התוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה

לוח שנה"ל יפורסם בהמשך
כיתות הלימוד יפורסמו בהמשך

סמסטר א'

סמסטר ב'

 קורס לממשיכים | סמסטר א' + ב' | דחפים ופרוורסיות בתיאוריות פסיכואנליטיות ובאמנות
עמנואל עמרמי

טופס הרשמה לקורסי הבחירה יישלח במייל
סגל התוכנית והמרצים בקישור זה

הקורסים | תקצירים

סמסטר א' | קורסי ליבה חובה

פסיכו-סומה: הממד המעברי ביחסי פסיכוסומה  | קורס ליבה שנה א'
יפה פרץ צדוק

קורס זה יהווה מרחב לחשיבה והבנת היחסים המורכבים המתקיימים בין הגוף והנפש, תוך הדגשה על הממד המעברי ביחסים אלה – ממד המתייחס להתקיימות הדיאלקטית-פרדוקסאלית של אחדות ופיצול, של תנועה בין מציאות פנימית ומציאות חיצונית, של הסובייקטיבי והאובייקטיבי, הנראה והלא נראה המודע והלא מודע.
הקורס ישלב בין למידה עיונית של קריאת מאמרים נבחרים בנושא ולמידה חווייתית דיאלוגית כאשר בתחילת כל שיעור, יתבקשו הסטודנטים בקבוצה להביא אסוציאציה, חוויה, מחשבה או יצירה מתחומו שהתעוררה סביב הקריאה באותו שבוע.
כל חומרי הקורס (מלבד ספרי הקריאה) יימצאו בקבוצת גוגל דרייב ויישלחו גם דרך המייל הקבוצתי.
רשימת השיעורים והקריאה

שלושת רגעי המפתח בתיאוריה של פרויד | קורס ליבה שנה ב'
מקסים בן אמו

יש כמה דרכים לקרוא וללמוד את פרויד. באופן כרונולוגי וכך לעקוב אחרי כתביו העיקריים זה אחר זה או על פי מקבץ של תקופות (פרויד המוקדם, האמצעי והמאוחר). אפשר גם לבחור להתמקד בטקסט מסוים להעמיק בו, להשתהות עמו, זאת במיוחד בגלל העובדה שהטקסטים של פרויד מתאימים במיוחד לקריאה "תלמודית". בקורס זה אני מציע ללמוד את התיאוריה של פרויד על סמך "רגעי מפתח" שלה. כלומר, להתמקד באותן נקודות הבשלה קריטיים בהתפתחות התיאוריה, כאלה המאפשרים לסכם ולארגן מחדש מכלול של עבודות לפני ואחרי. למעשה, אותם רגעי מפתח מהווים כשלעצמם מעין "מפתחות" כדי להבין את העיקר שבתיאוריה של פרויד ומאפשרים אם כך להתהלך בצורה נינוחה יותר בסבך ובמורכבותה שכה מאפיינת אותה. יש לזכור שלכול "רגעי מפתח" השלכות כבדות משקל בפרקטיקה הטיפולית. במהלך הקורס נבחן את ההתפתחויות האלה על סמך רישומים של טיפול אנאליטי ודוגמאות קליניות.
ישנם שלושה רגעי מפתח שכאלה ולכול אחד חיבור מרכזי המייצג אותו : הספר "פרוש החלום" משנת 1900, "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות" משנת 1905, והמאמר "מעבר לעקרון העונג" מ-1920 המייצג מה שנהוג לכנות המפנה התיאורטי של שנות העשרים בתיאוריה הפרוידיאנית. מעבר לטקסטים אלה נפנה לחיבורים נוספים של פרויד ושל אחרים שיעזרו בלמידה.
רשימת קריאה

סמסטר א' | קורסי בחירה

קורס בחירה: קאנט ופרויד – על מקור החוק המוסרי
ד"ר רועית דהן

האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכדומה.
בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם, לחקור את משמעות הטוב והרוע ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית, כתשתית להבנת תהליכים אישיים ובינאישיים בתרבות.
רשימת קריאה

