לוח הקורסים הבינתחומיים 2021-2020

הלימודים בתכנית הלימודים הבינתחומיים של המכון מורכבים מ-2 קורסי ליבה ו-2 קורסי בחירה בשנה.
הקורסים סמסטריאליים. הלימודים מתקיימים בימי שלישי. שיעורי החובה מ-18:30 עד 20:00. שיעורי
הבחירה מ-20:10 עד 21:40.

קורסי הליבה:
שנה א', סמסטר א': מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה
שנה א', סמסטר ב': המימד המעברי של יחסי הפסיכוסומה
שנה ב', סמסטר א': החשיבה בתמונה: אצל פרויד ובעקבותיו
שנה ב', סמסטר ב': אבל ותיקון בפסיכואנליזה

קורסי הבחירה:
1. מרחבי היצירה בשעה הטיפולית
2. השלילי במחשבתו של אנדרה גרין
3. אינצסט – דת ומיתולוגיה, מגדר ופסיכואנליזה
4. אל תוך הקצה הפרמיטיבי: חקירה גופנית-נפשית של מצבים מנטאליים ראשוניים
5. על המרחב הטרנספורמטיבי בתהליכים יצירתיים באמנות ובפסיכואנליזה

הקורסים והמרצים: תקצירים

שנה א' – סמסטר א'

קורס ליבה: מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה חלק א'
ד״ר גילה עופר, פרופ׳ שי פרוגל

הקורס יעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד ימינו, ויציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית. המאמרים המוצעים בו מסמנים כוון חדש  ומתווים דרך אחרת של חשיבה.
בחרנו מאמרים שהיוו צמתים חשובים של דיון )ואף מחלוקת( או פריצות דרך בחשיבה על מהות הנפשי, מהותו של הלא-מודע ועל תרומתה המתחדשת של  הפסיכואנליזה להבנה ולריפוי.
בכל שיעור נדון במאמר אחד, בהקשר שלו, באלטרנטיבה שהוא מקדם ובלפני ואחרי" של פרסומו. נשים דגש על השינויים בחשיבה אודות עמדתו של  הפסיכואנליטיקאי, ונוסיף לדיון פרספקטיבה פילוסופית.

גילה עופר – Ph.D היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ואנליטיקאית קבוצתית. היא חברה מייסדת ויו"ר לשעבר של מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו וחברה מייסדת של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. היא מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב. פרסמה את עבודותיה )בתחומים של חלומות, מגדר ומיניות, הלא מודע  ועוד( בכתבי עת מובילים והציגה אותן בישראל, אירופה וארה"ב.

שי פרוגל – מרצה לפילוסופיה, מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל  אביב. עמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

שנה א' – סמסטר ב׳

קורס ליבה: המימד המעברי של יחסי הפסיכוסומה
יפה פרץ צדוק

בקורס נלמד על היחסים הדיאלקטיים והמורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש. נתרכז במימד המעברי המתקיים ביחסים אלה – מרחב שאינו מתאר רק את הגוף ואינו מתאר רק את הנפש, אלא גם מרחב אחר, זה שביניהם. זהו מרחב המחזיק בו-בזמן נפרדות ואחדות, מציאות פנימית ומציאות חיצונית, סובייקט ואובייקט, חלקי מודע ולא מודע. זהו המקום בו משתכנים יחד דחפים ורגשות מנותקים, אך גם קשורים, לעיתים מנוגדים, רגשות מסוג שנאה  ואהבה שליטה והעדר שליטה.

יפה פרץ-צדוק – ראש תוכנית הלימודים הבינתחומיים במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו ומורה בה, פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכואנליטיקאית מנחה, מלמדת בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן ובמכון מגיד.

