור, לכהן כיו"ר הועדה המדעית המייעצת הבינלאומית של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