קורס בחירה: ממלכת האוזן: הקשבה רב-תחומית לעולם הצליל והקשב במוזיקה, בפסיכואנליזה, ובחיי היום יום ד"ר אדווה שוובל ומושיק עובדיה

הצליל הוא מרכזי בחיינו: אנו יצורים מוזיקליים במהותנו. מערש היותנו, חיינו מלאי צליל – באינטראקציה בין אישית, בתקשורת הרחבה, בתרבות ובאמנות. אנו מפיקים וחדורים קולות וצלילים ללא הרף. אולם, בשל הדומיננטיות של הלשון והממד החזותי בתרבות, אספקטים חשובים של עולם הצליל נוטים להידחק לשולי התודעה. בקורס זה נעסוק בצליל (סאונד) כתופעה יסודית בחוויה וההבנה שלנו את העולם ובפשר הדומיננטיות של הממד החזותי-לשוני על זה הצלילי-שמיעתי. בקורס נציב את הצליל במרכז הבמה, תוך בחינה של השוני והממשק בין "ממלכת האוזן" ל"ממלכת העין" (העולם החזותי-לשוני), ולדרכים בהן שתיהן נשזרות זו בזו לכדי יצירת מרחבים וחללים תרבותיים, חברתיים ותוך אישיים.  נתנסה ונבחן את האופנים בהם אנו מקשיבים, תופסים צלילים ומפרשים אותם, ואת פעלו של הצליל בבניית שדות התייחסותיים. נקשיב לסאונד ולמוזיקה בת זמננו, נלמד כיצד התפתח מושג הסאונד במאה ה – 20  ומה התפתחות זו תורמת לשדה הפסיכואנליזה.  נצפה בסרטונים ונקרא טקסטים מתחומי האסתטיקה, ההתפתחות והפסיכואנליזה.
דגש מיוחד יושם בקורס על משמעות הצליל וההקשבה הן בהיסטוריה הפסיכואנליטית והן בזירה הקלינית. נעמיק בהבנת הדרכים בהן הקול וההקשבה של בני הזוג האנליטיים יוצרים "נופים צליליים" (soundscapes) טעוני משמעות אישית ובין -אישית בתהליך הטיפולי.
במפגשים נצלול אל ממד הסאונד המוזיקלי המעשיר את ההקשבה האנליטית ונעסוק בהמשגות שונות של ההקשבה כעמדה וטכניקה טיפולית – הקשבה רחבה, צרה, מילולית, לא-מילולית ו"לא רוויה". נבחן את האופן בו המקצב ואספקטים אחרים של הסאונד מבטאים חוויה רגשית טרום מילולית או לא-מילולית, ונחקור את האפשרות של בנייה מוזיקלית משותפת – הרמונית או דיס-הרמונית – במרחב הטיפולי, ככלי ליצירת משמעויות רגשיות חדשות.
סדר השיעורים

קורס בחירה: השוואה בין רעיונות של ביון לבין טקסטים ספרותיים
חני בירן

ביון היה יוצר רב תחומי ועל כן, ניתן להתבונן בטקסטים שלו במקביל לטקסטים של תרבות, אמנות, היסטוריה וספרות. הקורס יעסוק בהשוואה בין טקסטים של ביון לבין טקסטים מספרות ותרבות.
הנושאים שנלמד: נתייחס לדברים שכתב ביון על חיי העובר ברחם ועל היציאה מהרחם כסזורה וגם דרך האוקסימורון של ביון "זריחת השכחה". העובר שוכח את חייו ברחם כשהוא יוצא ממנה אך חייו העובריים נרשמים בגופו ובנפשו. נשווה טקסט זה של ביון לשירים של משוררים ישראלים.
נערוך השוואה בין התיאוריה של ביון על חיי העובר ברחם לעומת הופעת הנושא בשירה. גון,  שירים של אלמוג בהר, חנן סבח טייכר, אהוד בנאי שיוצגו בשיעור.
נערוך השוואה בין התיאוריה של ביון על אדיפוס מול קריאה ב"אדיפוס המלך" של סופוקלס. לביון יש תיאוריה שונה על הסיפור האדיפלי. הוא מתייחס לאדיפוס כמטפורה לחתירה אחרי הידע, הדעת והאמת. נשווה טקסט זה למחזה אדיפוס המלך של סופוקלס.
וכן גם, נשווה בין מיתוס מגדל בבל אצל ביון מול התנ"ך ומול תופעות חברתיות. ביון העוסק בשפה, מזכיר פעמים רבות את מיתוס מגדל בבל. נקרא על המיתוס לפי ביון ונתייחס לטקסט המקראי.
לבסוף, נשווה  בין המאמר האחרון של ביון MAKING THE BEST OF A BAD JOB לבין שירים ומאורעות תרבותיים השזורים בפרק זה. הפרק שזור בשירה ממאות קודמות ושואב רעיונות ממאורעות היסטוריים קדומים.
רשימת קריאה

