התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה

לוח שנת הלימודים: יפורסם בהמשך
כיתות שנה א': יפורסמו בהמשך
כיתות שנה ב': יפורסמו בהמשך
כיתות ממשיכים: יפורסמו בהמשך

סמסטר א'

סמסטר ב'

סוף סמסטר ב': סדנה (רשות)
המפנה האחדותי בפסיכואנליזה – כך לימד הבודהה
ד"ר יורי סלע
הסדנה תתקיים בימי ג', 08.07.2025 ו-15.07.2025, מ-10:30 עד 18:30.  

הערות כלליות:

המפגש הראשון, ביום ג' 05.11.2024: יהיה ערב פתיחת שנה"ל (מיקום ושעה יימסרו בהמשך).
המפגש האחרון: ערב סיום שנה.
במהלך כל סמסטר תוזמנו להשתתף בערב פורום. (מועדים יימסרו בהמשך).
מפגשי "הסלון של פרויד": בימי השלישי שבהם לא מתקיימים לימודים, יערכו לכל מחזור בנפרד, מפגשי שיח פתוח בהנחיית יו"ר התוכנית, אורלי לבון, וד"ר גילה עופר. המפגשים יתקיימו בזום / פנים אל פנים (תאריכים ושעות מדויקים יפורסמו בתחילת השנה).
שנה א': 4 מפגשים בשנה.
שנה ב': 4 מפגשים בשנה.
תלמידים ממשיכים: מוזמנים להירשם לקורסים ייעודיים עבורם ב-18:30, ולקורסי הבחירה ב-20:00.

טופס הרשמה לקורסי הבחירה יישלח במייל

סגל התוכנית והמרצים בקישור זה

הקורסים | תקצירים

סמסטר א' | קורסי ליבה חובה

מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | קורס ליבה שנה א'
ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ וגדית אוריין

 "הפסיכואנליזה היא רפובליקה של רוח, של מרחבי הגות ויצירה… של אחווה רוחנית-תרבותית אשר תברא לאינסוף מצע של אידאלים ורעיונות המוקדשים להבנתנו זה את זה… מרחב חירות פתוח לרווחה של הגות ושל יצירה חופשיים". (רענן קולקה 2018)
זהו קורס מבוא לתוכנית שמחבר בין הפסיכואנליזה לתרבות שממנה היא צומחת, עליה היא משפיעה ובתוכה היא מתהווה.
בקורס נכיר מושגי מפתח בפסיכואנליזה ונחקור את המפגש ביניהם לבין יצירות ספרותיות, אומנותיות ופילוסופיות. נשתף באסוציאציות קליניות ונזמין את המשתתפות.ים לחלוק רעיונות קשורים  מתחומי הידע השונים שלהם.
רשימת השיעורים בקישור זה

פרויד הבינתחומי | קורס ליבה שנה ב'
מקסים בן אמו

לצד הכתבים העוסקים בתיאוריה הפסיכואנליטית, פרויד גילה עניין רב בטקסטים ספרותיים וביצירות אומנות, בעיקר אומנות הפלסטית. הוא הקדיש להם לא מעט עבודות וכך ייסד מה שמכנים כיום "פסיכואנליזה יישומית".
תחילה, מטרתו הייתה לנסות להרחיב את חוג קוריו מעבר לאנשי מדע ורפואה בתקווה למצאו בהם קהל אוהד יותר. אך, מטרתו העיקרית הייתה לאושש, להוכיח וכן להדגים רעיונותיו התיאורטיות כמו גם הבחנותיו הקליניות כפי שביקש לעשות זאת עם פרסום חמשת האנליזות המפורסמות שלו. למשל, הניתוח של יצירה ספרותית "הגראדיווה של ינסן" (1907) שהיא עבודתו הראשונה של פרויד בתחום הפסיכואנליזה היישומית, מאפשר לו להתבונן במנגנונים פסיכופתולוגיים – הכחשת המציאות ופיצול האני – עוד לפני שהבין אותם כמנגנונים השייכים לפסיכוזה ולפרוורסיה. למעשה, ייקח לפרויד עוד 20 שנה כדי להשלים את הניסוח השלם של מנגנונים אלה אשר התגלו לו לראשונה באמצעות היצירה הספרותית. על כן, נדמה כי מעבר להיותם "יישומים" של הרעיונות פסיכואנליטיים לעיתים אותן יצירות מהווים מקור השראה להמשגות של אבי הפסיכואנליזה.
פרויד סבר שהאמן והסופר ניחנים בחוש קליני מחודד ביותר כך שהפסיכואנליזה יכולה ללמוד מהם רבות.
בקורס נתמקד במספר מסות בינתחומיות של פרויד שיאפשרו ללמוד ולהדגים מושגים מרכזיים מהתיאוריה שלו.
רשימת קריאה ראשונית בקישור זה