שנה ב' ותלמידים ממשיכים – סמסטר א׳

קורס ליבה: החשיבה בתמונה: אצל פרויד ובעקבותיו
מקסים בן אמו

לצד שלל מושגים שפרויד הוריש לנו הוא גם הניח ליורשיו רעיונות ואינטואיציות שלא עלה בידו לפתח אותם בעודו חי, והפכו בעקבותיו למושגים  מרכזיים בפסיכואנליזה (האני-עור, העברה-נגדית, דחיית-שם-האב).
המונח חשיבה בתמונה מופיע בכתביו של פרויד במספר מקומות (בעיקר בספרו "פירוש החלום") ורק לאחרונה מונח זה (או דומה לו) זוכה להתייחסות  הולכת וגוברת אצל הפסיכואנליטיקאים.
הרעיון של חשיבה בתמונה מניח שמתקיים לצד החשיבה המופשטת או האבסטרקטית, השולטת בשעת היום, חשיבה נוספת, מקורית ואותנטית, שחומר הגלם שלה הם תמונות לעומת המילים מהן מורכבת המקבילה. זוהי כמובן החשיבה ששולטת בחלום, אך לא רק – כי גם במצב של ערנות אנו  עושים שימוש נרחב בחשיבה בתמונה.
על פי פרויד, החשיבה בתמונה מעניקה לנו מודעות ותובנות מאוד "לא מושלמות", אך מנגד "היא קרובה יותר לתהליכים לא מודעים לעומת החשיבה המילולית והיא ללא ספק הרבה יותר ישנה ממנה…" (מתוך המאמר "האני  והסתם").
בקורס ננסה לחלץ מכתביו של פרויד את המרכיבים הבסיסיים של החשיבה בתמונה ואיזה פונקציה היא ממלאה בכלכלה הנפשית. נבחן גם את המופעים השונים שלה בתיאוריה הפסיכואנליטית העכשווית (לרבות אצל אוגדן עם השימוש שהוא עושה ב-reverie של ביון, ואצל בני הזוג בוטלה עם התיאוריה שלהם על הפיגורביליות הנפשית).

מקסים בן אמו – פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרצה ומורה על משנתו של פרויד במסגרות שונות; פרסם שורה של מאמרים בארץ ובצרפת בעלי זיקה למטה-פסיכולוגיה הפרוידיאנית; מרצה, מדריך ומטפל בטיפול הורה-ילד באוריינטציה פסיכואנליטית; ראש היחידה לטיפול הורה-ילד במכון שלם; העורך המדעי  ומחבר המבוא של הספר "תסריטים נרקיסיסטיים של ההורות".

שנה ב׳ ותלמידים ממשיכים – סמסטר ב׳

קורס ליבה: אבל ותיקון בפסיכואנליזה
הדר קמפינסקי-שוייצר

הקורס עוסק בחשיבותה של פונקציית האבל בנפש ובמושג התיקון  כפי שהומשג ונחקר בתאוריה הקלייניאנית. בקורס נבחן את יכולת ההתאבלות (reparation) על מה שלא מתאפשר, על מה שנגמר ועל מה שלא נוכל לדעת או להשיג. ננסה להבין מדוע זוהי פונקציה הכרחית להתפתחות נפשית תקינה וכיצד היא קשורה ליכולת לשאת כאב וסבל נפשי. כמו כן נעסוק בגורמים לעכבה ביכולת להתאבל. בנוסף נחקור את הקשר שבין היכולת להתאבל על מה שהתקלקל או על מה שאי אפשר בעזרת פונקציית התיקון המתעוררת  בנפש מתוך הרסנות ואשמה.

הדר קמפינסקי-שוייצר – פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית התפתחותית מומחית; מלמדת בתוכנית ההכשרה הפסיכואנליטית ובתכנית הבינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו; מרכזת במכון את קבוצת הקריאה של כתבי מלאני קליין; מורה ומדריכה במסגרות שונות בהן מרכז וויניקוט,  התחנה לטיפול פסיכולוגי גבעת חיים ונוספות.  

רשימת הקריאה כאן.

קורסי בחירה

סמסטר א'

מרחבי היצירה בשעה הטיפולית
איריס לרמן, ד"ר מירי רוזובסקי

"….לכל מקום שאליו האנליטיקאי מגיע הוא מגלה שהיה שם סופר לפניו"
(פרויד 1901)

בסמינר זה ננסה ללמוד מסופרים ומתיאורטיקנים פסיכואנליטיים, שלמדו מסופרים, על האמצעים שמאפשרים את התפתחותה, העמקתה ופרישתה של  העלילה הטיפולית.
נעסוק בתאוריה של הטכניקה הטיפולית, מתוך פרספקטיבה הרואה במפגש האנליטי תהליך של יצירה הדדית של טקסט, המשותף למטפל ולמטופל.
נתייחס לטקסט הנכתב כטקסט פואטי המתקיים במרחב של "השלישי  האנליטי", וככזה  מתקיים )גם( כאובייקט בפני עצמו.
במהלך הסמינר נקרא, הן מתוך טקסטים תיאורטיים ואישיים של סופרים, המגדירים את מרחבי ותהליכי היצירה של עצמם כגון: מרגריט דיראס, מרגרט אטווד ודוד גרוסמן, והן תיאורטיקנים מתחומי הפסיכואנליזה, אשר דנים בתהליך האנליטי כמרחב יצירתי, כגון: ויניקוט, אוגדן, פרו, בולס, פריאל  ואייגן.
יחד עם הקריאה, נתבונן בורבטים של המשתתפים כטקסט בתהליך היווצרות.  דרך אלו וגם אלו נחפש את המרחב הנפשי היצירתי, ואת הקול  הייחודי היוצר של כל מטפל.
נשתמש בכלים ספרותיים ופסיכואנליטיים בכדי לבחון את ההתחוללות של המעשה הטיפולי בטקסט הנכתב. כך לדוגמא: נעקוב אחר הטרנספורמציות הרגשיות המתרחשות בשעה הטיפולית דרך התבוננות בעלילה הנפרשת.
נקדיש התבוננות מיוחדת לשפת הטיפול ולשימוש במטפורות. נבחין בין התערבויות רוויות ולא רוויות ובהשפעתן האבוקטיבית. נתפש את האופנים בהם נוצרת האווירה, ואת הפנטזיה הלא מודעת המשותפת למטפל ומטופל.
נתבונן בדמויות שהמטפל והמטופל מגלמים בכל רגע נתון, ובתנועה שלהם בין  מספר למשתתף.