 סמסטר ב' | קורסי ליבה חובה

ה"אין" וה"יותר מידיי" | ליבה שנה א'
ד"ר רקפת אפרת לבקוביץ וד"ר אבי ברמן

לפי עיקרון העונג – העיקרון הראשוני והבסיסי ביותר שמנהל, לפי פרויד, את נפשנו – הנפש שואפת להנאה והעדר כאב. כאב נגרם ממתח מוגבר ובהתאם, הנאה מושגת על ידי פריקת המתח והגעה למצב של איזון או שווי-משקל אנרגטי. הנפש, מסתבר, לא אוהבת ״יותר מדי״; ה״יותר מדי״ גורם לסבל ולרצון מידי להיפטר ממנו. יחד עם זאת, הנפש גם לא אוהבת להיות חסרה. ההעדר, האין, הריק, גורמים לסבל לא פחות והם בין הגורמים לכאב נפשי. גם ה"אין" וגם ה"יותר מדי", עלולים להיות טראומטיים ומזמינים להתייחסות טיפולית מיוחדת.
במסגרת הקורס נתבונן באין וביותר מדי דרך עיניהם של פילוסופים, אמנים ופסיכואנליטיקאים. היותר מדי מומשג כ"עודפות" (פרויד, וויניקוט, באלינט, רות שטיין) והוא מתייחס לתשוקות, רגשות וחוויות אשר במינון מתון יכולים להיות מספקים, מקרבים ובונים. נשוחח על עודפות של תשוקה, של קרבה (פולשנות) ואף של מעורבות בין אישית (דאגה) . ה"אין" ממושג כחסך והעדר של אובייקט. (ויניקוט, ביון, גרין), של משמעות (בוטלה), של ביטחון ושל חמלה או Concerנבחן כיצד הפסיכואנליטיקאים הנזכרים ואחרים ממשיגים ומסבירים רעיונות אלה. נעקוב אחרי השפעתם של מושגי ה"אין" וה"יותר מדי" על המחשבה הפסיכואנליטית ועל הטיפול.
רשימת קריאה

עדות – טקסטים מכוננים בפסיכואנליזה, וביטויים הפואטי | ליבה שנה ב'
ד"ר רינה דודאי ועפר דוברצקי

הקורס יציין אבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית על הטראומה ויעסוק בדרך שעשתה הפסיכואנליזה מאז ייסודה ועד כה. הוא ילווה בהתייחסות בינתחומית לספרות ולקולנוע. אנחנו מאמינים כי במפגש בין שני סוגי שיח: השיח הפסיכואנליטי והשיח הפואטי נחשפים צדדים ומשמעויות חדשות, המאפשרים תנועה מתמדת של רעיונות והפריה הדדית.
בכל שיעור נדון במאמר אחד ובהקשר שלו להתפתחות המושג על הרצף ההיסטורי. כל מאמר שנבחר לקורס נחשב למחולל שינוי ולמחדש ומעצים חשיבה חדשה. הטקסטים הנבחרים ידונו מתוך דיאלוג עם טקסטים פואטיים רלוונטיים מתחום הספרות והקולנוע.
הקורס יועבר במשותף על ידי עופר דוברצקי וד"ר רינה דודאי ויאפשר שיחה בין נקודת המבט של השיח הפסיכואנליטי והשיח הפואטי. 
רשימות הנושאים והקריאה

סמסטר ב' | קורסי בחירה

קורס בחירה: נפש האדם – בין פסיכואנליזה וספרות
אילנה אילתי שליט ועדי מרגלית עזר

הפסיכואנליזה עסוקה בניסיון להבין לעומק את נפש האדם מרגע לידתו , את האופן בו מושפעת התפתחותו הרגשית מסביבתו ומהקשר עם הדמויות המרכזיות בחייו. הרעיונות בפסיכואנליזה לא "נולדו מעצמם" , אלא  תלויים בחיים אשר מתרחשים סביבם: בחיי הרוח של האדם, התרבות, הפילוסופיה והחברה.
ספרות והשירה גם הן נכתבות מתוך נפש האדם – הכותב, המשורר.
ומה מחבר ביניהן?
בקורס נלמד מספר מושגים פסיכואנליטיים בשני אמצעים מרכזיים: דרך קריאת מאמר תיאורטי אודות המושג ודרך קריאת מקור ספרותי הקשור במושג זה.
יחד נתהה על החיבור האפשרי בין הדברים, "נשחק" וניצור חיבורים נוספים דרך האופנים בהם החומרים הכתובים – פסיכואנליטיים והיצירות כאחד – נוגעים ומשתקפים בעיני המשתתפים . באופן זה נרחיב את הבנתנו ונפיח חיים במושג , במשמעויותיו ובאסוציאציות שהוא מעלה.
המושגים התיאורטיים דרכם נביט ביצירות יבחרו מתוך הרשימה הבאה:
היות ואי היות, עיוות העצמי במונחים של עצמי אמיתי ועצמי כוזב Mirroring, Reverie, בכי, השבר הבסיסי, משחק, קינאה , תחושת הבדידות , בדיעבד ,Negative Capability , כתיבה יצירתית ואחרים.
היצירות בהן נקרא יבחרו מתוך כתביהן של:  גבריאל גרסיה מרקס, צ'כוב, עגנון, יהודה עמיחי , עוזי וייל, יעל נאמן, רונית מטלון, יהושע קנז, שולמית הראבן, ויסלבה שימבורסקה, נטליה גינצבורג, לואיז גליק, טובה ינסון ועוד.
רשימת קריאה

קורס בחירה: עמנואל לוינס: פילוסופיה של אחרות
ד"ר רקפת אפרת לבקוביץ

הפילוסופיה של לוינס היא מקורית, מורכבת ומאתגרת. בעוד שהיא ידועה בראש ובראשונה כאתיקה, הרי שיש בה תובנות מרתקות על נושאים נוספים כגון היחס בין האדם לעולם, היחס בין הגוף והנפש, טיבו של הבית, וטבע הנשיות.
לוינס איננו אוהד גדול של הפסיכואנליזה ובכל זאת ניתן למצוא ממשקים שונים בין הפילוסופיה שלו לבינה, ומחשבתו מסוגלת לתרום לה, הן מבחינה תוכנית והן מבחינה מתודולוגית.  במסגרת הקורס נקרא מכתביו של לוינס ומהספרות הפרשנית שנכתבה עליהם, מחד, וממקורות פסיכואנליטיים, מאידך, ונבחן באילו דרכים שתי משנות שונות אלה יכולות להצטלב ולהפרות זו את זו.
רשימת קריאה

 קורס לממשיכים | סמסטר א' + ב'

