התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה

לוח שנת הלימודים – כאן
כיתות שנה א
כיתות שנה ב
ממשיכים וסדנאות

סמסטר א'

סמסטר ב'

סוף סמסטר ב': סדנה (רשות)
חלומות בעולם הקבלי ובתיאוריה הפסיכואנליטית
רות קרא איוונוב קניאל
יום ב' 29.07.24, מ-10:30 עד 18:30 

הערות כלליות:

המפגש הראשון, ביום ג' 17.10.2023: יהיה ערב פתיחת שנה"ל (מיקום ושעה יימסרו בהמשך).
המפגש האחרון: ערב סיום שנה.
במהלך כל סמסטר תוזמנו להשתתף בערב פורום. (מועדים יימסרו בהמשך).
מפגשי "הסלון של פרויד": בימי השלישי שבהם לא מתקיימים לימודים, יערכו לכל מחזור בנפרד, מפגשי שיח פתוח בהנחיית יו"ר התוכנית, אורלי לבון, וד"ר גילה עופר. המפגשים יתקיימו בזום, למעט המפגש הראשון בסמסטר א' לשנה א', שיתקיים פרונטלית (תאריכים ושעות מדויקים יפורסמו בתחילת השנה).
שנה א': 4 מפגשים בשנה.
שנה ב': 4 מפגשים בשנה.
תלמידים ממשיכים: מוזמנים להירשם לקורסים ייעודיים עבורם ב-18:30, ולקורסי הבחירה ב-20:00.

טופס הרשמה לקורסי הבחירה יישלח במייל

סגל התוכנית והמרצים בקישור זה

לוח הזמנים השנתי בקישור זה

הקורסים | תקצירים

סמסטר א' | קורסי ליבה חובה

מאמרים מכוננים בפסיכואנליזה | קורס ליבה שנה א'
ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ וגדית אוריין

 "הפסיכואנליזה היא רפובליקה של רוח, של מרחבי הגות ויצירה… של אחווה רוחנית-תרבותית אשר תברא לאינסוף מצע של אידאלים ורעיונות המוקדשים להבנתנו זה את זה… מרחב חירות פתוח לרווחה של הגות ושל יצירה חופשיים". (רענן קולקה 2018)
זהו קורס מבוא לתוכנית שמחבר בין הפסיכואנליזה לתרבות שממנה היא צומחת, עליה היא משפיעה ובתוכה היא מתהווה.
רשימת השיעורים בקישור זה

שלושת רגעי המפתח בתאוריה של פרויד | קורס ליבה שנה ב'
מקסים בן אמו

יש כמה דרכים לקרוא וללמוד את פרויד: באופן כרונולוגי – וכך לעקוב אחרי כתביו העיקריים זה אחר זה; או על פי מקבץ של תקופות (פרויד המוקדם, האמצעי והמאוחר). אפשר גם לבחור להתמקד בטקסט מסוים להעמיק בו, להשתהות עמו, זאת במיוחד בגלל העובדה שהטקסטים של פרויד מתאימים במיוחד לקריאה "תלמודית".
בקורס זה אני מציע ללמוד את התיאוריה של פרויד על סמך "רגעי מפתח" שלה. כלומר, להתמקד באותן נקודות הבשלה קריטיות בהתפתחות התיאוריה, כאלה המאפשרות לסכם ולארגן מחדש מכלול של עבודות לפני ואחרי. למעשה, אותם רגעי מפתח מהווים כשלעצמם מעין "מפתחות" כדי להבין את העיקר שבתיאוריה של פרויד ומאפשרים אם כך להתהלך בצורה נינוחה יותר בסבך ובמורכבות שכה מאפיינת אותה. יש לזכור שלכול "רגעי מפתח" השלכות כבדות משקל בפרקטיקה הטיפולית.
במהלך הקורס נבחן את ההתפתחויות האלה על סמך רישומים של טיפול אנאליטי ודוגמאות קליניות.
מצאתי שלושה רגעי מפתח שכאלה ולכול אחד חיבור מרכזי המייצג אותו: הספר פירוש החלום" משנת 1900; "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות" משנת 1905; והמאמר "מעבר לעקרון העונג" מ-1920, המייצג מה שנהוג לכנות המפנה התיאורטי של שנות העשרים בתיאוריה הפרוידיאנית.
מעבר לטקסטים אלה נפנה לחיבורים נוספים של פרויד ושל אחרים שיעזרו.
רשימת קריאה בקישור זה