סמסטר א' | קורסי בחירה

קורס בחירה: השלישי היצירתי והקשב הפואטי – סדנה לקריאה וכתיבה
ד"ר מירי רוזובסקי

"כתיבה, כמו חלימה, היא ערוץ שבו אני חושב ומדבר לעצמי בדרכים שאינם מתאפשרות לי בכל צורה אחרת. נוסף על כך, כמו החלימה, היא משאירה אותי חי בעבודתי כפסיכואנליטיקאי, היות שאני מוצא כי עלי ליצור דבר מה משלי בעודי שקוע בנסיון לעזור לאדם אחר ליצור דבר מה משלו". (2024)

כך כתב אוגדן בפרק "כתיבה אנליטית כצורה של בדיון", בספרו "להתעורר בחיים בחדר הטיפולים". בפרק נוסף מתוך אותו ספר הוא מדבר על "האופן שבו קריאת שירה מאפיינת את דרך הקשבתינו למטופלים ולעצמנו כשאנחנו עוסקים בפסיכואנליזה, וכן לאופן שבו העיסוק בפסיכואנליזה מאפיין את הדרך שבה אנחנו קוראים שירה".
קורס זה, אשר יתקיים כסדנה של כתיבה וקריאה, יבקש להגדיר את אותו קשב פואטי שאוגדן מדבר עליו, ולהפעיל אותו בכתיבה, בקריאה ובדיון אודות טקסטים ספרותיים וסיפורי מקרה מעולמם המקצועי של משתתפי הקורס (וינייטות טיפוליות ואחרות).
במהלך הקורס נקרא טקסטים פואטיים של שירה ופרוזה כבסיס הן ליצירה והן להבנת העקרונות של הקשב הפואטי.  בנוסף, כל משתתפ/ת בשיעור תביא סיפור מקרה מתחום עבודתה שבעקבותיו יכתבו שאר המשתתפים טקסטים פואטיים בסוגות שונות ומנקודות מבט שונות. נתבונן יחד במבנים הפואטים של הטקסטים, במרחב הבדיה שלהם, במרחבי השלישי היצירתי העולים מהם, ובפרשנויות השונות שהסוגות השונות מכתיבות ומאפשרות.
גם סדנה זו (כמו הקורס בתשפ"ד) תבקש לשהות במרחב השלישי, היצירתי, שבין הטקסט, הכותב שלו והנמען (מאזין או קורא). על משקל טענתו של ויניקוט שאין תינוק בלי אם, וטענתו של אוגדן שאין מטופל בלי מטפל,  הסדנה תבקש להתייחס ל"שלישי היצירתי" כאל  ישות פסיכולוגית ואסתטית הנוצרת ומתקיימת מתוך ובתוך המפגש בין כותב ובין היצירה או הדמות הנכתבת. הקשב הפואטי והפסיכואנליטי שנבקש לממש במהלך הכתיבה, הקריאה, ההקראה והדיון יכונן את המרחב היצירתי כמפגש אינטרסובייקטיבי שבו הטקסט (הנכתב או הנקרא) פועל כאחד המשתתפים, והמבנים הפואטיים, הסוגות והשפה הם רק חלק מהדיאלוג הפעיל המתקיים במפגש זה.

קורס בחירה: עמנואל לוינס: פילוסופיה של אחרות
רקפת אפרת לבקוביץ' הולצר

הפילוסופיה של לוינס היא מקורית, מורכבת ומאתגרת; ובעוד שהיא ידועה בראש ובראשונה כאתיקה, הרי שיש בה תובנות מרתקות על נושאים נוספים כגון היחס בין האדם לעולם, היחס בין הגוף והנפש, טיבו של הבית, וטבע הנשיות.
לוינס איננו אוהד גדול של הפסיכואנליזה ובכל זאת ניתן למצוא ממשקים שונים בין הפילוסופיה שלו לבינה, ומחשבתו מסוגלת לתרום לה, הן מבחינה תוכנית והן מבחינה מתודולוגית. במסגרת הקורס נקרא מכתבי לוינס ומהספרות הפרשנית שנכתבה עליהם, מחד, ומקורות פסיכואנליטיים, מאידך, ונבחן באילו דרכים שתי משנות שונות אלה יכולות להצטלב ולהפרות זו את זו.
רשימת קריאה בקישור זה

קשרי הגומלין בין אוצרות ומחקר תרבות ובין הפסיכואנליזה | בחירה
אורי דרומר

הקורס יעסוק באופנים בהם מופיעים מושגים פסיכואנליטים בתרבות החזותית לרבות קולנוע. באמנות, עיצוב חזותי, קומיקס ואנימצה ומאידך, כיצד מופעים אלו מאירים מחדש מושגים פסיכואנליטיים. לצד אלו נעסוק בכמה מושגים ומאמרים מרכזים מתחומי משיקים לשדה הפסיכואנליטי.
לצד אלו חלק מהשיעורים יתבססו על תערוכות שאצרתי בשנים האחרונות בשדה האמנות הישראלית, חלקן לוו בספרי מחקר, במטרה לזהות כיצד האמנות יכולה להוות מעין מעבדה ויזואלית של התבוננות אידיוסינקרטית בקיום הלא מודע, ובכלל זה במיניות ובפסיכופתולוגיות בתרבות בת זמננו.
את השיעורים ילוו טקסטים שליוו את התערוכות, או ישלחו הפניות לטקסטים רלוונטים דימויים וקטעי קולנוע.
השיעורים יתקיימו במתכונת הרצאה פרונטלית, צפייה בתיעוד תערוכות, סרטי קולנוע, יצירות אמנות וקריאה בטקסטים נוספים חלקם מתוך ספרי המחקר שנכתבו וטקסטים שליוו התערוכות.
רשימת השיעורים בקישור זה

סמסטר ב' | קורסי ליבה חובה

פסיכו-סומה: הממד המעברי ביחסי פסיכוסומה | ליבה שנה א'
יפה פרץ צדוק

הקורס יהווה מרחב לחשיבה והבנת היחסים המורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש, תוך הדגשה על המימד המעברי ביחסים אלה – מימד המתייחס להתקיימות
הדיאלקטית-פרדוקסאלית של אחדות ופיצול, של תנועה בין מציאות פנימית ומציאות חיצונית, של הסובייקטיבי והאובייקטיבי, הנראה והלא נראה המודע והלא מודע.
הקורס ישלב בין למידה עיונית של קריאת מאמרים נבחרים בנושא ולמידה חווייתית דיאלוגית כאשר בתחילת כל שיעור,יתבקשו הסטודנטים בקבוצה להביא אסוציאציה, חוויה, מחשבה או יצירה מתחומו שהתעוררה סביב הקריאה באותו שבוע.
כל חומרי הקורס (מלבד ספרי הקריאה) יימצאו בקבוצת גוגל דרייב ויישלחו גם דרך המייל הקבוצתי.
רשימת השיעורים והקריאה בקישור זה

עדות – טקסטים מכוננים בפסיכואנליזה, וביטויים הפואטי | ליבה שנה ב'
עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי

במאמרה "מות העד: מחשבות על מה שנותר עם הסתלקותם של העדים" (2021), מיכל בן נפתלי מצטטת את אלי ויזל שכינה את העידן הנוכחי "עידן העדות". כותרת זו משותפת להוגים שונים מדיסיפלינות שונות, פסיכואנליטיקאיות, פילוסופיות ומעולם היצירה כספרות, שירה, אמנות חזותית ועוד.
בסמינר, נקרא יחד, טקסטים פסיכואנליטיים הנוגעים לעדות: פונקציית העד הפנימי, תפקידו של העד הפנימי, העד החיצוני, ומעשה העדות עצמו. נקרא טקסטים מאת דורי לאוב ושושנה פלמן, דנה אמיר, וורן פולנד, צביה זליגמן, סמואל גרסון, חנה אולמן רינה דודאי ועוד.
בצמוד לטקסטים פסיכואנליטיים אלו, נחווה את האופן בו העדות לובשת צורה, באמצעות ביטויים פואטיים שונים, והאופן בו ניתן לנתח את הביטויים הללו, באמצעות המשגות מתוך התיאוריות הפסיכואנליטיות. נעשה זאת באמצעות כותבים כאהרון אפלפלד, פרימו לוי, ק. צטניק, דן פגיס, אידה פינק ועוד.
הקריאה המשותפת, תנסה להתחקות אחר טבעה של העדות, המנסה ללכוד את "החור השחור", את "שפת ההיעדר" של טבעה החמקמק של הדיסוציאציה והטראומה.
רשימת הקריאה בקישור זה

סמסטר ב' | קורסי בחירה

נפש האדם – בין פסיכואנליזה וספרות | בחירה
עדי מרגלית עזר ואילנה אילתי שליט

הפסיכואנליזה עסוקה בניסיון להבין לעומק את נפש האדם מרגע לידתו , את האופן בו מושפעת התפתחותו הרגשית מסביבתו ומהקשר עם הדמויות המרכזיות בחייו. הרעיונות בפסיכואנליזה לא " נולדו מעצמם" , אלא  תלויים בחיים אשר מתרחשים סביבם: בחיי הרוח של האדם, התרבות, הפילוסופיה והחברה.
הספרות והשירה גם הן נכתבות מתוך נפש האדם – הכותב, המשורר.
ומה מחבר ביניהן?
בקורס נלמד מספר מושגים בשני אמצעים מרכזיים: דרך קריאת מאמר תיאורטי אודות המושג ודרך קריאת מקור ספרותי הקשור במושג זה.
יחד נתהה על החיבור האפשרי בין הדברים, "נשחק" וניצור חיבורים נוספים דרך האופנים בהם החומרים הכתובים -פסיכואנליטיים והיצירות כאחד – נוגעים ומשתקפים בעיני המשתתפים . באופן זה נרחיב את הבנתנו ונפיח חיים במושג , במשמעויותיו ובאסוציאציות שהוא מעלה.
המושגים התיאורטיים דרכם נביט ביצירות יבחרו מתוך הרשימה הבאה:
אי היות, עיוות העצמי במונחים של עצמי אמיתי ועצמי כוזב, Mirroring ,Reverie, בכי, השבר הבסיסי, משחק, קינאה , בדידות , בדיעבד, Negative Capability, כתיבה יצירתית ואחרים.
היצירות בהן נקרא יבחרו מתוך כתביהן של: גבריאל גרסיה מרקס, צ'כוב, יהודה עמיחי , עוזי וייל, יעל נאמן, רונית מטלון, יהושע קנז, ויסלבה שימבורסקה, נטליה גינצבורג, לואיז גליק, טובה ינסון ועוד.
רשימת הקריאה בקישור זה

קאנט ופרויד – על מקור החוק המוסרי | בחירה
ד"ר רועית דהן

האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכדומה.
בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם, לחקור את משמעות הטוב והרוע ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית, כתשתית להבנת תהליכים אישיים ובינאישיים בתרבות.
רשימת הקריאה בקישור זה

קורס לממשיכים | סמסטר א' +  ב'

דחפים ופרוורסיות בתיאוריות פסיכואנליטיות ובאמנות
עמנואל עמרמי

מטרת הקורס להעשיר את הידע של ממשיכי הלמידה בתחומי הפסיכואנליזה והיצריות באמצעות חקירת הקשר בין הדחפים וביטויים בפרוורסיות, במיוחד פטישיזם ומזוכיזם, לבין יצירות אמנות קלאסית ומודרנית.
לאורך הקורס, שאלת הזיקות בין הדחף המיני לפעילות יצירתית ואמנותית תהיה במרכז הקריאה והלמידה. כל מפגש ילוּוה בהקרנת יצירות אמנות וקטעים רלוונטיים הקשורים לנושא השיעור הנלמד.
כבסיס ראשוני ללמידה תיבחן רשימת הפרוורסיות שאותה מציג פרויד במסה הראשונה מתוך "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות" (1905). כבר בשלב זה נתבונן ביצירות האמנות דרכן כל דחף פרוורטי ספציפי מוצא לו ביטוי ונתייחס גם למקרים קליניים המתוארים בספרות המקצועית. בשלב הבא נתמקד בקצרה במזוכיזם, נקרא קטעים מתוך הטקסטים המוקדשים לו, נדון במקרים טיפוליים, הן אלה הידועים מתוך הספרות, והן אלה שהמנחה ומשתתפי הקורס ישמחו לחלוק עם שותפיהם ללמידה. גם הפעם נבחן את הנושא דרך התבוננות ביצירות האמנות שרכיב המזוכיזם מודגש בהן באופן בולט.
במחצית השנייה של הקורס נתמקד בפרוורסיה הפרדיגמטית – הפטישיזם. נושא זה ייבחן מתוך שלוש נקודות מבט: 1) תיאוריות פסיכואנליטיות אודות הפטישיזם;  2) יסודות פטישיסטיים בתהליכי ההעברה הטיפולית;  3.) יצירות אמנות כאובייקטים פטישיסטיים; 4) פטישיזם כבבואת הנפש האנושית בימינו.
לקראת סיום הקורס ייערך דיון סביב נושא המיניות החדשה המאפיינת את תקופתנו ותעלה השאלה האם השינוי בדפוסי המיניות בימינו מחייב גם שינוי בגישה הטיפוליות הנהוגה בתחום הפסיכואנליזה.

רשימת קריאה בקישור זה

סדנאות מרוכזות | בחופשות סמסטר | רשות

הסדנאות הן מפגשים מרוכזים ומהוות בחירת-רשות. הן אינן חלופה לשיעור הליבה ו/או לשיעור חובת-בחירה של תלמידי שנה א' וב'. הן מיועדות לתלמידי התוכנית בהווה ובעבר ולחברי המכון.

סדנאות בין סמסטר א' ל-ב'

פסיכואנליזה של הישראליות: יסודות פסיכואנליטיים בתורתו ובפועלו של מרדכי שלו
בחינוך הישראלי ובביקורת הספרות הישראלית
ד"ר דניאל מרום

מרדכי שלו (2014-1926) היה הוגה, מחנך ומבקר ספרותי מוביל בדורו בישראל. הגותו ידועה במיוחד בביקורות הנוקבות שלו כנגד תפיסותיו של ישעיהו ליבוביץ'; התוכנית החינוכית שלו "גלות וגאולה" שמשה במשך עשרות שנים יסוד להכשרת מחנכים בבית הספר לעובדי הוראה בכירים, במכון כרם ליהדות הומניסטית, וביד יצחק בן צבי; פירושיו ליצירות הספרות של ש"י עגנון, נתן אלתרמן, דליה רביקוביץ', עמוס עוז, ס. יזהר, א.ב. יהושע, וסופרים ישראלים נוספים נחשבו ליצירות מופת בפני עצמם. כל אלו התבססו על תורה כוללת על אודות ההוויה הישראלית אשר יסודותיה נעוצים בין היתר בפסיכואנליזה. תורה זו מהווה מעין אנליזה של החברה והתרבות הישראליות וביישומיה ניתן לזהות ממדים של ניסיון בטיפול קולקטיבי. בהתמקדותה על ניהול בריא של קונפליקטים מכוננים בהוויה הישראלית – בין ציונות ויהדות, בין יהדות והומניזם, וביו הומניזם וציונות – ייתכן שתורה זו רלבנטית לשסעים ולשברים בישראליות של ימינו עוד יותר מאשר בימיו של שלו.
בסדנה נתוודע ליסודות הפסיכואנליטיים שבבסיס תורתו של שלו כפי שמשתקפים במאמרו "הפסיכולוגיה של האומנות" ובהקדמה ל"גלות וגאולה", ונעקוב אחר אופן יישומם דרך לימוד ממוקד בקטעים מתוך מאמרי הביקורת שלו על הגותו של ישעיהו ליבוביץ' ויצירותיו של א.ב. יהושע, ובפרקים מתוכניתו החינוכית המתייחסים ל"יהודי עיראק כמשל", "יהדות וסובלנות", ו"הסכסוך הישראלי-ערבי". בסוף הסדנה, נדון בהשתמעויות של תורתו ופועלו של שלו למציאות הישראלית של ימינו.
הסדנה תקיים בימי ג' 18.02.2025 ו-25.02.2025 מ-15:00 עד 20:15
תוכנית המפגשים בקישור זה.