דחפים ופרוורסיות בתיאוריות פסיכואנליטיות ובאמנות
עמנואל עמרמי

לחקור את הקשרים וההקשרים המתקיימים בין המיניות, כפי שהיא מומשגת ע"י התורות הפסיכואנליטיות, לבין פעילויות אמנותיות שונות.
באופן ספציפי יותר, הכוונה היא לראות כיצד הדחפים המיניים, הבאים לידי ביטוי במופעים של פרוורסיות המתוארות בתיאוריה הפסיכואנליטית החל מ"שלוש מסות על התיאוריה של המיניות" (1905) מאת פרויד, מהווים לאורך ההיסטוריה האנושית בסיס ליצירתיות אמנותית, משתקפים ומתממשים ביצירות אמנות קלאסיות ועכשוויות. ומהכיוון השני, השאלה היא באילו אופנים פעילות היצירה האמנותית הנה בבסיסה פורקן ליצרים ארוטיים מזווית הראייה הפסיכואנליטית.
עם זאת, האמור לעיל הנו רק הצהרת כוונות כללית. בהתאם להצהרה זאת, התוכנית הספציפית תיקבע רק לאחר בירור הרצונות, הנטיות והתשוקות לידע של המשתתפים שיירשמו לקורס. כמו באמנות / כמו במיניות / כמו בפסיכואנליזה, המטרה היא ליצור מרחב פוטנציאלי לביטוי אישי והרחבת גבולות סובייקטיביים של הלומדים – לכן ייעשה מאמץ להרכיב את הסילבוס תוך לקיחה בחשבון של הצרכים וההתעניינויות האינדיבידואליים של המשתתפים.

 סדנאות מרוכזות | בחופשות סמסטר | חובה

 הסדנאות הן מפגשים מרוכזים ומהוות בחירת-רשות. הן אינן חלופה לשיעור הליבה ו/או לשיעור חובת-בחירה של תלמידי שנה א' וב'. הן מיועדות לתלמידי התוכנית בהווה ובעבר ולחברי המכון. 

בין סמסטר א' ל-ב' | שנה א'

בין שתי שפות השיח הפסיכואנליטיקאי והשיח הפואטי
ד"ר רינה דודאי ועדית ניר

בסדנה נציע לחקור את אזור המפגש בין השפה הפואטית לשפה הפסיכואנליטית. כיצד נוגעות שפות אלו זו בזו, איך הן מדברות, ואיך הן פועלות עלינו ומולידות משמעות חדשה. כיצד אנו משתמשים בשפה לא רק על מנת למסור משמעויות ולהבהיר סיטואציות, אלא כדי לעורר מצבים נפשיים, ליצור מרחבים של חוויה ולקשר ביניהם.
בקורס ננוע בין הלשון המגלָה ללשון המַכסה, בעקבות מאמרו של ח"נ ביאליק. נלמד להקשיב לא רק לסיפור, אלא גם לפער, למעקף וללחישה – המקום שבו המילים בוראות ומסתירות את הנפש כאחת.
נתבונן במצבים של כפל פנים המשמרים את המתח בין גילוי וכיסוי, במנגנוני הגנה של הנפש ושל הטקסט הפואטי, בתכנים ובדרכי מבע והיחסים ביניהם, ונבחן את דרכי ההבנייה של השפה הייחודית הנבנית, בין מטפלת ומטופלת ובין יוצר, טקסט וקורא.
רשימת קריאה

הסדנה תתקיים בימי שלישי, 03.02.25 ו-10.02.25, מ-15:00 עד 20:15.

בין סמסטר א' ל-ב' | שנה ב'

ייסורים פרימיטיביים וייצוגם בקליניקה ובאומנות – בעקבות וויניקוט והפסיכולוגיה של השיגעון
פרופ' יעל גילעת וירדנה קליגר