איריס לרמן – פסיכולוגית קלינית-מדריכה. פסיכואנליטקאית מנחה במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו, מלמדת בתכנית "מפגשים פסיכואנליטיים". מדריכה בתכנית לפסיכותרפיה של אוניברסיטת תל אביב,  באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז ויניקוט.

מירי רוזובסקי – עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת  זמננו, סופרת, עורכת ומנחת תהליכי כתיבה שונים.

רשימת הקריאה כאן.

 

השלילי במחשבתו של אנדרה גרין
עפרה שדות וד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר

אנדרה גרין הוא אחד הפסיכואנליטיקאים המקוריים והמרתקים של המאה ה-20. גרין האמין כי תפיסתו לגבי ״עבודת השלילי״ היוותה את גולת הכותרת של עבודתו – ומושג זה אכן יעמוד במרכז הקורס. גרין שאב את המושג מהפילוסוף הגרמני ג. פ. ו. הגל, אולם פיתח אותו כמושג פסיכואנליטי, בין היתר, על בסיס עבודותיהם של פרויד, ויניקוט וביון. במסגרת הקורס נלמד את רעיונותיו של גרין על אודות השלילי ביחס למקורות הפילוסופיים והפסיכואנליטיים הנזכרים. כמו כן, נתוודע למושגים נוספים שפיתח אשר קשורים בשלילי, כגון, הלוצינציה שלילית, נרקיסיזם שלילי, האם המתה, ונבחן את תרומתם הייחודית לחשיבה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית. במקביל לקריאה בכתבים הפילוסופיים והפסיכואנליטיים הרלוונטיים נתבונן ביצירות ספרות, שירה ואמנות פלסטית שמעמידות במרכזן את השלילי: העדר, אין, מחיקה וכד׳; נראה כיצד יצירות אלה יכולות להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המושגים של גרין, מצד אחד, וכיצד עבודתו של גרין יכולה להאיר מחדש את  יצירות האמנות, מצד שני.

עפרה שדות – עובדת סוציאלית קלינית, פסיכואנליטיקאית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מורה בתוכנית הלימודים הבינתחומיים במכון תל  אביב. מורה ומדריכה בבית הספר לפסיכותרפיה של מכון מגיד.

ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר – בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. פוסט-דוקטורנטית בתכנית הבינתחומית  לפסיכואנליזה באוניברסיטת חיפה.

הסילבוס כאן.

 

אינצסט – דת ומיתולוגיה, מגדר ופסיכואנליזה
ד״ר רות קרא ויואב אנטמן
חידת יחסי השארות מהווה אחת מסוגיות היסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית מימי פרויד ועד ימינו, בחקר המיתוס והדת. משאלת העריות נטועה במבנה ההתפתחות של האישיות הפרטית וכן משקפת מבנה אוניברסלי מיתי ורב-עוצמה החוצה תרבויות, דתות ושפות.
הדיון בסוגיה מורכבת זו נע בין ההכרה בהיבט הפתולוגי וההרסני של התופעה, לבין היותה משאב השראה ספרותי, רעיוני ופסיכולוגי פורה ומצמיח. תימת האינצסט שבה וחוזרת בטקסטים ובמקורות יסוד החל במיתולוגיה היוונית, במקרא ובמזרח הקדום, ועד לימינו אנו, והיא מהווה מצע לדיונים פסיכואנליטיים מכוננים. בשנה זו נרחיב את הדיון בטקסטים קבליים ומיתיים העוסקים באינצסט ונדון בתפיסות יונגיאניות של גילוי עריות.
כמו כן נבקש להעמיק בבחינת הזיקות שבין הפסיכואנליזה לבין החברה והתרבות בסוגיית גילוי העריות. נעסוק בבחינת האספקטים המגדריים של התופעה, ונדון במערך הניצול של גילוי העריות כחושף טראומות אישיות הנטועות גם בקונטקסט חברתי ותרבותי רחב. נמשיך את הדיון ביישומן של תיאוריות פסיכואנליטיות ביחס למקורות קלאסיים מתולדות הדתות, המשקפים את התנועה של תימת האינצסט בין המטאפורי לממשי, ובין חולי ותיקון.