מתי ואיך מסתיים תהליך יצירה, באמנות ובטיפול כאחד?
עדית ניר ומרצה אורחת: איה מירון 

"סיום הוא הרגע בו מטופל ומטפל יושבים יחד, אוחזים בחוטים השונים של השטיח הארוג של משמעויות שהם טוו במהלך הטיפול. אנו יודעים שמגיע זמן, בו עלינו לסיים באופן כלשהו את האריג, לחתוך את הקצוות החופשיים, ולחבר יחד את הצבעים, הטקסטורות והדוגמאות,  באופן שיצליח בדרך כלשהי להחזיקם ביחד" (דיוויס, 2005). 

בתהליך טיפולי, סיום מעורר לעתים קרובות דילמה מורכבת. אנו מקווים ל"סוף טוב", שבו שני הגיבורים מסיימים את מסעם המאומץ המשותף, כשהם חווים את הפרידה והאובדן מחד, וחולקים התרגשות משותפת מההישגים ומהקשר האמיץ שנרקם ביניהם, מאידך. בפועל, סיום טיפול לובש פנים רבות ומגוונות, חלקן מפתיעות, ומפגיש את המטופל והמטפל באופן בלתי נמנע גם עם חוסר המושלמות של עצמם, של זולתם ושל הטיפול.
נכיר את ההתייחסויות התיאורטיות לסיום טיפול בהיסטוריה הפסיכואנליטית החל מפרויד ופרנצי, דרך האופן בו תיאוריות יחסי אובייקט האירו את ההתרחשויות התוך נפשיות של המטופל בזמן פרידה, ונתוודע לתרומתה של הגישה ההתייחסותית בת זמננו, להבנת  הדינמיקה האינטר-סובייקטיביות בסיום טיפול, שבה נוטלים חלק היבטים לא-מודעים של המטופל והמטפל.
בחלקה השני של הסדנה נלמד מהאוצרת איה מירון. נתייחס ליצירות אמנות ולתהליכי עבודה, ונבחן כיצד אמניות ואמנים יודעים שסיימו לעבוד על יצירה. נכיר יצירות שמבקשות להישאר לנצח ולא להסתיים לעולם, ולעומתן יצירות שהן בבחינת עקבה של פעולה שהסתיימה מזמן, ואף יצירות שחוגגות את חוסר קיומן הפיזי בעולם.
הסדנה תקיים בימי ג' 18.02.2025 ו-25.02.2025 מ-15:00 עד 20:15
רשימת הקריאה בקישור זה

סדנה בסוף סמסטר ב'

המפנה האחדותי בפסיכואנליזה – כך לימד הבודהה: התמוססות, גופנפש ואֶהְיֶחַדִיוּת (at-onemenet)
ד"ר יורי סלע

קווי-המתאר המגוונים שהפסיכואנליזה משרטטת למפגש שבין האדם לסביבתו מציירים עולם פנימי המושתת ברובו על נפרדות, קונפליקט וחסר. אולם, במקביל, מופיעים בהגות הפסיכואנליטית מושגים הנוגעים דווקא בחוויות של אחדות, החל ב'חוויה האוקיינית' עליה דן פרויד עם רולאנד, ועד למושגים מאוחרים יותר כגון 'at-one-ment' של ביון, 'רגעי המפגש' של דניאל סטרן, או "הנרקיסיזם הקוסמי" של קוהוט. חלק ממושגים אלו שואבים השראה מהמשגות של 'אי-שניות' (non-duality) הרווחות בהגות המזרחית של הבודהיזם המהיאני והדאואיזם.
בסדנה נתייחס לדיכוטומיות בינאריות המופיעות בקורפוס הפסיכואנליטי: בין אדם לעולמו, בין סובייקט לאובייקט, בין גוף לנפש ובין המציאות לתיאורה השפתי. במקביל, נלמד המשגות בסיסיות של 'אי-שניות' בבודהיזם: 'גוף-נפש-אחד', 'מרחב' כישות נפשית ו'התהוות גומלין הדדית'.
מתוך פרספקטיבות אלו נבחן את ההמשגה התיאורטית של חוויות אחדותיות בפסיכואנליזה כגון "היחדרות הדדית", "פסיכה-סומה", "זולת-עצמי" ו"התמוססות".
הסדנה תתבסס על קריאת מספר מאמרים והרצאות ועל מחשבות והרהורים משותפים שיעלו מתוך הקריאה.
הסדנה תתקיים בימי ג', 08.07.2025 ו-15.07.2025, מ-10:30 עד 18:30.  
רשימת המקורות בקישור זה