ויניקוט המשיג את הפחד מהתמוטטות או משיגעון – כפחד ממה שקרה אך לא נחווה בשלבי התלות  הראשוניים. ההיזכרות, לפי ויניקוט תיעשה ע"י החייאה מחדש בהעברה זאת כיוון ש"להיות משוגע במסגרת האנליטית – הדבר הקרוב ביותר להיזכרות שיעלה בידו אי פעם" (ויניקוט, 1965, 226).
בסדנה ננסה לעקוב אחרי מצבים  של חרדות ראשוניות, ושל הפחד מהשיגעון והצורך לגעת בו כדחף לבריאות, וכחוויה אנושית אוניברסלית. גם אומנים ואמניות נדחפים לגעת בחוויות אלה ולאפשר לנו לפלרטט איתן  ובכך לאפשר "לשיגעון להפוך לחוויה שאפשר להיות  איתה, ושממנה יוכל להחלים ספונטנית"(שם).נתבונן ביצירותיהם של ציירים רומנטיים שפעלו באירופה במאה ה- 19 וביניהם: ויליאם בלייק, דוד קספר פרידריך, ויליאם טרנר ונעקוב אחר ייצוגים ומוטיבים המהדהדים חוויות של אימה מפני צלילה, שקיעה, טביעה  שמצאו את דרכם לאמנות הוידאו במאה ה-20 וה-21 והציגו התמרות לעבר נשגב וטכנו-נשגב, דוגמת  ביל ויולה (ניו יורק,1951–2024). נתבונן  גם ב"ציור פעולה" או בפעולה אמנותית חוזרת  ונשנית בניסיון להחיות חוויות לא רשומות ולהעניק להם ייצוג חזותי דוגמת האמן  ג'קסון פולוק (קודי, 1912- 1956) והאומנית מרים כבסה (1966-,קזבלנקה, מרוקו) בהקשר של הישפכות והתמוססות, וכן האמנית טל מצליח (1961- ,כפר עזה,ישראל) בהקשר של מעטפות מחוררות, החזקה עצמית ופחד מריק ועוד. נעסוק בחוויית אלו ונעבור בין הקליניקה לאומנות, בין מטופלים, מטפלים ואומנים.
מפגשים – קריאה

הסדנה תתקיים בימי שלישי, 03.02.25 ו-10.02.25, מ-15:00 עד 20:15.

סדנאות בסוף סמסטר ב' | שנה א'

פסיכואנליזה וישראליות
ד"ר דניאל מרום

המשברים האישיים של מטופלים ישראליים משתלבים עם משברים בתרבות הישראלית באופן הדוק – במיוחד בעתות מלחמה (כפי שהציעה יולנדה גמפל במושג "כשקירות נופלים"), אך גם בימים שגרתיים (כפי שהציע מרוון דווארי בטיעוניו בעד "תרפיה רגישת-תרבות").  כדי להתמודד עם השילוב הזה, סדנא זו מציעה עיון מעמיק בגישה שיטתית אחת לתרבות הישראלית – זו של המבקר הספרותי, ההוגה והמחנך מרדכי שלו. על פי שלו, ישראליות בנויה על ניהול בריא של קונפליקטים בין הציונות, היהדות וההומניזם. אנו נלמד גישה זו ונבחן את תרומתה האפשרית לטיפול במטופלים ישראלים ולגיבוש אוריינטציה טיפולית בהתייחסות לקולקטיב הישראלי.

הסדנה תתקיים בימי שלישי, 14.07.25 ו-21.07.25, מ-15:00 עד 20:15.

סדנאות בסוף סמסטר ב' | שנה ב'