סמסטר א' | קורסי בחירה

פסיכואנליזה ושירה – מסע אל לב הקיום | בחירה
עדנה בור לב

 "כאילו התגבשתי מענן או עליתי מן האדמה"
(רוברט פרוסט)
בין הפסיכואנליזה לשירה קימת זיקה עמוקה. אלו הן שפות יצירתיות, המבקשות לתת ביטוי ולתור אחר טיבו של הקיום. להביע את מה שלא ניתן לומר בצורה אינפורמטיבית, לעורר חויה, הבנה, חיבורים חדשים והיפתחות באמצעות המילים, למרות המילים ומבעד למילים אל מה שבנו ומעבר לנו.
בקורס נתבונן בנקודות השקה בין השירה והפסיכואנליזה. בקשרים הגלויים והסמוים הפועמים בעורקיהם ובמצע התרבות הרחב בו הן מתקימות באופן שישזור ויחבר שני תחומי דעת אלו במסע אל לב הקיום האנושי.
רשימת קריאה ומתווה הקורס בקישור זה

מוסיקה ופסיכואנליזה | בחירה
ד"ר רוני כרמלי 

"הֲבָנַת פָּסוּק בְּשָׂפָה דּוֹמָה וּקְרוֹבָה לַהֲבָנַת נוֹשֵׂא בַּמּוּזִיקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאָנוּ עֲשׂוּיִים לַחֲשֹׁב. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁהֲבָנַת פָּסוּק קְרוֹבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁחוֹשְׁבִים לְמָה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִקְרָא הֲבָנַת נוֹשֵׂא מוזיקלי." (לודוויג ויטגנשטיין, חקירות 527)

הקורס יעסוק במרחב שבין מוזיקה לבין פסיכואנליזה.
במהלך הקורס נחקור מושגים פסיכואנליטיים וכיצד הם באים לידי ביטוי במוזיקה. ננסה לחקור את השפה, הרעיונות והדקדוק המוזיקלי וכיצד הם מאירים מושגים בחקר הנפש וננסה להבין מדוע המוזיקה מהלכת על חלקנו קסם מיוחד, השונה מכל שפה תקשורתית אחרת.
בין היתר, נצלול אל תוך חלימה ו-Reverie, כפיית חזרה, מרחב פוטנציאלי, הלא מודע, וננסה להבין כיצד הם באים לידי ביטוי במוזיקה, מבטהובן ושומאן ועד ניק דרייק ורדיוהד.
השיעורים ילוו בקריאת מאמרים תיאורטיים בתחום הפסיכואנליזה ובהאזנה למוזיקה. דרך יצירות שונות נסקור את ההקשר ההיסטורי והתרבותי בתוכו פעלו אמנים שונים.
סדר השיעורים בקישור זה

קשרי הגומלין בין אוצרות ומחקר תרבות ובין הפסיכואנליזה | בחירה
אורי דרומר

הקורס יעסוק בהצגת האופנים בהם מופיעים מושגים פסיכואנליטיים בתרבות החזותית; אמנות, קולנוע, עיצוב חזותי, קומיקס ואנימציה וכן כיצד מופעים אלו מאירים מחדש מושגים פסיכואנליטיים.
השיעורים יתבססו על תערוכות שאצרתי בשנים האחרונות בשדה האמנות הישראלית, המלוות במחקר אוצרותי, חלקן לוו בספרי מחקר. המחקר האוצרותי שמלווה את עבודת האוצרות עצמה, מבוסס על אוריינטציה הרואה בשדה האמנות מעין מעבדה ויזואלית, של התבוננות אידיוסינקרטית בקיום הלא מודע, ובכלל זה במיניות ובפסיכופתולוגיות בתרבות בת זמננו.
את השיעורים ילוו טקסטים או ספרי מחקר שליוו את התערוכות ולפני כל שיעור ישלחו הפניות לטקסטים רלוונטיים, דימויים וקטעי קולנוע.
ההרצאות יתקיימו במתכונת של הרצאה פרונטלית, צפיה בתיעוד תערוכות, עבודות אמנות וחללי תערוכה, סרטי קולנוע וקריאה בטקסטים.

רשימת השיעורים בקישור זה.

סמסטר ב' | קורסי ליבה חובה

יסודות השלילי והאחרות – מבט פסיכואנליטי בינתחומי | ליבה שנה א'
עפרה שדות וד״ר רקפת אפרת לבקוביץ׳ הולצר

החשיבה הפסיכואנליטית בעשורים האחרונים מדגישה את חשיבות ״עבודת השלילי״: השלילה, ההעדר, המחיקה והאין, לשם הבנת חיי הנפש והטיפול בה. במסגרת הקורס נכיר מושגים אלה דרך עיון במשמעויותיהם הפילוסופיות, קריאה במאמרים מרכזיים בנושא מאת פרויד, ויניקוט וגרין, ופניה לספרות ולאמנות.  בעוד ששלילה היא הכרחית להשגת נפרדות, הכרה באחרות האחר מהווה את שיאה. בחלק השני של הקורס נכיר את מושג האחרות הפילוסופי דרך עמנואל לוינס ולאחר מכן נראה כיצד ניתן ליישמו על התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטיות באמצעות קריאה של אוגדן ופולנד.
רשימת קריאה בקישור זה

עדות – טקסטים מכוננים בפסיכואנליזה, וביטויים הפואטי | ליבה שנה ב'
עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי

במאמרה "מות העד: מחשבות על מה שנותר עם הסתלקותם של העדים" (2021), מיכל בן נפתלי מצטטת את אלי ויזל שכינה את העידן הנוכחי "עידן העדות". כותרת זו משותפת להוגים שונים מדיסיפלינות שונות, פסיכואנליטיקאיות, פילוסופיות ומעולם היצירה כספרות, שירה, אמנות חזותית ועוד.
בסמינר, נקרא יחד, טקסטים פסיכואנליטיים הנוגעים לעדות: פונקציית העד הפנימי, תפקידו של העד הפנימי, העד החיצוני, ומעשה העדות עצמו. נקרא טקסטים מאת דורי לאוב ושושנה פלמן, דנה אמיר, וורן פולנד, צביה זליגמן, סמואל גרסון, חנה אולמן רינה דודאי ועוד.
בצמוד לטקסטים פסיכואנליטיים אלו, נחווה את האופן בו העדות לובשת צורה, באמצעות ביטויים פואטיים שונים, והאופן בו ניתן לנתח את הביטויים הללו, באמצעות המשגות מתוך התיאוריות הפסיכואנליטיות. נעשה זאת באמצעות כותבים כאהרון אפלפלד, פרימו לוי, ק. צ'טניק, דן פגיס, אידה פינק ועוד.
הקריאה המשותפת, תנסה להתחקות אחר טבעה של העדות, המנסה ללכוד את "החור השחור", את "שפת ההיעדר" של טבעה החמקמק של הדיסוציאציה והטראומה.
ביבליוגרפיה בקישור זה

סמסטר ב' | קורסי בחירה

השלישי היצירתי והקשב הפואטי – סדנה של קריאה וכתיבה | בחירה
מירי רוזובסקי

הקשר בין תהליכי יצירה ותהליכים פסיכואנליטיים נדון כבר אצל פרויד ב"הערות על דפדפת הפלא" (1925)  וב "אנליזה סופית ואינסופית" (1927)  ובהמשך עסקו בכך רבים, אשר בחנו את טבעו של היוצר, את טבעה של היצירתיות ואת המרחב היצירתי בכלים ובמושגים פסיכואנליטים.
קורס זה יתקיים כסדנת כתיבה וקריאה שבה נבקש להבין טקסטים ספרותיים ותרגילי כתיבה בכלים פסיכואנליטיים. במהלך הסדנה יינתנו תרגילי כתיבה וכן ייקראו סיפורים קצרים, מסות וקטעי הגות.
הקןרס מבקש לשהות במרחב השלישי, היצירתי, שבין הטקסט, הכותב שלו והנמען (מאזין או קורא). על משקל טענתו של ויניקוט שאין תינוק בלי אם, וטענתו של אוגדן שאין מטופל בלי מטפל,  סדנה זו מבקשת להתייחס ל"שלישי היצירתי" כאל  ישות פסיכולוגית ואסתטית הנוצרת ומתקיימת מתוך ובתוך המפגש בין כותב ובין היצירה או הדמות הנכתבת. הקשב הפואטי והפסיכואנליטי שנבקש לממש במהלך הכתיבה, הקריאה, ההקראה והדיון יכונן את המרחב היצירתי כמפגש אינטרסובייקטיבי שבו הטקסט (הנכתב או הנקרא) פועל כאחד המשתתפים, והמבנים הפואטיים, הז'אנריים והשפה הם רק חלק מהדיאלוג הפעיל המתקיים במפגש זה.
רשימת קריאה בקישור זה

קורס בחירה: נשים באמנות החזותית – הערכה מחודשת | בחירה
מיכל היימן

כשהיא נטועה עמוק בתוך הפוליטי, התיאורטי, המגדרי, החברתי, המשפחתי, היימן תבחן בקורס, תוך שיתוף הסטודנטיות.ים, את יצירתן של מספר נשים (רשימה בהמשך), וניסיון הערכה מחדש של תרומתן להיסטוריה של התרבות החזותית והפסיכואנליזה בארץ ובעולם. את תרומתן להנכחת שאלות בין הפרטי והציבורי, על אתיקה טראומה והביוגראפי, השיח הפוליטי והמגדרי, "היה או לא היה", תיאורי מקרה ועיונים פסיכואנליטיים, קשרים טעונים בין דימויים וטקסטים, אסטרטגיות שונות שלהן, 'התקפות על חיבורים', וכן שורה של מושגים היימן תציג חלק מיצירתה המחפשת אחר צורות התבוננות חדשות, דיסציפלינה חדשה, בין אמנות ותרפיה, החותרת תחת המושג תערוכת אמנות, עיון פסיכואנליטי ו"חדר הטיפולים", אנליזה עצמית, צלמים ומצולמים, בין תיאוריה והפעלתה. אלה יהוו בסיס לקורס אשר ישלב חשיבה ביקורתית על עבודתה וכתיבתה של היימן עצמה ושל אמניות אחרות.
רשימת שיעורים בקישור זה

קאנט ופרויד – על מקור החוק המוסרי | בחירה
ד"ר רועית דהן

האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכדומה.
בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם, לחקור את משמעות הטוב והרוע ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית, כתשתית להבנת תהליכים אישיים ובינאישיים בתרבות.
רשימת קריאה תימסר בהמשך.

קורסים לממשיכים | סמסטר א'-ב'

דחפים מיניים ככוחות מניעים באמנות ובאמנות הפסיכואנליזה | קורס דו סמסטריאלי
עמונואל עמרמי

מטרת הקורס לחקור את הקשר המבני בין המיניות הילדית, הגולמית והראשיתית ("פרוורסיה פולימורפית" כהגדרתו של פרויד) לבין תהליכי יצירה, פעילות אמנותית ועבודה פסיכואנליטית.
הלמידה בקורס תתבסס בעיקר על הטקסטים של פרויד, בתוספת מאמרים של אנליטיקאים אחרים. הטקסט המרכזי לאורך הקורס יהיה "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות" (1905), שבעזרת הוגים אנליטיים חשובים ישמש בסיס ליציאה לדרך ממנו, אך גם גם מטרה להתנגח בה.
ניתן לזהות ארבעה שלבים שלאורכם תתקדם הלמידה בקורס:
השלב הראשון יוקדש לניסיון (מן הסתם שאינו ניתן למימוש מלא) להקיף את מרחב המיניות. הלמידה תנוע סביב שאלות כגון מהי המיניות לפני ואחרי פרויד, אפיוני המיניות הטרום-גניטלית, אוטו-ארוטיות, מושג הדחף ותיאוריית הדחפים החלקיים כשדות כוח דו-קוטביים. העיסוק בדחף ידרוש בירור מושגי הסובייקט והאובייקט של הדחף וההתחלפויות ביניהם במצבים קליניים שונים. כמו כן, תיערך חקירת הקשר בין פנטזיות לפרוורסיות ותעלה שאלת מעמדן של פרוורסיות בימינו.
כבר בשלב זה, וביתר שאת בשלבים הבאים, שאלת הזיקות בין הדחף המיני לפעילות יצירתית ואמנותית תלווה את הקריאה והלמידה לאורך כל הדרך. כל מפגש יסתיים עם הקרנת יצירות אמנות וקטעים רלוונטיים הקשורים לנושא השיעור הנלמד.
בשלב השני הטקסט הבסיסי יהיה "האלביתי" (1919), שדרכו תיבחן ההנחה שגם המיניות וגם האמנות – וכן גם הפסיכואנליזה – מהוות תחומים שבמידה רבה מעמדם א-טופי ואל-ביתי. החקירה תתמקד באספקטים העיקריים של האלביתי: חזרת המודחק, הכפיל, הסירוס, כאשר הקריאה תכלול קטעים מתוך לאקאן, ביון, בקט ואחרים. במקביל ייעשה עיון ביצירות וזרמים באמנות שהבליטו את ממד האלביתי – מאומנותם הקלאסית של בוש, ברויגל, הוקוסאי וגויה דרך סוריאליזם ודאדאיזם עד לאמנות הבינה המלאכותית והסלפי של היום. בכל שלב תינתן למשתתפי הקורס אפשרות להציע לדיון יצירות רלוונטיות נוספות.
השלב השלישי יושתת על המסה הראשונה מתוך "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות", במיוחד על רשימת הפרוורסיות שפרויד מציג בה. היות וכל פרוורסיה מתוך התפריט הזה מייצגת דחף חלקי ספציפי, החקירה תתנהל עפ"י הסדר של אותה הרשימה ותתמקד בתופעות קליניות, סוגיות טיפוליות ויצירות אמנותיות הקשורות בכל פעם לדחף הספציפי הנלמד.
השלב הרביעי יתמקד בפרוורסיה הפרדיגמטית – הפטישיזם. נושא זה ייבחן מתוך שלוש נקודות מבט: 1. תיאוריות פסיכואנליטיות אודות הפטישיזם;  2. יסודות פטישיסטיים בתהליכי העברה טיפולית;  3. יצירות אמנות כאובייקטים פטישיסטיים.
במהלך כל הקורס ובמיוחד בשלב האחרון שלו תינתן קדימות לחומרים קליניים וקטעים מהטיפולים, הן מתוך הספרות והן מתוך ניסיונם של המרצה והמשתתפים.
רשימת הקריאה בקישור זה

לממשיכים, סמסטר ב'

חיים נפשיים, מוות נפשי ומה שבניהם | לממשיכים
הדר קמפינסקי-שוייצר

הקורס עוסק בחוויה הפנימית של 'היות חי' לעומת החוויה של מוות נפשי. נחקור את תחושת המוות הנפשי בעזרת הקשר בינה לבין תגובה טיפולית שלילית, צרות עין, הרס עצמי ונרקיסיזם. נקשר בין 'היות חי' לבין הכרת תודה, מגע רגשי עם כאב ויכולת להתאבל.

רשימת קריאה בקישור זה

סדנאות מרוכזות | בחופשות סמסטר | רשות

הסדנאות הן מפגשים מרוכזים ומהוות בחירת-רשות. הן אינן חלופה לשיעור הליבה ו/או לשיעור חובת-בחירה של תלמידי שנה א' וב'. הן מיועדות לתלמידי התוכנית בהווה ובעבר ולחברי המכון.

סדנה בין סמסטר א' ל-ב'

מושגים פסיכואנליטיים וספרות
עדי מרגלית עזר ואילנה אילתי שליט

הסדנה תעסוק בקריאת יצירות ספרות בראי הפסיכואנליזה, דרך מושגים מכוננים.
נלמד מספר מושגים, בשני אמצעים מרכזיים: דרך קריאת מאמר תיאורטי אודות המושג, ודרך קריאת מקור ספרותי קשור. כל מפגש יורכב מהעמקה במושג תיאורטי פסיכואנליטי מבעדו נתבונן על הטקסט הספרותי. באמצעות זאת נרחיב את ההבנה ונפיח חיים במושג , במשמעויותיו ובאסוציאציות שהוא מעלה.
נבחר מבין המושגים הפסיכואנליטיים התיאורטיים הבאים:
Negative capability, Mirroring
אנקאני, לא מודע, אל ביתי, בדיעבד, חלום, פחד מהתמוטטות ומשיגעון.
המקורות הספרותיים יהיו מכתיבותיהם של:
ארי דה לוקה, עגנון, ביאליק, אנני ארנו, לואיז גליק ועוד.

סדנה בסוף סמסטר ב'

חלומות בעולם הקבלי ובתיאוריה הפסיכואנליטית
רות קרא איוונוב קניאל

החל בעולם העתיק נתפסו חלומות כאמצעי חזיוני והתגלותי. הקורס ידון בגישות שונות לחלימה וערות, ויבחן את תפיסת החלומות ככלים נבואיים וכצפנים חידתיים הדורשים פיענוח ופשר מתמיד.
במסכת חלומות בתלמוד הבבלי נאמר ש"חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא" (ברכות נה ע"א, "חלום שלא פורש כמו איגרת שלא נקראה"). חז"ל מוסיפים שם וקובעים כי "כל החלומות הולכים אחר הפה". בעקבות כך, מקובלי ימה"ב מעניקים משמעות מרכזית לעולם הרוחני המתגלה בלילה, מפתחים "פרקטיקות ליליות" של שאלת חלום, ועוסקים בקשר המסתורי שבין סוד הניקוד של החולם לבין יכולת החלימה. ר' עזריאל מגירונה קובע כי "הרהור הגנוז בחלימות הנפש ובחזקתה שלא נגמר להתברר הוא הנקרא חלום והוא אחד משישים בנבואה".
בקורס נפגיש בין תפיסות מדרשיות וקבליות אלו לגישותיהם של פסיכואנליטיקאים כמו ביון, אוגדן, מלצר, ברומברג, וכן גישות מתורת המעמקים, כמו יונג, הילמן, פון-פרנץ ועוד.
רשימת קריאה בקישור זה