ד״ר רות קרא-איוונוב קניאל  חוקרת קבלה ומיסטיקה יהודית, עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בתזמננו, משוררת.
יואב אנטמן
 – פסיכולוג קליני, עמית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

סמסטר ב'

אל תוך הקצה הפרימיטיבי: חקירה גופנית-נפשית של מצבים מנטאליים ראשוניים
אריאנה גוטמן ומיכל גולדברג-אייל

הקורס מזמין לחקירה והתוודעות אל מצבים מנטאליים ראשוניים דרך שילוב של תרגול גופני-חווייתי ולמידה תיאורטית. מצבי נפש פרימיטיביים מתרחשים בראש ובראשונה במישור הגופני-חושי, ותפיסת העצמי הבראשיתית של התינוק מבוססת בראש ובראשונה על חוויות חושיות: אלה המתרחשות בתוך גופו ואלה הקשורות לתחושות על פני העור ולקשר החושי/רגשי עם הדמות המטפלת, חוויות אלה מכוננות את תחושת הקיום )או תחושת אובדן הקיום( הבסיסית ביותר. השיעורים יכללו חלק תיאורטי ולאחריו המשתתפים יוזמנו להתנסות פיסית: המחשה, עיכול ועיבוד של הרעיונות דרך הגוף.

אריאנה גוטמן – עו״ס קלינית, פסיכותרפיסטית, עמיתה במכון ת״א לפסיכואנליזה בת זמננו, שחקנית, מורה לתנועה ומשחק, בוגרת הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, בעלת תואר שני בפילוסופיה, מתרגלת בודהיזם  וחוקרת את החיבורים נפש-גוף-תנועה-טיפול.

מיכל גולדברג-אייל – מטפלת בשיאצו, שחקנית, בוגרת סמינר הקיבוצים, מוזיקאית ומורה לאילתור בקול, תנועה ומשחק מתוך קשיבות לכאן ועכשיו, עוסקת שנים רבות במדיטציה, יוגה, טאי צ'י, קונטקט וכמטפלת בשיאצו. יוצרת מופע האלתור ״הנני״.

רשימת הקריאה כאן.

 

על המרחב הטרנספורמטיבי בתהליכים יצירתיים באומנות ובפסיכואנליזה
אורנה שרצקי, דורית רינגרט

דרך התבוננות ועיון ביצירות אמנות בתחומי המחול, הרישום, הציור, מתוך הקשבה והתמקדות בתהליכי היצירה, נתחקה אחרי אזורים אלה היכן שמתחוללת טרנספורמציה ונראה כיצד הם מנוסחים בפסיכואנליזה.
כיצד "נולד" רעיון? האם נוכל לזהות שינוי המתרחש בעת תהליך היצירה? כיצד ניתן להבחין בטרנספורמציה מסדר אחר הגלומה ביצירה? באיזה אופן מקריות, טעויות, אי ידיעה הסחת הדעת ומצבי תודעה אחרים, נטועים בתהליך היצירה? באומנות ובתהליך הטיפולי.
נבקש להתבונן בסוגיות אלה דרך הספרות הפסיכואנליטית כפי שמשתקפים בכתביהם של ביון ויניקוט מריון מילנר ואחרים ומבעד לעיון ביומנים של אמנים, בראיונות אינטרנטיים, וביצירות עצמן.
נעסוק בין היתר ביצירתם של  מרס קנינגהאם (Merce Cunningham), ג'ספר ג'ונס (Jasper Johns), שרלוטה סלומון (Charlotte Salomon) ופרנסיס בייקון (Francis Bacon).

אורנה שרצקי – פסיכולוגית קלינית בכירה, פסיכולוגית חינוכית מומחית. עמיתה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מורה ומדריכה במרכז ויניקוט.

דורית רינגרט – אמנית (עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים ובמוזיאונים בארץ); עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו; מלמדת במכללת אורנים ובמרכז האקדמי ויצו חיפה.

רשימת הקריאה כאן.

 

 

כל הזכויות שמורות © 2015 מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו