לוח שנת הלימודים אמנות הפסיכואנליזה- 2022-2023
טבלת כיתות – שנה א
טבלת כיתות – שנה ב
טבלת כיתות – ממשיכים
קורסי הליבה: (חובה)
שנה א', סמסטר א': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | חלק א'
שנה א', סמסטר ב': יסודות השלילי בתיאוריה הפסיכואנליטית ושורשיהם הפילוסופיים ו חלק ב'
שנה ב' וממשיכים, סמסטר א': על הטראומה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה
שנה ב' וממשיכים, סמסטר ב': הפסיכוסומה: הממד המעברי ביחסי הפסיכוסומה
"מפגש הסלון של פרויד" – מפגש שיח פתוח, מונחה, של הלומדים בכל שנה.
שנה א': 5 מפגשים במהלך השנה (תאריכים יפורסמו בהמשך).
שנה ב': 5 מפגשים במהלך השנה (תאריכים יפורסמו בהמשך).
| שעה | שם קורס |
| 18:30 | קורס ליבה שנה א': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | חלק א' ד"ר גדית אורין וד"ר מעין מזור, מרצה אורח |
| 18:30 | קורס ליבה שנה ב': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה על הטראומה עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי |
| 20:15 | קורס בחירה: יחסי מיכל-מוכל ד"ר גילית הורויץ |
| 20:15 | קורס בחירה: פרויד הבינתחומי מקסים בן-אמו |
| שעה | שם קורס |
| 18:30 | קורס ליבה שנה א': מאמרים מכוננים | חלק ב': יסודות השלילי – מבט פסיכואנליטי בינתחומי עפרה שדות וד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר |
| 18:30 | קורס ליבה שנה ב': הפסיכוסומה: הממד המעברי ביחסי הפסיכו-סומה יפה פרץ צדוק |
| 18:30 | קורס לממשיכים: גורלו של הכאב הנפשי הדר קמפינסקי-שוייצר |
| 20:15 | קורס בחירה: בחינה משולשת – Triptych מיכל היימן |
| 20:15 | קורס בחירה: מוסיקה ופסיכואנליזה ד"ר רוני כרמלי |
| 20:15 | קורס בחירה: קאנט ופרויד – על מקור החוק המוסרי ד"ר רועית דהן |
ה"Atelier" של אמנות הפסיכואנליזה: סדנת כתיבה יוצרת רב-תחומית מונחית (אישית/זוגית/קבוצתית) לתלמידי שנה ב' ולתלמידים ממשיכים.. פתיחת הסדנא מותנית במספר נרשמים. המעוניינים מתבקשים לשלוח מייל אל אורלי לבון: orlavon@zahav.net.il
סגל התוכנית והמרצים בקישור זה
לוח זמנים שנתי 2023-2022 יפורסם בהמשך.
ערב לפתיחת שנת הלימודים יערך ב-08.11.2022. מקום ושעה יימסרו בהמשך.
מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | חלק א' | קורס חובה
גדית אוריין וד"ר מעין מזור (מרצה אורח)
הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו תוך כדי התמקדות באבני דרך עיקריות בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית. נבחרו מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון (ואף מחלוקת) או פריצות דרך בחשיבה על מהות הנפשי, על מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של הפסיכואנליזה להבנה החברה, מבנה הנפש ולריפוי.
נקדיש כשניים-שלושה שיעורים להעמקה בכל מאמר בהקשר שלו, באלטרנטיבה שהוא מקדם וב”לפני ואחרי" של פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של הפסיכואנליטיקאי, ובעזרתו של מעיין מזור, נוסיף לדיון פרספקטיבה מעולמות המיתוסים.
רשימת הקריאה בקישור זה
טראומה ועדות: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה בדיאלוג עם השפה הפואטית | קורס חובה לתלמידי שנה ב'
עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי
הקורס יציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית על הטראומה ויעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד כה. הוא ילווה בהתייחסות בינתחומית לספרות ולקולנוע. אנחנו מאמינים כי במפגש בין שני סוגי שיח: השיח הפסיכואנליטי והשיח הפואטי נחשפים צדדים ומשמעויות חדשות, המאפשרים תנועה מתמדת של רעיונות ממקום משוחרר יותר.
בכל שיעור נדון במאמר אחד ובהקשר שלו להתפתחות המושג על הרצף ההיסטורי. כל מאמר שנבחר לקורס נחשב למחולל שינוי ולמחדש ומעצים חשיבה חדשה. הטקסטים הנבחרים ידונו מתוך דיאלוג עם טקסטים פואטיים רלוונטים מתחום הספרות והקולנוע.
הקורס יועבר במשותף על ידי עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי ויאפשר שיחה בין נקודת המבט של השיח הפסיכואנליטי והשיח הפואטי.
השיעורים ורשימות הקריאה בקישור זה.
תלמידי שנה א' ושנה ב' יבחרו אחד משני הקורסים, בסדר עדיפויות. במידה ויוותרו מקומות פנויים יוכלו להירשם גם תלמידי שנים קודמות.
פרויד הבינתחומי
מקסים בן-אמו
לצד הכתבים העוסקים בתיאוריה הפסיכואנליטית, פרויד גילה עניין רב בטקסטים ספרותיים וביצירות בתחום האומנות הפלסטית. הוא הקדיש להם לא מעט עבודות וכך ייסד מה מכונה כיום "פסיכואנליזה יישומית". תחילה, מטרתו הייתה לנסות להרחיב את חוג קוריו מעבר לאנשי מדע ורפואה בתקווה למצאו בהם קהל אוהד יותר. אך, מטרתו העיקרית הייתה לאושש, להוכיח, להדגים כמה מרעיונותיו התיאורטיות ומהבחנותיו הקליניות כפי שביקש לעשות זאת עם פרסום חמשת המקרים הקליניים המפורסמים שלו.
למשל, הניתוח של יצירה ספרותית "הגראדיווה של ינסן" (1907) שהיא עבודתו הראשונה של פרויד בתחום הפסיכואנליזה היישומית, מאפשר לו להתבונן במנגנונים פסיכופתולוגיים – הכחשת המציאות ופיצול האני – עוד לפני שהבין אותם כמנגנונים השייכים לפסיכוזה ולפרוורסיה.
למעשה, ייקח לפרויד עוד 20 שנה כדי להשלים את הניסוח השלם של מנגנונים אלה אשר התגלו לו לראשונה באמצעות היצירה הספרותית. על כן, נדמה כי מעבר להיותם "יישומים" של הרעיונות הפסיכואנליטיים לעיתים אותן יצירות מהווים מקור השראה להמשגות של אבי הפסיכואנליזה. על כן, פרויד סבר שהאמן והסופר ניחנים בחוש קליני מחודד ביותר כך שהפסיכואנליזה יכולה ללמוד מהם הרבה.
בקורס נלמד מספר מסות בינתחומיות של פרויד, בין היתר:
1. שגיונות וחלומות בסיפור "גרדיווה" מאת ו' ינסן (1907); 2. זיכרון ילדות של ליאונרדו דה וינצ'י (1910);
3. המשמעות של (סדר) העיצורים הקוליים (1911); 4. משה של מיכלאנג'לו (1914); 5. האלביתי (1919).
יחסי מיכל-מוכל
ד״ר גילית הורויץ
"אף לא אחת מהתיאוריות המוכרות לי ׳מכילה׳ את ה׳עובדות׳ שאותן אני מבקש להאיר. […] זהו מאפיין של המרחב המנטלי: הוא אינו יכול להיות מוכל בתוך מסגרת-העבודה של התיאוריה הפסיכואנליטית. האם זהו סימן לתיאוריה פגומה, או שזהו סימן שפסיכואנליטיקאים אינם מבינים שפסיכו-אנליזה אינה יכולה להיות מוכלת בצורה קבועה בתוך ההגדרות בהם הם משתמשים?"
Bion,1970, Attention and Interpretation, Chapter 7: Container and Contained, p. 73
לקונפיגורציה ״יחסי מיכל מוכל״ מקום מרכזי במשנתו של ביון, והיא אף משנה את מובנה ומשמעויותיה עם התפתחותה של חשיבתו. בציטטה לעיל, שנלקחה מהפרק המוצע לקריאה בקורס זה, ביון מציג את הקונפיגורציה בהקשר ליחסים האנליטיים, ואולם, עלינו להכיר בכך שקונפיגורצייה זו אינה ייחודית לפסיכואנליזה.
בקורס נערוך קריאה מוערת ומשתקעת בחלק מפרק זה העוסק ב״יחסי מיכל-מוכל״. נעקוב אחר נקודות המבט שמציע ביון כאן, נעכלן ונרחיבן. העניין שלנו יהיה הקונפיגורציה ביישומה הפסיכואנליטי אך גם ביישומים אחרים: המשתתפים יזומנו ואף יעודדו להוסיף את מחשבותיהם על אודות רעיון המיכל והמוכל על מנת לפתח שיח רב-תחומי.
חומרי הקריאה | בעברית: ״קשב ופרשנות״, פרק 7, ״מיכל ומוכל״.
במקור: Bion, W., (1970), Attention and Interpretation, chapter 7, pp. 72-82
יסודות השלילי: מבט פסיכואנליטי בינתחומי (חובה שנה א')
עפרה שדות וד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳
החשיבה הפסיכואנליטית בעשורים האחרונים מדגישה את חשיבות ״עבודת השלילי״: השלילה, ההעדר, המחיקה והאין, לשם הבנת חיי הנפש והטיפול בה. במסגרת הקורס נכיר מושגים אלה דרך עיון במשמעויותיהם הפילוסופיות (דרך הוגים כגון פרמנידס, אריסטו, הגל והיידגר), קריאה במאמרים מרכזיים בנושא מאת פרויד, ויניקוט וגרין, ופניה לספרות ולאמנות.
כבר פרויד, כפי שטוען גרין, עסק בשלילי. למעשה נכללים במאמריו רבים מהרעיונות המרכזיים בנושא, אותם פיתחו ממשיכיו כגון כפל הפנים של השלילי ויחסיו עם דחף המוות. ויניקוט מדגיש בחשיבתו על יחסי האובייקט, ובפרט על אובייקטים של מעבר והמרחב המעברי, את תפקיד ההעדר והמחיקה בהתפתחות החיים הנפשיים – אך גם עוסק במצבים בהם השלילי הוא הרסני. גרין מרחיב את תפיסותיהם של פרויד, ויניקוט ואחרים על ידי המשגתם לכדי תפיסה כוללת של ״עבודת השלילי״. במסגרת זו הוא מציג רעיונות חדשים כגון, האם המתה, הלוצינציה שלילית ונרקיסיזם שלילי. בקורס נבחן את תרומתם הייחודית של כל אחד מהוגים אלה לחשיבה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית. הלימוד יעשה דרך קריאה במאמרים תיאורטיים בשילוב פניה ליצירות ספרות ואמנות. נראה כיצד יצירות אלה יכולות להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המושגים הפסיכואנליטיים של השלילי, ההעדר, האין ועוד, מצד אחד, וכיצד המושגים הפסיכואנליטיים יכולים להאיר מחדש את יצירות האמנות, מצד שני.
רשימות הקריאה בקישור זה.
פסיכו-סומה: המימד המעברי ביחסי הפסיכוסומה (חובה שנה ב')
יפה פרץ-צדוק
הקורס יהווה מרחב לחשיבה והבנת היחסים המורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש, תוך הדגשה על המימד המעברי ביחסים אלה – מימד המתייחס להתקיימות הדיאלקטית-פרדוקסאלית של אחדות ופיצול, של תנועה בין מציאות פנימית ומציאות חיצונית, של הסובייקטיבי והאובייקטיבי, הנראה והלא נראה המודע והלא מודע.
הקורס ישלב בין למידה עיונית של קריאת מאמרים נבחרים בנושא ולמידה חווייתית דיאלוגית כאשר בתחילת כל שיעור, יתבקשו הסטודנטים בקבוצה להביא אסוציציה, חווייה, מחשבה או יצירה מתחומו שהתעוררה סביב הקריאה באותו שבוע.
רשימות הקריאה בקישור זה.
כל חומרי הקורס (מלבד ספרי הקריאה) יימצאו בקבוצת גוגל דרייב ויישלחו גם דרך המייל הקבוצתי.
תלמידי שנה א' ושנה ב' יבחרו אחד משני הקורסים, בסדר עדיפויות. במידה ויוותרו מקומות פנויים יוכלו להירשם גם תלמידי שנים קודמות.
בחינה משולשת – Triptych
מיכל היימן
מבנה הקורס יושפע ממושג הטריפטיכון. בעברית וביוונית, המקור, משתי המילים – שלושה וקיפול. כול שיעור או שיעור כפול, יבקש להפגיש שלושה צירים, ולבחון אותם צורנית, רעיונית, פיזית. אבחר מושג מן הפסיכואנליזה ואשלח למשתתפות.ים שבוע לפני השיעור.