מצבים מנטליים ראשוניים
דורית רינגרט ויניב כץ

בסמינר נעסוק בחוויות מוקדמות וראשוניות, ובמצבים תחושתיים קדם מילוליים הקשורים להתפתחות הראשונית של הנפש ולממד הקדום ביותר של ההתנסות האנושית. נעסוק בחרדות ראשוניות, בתהליכי יצירת מעטפת הנפשי, ובאופן בו ההיבטים הבלתי מעוכלים והבלתי מיוצגים של  הנפש באים לידי ביטוי. נעסוק בתהליכי החזקה, הכלה והשבה המאפשרות איחוי ומנטליזציה. נפגוש תהליכים ראשוניים אלה גם דרך האמנות, בתוך תהליך היצירה האמנותית ובייצוגם בעבודות אמנות.
נושאים מרכזיים:
1. המשגות לרמות מבנה החוויה: מרחב ההתנסות האוטיסטי מגעי – על בסיס ההמשגות של קליין וויניקוט נאפיין את הרמות השונות של החוויה. להמשגות אלו גם היבט התפתחותי, וזו תהיה נקודת מוצא לדיון בשורשים המוקדמים של התפתחות תחושת העצמי והיפרדותם של הנפשי מהגופני ושל העצמי מהאחר.
בין העמדה הסכיזואידית-פרנואידית  לבין העמדה הדיכאונית
הקומדיה האלוהית מאת דנטה, הפורשת את ביקורו של דנטה במדורי הגיהינום, תהווה בסיס לקריאות ציוריות העוסקות בנושא.  נתבונן בציורי יום הדין האחרון  המצויים בקירות המזבח של כנסיות מתקופת ראשית הרנסנס ועד לשיאו, מתוך התייחסות לחלוקה שבין הנידונים והזכאים, בין גן העדן לגיהינום, בין טוב ורע. ההתבוננות תיעשה מבעד למושגים הפסיכואנליטיים: "העמדה הסכיזואידית- פרנואידית" ו"העמדה הדיכאונית", המציעים עמדות שונות ליחסים שבין הטוב והרע שבנפש. בהקשר לכך נתבונן באיוריהם של בוטיצ'לי ושל ראושנברג, לקומדיה האלוהית  של דנטה, בהם ניתן להבחין בייצוגים של התפישות השונות.
2. מלצר- הציר ההתפתחותי של הממדיות – דונלד מלצר תיאר ציר התפתחותי הקשור בממדיות – התפתחות הנפשי מחד ממדיות לעבר תלת ממדיות הנתונה בזמן. ציר זה מאפשר לנו להמשיג את המרחב הנפשי כמרחב תחום במעטפת ובעל נפח, המקיים יחסי גומלין עם המציאות החיצונית דרך תהליכי השלכה והפנמה. כשלים בהתפתחותו של המרחב הפנימי ופגיעות טראומטיות חושפים את הסובייקט לחרדות קשות.
בין תפישה דו ממדית לתפישה תלת ממדית של הנפש
קארה ווקר: אמנית אמריקאית בחרה בייצוג דו ממדי ושטוח של דמויות המייצגות אירועים מההיסטוריה והתרבות האמריקאית, במטרה לחשוף את הגזענות הטמונה  בייצוגים. נתבונן ביצירתה מבעד למושגים הפסיכואנליטיים המבחינים בין תפישה דו ממדית לתפישה תלת ממדית בנפש.
3. אנזייה – האני עור ומושג המעטפת – רווחה וסבל – אנזייה העשיר את ההמשגה של מצבי נפש ראשוניים ופיתח את המושג של מעטפת הנשענת על אופנויות החישה, בעיקר המישוש. טראומות הומשגו כקרעים במעטפת, חירור ופגיעה באפשרות לווסת גירויים פנימיים וחיצוניים. מושגים של מעטפת רווחה ומעטפת סבל מאפשרים לבחון התפתחותם של מופעים פתולוגיים כמו גם לחדד ולמקד התערבויות טיפוליות.
אנזייה: כאב ויצירה אצל פרנסיס בייקון – אנזייה, פסיכואנליטיקאי צרפתי, המשיג את ה"אני עור" וביקש באמצעות המשגתו להגות את הנפש במונחים גופניים של מעטפת והכלה. את עבודתו של האמן פרנסיס בייקון ראה מבעד להמשגותיו, עליהן נתבונן במשותף מבעד לכתיבתו.
4. טסטין – כמוסות אוטיסטיות, החור השחור ויצוגיי אימה ללא שם – עבודתה של טסטין עם ילדים הניחה את הבסיס להבנה מעמיקה יותר של החרדות הקשות אליהן כולנו עלולים להיות חשופים במהלכי ההתפתחות הראשוניים. למרות שחרדות אלו קשורות במצבים בהם קורסות יכולות הייצוג, כתיבתה של טסטין מקרבת אותנו להבנתן ומאפשרת לחשוב באיזורי התקיימות משוללי יכולת חשיבה.
נושאים מרכזיים ורשימת קריאה

הסדנה תתקיים בימי שלישי, 14.07.25 ו-21.07.25, מ-15:00 עד 20:15.