אציג מצגות, קטעי וידיאו, כולם בהקשר המושג, יצירות של אמנים ואמניות במשולש בין עבודות והכתיבה שלי; יצירות של אמניות.ים, בזיקה למרחבים בן תיאוריה ופרקטיקה; כלים ביקורתיים המשפיעים על עיצוב המרחב, הקול והמבט; שאלונים ייחודיים (החלק האינטראקטיבי בקורס); שיתוף פעיל של משתתפות/משתתפי הקורס מתחום האמנות והטיפול. יעלו מחשבות, מאמרים, זיקות וחיבורים חדשים.
כולל תרגילים. נשים אמניות, אקטיביזם, הפוליטי, ומאבקים בין הפרטי לציבורי – נושאים המעסיקים את יצירתי ויוצרות.ים במאות ה-20 וה-21 באמצעות הרצאות, הקרנת סרטים, מצגות, טקסטים לקריאה, ודגש על דיון משותף.
השיעורים בקישור זה
מוסיקה ופסיכואנליזה
ד"ר רוני כרמלי
"הֲבָנַת פָּסוּק בְּשָׂפָה דּוֹמָה וּקְרוֹבָה לַהֲבָנַת נוֹשֵׂא בַּמּוּזִיקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאָנוּ עֲשׂוּיִים לַחֲשֹׁב. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁהֲבָנַת פָּסוּק קְרוֹבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁחוֹשְׁבִים לְמָה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִקְרָא הֲבָנַת נוֹשֵׂא מוזיקלי." (לודוויג ויטגנשטיין, חקירות 527)
הקורס יעסוק במרחב שבין מוזיקה לבין פסיכואנליזה. במהלכו נחקור מושגים פסיכואנליטיים וכיצד הם באים לידי ביטוי במוזיקה. ננסה לחקור את השפה, הרעיונות והדקדוק המוזיקלי וכיצד הם מאירים מושגים בחקר הנפש וננסה להבין מדוע המוזיקה מהלכת על חלקנו קסם מיוחד, השונה מכל שפה תקשורתית אחרת.
בין היתר, נצלול אל תוך חלימה ו-Reverie, כפיית חזרה, מרחב פוטנציאלי, הלא מודע, וננסה להבין כיצד הם באים לידי ביטוי במוזיקה, מבטהובן ושומאן ועד ניק דרייק ורדיוהד.
השיעורים ילוו בקריאת מאמרים תיאורטיים בתחום הפסיכואנליזה ובהאזנה למוזיקה. דרך יצירות שונות נסקור את ההקשר ההיסטורי והתרבותי בתוכו פעלו אמנים שונים.
השיעורים וחומרי הקריאה בקישור זה.
קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי
ד"ר רועית דהן
האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכדומה.
בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם, לחקור את משמעות הטוב והרוע ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית, כתשתית להבנת תהליכים אישיים ובינאישיים בתרבות.
גורלו של הכאב הנפשי – מכאב נפשי בלתי נסבל אל האבל וממנו אל העצב ואחריו תבוא התקווה
הדר קמפינסקי-שוייצר
* מיועד לתלמידים שסיימו את התוכנית הדו שנתית ומעוניינים בהמשך למידה.
הקורס יעסוק בגורלו של הכאב הנפשי במהלך אנליזה. כאב זה שתחילה אינו ניתן להכלה ונחווה ככאב פיזי או כסימפתום, עובר עיבוד ראשוני מקבל שיום וביטוי מילולי. אך הניסיון הפסיכואנליטי מלמד שזה לכשעצמו לא מספיק ושאנו זקוקים לשם התמודדות עם כאב נפשי לפונקציית אבל המערבת תהליכי עיבוד עמוקים יותר, תיקון ואינטגרציה. לאחר שזו מתבססת מתעורר עצב. עצב המתלווה לקבלת המציאות, על חסרונותיה ואובדניה, ומאפשר התעוררות מחודשת של תקווה נפשית.
נחבר תהליך זה גם לעמדות: זו הפרנואידית-סכיזואידית וזו הדפרסיבית, וגם לרעיונות המקוריים של ג'ון שטיינר ושל דונלד מלצר על הדרכים הפתולוגיות להתמודד עם כאב נפשי.
חומרי הקריאה יתבססו על מלאני קליין וממשיכיה.
רשימות הקריאה בקישור זה.
הסדנאות הן מפגשים מרוכזים ומהוות בחירת-רשות. הן אינן חלופה לשיעור הליבה ו/או לשיעור חובת-בחירה של תלמידי שנה א' וב'. הן מיועדות לתלמידי התוכנית בהווה ובעבר ולחברי המכון.
הקבינט הגרפי
דורית רינגרט
סיור למוזיאון ישראל בירושלים, שבו נתארח בקבינט הגרפי – ארכיון המוזיאון שבו נשמרות יצירות אמנות מקוריות על נייר: רישומים, הדפסים, צבעי מים, פסטל, מאת אמני מופת של התרבות האירופאית (גויה, דירר, פיקסו, מטיס ועוד..) וכן מהתרבות הישראלית.
נתבונן במבחר יצירות מהאוסף ולאחר מכן נבקר בתערוכות המוצגות במוזיאון.
ההדרכה תיעשה על ידי דורית רינגרט, אמנית ועמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
הסדנא תיערך ב – 21.2.23, יום ג 2023, ותימשך כ-5-4 שעות.
עלות הנסיעה ודמי הכניסה למוזיאון על חשבון המשתתפים.
"האיש שלא היה שם": קריאה ב"אמריקה" של קפקא
ד"ר דוד גורביץ'
"מדוע כשמביטים אל חלון זר תמיד נתקלים במשפחה בשעת הארוחה או באיש בודד שמתעסק באיזו שטות מסתורית ליד השולחן, מתחת למנורה תלויה? מבט זה הוא הגרעין ליצירתו של קפקא".
(ולטר בנימין, פרוייקט הפסאז'ים)
"יש לי רושם שרק חבלי ארץ שאינך מכיר, או אולי אינם בהישג ידך, יכולים להתאים לי למחיה".
(פרנץ קפקא:"מכתב אל האב")
הסמינר מתמקד ברומן הראשון של קפקא – הנעדר (אמריקה, 1912). זוהי יצירה פיקרסקית הפורשת את הרפתקאותיו של קרל רוסמן, איש צעיר כבן 17, שנזרק על ידי אביו "כאילו היה חתול טרדן" לגלות אמריקה, לאחר שמשרתת פיתתה אותו ואף ילדה לו ילד. הגירוש מאיר את יחסיו הקשים של קפקא עם האב, אך אולי גם מאפשר התחלה חדשה בתוך קהילייה אוטופית יוצאת דופן של "האנשים הבודדים" . הסמינר עוקב אחר נדודיו של הגיבור בתוך האייקונים האמריקניים הגדולים עד למקום פלאי ומוזר הקרוי "תיאטרון הטבע של אוקלהומה". פרק בלתי גמור זה, שקפקא ייעד אותו להיות פרק הסיום, מציב את האניגמה הקפקאית במלוא חריפותה: האם זוהי פנטסיית המוות וההיעלמות של האני או מקום לתיקון אוטופי ומיסטי המחבר את האני לעצמו ופותח בפניו חלון לגאולה משיחית "קטנה" בעולם המחוות של התיאטרון.
בסמינר נקרא יחד פרקים נבחרים בטקסט באמצעות תיאוריות פסיכואנליטיות ופוסט סטרוקטורליסטיות עכשוויות, כשהדגש הוא על שפתו המיוחדת של קפקא – שפה גופנית וחומרית המיוסדת על מבטים ומחוות; שפה אנטי- בורגנית זו חושפת את "הקיום הפנימי" שלנו בעולם.
הסמינר יערך ביולי 2023.
תוכן המפגשים ורשימות הקריאה בקישור זה
ה"Atelier": סדנת כתיבה יוצרת רב-תחומית מונחית (אישית/זוגית/קבוצתית).
מנחה: יפורסם בהמשך.
כדי להיעזר בכתיבה ניתן יהיה לבחור לליווי מי מחברי המכון.
"מפגש הסלון של פרויד"
מפגש שיח פתוח בהנחיית יו"ר התוכנית, אורלי לבון, ד"ר גילה עפר, ומנחה נוסף של הלומדים בכל שנה.
שנה א': 5 מפגשים בשנה. שנה ב': 5 מפגשים בשנה.
